חווה ארליך, מהנדסת העיר / צילום: איל יצהר
עיריית פתח-תקווה יחד עם משרד הבינוי והשיכון מקדמים תוכנית כוללנית להתחדשות עירונית בשכונת רמת ורבר בעיר - שכונה הממוקמת במרכז העיר וכוללת כ-3,000 יחידות דיור. על פי התוכנית המתגבשת, שעתידה לעבור לוועדה המחוזית עוד מספר חודשים, מספר יחידות הדיור בשכונה צפוי להכפיל עצמו בשנים הקרובות באמצעות תמ"א 38 ופינוי-בינוי, עם הגדרה מדויקת היכן ייעשה כל פרויקט בשכונה ותכנון מראש של תשתיות ומבני ציבור.
בשונה מתוכניות נקודתיות של התחדשות עירונית, התוכנית הנוכחית מסמנת מראש היכן ניתן יהיה לקדם פרויקטים במסגרת תמ"א 38, היכן פרויקטים של פינוי-בינוי בעצימות נמוכה והיכן פרויקטים כאלה בעצימות גבוהה. התוכנית תוצג היום (ג') במושב "עיר המחר" בכנס ההתחדשות האורבנית של מרכז השלטון המקומי - "מוני אקספו 2018".
מירה הולצר, מנהלת התכנון האסטרטגי של עיריית פתח-תקווה, מסבירה כי מדובר בתוכנית הראשונה ובמקביל מתקדמת גם תוכנית לשכונה נוספת בעיר - שכונת אחדות. "המתחם מוכרז לפינוי-בינוי והתכנון נעשה על ידי העירייה ומשרד הבינוי והשיכון במשותף. ניגשנו לקול קורא שפרסמו במשרד וקיבלנו מימון של הליכי התכנון והצוות המקצועי. מה ששונה במקרה הזה הוא שכל התהליך הוא בהיקף שכונתי. ממפים כל בניין ומייעדים אותו לכל סוג של התחדשות עירונית שמתאים לתכנון הכולל".
הולצר מסבירה שהרעיון שבבסיס התוכנית הוא להעניק הן לדיירים והן ליזמים ודאות בכל הקשור לזכויות שיוכלו לקבל בכל מקום בשכונה. לאחר שהתוכנית הכוללנית תאושר, יוכלו בעלי הדירות להתקשר עם יזמים ולקדם פרויקטים. "עשינו שיתוף ציבור וגם סדנאות. במקביל, העירייה לקחה בחשבון מה צריך בכל הקשור לתשתיות, תחבורה ומבני ציבור, והדברים ייעשו במקביל".
בשנים האחרונות טענו לא פעם גורמים שונים כי בפתח-תקווה לא מקדמים התחדשות עירונית וקשה לפעול בה הן בתמ"א 38 והן בפינוי-בינוי. על כך השיבה הולצמן: "זה לא מדויק. קידמו איפה שהיה מענה מספק מבחינת היבטים של מבני ציבור ותנועה. חשוב לקדם תוכנית כוללת כדי שלא מי שיפנה ראשון אל היזמים יקבל, ואולי יסכל יוזמות מאוחרות יותר, כי השכונה לא תעמוד בתוספת הבנייה. זה שלב חשוב מבחינתנו בהסתכלות העירונית".
במסגרת התוכנית הכוללנית, שמאוחר יותר יהיה אפשר לקדם מכוחה תוכניות מפורטות, נקבעו הסדרי תנועה לכלל השכונה כמו גם מבני ציבור ושטחים ירוקים. בשכונה, הגובלת ברחובות ז'בוטינסקי מצפון, הרב יחבוב ממזרח, קפלן ממערב וארלוזורוב מדרום, מוצע להוסיף שני בתי ספר יסודיים, כיתות גן ומעונות יום וגם לחדש כיתות מתנ"ס. התוכנית גם נדרשת לסוגיית עירוב השימושים ומציעה תוספת של שטחי מסחר ותעסוקה במבנים החדשים שייבנו לאורך רחוב ז'בוטינסקי.
התוכנית מציעה כאמור בינוי שונה לכל חלק בשכונה. כך, בשולי השכונה, לאורך רחוב ז'בוטינסקי בעיקר, מוצע לאשר פינוי-בינוי בהיקפים גדולים במגדלי מגורים בני 22 ועד 31 קומות. ואילו בתוך השכונה מסומנים אזורים בהם ניתן יהיה לקדם תוכניות לפינוי-בינוי מרקמי בגובה של עד 9 קומות. בשאר השכונה ניתן יהיה לקדם פרויקטים במסגרת תמ"א 38.
"על פי הניתוחים הפרוגרמתיים שנעשו, אנו יודעים כיום שבפתח-תקווה היקפים גדולים של מבנים שיכולים לעבור הליך של התחדשות עירונית", כך ד"ר חוה ארליך, מהנדסת העיר פ"ת. "לכן נו סבורים שחובתה של הרשות המקומית להיערך לכך הן מבחינת התחבורה והתנועה והן מבחינת שירותי הציבור האחרים.
"כמו כן, אנו מעוניינים לקדם תכנון איכותי, על בסיס עקרונות של עירוניות ועירוב שימושים. לכן, אני סבורה שהשיטה של תכנון מתארי לשכונה שלמה נותן בידי הרשות המקומית את הכלים לקדם התחדשות עירונית. גם אם לתושבים נראה שיש עצירה מסוימת בקידום תוכניות פרטניות, הסך הכל הוא בדיוק ההיפך - אנו מקדמים תכנון כולל שיאפשר אחר כך לכל יזם לקדם את תוכניתו בצורה מושכלת במהירות ותוך תיאום עם יתר התוכניות והעירייה".
זיו כהן, תושבת שכונת רמת ורבר ופעילה חברתית בשכונה, מברכת על קידום התוכנית. "אנשים מחכים כבר שנים ארוכות. יש לנו עכשיו ועד פעולה פעיל ועשו כאן גם מיפוי צרכים, דיברו ממש עם דייר דייר. גם מבחינת התחבורה אנחנו לא חוששים. מדובר על ציר ז'בוטנסקי, ותהיה תחנה של הרכבת הקלה. זה לא כמו הבעיה הצפויה באזור סירקין גרות כאן משפחות עם 3 ו-4 ילדים בדירות שני חדרים. כולם רוצים להיכנס כמה שיותר מהר לפינוי-בינוי".