גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האחים נוימן לא בני 40 ורוצים להשתלט על אימפריית התקשורת

האחים צחי וחן נוימן מתכוננים להנפקה, בונים מלון תת-ימי באילת ומתמודדים על השליטה בבזק ■ "בניגוד לטרמפיסטים, אנחנו מביאים הכי הרבה כסף לשולחן" ■ פרופיל G

האחים נוימן / צילום: ענבל מרמרי
האחים נוימן / צילום: ענבל מרמרי

בקהילה העסקית אין כבר אף אחד ששואל "נוימן מי?", ועבור האחים צחי וחן נוימן, בני 39 ו-33 בהתאמה - "הסוסים השחורים" שצצים עכשיו במירוץ היצרי על השליטה בבזק - זה ממש לא מובן מאליו. נכון, החשיפה היא לא מהיום - כבר לפני כשלוש שנים, כשהצטרפו לקבוצת דנקנר בהתמודדות על איי.די.בי, הם נאלצו לצאת אל האור - אבל מבחינתם, גם היום, מדובר בתוצר לוואי לא רצוי. "פתאום רודפים אחרינו צלמים, מגיעים עיתונאים למשרדים", סיפר אז צחי נוימן ל-G, בראיון משותף עם אחיו במסגרת גיליון 40 הצעירים המשפיעים לשנת 2014. היום, בהתמודדות על חברה כל-כך מתוקשרת כמו בזק ומול שחקנים "כבדים" כמו אדוארדו אלשטיין והאחים סיידוף, אין להם ברירה אלא לככב כמעט על בסיס יומי בכותרות. ועדיין לדברים המופיעים בכתבה שלפניכם הם העדיפו שלא להתייחס.

"הם לא חושבים שחשיפה של עסק או של בעליו היא מחויבת מציאות", אומר גורם שמכיר אותם מקרוב מאוד. "בבזק היו עניינים שהביאו אותה לפרופיל ציבורי גבוה, אבל זה ממש לא חייב להיות ככה. הם גם חושבים שבזק זו חברה מצוינת, עם פוטנציאל שלא מוצה".

חלק גדול מהפוטנציאל לא מוצה כי ההפרדה המבנית לא בוטלה. עניין של רגולציה.

"אז הם חושבים שמאוד חשוב באיזו גישה אתה בא לרגולציה. אם אתה בא בגישה של 'מגיע לי' זה דבר אחד, ואם אתה בגישה של 'אם אני אקבל, זה יעזור לצרכן', זה דבר אחר".

ומה היתרון שלהם על פני אחרים?

"הם מפה, בניגוד לשני המתמודדים האחרים (אלשטיין מתגורר בארגנטינה וסיידוף בלוס אנג'לס). הם לא ינהלו את החברה בשלט רחוק. דבר שני, מרכיב המזומן אצלם הוא הכי גבוה - 850 מיליון שקל. דבר שלישי, יש להם ניסיון מול הרגולציה בעסקים האחרים שלהם" (מהם בדיוק אותם עסקים - לכך נגיע בהמשך).

אדוארדו אלשטיין / צילום: שלומי יוסף

עם יד על הלב, זה לא קצת גדול עליהם?

"בזק זו חברה שגדולה על כל אחד במשק הישראלי, אז ברור שזה גדול, אבל אם הם ייקחו את בזק, זה בגלל שהם מתחברים לאנשים וקל להם מאוד לשכנע אחרים לבוא איתם".

ייתכן מאוד שאותו גורם מתכוון לחיבור לאלי הורן, מיליארדר מברזיל, ישראלי לשעבר, שחבר אל האחים בהתמודדות על בזק. על-פי הדיווחים, הוא גם מי שיביא את ההון המשמעותי להתמודדות. יחד עם זאת, מקורב לאחים טוען שגם בלעדיו יש להם את ההון הדרוש כדי לסגור את העסקה: "הם לא ממונפים", הוא אומר, "הכול מהון עצמי. יש להם הרבה שותפים בעסקים השונים, גם בינלאומיים, כולם יהודים, אבל הם גם יכולים לעשות את העסקה הזו לבד".

