מאבק הנכים ./ צילום: אוריה תדמור
שלשום אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק להעלאת קצבאות הנכים. בהצעת החוק תמכו 84 חברי כנסת ולא היו מתנגדים. בכך אמנם מסתיימים חודשים ארוכים של דיונים, אך למרות השיפור המשמעותי בקצבאות הודיעו כבר חלק מארגוני הנכים כי ימשיכו להיאבק להעלאה נוספת של הקצבאות. גם שר הרווחה חיים כץ וח"כ אילן גילאון הודיעו כי הם מתכוונים להתחיל לקדם את השלב הבא - העלאת הקצבאות עד לשכר המינימום. זהו העדכון הראשון של קצבאות הנכים מזה 16 שנה, והוא מגיע לאחר מאבק ארוך של ארגוני הנכים.
הפעימה הראשונה של העלאת הקצבאות תהיה ב-1 במארס, במקום פעימה אחת בינואר ואחת ביולי. עלות הפעימה הראשונה תעמוד על 2.24 מיליארד שקל בשנה. קצבת הנכות הבסיסית תעלה ב-470 עד 770 שקל לחודש לאדם, ותעמוד על 3,270 שקל כבר בפעימה הראשונה. בסוף הדרך תגיע הקצבה לסכום של 3,700 לפחות לאדם.
הנכים שיפרו את מצבם בחודש האחרון, אך השינוי בקצבאות בחוק החדש רחוק מההסכמות אליהם הגיעו ארגוני הנכים בספטמבר האחרון. מי שנפקד מהדיון בספטמבר היו נציגי האוצר, דבר שאולי הוביל לחילוקי הדעות בנוגע להסכמות אז.
איך זה קרה ומה בכל זאת הושג מאז?
1. הבטחנו (אבל לא הבטחנו לקיים). בספטמבר הסכימו בממשלה להעלות את קצבאות הנכים ב-4.24 מיליארד שקל. בין הצדדים נקבעו הסכומים שיתווספו לקצבאות - בין 700 ל-1,800 שקל בחודש, תלוי בקצבה. בין הצדדים קיימים חילוקי דעות לגבי הסיכום - האם הוא היה על הסכום הכולל או על היקף הקצבאות. ייתכן שאחת הבעיות הייתה שהחישוב התבסס על מספר הנכים ב-2016, מבלי לקחת בחשבון את הגידול השנתי באוכלוסיה זו. ככל שעבר הזמן, והיה צורך לעגן את ההסכמות בחקיקה, הגיעו במדינה להבנה כי למעשה הם לא הכלילו את כל אוכלוסיית הנכים - למשל, הדירו ממנה את הנכים שכבר יצאו לפנסיה. בחצי השנה האחרונה התעקשה המדינה להיצמד לסכום הכולל שנקבע אז, ורק בימים האחרונים הסכימה להוסיף 100 מיליון שקל. בעבור הנכים זה לא הספיק, מכיוון שהם מסתכלים על הקצבה שלהם, ולא על הסכום הכולל - גם אם זאת העלאת הקצבאות הכי גדולה שנרשמה בישראל. עד לפני כמה ימים עוד דיברו על קצבה שתגיע לאחר כל הפעימות ל-4,050 שקל בחודש, אך אתמול ביטן סיפר בדיון בוועדת הרווחה כי בשל טעות חישוב נוספת הסכום עלול לרדת עד 3,700 שקל.
2. נתניהו לקח, נתניהו נתן. בשנת 2003, כשראש הממשלה בנימין נתניהו כיהן כשר האוצר, הוחלט לבטל את הצמדת הקצבאות לשכר הממוצע ולהצמיד אותה למדד המחירים. מחירי המוצרים אכן התייקרו, אך יכולת הקנייה של הנכים בהשוואה לשכר הממוצע במשק נחלש. בספטמבר הסכימו בממשלה להצמיד את הקצבאות לשכר הממוצע כבר מעכשיו, אך כעת הוסכם כי ההצמדה תחל רק ב-2022. כלומר, ארבע שנים נוספות של שחיקה בקצבאות.
