ספה / צילום: שאטרסטוק
"כניסה לדירה מותנית בקניית ספה וארון ב-1,500 שקל"; "עדיפות תינתן למי שיקנה את המזגן ב-2,000 שקל"; הדרישות/בקשות הללו מוכרות לכל מי שמחפש דירה להשכרה, בעיקר באזור ביקוש כמו העיר תל-אביב. מדובר בדרך-כלל בניסיון של הדיירים היוצאים להיפטר מציוד שהם לא יצטרכו (או לא יכולים לקחת) בדירה הבאה, על ידי גלגול חלק מהעלות על הדיירים הבאים אחריהם.
ואיך הם מכריחים את אותם הדיירים לקנות את מה שהם לא בהכרח מעוניינים בו? מתנים את הכניסה לדירה או את הקישור עם בעל הדירה בקניית הציוד. עמית מתל-אביב מספר: "נאלצתי לקנות ארון ישן וספה מרופטת ב-1,000 שקל כתנאי להעברת הפרטים שלי לבעל הדירה. היו עוד 20 אנשים שבאו לראות את הדירה וממש רציתי אותה, אז הסכמתי לתנאי. את הספה זרקתי מיד לפח, היא הייתה כל כך ישנה שאני לא מבין איך מישהו ישב עליה בכלל. בארון השתמשתי כמה שנים למרות שהוא היה רחוק מלהיות במצב חדש ואח"כ תרמתי אותו, משום שלדרוש כסף בעיני לא היה לעניין".
למעשה, בלא מעט דירות נוצר מעגל של אילוצים שכופה על כולם קניית ציוד שאין להם צורך או עניין בו, בסכומים של מאות ואפילו אלפי שקלים. לימור מתל-אביב: "נאלצנו לקנות ארונות, שולחן וסלון ב-1,200 שקל, וכשיצאנו מהדירה פשוט מכרנו את אותו ציוד הלאה לדיירים הבאים, ב-1,000 שקל".
אבל מכיוון שאין שום התקשרות חוזית בין שוכר יוצא לשוכר נכנס, מדובר בתשלום שיחסית קל להתנער ממנו, גם אם ניתנה הסכמה בעל-פה לקניית הציוד. אביגיל, למשל, סיכמה עם הדיירת היוצאת שתשלם לה את הסכום שביקשה, אך פשוט חמקה מהתשלום. לדבריה, "זאת הייתה דירה עם עוד שותפה בפלורנטין. השותפה שהחלפתי ביקשה תשלום של כ-800 שקל על הספות בסלון ועל מכונת הכביסה, וכשנכנסתי ראיתי שהמכונה עם עובש ובספה בכלל לא השתמשתי. היא הציבה את זה כתנאי לכניסה לדירה והסכמתי, אך אחרי שנכנסתי לדירה היא ניסתה לרדוף אחריי בהודעות שאשלם לה ופשוט התחמקתי".
"ראינו בזה דמי תיווך"
אולי נהוג לחשוב שמדובר ברעות חולות שקיימות רק בתל-אביב, אבל לא חסרים מקרים גם בערים אחרות. הילה מהרצליה הגיעה לדירה בה נדרשה לקנות מהדייר היוצא ארון ב-4,500 שקל. דניאל מרמת גן נאלץ לקנות תנור בכמה מאות שקלים מהדייר היוצא, ולא חסרות דוגמאות גם בערים אחרות, בעיקר כמובן באזור המרכז.
במקרים שבהם מדובר במכירה בסכום סמלי או רק במתן עדיפות למי שגם יקנה את הציוד, עוד אפשר אולי לקבל את זה. אבל לפעמים הדיירים מציבים דרישות תשלום לא פרופורציונליות לציוד שהם משאירים בדירה, ובעיקר מנצלים את מעמדם החזק מול מחפשי הדירות כדי לסחוט מהם אלפי שקלים.