בשיחות סגורות, הנוימנים מספרים על כוונותיהם לגבי החברה. "יש פה חברה שנמצאת כמעט בכל בית", הסבירו למקורבים. "יש פה פלטפורמה טובה שאפשר לעשות בה הרבה דברים. הטכנאים של בזק, למשל, יכולים לתת עוד המון שירותים. תמיד יש עוד דברים בבית שטכנאי יכול לטפל בהם. אם הוא כבר מגיע ללקוח הביתה, למה שלא ינצלו את זה כדי להציע ללקוחות שירותים נוספים? תקלה בצנרת, בעיה בחשמל, המון דברים. העובדים ירוויחו משכורות נוספות וזה יכול להביא ערך עצום לחברה".

הם גם מאמינים מאוד ביכולתם להצליח מול הרגולטור, בכל הנוגע למאמצים לביטול ההפרדה המבנית בבזק - מכשול שמנע מהחברה עד עתה למכור חבילות טריפל: "יש שתי דרכים להסתכל על עסקה", התבטאו באחרונה בשיחות עם חבריהם. "אחת, איך אני מחלק ממנה כספים; השנייה, איך אני מייצר חברה לכמה דורות קדימה. אנחנו לא באנו לעשות סיבוב בבזק, אנחנו לא פיננסיירים, זו לא עסקה בשביל לעשות 'מכה'. אנחנו מתכוונים לבוא להרבה שנים, וחשוב לבוא לרגולטור בגישה נכונה: בסוף, אם בזק תוכל למכור טריפל, האזרח ירוויח, כי תהיה תחרות".

נתי סיידוף / צילום: אבי שאולי

מקורב אחר מספר שאחד הדברים שעומדים לנגד עיניהם הוא ביסוס הפריפריה. אם ייקחו את בזק, מספרים המקורבים, האחים מתכוונים לבזר את מטה החברה כך שיוקמו מטות בדרום ובצפון. "ברור שבכל החברות השאיפה היא להרוויח ולשרת את בעלי המניות", הוא אומר, "אך מעבר לזה, חשוב להם שלחברה תהיה אמירה, שהיא תיתן שירות לקהילה".

"בסוף, מוצר טוב צריך לגעת בכולם", הם אמרו באותן שיחות. "אם יש צד אחד שמרוויח והצד האחר לא, זו בעיה. המטרה שלנו היא לא למנף את העסק, אלא להרגיע אותו, ויש הבדל בין לקנות חברה כדי לשאוב ממנה כספים לבין האינטרס שלנו".

כשנשאלו כיצד יתמודדו עם האימפקט השלילי של החברה, השיבו: "אנחנו מסתכלים הרבה שנים קדימה. ככל שאתה נותן יותר ערך ללקוחות, אתה מרוויח יותר. בשורט טרם זה יותר קשה כי צריך לעשות השקעות. בלונג טרם יש לך לקוחות נאמנים. היום לבזק יש רק לאן לעלות. הזרמת ההון שלנו מאוד גבוהה".

"מעבר לזה", המשיכו, "אנחנו מתכוונים לשבת ולהיות יומיום בעסק, לטפל בו ולהפוך אותו לעסק חזק ורווחי. אנחנו מתכוונים להזרים הרבה מאוד פנימה, עם פריסת חובות מינימלית. אנו לא אופורטוניסטים. אנחנו רואים בעסקה הזו את אחת החשובות. אנחנו הולכים להביא את העסק לרמה שיהיה חזק ויציב וייתן ערך מוסף. בניגוד לכל מיני 'טרמפיסטים', אנחנו מביאים הכי הרבה כסף לשולחן".

