גדי גליקברג ועופר בן צבי / צילום: איל יצהר
רעש שמזכיר שואב אבק עוצמתי מקבל את פניי כשאני מבקר במשרדי מרכז הפיתוח של חברת ביטמיין ברעננה. מי שאחראי לרעש הזה הוא לא עובד ניקיון, אלא דווקא מנהל הפיתוח של החברה, עופר בן צבי, שהפעיל לצורך הדגמה את ה-Antminer S9 - מכונה לכריית ביטקוין, שנראית כמו מחשב קטן.
"זהו מוצר הדגל של ביטמיין, וזה כבר דור חמישי של מכונות הכרייה של החברה, שהתחילה לייצר אותן ב-2013", מסביר בן צבי. "צריכת החשמל של המכונה היא בערך כמו של מייבש כביסה, 1.3 קוט"ש (קילוואט-שעה)". מי שיבקר בחווה לכריית ביטקוין, יוכל לראות אלפי מכונות כרייה דומות עובדות במקביל ללא הפסקה, 24 שעות ביממה.
הכרייה היא חלק חשוב ובלתי נפרד ממערכת הביטקוין, שמסייע לשמור על ביטחונה, אמינותה ויציבותה (ראו תרשים). ביטמיין הסינית נחשבת לחברה המובילה בעולם בשוק כריית הביטקוין. מרכז הפיתוח שלה ברעננה, בניהולו של גדי גליקברג, פועל במסגרת החברה הבת, ביטמיין טק ישראל. פעילותה העיקרית של ביטמיין בעולם כוללת תכנון, ייצור ומכירה של מכונות לכריית מטבעות דיגיטליים. המכונות האלה מצוידות בשבבי ASIC ייעודיים שאותם פיתחה החברה.
ביטמיין מייצרת כמה דגמי מכונות, המיועדים לכריית חמישה סוגי מטבעות דיגיטליים: ביטקוין, ביטקוין קאש, לייטקוין (Litecoin), דאש (Dash) וסיאקוין (Siacoin). "כל כמה חודשים אנו מוסיפים מטבע חדש שניתן לכרייה", אומר גליקברג. "כל מטבע משתמש בשבב ASIC שונה, למעט ביטקוין וביטקוין קאש, שמשתמשים באותו אלגוריתם".
צריכת החשמל הגבוהה של מכונות הכרייה מסבירה מדוע רובן נמכרות במדינות שבהן מחיר החשמל נמוך יחסית, כמו סין, שתעריף החשמל הממוצע בה הוא כ-4 סנט לקוט"ש - כרבע מהמחיר בישראל. "השיקול המרכזי בבחירת המיקום של חוות כרייה הוא עלות החשמל. זה החלק היקר בתפעול של כריית ביטקוין", מסביר גליקברג. לפי מדד של אתר Digiconomist, צריכת החשמל השנתית של רשת הביטקוין מוערכת כיום ב-48 טרה-וואט-שעה - היקף דומה לצריכת החשמל השנתית של סינגפור, או כ-80% מצריכת החשמל השנתית של ישראל.
למרות הדיווחים האחרונים בתקשורת על החמרת הרגולציה על כריית המטבעות הדיגיטליים בסין, מומחים מעריכים כי כיום 80% מכוח הכרייה של הביטקוין מרוכזים בסין, בעוד 20% מפוזרים בצ'כיה, גיאורגיה, קנדה, ארה"ב ומדינות אחרות. "הסגירה של מכרות הביטקוין בסין הייתה שולית", אומר גליקברג. "עם זאת, יש כיום בעולם מקומות נוחים יותר לפעילות מבחינה רגולטורית, כמו קנדה".