מיכל, בעלת דירה במרכז תל-אביב, מספרת: "בדירה שבבעלותי היו דיירים שרצו לצאת לפני סוף החוזה. הם מצאו דיירת מחליפה, עולה חדשה, ואמרו לה שהיא חייבת לקנות מהם ריהוט ב-2,500 שקל וגם לשלם 3,500 שקל למתווך שכביכול אני הבאתי, מה שלא היה נכון. המסכנה שילמה להם 6,000 שקל במזומן. אני חשדתי שהם יעשו משהו כזה ושאלתי אותה, ובסוף אמרתי להם שאני מכניסה חברים רק כדי שיחזירו לה את הכסף".
שוכרת אחרת מספרת: "הגענו לדירה בתל-אביב והגענו ראשונים לפני כל שאר המתעניינים, והדיירים הנוכחיים אמרו שהם מבקשים שיקנו מהם את הספה והתנור. זה היה נראה לי בסך-הכול הגיוני שהם יבחרו מכל המתעניינים בזוג שגם צריך ספה ותנור וזה מסתדר לכולם, אבל הבעיה הייתה שהם ניצלו את כוחם וביקשו 2,000 שקל על ספה ישנה, מוכתמת, שלא שווה אפילו 500 שקל. אחר כך ניסינו למכור אותה ביד 2 ואף אחד לא הסתכל עליה אפילו. בסופו של דבר קנינו אותה, ופשוט ראינו בזה דמי תיווך".
"אל תגלגלו הלאה את העוול"
עו"ד דוד זיסו, מומחה למקרקעין, מדגיש כי "פרט להסדרת החילופין והזכויות במושכר, החוק איננו מתערב במערכת היחסים שבין השוכר היוצא והשוכר הנכנס. ההסכם שבין שני השוכרים כפוף לדיני החוזים הרגילים. אם השוכר היוצא הציב תנאים, כמו לרכוש ריהוט באלפי שקלים, זה אולי לא יפה, לא מוסרי ולא הוגן - אולם ספק אם זה לא חוקי ובתי המשפט עוסקים, כידוע, בחוק. ככל שההסכם היה בין שני אנשים בגירים שהתקשרו בהסכם, בית משפט יטה שלא להתערב לא בתוכן ההסכם, ולא בתנאים המסחריים בו. הסכם כזה ניתן לביטול אם הוא נחתם עקב כפייה או עושק, והפסיקה ככלל הציבה רף גבוה מאוד להוכחת אלמנטים אלה. מקום בו נדרש מחיר מופקע עבור ריהוט, עולה חשד כי מדובר בדמי תיווך מוסווים. במקרה זה אם יוכח כי מדובר אכן בדמי תיווך ולא בתמורה עבור הריהוט - אזי לדייר הנכנס עשויה לעמוד טענת הגנה לפיה נגבו דמי תיווך על ידי אדם שאינו מתווך בעל רשיון תיווך ואינו רשאי לגבותם לפי חוק המתווכים במקרעין".
החוק אמנם אינו מתערב ביחסים בין שוכר יוצא לשוכר נכנס, אך יש מי שכן מנסה להסדיר את היחסים האלה, כגון ועד שוכרי הדירות בישראל, תנועה שקמה ב-2013 מתוך המחאה החברתית למען שיפור מצבם של שוכרי הדירות בישראל.
איתי נטר, ראש ועד שוכרי הדירות בישראל: "חלק מפעילות הוועד היא יצירת אמנת שוכרי הדירות. כ-20 אלף איש כבר התאספו וחתמו על הדרישות שלהם משוק השכירות. היה שם דגש רב על עבירות 'בין שוכר לחברו'.
"כששוק השכירות מתנהל כמו ג'ונגל, הטרף הופך לטורף בעצמו. אין מקום להתנהלות לא לויאלית, לא אתית ובמקרה של 'דמי פינוי' אפילו לא חוקית בשוק השכירות לא בין משכיר לשוכר ולא בין שוכר לשוכר. אנחנו בוועד יוצאים נחרצות נגד הפרות סעיף ה'ערבות ההדדית' של אמנת השוכרים - אל תכפו על הצד החלש ביותר להוציא אלפי שקלים, רק כי אתם יכולים, ואל תגלגלו הלאה עוול".