על הכוונת: אילת וירושלים

כדי להבין איך הגיעו האחים להתמודדות על רכישת אחת החברות המשמעותיות בישראל, צריך לחזור אחורה בזמן, אל מוסך קטן בגדרה בתחילת שנות ה-80. יוסי נוימן, היום בן 66, לקח את המוסך הזה כמה צעדים קדימה, והפך אותו במרוצת השנים למוסך המרכזי של מיצובישי ומרצדס באזור הדרום. את ההכנסות מהמוסך השקיע האב ברכישת מוסכים נוספים, ובמגרשים שלימים הופשרו לשימוש תעשייתי.

בשנת 2000, עם סיום השירות הצבאי בשייטת, הצטרף האח צחי לעסק המשפחתי. בהמשך, הצטרף גם חן. צחי החל לפתח את המוסכים, תוך החלטה להתמקד ברכבי עבודה. את התוצאות של המהלך הזה אפשר לראות היום, כאשר אלון גרופ, הקבוצה שאליה צמחה המשפחה, מחזיקה בין היתר רשת של כ-20 מוסכים לאוטובוסים, משאיות ורכבי עבודה נוספים בפריסה ארצית.

המהלך הבא היה בשנת 2007, אז נכנסה הקבוצה לייבוא כלי רכב: מכוניות מסחריות קטנות של פיאג'ו מאיטליה, אוטובוסים וכלים כבדים של תמסה מטורקיה, משאיות הינו מבית טויוטה, וכן כלי רכב מסחריים ורכב כבד מתוצרת פוטון הסינית.

מלבד כלי רכב לקבוצה יש גם קרן השקעות בסטארט-אפים, שלדברי גורמים המכירים את עסקי הקבוצה, הניבה בשנים האחרונות רווחים של עשרות מיליוני דולרים.

על אף כל זאת, התחום המרכזי בקבוצה של הנוימנים היה ונשאר נדל"ן, פעילות שאותה הם מתכוונים להרחיב, בין היתר באמצעות הפיכתה לציבורית (ככל הנראה מדובר בהנפקת מניות ואג"ח של פעילות הנדל"ן של הקבוצה), ובנובמבר האחרון החלו ברוד שואו לקראת גיוס של חצי מיליארד שקל.

הדמיה של המלון תת-ימי באילת / הדמיות: קבוצת אלון

הם היו מעורבים בהקמת כמה אזורי תעשייה, ובהם עד הלום ופארק ראם. ויש גם מגורים: פרויקט אחוזת הנשיא ברחובות, בשותפות עם קרדן; ויישוב קהילתי בשם נוה גוריון ליד עיר הבה"דים. בימים אלה הם מתחילים לממש קרקעות בבעלותם במזרח אירופה - השקעה שבמשך שנים הייתה רדומה. האם יש השקעות חדשות שמתוכננות באזור? לפי כמה גורמים המעורים בעסקי הקבוצה, התשובה שלילית. "ההתמקדות היא בישראל", אומר אחד מהם.

מאז עסקת איי.די.בי, האחים נוימן הספיקו להתעניין גם ברכישת סונול מקבוצת עזריאלי. לפי אחד הגורמים שמכיר אותם, מה שמשך אותם היה בעיקר הסינרגיה האפשרית בין עסקי הרכב שלהם, וכמובן הפוטנציאל של החברה בתחום הקמעונות. העסקה לא יצאה לפועל, ולימים רכש את סונול דודי ויסמן. "הם זיהו שם סיכון גדול מדי ביחס למחיר שהתבקש", מסביר מקורב לאחים.

בשנתיים האחרונות הם נכנסו לראשונה לתחום המלונאות. הפרויקט הראשון הוא מלון תת-ימי באילת, הצפוי לקום על חורבת המסעדה התת-ימית כוכב הים האדום, שפעלה זמן קצר בלבד וכיום היא מבנה תת-ימי מוזנח. על הדרך, נהרסה גם שונית האלמוגים בשטח הים. הפרויקט ידרוש השקעות בהיקף של מאות מיליוני שקלים - מתוכם סכום לא קטן רק לשיקום שונית האלמוגים.