ענקית השבבים נכנסת לשוק
נכון להיום, המתחרות העיקריות של ביטמיין בשוק מכונות ה-ASIC, שבו הנתח שלה מוערך ב-70% מכלל המכירות, הן חברת Avalon הסינית וחברת Bitfury, המנוהלת מהולנד. ואולם, בסוף ינואר הודיעה סמסונג כי היא תתחיל לייצר השנה שבבי ASIC לכריית מטבעות דיגיטליים. מהלך זה של ענקית האלקטרוניקה הקוריאנית עשוי בהחלט לאיים על ההגמוניה של ביטמיין בשוק. נוסף על כך, בחודש האחרון דיווחו Nvidia ו-AMD, שתיים מהיצרניות הגדולות בעולם בתחום המעבדים הגרפיים (GPU), על גידול משמעותי בביקושים למעבדים שלהן, המשמשים, בין השאר, לכריית את'ריום ועוד מאות מטבעות קריפטוגרפיים המבוססים על פרוטוקול את'ריום.
ביטמיין היא חברה פרטית, ולכן אינה מחויבת בדיווח על תוצאותיה הכספיות. לפי הערכות בשוק, הכנסותיה ממכירות מכונות ה-ASIC מסתכמות בעשרות מיליוני דולרים בשנה. לעומתה, סמסונג, Nvidia ו-AMD הן חברות ציבוריות, הנסחרות בבורסות הגדולות בעולם - ולכן, בשנה הקרובה אנו צפויים לראות לראשונה דיווחים פיננסיים מפורטים על הפעילות בשוק כריית המטבעות הדיגיטליים. אגב, בדוחותיה לשנת 2017, ציינה סמסונג כי חטיבת השבבים שלה רשמה בשנה החולפת הכנסות של 69.8 מיליארד דולר - ובכך עקפה את אינטל והפכה לחברת השבבים הגדולה בעולם.
שבבי ה-ASIC מאפשרים כריית ביטקוין במהירות גבוהה במיוחד ובצריכת חשמל נמוכה יחסית. ה-Antminer S9 של ביטמיין, למשל, מצוידת ב-189 שבבים כאלה. כוח החישוב של מכונות אלה נמדד ביחידות Hash (גיבוב, שהוא סוג של פעולה חישובית המתבצע בתהליך הכרייה). מהירות הכרייה המקסימלית של מכונה זו, שהיא החזקה והיקרה ביותר של ביטמיין (מחירה ללקוח כיום כ-2,300 דולר, לא כולל ספק כוח), היא 14 טרה-האש בשנייה (14 טריליון חישובים בשנייה).
כלומר, אם ניקח, למשל, אלף מכונות כאלה, הן יכולות להגיע למהירות כרייה של עד 14 פטה-האש (14 אלף טרה-האש) בשנייה, עם הספק חשמלי של 1.37 מגוואט. כדי להגיע למהירות הכרייה של כלל רשת הביטקוין כיום (כ-20 אקסה-האש) נדרשות בערך 1.5 מיליון מכונות כאלה. ואולם, לפי פרוטוקול התוכנה של הביטקוין, ככל שנוספים יותר כורים לרשת הביטקוין וגדל כוח הכרייה, גם קושי הכרייה גדל בהתאם. מערכת הביטקוין מתוכננת כך שבכל 10 דקות בערך ייווצר בלוק חדש של טרנזקציות (העברות ביטקוין) על-ידי הכורים. אם המערכת מזהה שבלוק נוצר בפחות מ-10 דקות, היא מעלה אוטומטית את דרגת הקושי של מציאת הבלוקים.
כריית הביטקוין יוצרת מטבעות ביטקוין חדשים באופן קבוע וידוע מראש, עד שבשנת 2140 צפוי שתסתיים הנפקת כל 21 מיליון המטבעות שהוגדרו מראש. "לכורי הביטקוין יש תמיד תמריץ להוסיף עוד מכונות כרייה, כדי לשמור על קצב ממוצע של בלוק כל 10 דקות", אומר גליקברג. "מחיר המכונה נקבע לפי חישוב מחיר הביטקוין, קושי הכרייה ותחזית הרווח הצפוי".
