ד"ר שלומי קטן / צילום: DCCCD/Cesar Canizales
הפיזיקאי והמהנדס האמריקאי יווני פיטר דיאמנדיס, הקים ב-1995 את ארגון XPRIZE, כדי לעודד פיתוח טכנולוגיות ליישוב בני אדם בחלל. ב-1996 השיק תחרות על עשרה מיליון דולר, שהובטחו לצוות הלא-ממשלתי הראשון שיצליח לשגר לחלל חללית מאוישת פעמיים בתוך שבועיים.
התחרות התבררה כהצלחה פנומנלית. יותר מ-100 מיליון דולר הושקעו בטכנולוגיות במסגרת התחרות, וב-2004 הוכרז הצוות הזוכה, שמומן ב-20 מיליון דולר על ידי פול אלן, ממייסדי מיקרוסופט. מאז השיק XPRIZE, הפועל ללא מטרות רווח, 15 תחרויות נוספות, שהמוכרת שבהן היא Google Lunar XPRIZE. במסגרת התחרות הבטיחה גוגל 20 מיליון דולר לצוות הראשון שינחית חללית על הירח, שתיסע לפחות 500 מטר ותשלח צילומים באיכות גבוהה לכדור הארץ. לאחרונה הכריזה גוגל על ביטול הפרס משום שאף קבוצה לא עמדה בלוח הזמנים של התחרות.
לא כל התחרויות של XPRIZE עוסקות בחלל. הארגון ניהל תחרות על ייצור מנועי בעירה השורפים פחות דלק; תחרות לפיתוח טכנולוגיות מיפוי לקרקעית האוקיינוסים; תחרות לניקוי האוקיינוסים מדלקים שדלפו ממיכליות; תחרות לפיתוח חיישנים לניטור מדדים בריאותיים ועוד.את התחרויות יוזמים בדרך כלל ארגונים בעלי עניין, הלוקחים על עצמם את מימון הפרסים.
בתחום החינוך מתנהלות בימים אלה שתי תחרויות בולטות. אחת מהן, על 15 מיליון דולר, מיועדת לפיתוח פתרונות לשיפור האוריינות במדינות מתפתחות.
בימים אלה מגיע המודל גם לישראל. יוזמת P.I.E Challenge, של קרן טראמפ לחיזוק לימודי המדעים בבתי הספר ושל עמותת בוגרי 8200, מבטיחה פרס של מיליון שקל ליזמים שיזכו בתחרות לפיתוח פתרונות למידה מותאמים אישית לכיתות הלומדות מתמטיקה ברמה של 5 יחידות לימוד. ההרשמה לתחרות נפתחה בתחילת דצמבר האחרון ומסתיימת בסוף החודש. מנהלת התחרות היא ענבל חמיידס.
במהלך מרץ יוכרזו עשר הקבוצות שנבחרו להתמודדות, וכל אחת מהן תקבל מענק של 100 אלף שקל כדי לסייע בפיתוח הפתרון שהציעה. הקבוצות המתמודדות יזכו להטמיע את הפתרונות שלהן בכיתות לימוד כפיילוט בשנת הלימודים 2018-2019, שבסיומה תוכרז הקבוצה הזוכה. בנוסף לפרס תטמיע הקבוצה הזוכה את הפתרון שפיתחה ב-30 כיתות לימוד בתיכונים בפריפריה.
דירקטוריון התחרות מורכב מאנשי מקצוע בתחומי החדשנות בחינוך והוראת המתמטיקה, וכן מדמויות מוכרות כמו ניר למפרט, יו"ר עמותת בוגרי 8200; פרופ' דן אריאלי, המתמחה בכלכלה התנהגותית; וד"ר קירה רדינסקי, המתמחה בתחזיות מבוססות ביג דאטה. חבר בורד נוסף הוא ד"ר שלומי קטן, מנהל בכיר בתחום הלמידה והפוטנציאל האנושי ב-XPRIZE. עם זאת, XPRIZE אינה מעורבת בתחרות המקומית.
"אחד הדברים שעובדים היטב במודל התחרות הוא שאתה לא חייב לנצח ולזכות בפרס כדי לקדם את הטכנולוגיה", אומר קטן בראיון ל"גלובס". תחרות אוריינות למבוגרים בארה"ב היא בעיניו דוגמה טובה לכך. "כשהתחלנו את התחרות היו שתי חברות בכל העולם שפיתחו אפליקציות בתחום. התחרות גרמה לכך ש-41 חברות מסרו לנו איזושהי אפליקציה, 16 מהן עדיין פעילות ו-8 הגיעו לחצי הגמר של התחרות. הושקעו בפרויקט הזה יותר מחצי מיליון שעות אדם, 250 שנות עבודה. גם באתגר של גוגל, למרות שהוא הסתיים ללא מנצחים, כל חמש הקבוצות שהגיעו לגמר ממשיכות עם האתגר".