בשלב הראשון ייבנו לובי ו-40 חדרים בשטח המבנה התת-ימי הקיים, ובשלב המתקדם יותר, הפרויקט יתרחב ועוד 70 חדרים ייבנו במתכונת של טבעת המקיפה את המבנה הפנימי, העגול - הכול בעומק ניכר. את המלון יתכנן האדריכל הבינלאומי הנודע דניאל ליבסקינד, והקבוצה מצויה בשלבי אישור סופיים, במקביל למשא ומתן המתנהל מול חברות ניהול מלונות בינלאומיות. "זה משהו יוצא דופן", אומר עו"ד ארז רוזנבוך, המלווה את מהלך ההמפקה של פעילות הנדל"ן של הקבוצה. "זה יהיה כמו להביא את המלדיביים או הקאריביים לאילת".

הדמיה של המלון תת-ימי באילת / הדמיות: קבוצת אלון

הפרויקט השני בתחום מערב מלונאות עם מסחר ומגורים, והוא צפוי לקום ליד טיילת ארמון הנציב בירושלים. את הקרקע רכשו הנוימנים מקיבוץ רמת רחל, והם מתעתדים להקים שם שני מלונות הצופים להר הבית ולעיר העתיקה (רוב הסיכויים שיאוחדו לבסוף לכדי מלון אחד). גם במקרה הזה הם כבר מנהלים משא ומתן עם קבוצות בינלאומיות לניהול בתי מלון. לצד המלון תוקם שכונת מגורים, והכוונה היא ליצור שימוש מעורב, כך שהדיירים יוכלו ליהנות משירותי המלון, כמו חדר כושר, בריכה, מסעדות ושירותי כביסה.

מה למשפחת נוימן ולמלונאות? גורם המקורב אליהם משיב בפשטות: "מבחינתם, זה עסק של נדל"ן מניב".

והם לא חוששים מתחום התיירות, בפרט בירושלים?

"בשנתיים האחרונות טרור נהיה נחלת העולם", משיב אותו מקורב. "דווקא בישראל יותר בטוח. כשהנוימנים עושים עסקים, הם מסתכלים לטווח ארוך, ולטוח הארוך ירושלים זו ירושלים, והיא תמיד תישאר חזקה, והם מאמינים שהיא רק תלך ותצמח. בסופו של דבר, חסרים שם חדרי מלון, יש בירושלים תפוסות טובות ויש שם קהלים שמתחזקים את העיר. הנוימנים צופים שהתיירות תתפתח. בשנה האחרונה התיירות הנכנסת לישראל הייתה ברמה הגבוהה ביותר אי פעם".

העסקה מול קיבוץ רמת רחל, בהיקף של כחצי מיליארד שקל, כוללת גם רכישת הזכויות בקרקע בשכונת ארנונה, שם מתעתדת הקבוצה להקים שכונת מגורים. לאחר שזכתה במכרז, הכניסה כשותפה את קבוצת שמעון צרפתי, שהתמודדה מולם.

"כשאני מסתכל על זה מהצד", אומר מנהל העסקים של הקיבוץ, אילן בלולו, שניהל את המו"מ מול המשפחה, "במקום להקים אופרציה שלמה ולהביא אנשים, הם מכרו 50% למשפחת צרפתי, שזה מהלך נכון מבחינתם, והיה יפה לראות את זה".