3. לצאת לעבודה? עדיין לא. התמריץ השלילי לצאת לשוק העבודה נשאר, אך התמתן. דיסריגארד (השכר שממנו מתחילים לשלול את הקצבה) זהו רף שקיים לא רק אצל נכים אלא גם אצל אוכלוסיות נוספות שמקבלות קצבאות. הרף הזה עומד כיום על 2,800 שקל. לפי ההסכמות מספטמבר הוא היה אמור לעלות בשתי פעימות עד ל-4,300 שקל (בתוך שנה). המדינה רצתה להוריד את הרף ל-3,500 שקל, אך בימים האחרונים התרצו באוצר והסכימו להעלות ל-3,700 שקל. זה עדיין סכום נמוך שמתמרץ נכים שלא לצאת לשוק העבודה. לבעלי מוגבלויות עלול להיות קשה יותר למצוא מקום עבודה מתאים, והיה עדיף להקשות עליהם כמה שפחות, גם בהיבט של תמריצים כלכליים. לא ברור ממה האוצר חושש בהעלאת הדיסריגארד - אם מי שכבר מקבל קצבאות ייצא לשוק העבודה, המדינה שילמה לו ככה או ככה. המדינה תצטרך להתחיל לשלם לאלו שהיום נשללה להם הקצבה, אך לא ידוע האם לאוצר יש הערכות באיזה סכומים מדובר. בוועדת הרווחה כבר עלתה סוגיית ביטול הדיסריגארד כליל ולא מן הנמנע כי יתחילו לקדם זאת בהקדם.
4. אוכלוסיית הנכים תגדל? מספר הנכים בישראל גדל בכל שנה בכ-2%, אך במשרד האוצר שינו את החישוב והגדילו את שיעור הצמיחה במודל שלהם ל-4%. לפי התפישה שלהם, העלאת הקצבאות תוביל גם לגידול באוכלוסיית הנכים. לא ברור על בסיס מה ההנחה הזאת - אפשר לחשוב שקצבאות גבוהות יותר יתמרצו אנשים נוספים להשיג אחוזי נכות. עם זאת, הקצבה היא כמובן ביחס לאחוז הנכות ולכן זה לא תהליך פשוט לקבל קצבה בהיקף גבוה. כמו כן, הקביעה כי קצב הצמיחה יוכפל היא הערכה בהחלט נרחבת. יכול מאוד להיות כי החישוב הזה נועד כדי לספק לאוצר רזרבה למקרה שיהיו שינויים אחרים שלא צפו. לפי הערכות, כשביטן אמר אתמול שהקצבה תהיה 3,700 לפחות אבל מקווים שהיא תגיע ל-4,000 שקל - הוא התכוון לכך שהתחזית הזאת לא תתממש. סוכם כי בסוף 2019 הסוגיה הזאת תיבחן, ואם יוכלו יבצעו התאמות לקצבאות.
5. סיוע לנכים החלשים. בהסכם נקבע כי יבוטלו מדרגות קח"ן (קצבה חודשית נוספת שמקבלים נכים שנקבעה להם דרגת אי כושר). עד היום קח"ן ניתנה לנכים בעלי רמת מוגבלות גבוהה יותר, לפי שלוש דרגות. מעתה, ככל שאדם קיבל קח"ן נמוך יותר, או לא קיבל קח"ן כלל, כך תגדל קצבתו הכללית. למעשה, כל הנכים - גם אלו שלא קיבלו קח"ן - יקבלו מעתה וזה יהיה בפועל חלק מהקצבאות. המשמעות היא שהנכים שכבר קיבלו קח"ן ברמה הגבוהה ביותר ייהנו פחות מהעלאת הקצבאות. לפי השר כץ, קח"ן אחיד לכולם ברמה הגבוהה יסייע ל-125 אלף נכים החלשים ביותר מבחינה כלכלית כמו נכי הנפש, אנשים עם מוגבלות שכלית ואוטיסטים.
6. מה הלאה? ארגוני הנכים היו מפולגים במהלך המאבק ושונים בתפישותיהם כלפי המאבק. בארגון "נכה הוא לא חצי בן אדם" בירכו על החקיקה, אך במטה מאבק לנכים כבר הכריזו: החלטנו לקרוא לחוק בשם - "חוק עידוד יציאה מחודשת למאבק". עם זאת, כל הארגונים מסכימים כי זהו רק שלב בדרך. המאבק צפוי להמשיך גם בכנסת, כפי שעולה גם מדבריו של ח"כ גילאון אתמול: "הצעת החוק הממשלתית רחוקה מהצעת החוק המקורית שלי שמשווה את הקצבה לשכר המינימום. אני מתייחס להעלאה הזאת כתחילתו של מסע ומאבק ממושך עד להשוואת הקצבה לשכר המינימום. נתניהו אולי חושב שהמאבק נגמר, אבל ההצלחה שלנו להעלות את הקצבה היא רק ההתחלה".