חישוב התשואה של כריית הביטקוין הוא משימה מורכבת, המביאה בחשבון הרבה מאוד פרמטרים. במאמר שפורסם בשבוע שעבר באתר "בלומברג", כתב האנליסט טים קולפן כי "כורי ביטקוין שהחליטו להישאר במשחק למרות נפילת המחירים, עלולים לגלות בקרוב שהבאר התייבשה. הנפילה של 70% במחיר הביטקוין מאז שיאו באמצע דצמבר, חתכה את הרווחיות עד לעצמותיה. במחיר של 6,000 דולר שאליו ירד הביטקוין ב-6 בפברואר, רק הגדולים והיעילים ביותר מבין הכורים יכולים לשרוד, אבל גם הם הולכים על חבל דק". האנליסט הוסיף כי "אם אתם כורי ביטקוין ואינכם בעלי חוות שמפעילות את מכונות הכרייה המהירות ביותר, כש-67% מכל כוח הכרייה ברשת הביטקוין מוחזק בידי ארבעה מאגרי כרייה (mining pools), סביר להניח שאתם מפסידים כסף".
לדבריו, "מירוץ החימוש" של השחקנים בשוק הוסיף 40% לכוח הכרייה ברשת מאז 18 בדצמבר, אחרי שהביטקוין הגיע לשיא של 20 אלף דולר. "התוצאה היא שדרגת הקושי של מציאת בלוק חדש בבלוקצ'יין עלתה ב-51%". כיום על כל בלוק חדש מתוגמלים הכורים ב-12.5 ביטקוין. תגמול זה קטן במחצית בערך כל 4 שנים, והפעם הבאה שבה יקטן תהיה ביוני 2020. בסיכום קובע קולפן כי "הדרך היחידה של הכורים לחזור לרווחיות ארוכת טווח, היא אם מחיר הביטקוין יעלה, או אם חלק מהכורים יפרשו מהשוק והתחרות תפחת. אחרת, רבים מהם צפויים ליפול".
אז הרווחיות של כריית הביטקוין יורדת?
גליקברג: "גם אחרי הירידות האחרונות, מחיר הביטקוין גבוה פי 8 בערך ממה שהיה לפני שנה. לעומת זאת, רמת הקושי של הכרייה עלתה פי 6 מלפני שנה. בניגוד למסחר בביטקוין, כריית ביטקוין יכולה להיות רווחית גם אם מחיר המטבע יורד. הכרייה עושה ריכוך כלשהו לנפילה בשער הביטקוין".
נכון להיום, שוק כריית הביטקוין העולמי מוערך ביותר מ-7 מיליארד דולר בשנה, לפי אתר Digiconomist. הוצאות הכרייה העולמית השנתיות מוערכות בקרוב ל-2.5 מיליארד דולר. לפי הערכות אלה, השוק עובד על נתח רווחים ממוצע של יותר מ-60%. הביטקוין נסחר היום (ב') לפי שער של כ-8,500 דולר, המשקף לו שווי שוק של כ-145 מיליארד דולר. הוא אמנם נמוך בכ-60% מהשיא שאליו הגיע ב-17 בדצמבר, אבל גבוה ב-750% ממחירו לפני שנה.
מגייסים עובדים בישראל
ביטמיין לא שמה את כל הביצים שלה בסל של מכונות הכרייה. תחום נוסף שבו החברה משקיעה הוא הפעלה של מאגרי כרייה משותפים של ביטקוין. יש עשרות "פולים" כאלה בעולם, וביטמיין מפעילה את השניים הגדולים מביניהם: BTC.com, המאגר הגדול בעולם, עם נתח של כ-25% מרשת כריית הביטקוין, המנוהל מהולנד; ו-Antpool, התופס נתח של כ-17% מהרשת ומנוהל מסין. נוסף על שני אלה, הקימה ביטמיין לפני כשנה את ה"פול" Connect, שמנוהל במרכז הפיתוח של החברה ברעננה.
כל "פול" כזה מאגד תחתיו אלפים עד מאות אלפים של כורי ביטקוין ממקומות שונים בעולם, שתורמים את כוחות הכרייה שלהם למאגר המשותף ובכך מגדילים את סיכוייהם להפיק רווחים מהכרייה. בתמורה, הם משלמים עמלות לחברה המנהלת את ה"פול". נוסף על כך, יש לביטמיין פעילות של "כרייה מרחוק", תחת המותג Hashnest, שלדברי גליקברג, "מאפשרת לקנות מכונות כרייה ולנהל אותן מרחוק, כשהפעילות עצמה מתבצעת בסצ'ואן שבסין".