המשא ומתן על העסקה הכוללת ארך כשנה, וידע עליות ומורדות. היו אפילו שלבים שבהם העסקה התפוצצה. "הם אנשים מאוד זהירים ומאוד הגונים", מספר בלולו. "מילה שיוצאת להם מהפה, זו מילה בסלע. לאורך המו"מ היו דברים שמאוד הרתיעו, וגם לוחות הזמנים היו מעט בעייתיים, אבל בדיעבד, זה היה צריך להתפוצץ כדי שנחזור לשולחן המו"מ יותר מוכנים. הם מאוד מפוקסים וחזרנו לשולחן המו"מ רק כי ידענו שאלה אנשים טובים, שלא מחפשים איפה להשחיל אותך. הם שומרים על האינטרסים שלהם, ויעשו הרבה בדיקות, הרבה הצלבות, אבל לא ינסו לתחמן".

"מושבניקים של פעם"

למרות גודלה של הקבוצה, מגוון עסקיה והיקפם, היא עדיין מתנהלת כמו חברה משפחתית: מלבד שני האחים, גם שתי האחיות מועסקות בחברה - איריס היא סמנכ"לית הכספים וגלית היא היועצת המשפטית של החברה, ואף מהלך לא יוצא לדרך ללא ברכת הדרך של האב יוסי.

ההורים וארבעת הילדים גרים כולם ברדיוס של שני מושבים קטנים ביישובי עשרת: נווה מבטח, שם מתגוררים ההורים, חן, ואחת האחיות; ובניה הסמוך, שם מתגוררים צחי והאחות השנייה. "הם אנשים מאוד פרטיים", זהו משפט ששמענו מכמה וכמה גורמים שמכירים אותם מקרוב.

בשנים האחרונות, גם הם הבינו שהגודל כבר מקשה עליהם להיות פרטיים, ולשם כך הם רוצים להוציא את הפעילות לציבור. "בסוף יש שלב באחריות של כל עסק, שצריך לעשות סדר", אומר אחד המקורבים. "כרגע הם ארבעה אחים שמסתדרים ביניהם מצוין, אבל בהמשך ייכנסו גם הנכדים ואי אפשר לדעת לאן זה ילך. לכן, הפלטפורמה הציבורית עושה סדר".

"אין בארץ עוד חברת נדל"ן שיש לה כל-כך הרבה מגרשים לא ממומשים", אומר עו"ד ארז רוזנבוך, המלווה אותם במהלך. "היום, כשמשקיע רוצה להיחשף לקרקעות לפיתוח בישראל, אין בנמצא חטיבות קרקע גדולות, אבל הם הצליחו לצבור הרבה קרקעות כאלה. אלה מגרשים שנרכשו לפני הרבה מאוד שנים".

מדוע לצאת לציבוריות רק עם פעילות הנדל"ן ולא עם פעילות הקבוצה כולה?

"כי אם ייצאו עם כל הפעילות זו תהיה חברת אחזקות, והשוק היום נותן דאונסייד לחברות אחזקות. ככה הם יכולים מאוד למנף את הפעילות של החברה".

מה השווי שאתם חושבים עליו?

"זה תלוי בשוק וברוד שואו שהם יעשו. אם הם יעשו את זה בצורה טובה ואותנטית, אני מעריך שאפשר יהיה להנפיק את החברה לפי שווי גבוה".

ומההיכרות שלך איתם, הם יעשו את זה בצורה טובה?

"מההיכרות שלי איתם, יש לזה הרבה סיכוי. הם אנשים שובי לב. נחמדים, כיפיים, הכול מתנהל מולם באווירה טובה. מושבניקים של פעם. הם מאוד חזקים בכל מה שנוגע ליחסי אנוש ואינטליגנציה רגשית, ובסוף זה שובר מחיצות. אין אצלם טריקים, אין משחקים, אין תרגילים".