"עוד מעט חוזרים לארץ"
קטן, בן 40, נולד וגדל בצפון תל אביב ועזב עם משפחתו ללוס אנג'לס כשהיה בן 8. בעשור שלאחר מכן הקשר עם ישראל נותר הדוק. "בקהילה הישראלית של לוס אנג'לס בשנות ה-80 היו הרבה כמונו, שהיו נוסעים כל קיץ לחודשיים-שלושה בישראל. היום פחות חושבים פה ככה, אבל אז אנשים אמרו כל הזמן שעוד מעט חוזרים לארץ".
קטן למד מהתואר הראשון עד הדוקטורט באוניברסיטת ברקלי, תחילה שפה וספרות איטלקית, משפטים וספרות אנגלית, ובתארים השני והשלישי התמקד בחינוך. הוויית ההגירה הישראלית בלוס אנג'לס השפיעה על הקריירה האקדמית שלו. "בדוקטורט חקרתי משפחות של שליחים מטעם הסוכנות או חברות פרטיות, שנסעו לניו יורק וקליפורניה לתקופות קצובות. ההורים ראו במעברים הזדמנות לקדם את היכולות של הילדים שלהם, שלמדו אנגלית, תרבות אחרת וראו עולם, אבל עדיין היו מאוד קשורים לישראל".
והילדים?
"מצאתי שזהויות רב-לאומיות נבנות באמצעות הדגשה של הגבולות בין הפרקטיקות הלשוניות והתרבותיות של המולדת ושל המדינה המארחת. התמקדתי באופן שבו הילדים למדו להביע זהות בינלאומית כזהות שהיא גם ישראלית, אבל גם יותר טובה מישראלית, וזהות ישראלית שהיא לא אמריקאית. הם הביעו את זה בעיקר ביחס ליכולות הלשוניות שלהם. דוגמה אחת היתה שילדים שלמדו מגיל 6-7 איך ללעוג למבטאים אמריקאים בעברית, היו צוחקים על המורים שלהם שלא יודעים לדבר עברית אמיתית. הילדים עסקו הרבה באותנטיות - הן זאת של בני המולדת והן של המדינה המארחת - והביעו את האמביוולנטיות שלהם ביחס למדינה המארחת על ידי הדגשת המנהגים של המולדת".
חוויית ההגירה של קטן היא רב דורית. לדבריו, העובדה שההורים שלו היו מהגרים גם בישראל, אבא מעיראק ואמא מהונגריה, תרמה לכך שגם הוא נדד לא מעט עד שהתיישב שוב בלוס אנג'לס בשנים האחרונות. הוא הספיק להתגורר באיטליה, צי'לה, אקוודור וברזיל, ונישא למהגרת מאורגוואי. הוא דובר שבע שפות: עברית, אנגלית, ספרדית ופורטוגזית שוטפות, איטלקית ברמה גבוהה, צרפתית ברמה בינונית, וקורא ומבין קטלנית.
"בגיל 18 התחלתי ללמוד באוניברסיטה בארה"ב כשכל החברים שלי מהארץ התגייסו, ואני חושב שבשבילי זה חולל שינוי די משמעותי ביחס לישראל. עד אז החשבתי את החברים בארץ לחברים הכי טובים שלי, ומאז חיינו התפצלו כמעט לחלוטין". בגיל 20 למד קטן שנה בישראל ולאחר מכן חזר להשלים את התואר הראשון בקליפורניה.
בין התואר הראשון לשני התגורר קטן בקיטו, אקוודור, ממנה ניהל את בתי הספר ללימוד אנגלית של חברת וול-סטריט באקוודור, פנמה וקוסטה ריקה. לאחר סיום הלימודים, כשהבין שאינו מעוניין להמשיך באקדמיה, עבד כיועץ בבוסטון קונסלטינג גרופ (BCG), בעיקר בתחומי החינוך. ב-2012 עזב עם אישתו לצ'ילה, בה הקימו סטארט-אפ שייצר תוכן ואפליקציות ללימוד אנגלית לילדים.
"התרכזנו בשוק הדרום אמריקאי מכיוון שאם בארה"ב שפה שנייה מעלה את השכר לפי המחקרים ב-8%-10%, במדינות מתפתחות, אם אתה מדבר אנגלית, השכר שלך עולה בין 30% ל-300%. זה נכון גם לישראל, אם כי לא בסדר הגודל של מדינות מתפתחות. דוגמה קטנה: אם אתה גר בברזיל ועובד במלון, בלי אנגלית אתה תנקה את החדרים והשירותים. אם אתה מדבר אנגלית תעבור לעמדת הקבלה ותרוויח הרבה יותר".
