לוגו קשת
"תביעות השתקה" - אותן תביעות שנועדו לגרום לעיתונאים לפחד לפרסם חומרים שבידם על אנשים או גופים מסוימים - הפכו בשנים האחרונות לאמצעי שהשימוש בו הולך וגובר. שופט בית משפט השלום בתל-אביב, אביים ברקאי, נדרש לנושא זה כשהחליט למחוק את תביעתו של רפאל רובין, מנהל קבוצת הפייסבוק "לב אמיץ", נגד שידורי קשת ודורין אליהו.
רובין תבע את קשת בגין לשון הרע, לאחר שבשידורי קשת התפרסמה כתבה על קבוצת הפייסבוק שהוא מנהל, ממנה עלה כי הקבוצה אמנם מתיימרת לעסוק בנושאים הקשורים בזכויות הגבר במשפחה, אך בפועל "מדובר בפלטפורמה לשיתוף תמונות של נשים, נערות ואפילו ילדות למטרות החפצה ומיניות".
השופט ברקאי הורה למחוק את התביעה, לאחר שפרט כ-10 סיבות מדוע יש לעשות כן, וקבע כי "יש להיזהר פן תביעות כנגד גוף תקשורתי יביאו כשלעצמן למניעת סיקור תקשורתי".
עוד קבע השופט כי "כלי התקשורת נתפסים כגוף חזק, אך יש לזכור שכאשר נוצר מאזן אינטרסים בין האינטרסים של אדם מסוים למנוע פרסומים כלשהן - לבין האינטרס של גוף תקשורתי לנהל את עסקיו, הרי שעלולות להיות תביעות שיניאו גופי תקשורתיים מפרסום".
לדברי השופט, "המחוקק הציב לנגד עיניו את ההגנה על חופש הביטוי אל מול ההגנה מפני הוצאת לשון הרע, וקבע כי ניתן לבוא חשבון עם כלי תקשורת בהליך פלילי, באישור היועץ המשפטי לממשלה".
לקבוצת "לב אמיץ" יש 200 אלף חברים. הכתבה שעסקה בסוג התוכן שעולה בה לא נקבה בשמו של רובין במפורש. החיבור לשמו נעשה רק מאוחר יותר, כחלק מכתבות שפורסמו בנושא באתר "המזבלה".
בפסק הדין קבע השופט כי גם אם התביעה הייתה מתבררת כמוצדקת, ממילא המסלול בו ביקש רובין לפסוע איננו נכון, שכן לתבוע גוף תקשורת במשפט אזרחי יכול רק היועץ המשפטי לממשלה או שנדרש אישורו. אפשרות אחרת העומדת למי שרואה עצמו נפגע היא לקיים הליך של משפט פלילי.
השופט לא קיבל את טענתו של רובין כאילו נעשתה פגיעה אישית בו ולא רק בקבוצה, וקבע כי אדם סביר שצפה בכתבה או נכנס לדף הפייסבוק לא היה משייך את הכתבה לרובין.
את קשת ייצגו עורכי הדין מוטי ארד ונוי מצליח ממשרד רון גזית רוטנברג.