במה Hasnest שונה מכרייה בענן?
"בכרייה בענן המפעיל רוכש מספר גדול של מכונות, והלקוחות קונים ממנו חוזה לתקופה מסוימת, ובתמורה מקבלים את רווחי הכרייה בניכוי הכנסות התפעול. Hashnest, לעומת זאת, מוכרת ללקוח את המכונה ומפעילה אותה בעבורו".
מה האינטרס של ביטמיין להפעיל כמה מאגרי כרייה שמתחרים ביניהם?
"האינטרס הוא לפזר סיכונים וגם להציע לכורי הביטקוין מגוון אפשרויות. ה'פולים' מתחרים ביניהם על התגמול לכורים, על סוגי הממשק ועל איכות השירות שהם מציעים לכורים".
"מגוון הלקוחות של ביטמיין רחב מאוד, וכולל גם לקוחות פרטיים, שרוכשים מכונות בודדות, וגם חברות שמקימות חוות כרייה גדולות או מספקות שירותי כרייה בענן", אומר גליקברג. "יש גם לקוחות בישראל, אבל רוב המכונות נמכרות בסין, רוסיה, קנדה וארה"ב - ובעיקר במקומות שבהם מזג האוויר קר ויש פחות צורך להשקיע בקירור המכונות".
עם הלקוחות של ביטמיין נמנית חברת בקבון הקנדית, המפעילה חוות לכריית מטבעות קריפטוגרפיים בקוויבק. לפני כחודשיים חתמה בקבון על הסכם מיזוג עם חברת בלוקצ'יין כריה (לשעבר "משאבי טבע"), הנסחרת בבורסת תל-אביב (ראו מטה).
מייסדי ביטמיין, המשמשים מנכ"לים משותפים של החברה, הם מיקרי גאן וג'יהאן וו הסינים. לדברי גליקברג, "מיקרי מוביל את הצד הטכני בחברה, וג'יהאן את הצד העסקי". נוסף על ניהול מרכז הפיתוח בישראל, גליקברג בן ה-37 משמש סגן נשיא מכירות ושיווק של ביטמיין. "אני מנהל את צוות השיווק הפונה אל מחוץ לסין", הוא מספר. "הצוות כולל 35 עובדים, ורובם בבייג'ינג. את רוב התקשורת אתם אני עושה דרך האינטרנט. אני גם נוסע לסין חמש-שש פעמים בשנה".
מרכז הפיתוח ברעננה, שהוקם בתחילת 2016, הוא הראשון מסוגו שהקימה ביטמיין מחוץ לסין. "באמצע 2015 היתה תקופה קשה בשוק, כשמחיר הביטקוין צנח", אומר גליקברג. באותה תקופה הוא ניהל את המכירות של חברת ספונדוליס טק, שהיתה מתחרה של ביטמיין וייצרה בישראל שבבים לכריית ביטקוין. זמן קצר לפני שספונודוליס נסגרה, ביקרו בישראל מייסדי ביטמיין, נפגשו עם סטארט-אפיסטים בתחום, ובהמשך גייסו את גליקברג להקמת מרכז הפיתוח המקומי. "אשתי בחרה את הלוקיישן", מספר גליקברג, שגם גר ברעננה. בהמשך רכשה ביטמיין את בלוק טרייל ההולנדית והקימה מרכז פיתוח באמסטרדם, שגם הוא מנוהל על-ידי ישראלי, בועז בכר.
הרגולציה בישראל מקשה על הפעילות שלכם?
"אנחנו בקשר עם הרבה סטארט-אפים ישראליים בתחום, ואנחנו שומעים שבמקרים רבים הבנקים לא מאפשרים להם לפתוח חשבון. לביטמיין לא היו בעיות כאלה, אבל הייתי רוצה שהרגולטורים יעודדו את הפעילות בתחום. כיום, לכורי ביטקוין מישראל אין אפשרות להצטרף ל'פול' של Connect. עד שתתגבש בהירות לגבי התייחסות רשות המסים למטבעות הדיגיטליים, ביטמיין נמנעים מלאפשר פעילות מישראל".