לאחר שלוש שנות פעילות נסגרה החברה וקטן חזר לארה"ב והשתלב ב-XPrize. "הבעיה היתה לגרום למשפחות לשלם. זאת תמיד אחת מהבעיות בטכנולוגיה בתחום החינוך. כשאתה רואה חברות שהצליחו בתחום הזה הן לא מוכרות תוכן בדרך כלל, אלא טכנולוגיה למערכת עצמה, פלטפורמות סושיאל, תוכנות אנטרפרייז".
מה עם תרומה של הטכנולוגיה לפדגוגיה עצמה?
"הרעיון שהטכנולוגיה תשפר את החינוך קיים כבר מעל 40 שנה. לפני 35 שנים חברת המשחקים אטארי העלתה פרסומות בעיתונים על איך שהמשחקים יעשו מהפכה בחינוך והילדים סוף סוף ייהנו מללמוד. אני חושב שאנחנו מתקרבים לנקודה בהיסטוריה שזה הופך להיות יותר ריאלי, עם התקדמות הבינה המלאכותית. נכון להיום יוטיוב היא בין הטכנולוגיות הכי שימושיות בעולם להעברת תוכן לילדים, וברמה הפדגוגית, אני חושב שהדבר הכי מעניין הוא של חברה בארה"ב שקוראים לה גראמרלי (Grammarly). התוכנה שלה מיועדת לאנשים שכבר יודעים לכתוב, ובאמצעות בינה מלאכותית עוזרת להם לשפר את הכתיבה שלהם".
"יש לנו יותר יכולת טכנולוגית"
התחרות בישראל עוסקת בפרסונליזציה, בהתאמת ההוראה באופן אישי לכל תלמיד. איך עושים את זה?
"פרסונליזציה בחינוך היא הגביע הקדוש עכשיו, אבל זה לא דבר חדש. ההיסטוריה של הלימוד התחילה בהתאמת חינוך. רוב האנשים שהיתה להם גישה לחינוך ברוסיה במאה ה-18 וה-19 למדו ממורים פרטיים שהתאימו את החינוך לילד עצמו. בישראל למדתי בבית ספר שבו המורה התאימה את התוכן לכל קבוצה של ילדים. היתה קבוצה של ילדים שהתקדמו יותר בכתיבה, קבוצה שהתקדמה יותר מהר בחשבון. עכשיו יש לנו יותר יכולת טכנולוגית לעשות את זה.
"אחד הפרויקטים המצליחים בתחום הפרסונליזציה הוא בתי הספר של ארגון Rocket Ship Education, שנותנים מחשבים וטאבלטים לתלמידים, שמגיעים מבתים עניים יחסית ובתחילת הלימודים הם ברמה נמוכה מהממוצע לגילם. השיפור שמשיגים בתי הספר האלה מאוד משמעותי, ומייסד בתי הספר, ג'ון דאנר, שחבר איתי בבורד של תחרות האוריינות למבוגרים, מסביר שזה לא קרה בגלל התוכן במחשבים, אלא מכך שהלימוד באמצעות מחשבים חסך למורים זמן יקר על העברת תוכן ועשיית סדר בכיתה. יש להם יותר יכולת לעבוד אישית עם כל ילד לפי הצרכים שלו".
ומה צופן העתיד בשילוב בין טכנולוגיה לחינוך?
"אני חושב שנראה יותר ויותר את המודל של Rocket Ship. הישג עצום שהטכנולוגיה כבר השיגה הוא שהיא מאפשרת ליותר ילדים ללמוד. הרבה אנשים מבקרים את פרויקט מחשב לכל ילד, אבל הוא הישג עצום לדעתי, במיוחד הפרויקט באורוגוואי, שחילק לפטופים וטאבלטים לכל ילד במדינה. לרבים מהילדים האלה לא היתה גישה למכשירים האלה.
"אני לא מאלה שחושבים שמחשבים יחליפו את המורים עצמם. אנחנו כבר אלפי שנים יודעים איך ללמד, יודעים שזה משהו חברתי וחברותי, אבל הטכנולוגיה יכולה לשפר את היכולת של מורים ללמד יותר טוב; לדעת איך כל תלמיד מתקדם ואיפה הוא מתקשה, טכנולוגיות שעוזרות לסטודנטים להתקדם בעצמם, או לקבל מיידית תשובות שהם לא יכולים לקבל מהמורים. זה אחד מהדברים שכל כך מושך בעיני באתגר הנוכחי".
שלומי קטן (40) - תעודת זהות
■ תפקיד: מנהל בכיר בתחום הלמידה והפוטנציאל האנושי ב-XPRIZE
■ השכלה: דוקטורט בחינוך מאוניברסיטת ברקלי
■ מגורים: לוס אנג'לס
■ מצב משפחתי: נשוי 1
■ עוד משהו: דובר שבע שפות