אתה גם משקיע בביטקוין?
"אין תגובה".
איך המשפחה שלך מתייחסת לתחום העיסוק שלך?
"בתחילת הדרך, כשעבדתי בספונדוליס, היתה קפיצת אמונה. אבל כיום המשפחה מאוד תומכת ומבינה שיש פה פעילות משמעותית".
ואיך מתייחסים אליכם בקהילת ההייטק?
"כשאנשי הייטק שומעים על הפעילות שלנו, זה גורם להם לעצור ולהתעניין. בתחילת הדרך היו שואלים אותי אם הביטקוין משמש סוחרי סמים, אבל כיום מתייחסים לתחום ברצינות".
המרכז המקומי, המעסיק 13 עובדים, כולל צוות האחראי על פיתוח מוצר שנקרא Sophon, הכולל שבב ASIC ליישומים של אינטליגנציה מלאכותית (AI) - תחום פעילות חדש של ביטמיין; וכן צוות שמופקד על התכנון, הפיתוח והתפעול של "פול" הכרייה Connect. "כרגע קונקט עובד רק עם ביטקוין, ואנחנו עובדים על תמיכה בעוד מטבעות ופיצ'רים נוספים", אומר בן צבי.
"אנחנו מגייסים עובדים בישראל ומחפשים מפתחי תוכנה, מהנדסי אלגוריתמיקה ואנשי שירות לקוחות", אומר גליקברג. "היעד הוא להכפיל את מספר העובדים בתקופה הקרובה".
הלקוח הקנדי של ביטמיין נכנס לבורסה בתל-אביב
עם הלקוחות של ביטמיין נמנית חברת בקבון הקנדית, המפעילה תחת המותג Bitfarms - חוות לכריית מטבעות קריפטוגרפיים בקוויבק. לפני כחודשיים חתמה בקבון על הסכם מיזוג עם בלוקצ'יין כריה (לשעבר "משאבי טבע"), הנסחרת בבורסת תל-אביב, שנמצאת בשליטת רועי סבג.
במסיבת עיתונאים שקיימה החברה בתל-אביב בסוף ינואר, הוצגו נתונים של בקבון, שלפיהם פעילות של ארבע חוות הכרייה בקוויבק, שכורות ביטקוין, ביטקוין קאש, את'ריום, דאש ולייטקוין, הניבה לחברה הכנסות של כ-18 מיליון דולר בשלושה חודשים (נובמבר 2017 עד ינואר 2018), עם עלות תפעולית של כ-1.5 מיליון דולר באותה תקופה - מה שמשאיר בידי החברה רווח של כ-90% מפעילות זו. החברה ציינה גם כי ההוצאה העיקרית של חוות הכרייה היא על צריכת החשמל, כשההספק החשמלי שלהן מסתכם כיום ב-27.5 מגוואט וכוח הכרייה המשותף שלהן יותר מ-200 פטה-האש בשנייה.
אגב, באותה הזדמנות הכריז סבג כי בלוקצ'יין כריה תנפיק ביוני את מניותיה בבורסות טורונטו ונאסד"ק. ואולם כשבוע לאחר מכן, בדיווח לבורסה בתל-אביב, הבהירה החברה כי "לא פנתה בבקשה כלשהי לקבלת אישור כלשהו לרישום למסחר של ניירות הערך שלה בבורסה כלשהי בחו"ל, וכי לא נעשו עדיין כל פעולות אופרטיביות בקשר לכך". ההודעות הסותרות האלה עלולות להדאיג את המשקיעים בחברה, שראו איך מנייתה צונחת משיא של כ-66 שקל ב-11 בדצמבר לכ-25 שקל היום - ירידה של כ-60% בתוך חודשיים.
יש לי מושג
ASIC: Application Specific Integrated Circuit, או בקיצור ASIC, הוא שבב דיגיטלי שנבנה במיוחד ליישום מסוים. שבבי ASIC מאפשרים כריית ביטקוין ומטבעות דיגיטליים אחרים במהירות גבוהה במיוחד ובצריכת חשמל נמוכה יחסית. החברה הגדולה בתחום כיום היא ביטמיין (כ-70% מהשוק)