עוד כתבות

מטוס חיל האוויר בדרך לתקיפה באיראן / צילום: דובר צה''ל

המשקיעים האופטימיים בעולם? מאחורי היום הבלתי נתפס בבורסת תל אביב

הבורסה המקומית עשתה היסטוריה ביום המסחר הראשון מאז שנפתחה המלחמה עם איראן: בניגוד לשוקי המניות כמעט בכל מדינה בעולם, תל אביב הפגינה אופוריה של ממש עם עליות חדות ושיא חדש ● מה מוביל לאופטימיות החריגה בארץ, ואיזה מניות זינקו יותר מכולן

מה לעשות עם תיק ההשקעות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"הזדמנות קנייה לא נורמלית"? המומחים חלוקים מה לעשות עם תיק ההשקעות

לקראת פתיחת המסחר בת"א, המלצות מנהלי השקעות נעות בין "לא להגדיל סיכון" ו"להימנע ממכירת חיסול", לבין "חשיפה גבוהה להשקעות בשוק הישראלי" ו"צמצום של רכיבי המט"ח בתיק (השקל־דולר בדרך לקידומת 2)" ● ומה ניתן ללמוד מהתנהגות השוק במבצע "עם כלביא"

קיר סטארמר, רה''מ בריטניה, ועמנואל מקרון, נשיא צרפת / צילום: Kin Cheung, Tschaen Eric/Pool/ABACA

אירופה פוחדת להיכנס למלחמה, ומתרכזת במסרים פייסניים ובחילוץ אזרחים

מדינות אירופה הבליגו על התקפות איראניות על כוחותיהם הפרושים במפרץ ובמזרח התיכון ● הן קראו ל"הרגעת הרוחות" על ידי "כל הצדדים" ואף שיגרו שורת מסרים מתונים המנסים להבהיר לאיראן כי לא יתערבו ● אם לא תשתנה, ההשלכות של מדיניות הפייסנות האירופית עשויות להיות רחבות

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

אל על לא תפעיל טיסות חילוץ דרך מצרים - כך תוכלו בכל זאת לחזור לישראל

בחברות התעופה הישראליות נערכים לקראת מבצעי חילוץ ישראלים מחו"ל לנתב"ג ● על פי ההערכות, מדובר בלמעלה מ-100 אלף ישראלים שיזדקקו לחילוץ ● באל על ובישראייר נערכים קודם כל לחילוץ לקוחות החברה ללא עלות ● בארקיע מפרסמים מועדים חדשים לטיסות חילוץ

מעבר גבול טאבה / צילום: שלומי יוסף

למה ארקיע מפעילה טיסות לטאבה - ואל על וישראייר לא?

אזהרת המסע של המל"ל מונעת מחברות ישראליות להפעיל קווים למצרים, אך חלקן מצאו דרך לעקוף זאת ● כך ארקיע מנהלת מבצע חילוץ באמצעות רכישת שירותים מחברת תעופה זרה - בזמן שאל על בוחרת להמתין בשלב זה לאפשרות לחלץ נוסעים דרך נתב"ג

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

"עידן של זהב כלכלי": רוצים לדעת למה הבורסה קפצה? תקראו את הכתבה הזו

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

השקעות ריטייל / איור: Shutterstock

"כבר לא נלחצים מלחימה ורצים למכור": המשקיעים שבלב העליות בבורסת ת"א

בעבר נחשבו משקיעי הריטייל ל"ידיים החלשות" בשוק המקומי, שממהרים למכור בעת חשש או חוסר ודאות ● אלא שמתחילת המלחמה לפני כשנתיים וחצי, הללו מפגינים חסינות ומספקים רוח גבית לשוק המניות המקומי: "הם מסתכלים לטווח ארוך יותר ומבינים שיש כאן הזדמנות"

טילים הערב בירושלים / צילום: Mahmoud Illean

שיגורים לרחבי הארץ; מצב החירום בעורף הוארך עד 12 במרץ

חיל האוויר השלים יותר מ-30 תקיפות נגד מערך הטילים הבליסטיים של המשטר האיראני ● שרי הממשלה מאשרים במשאל טלפוני את הארכת מצב החירום המיוחד בעורף לעוד 12 יום ● 9 הרוגים ועשרות פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● כ-100 אלף משרתי מילואים גויסו ● "טראמפ: הטבענו 9 ספינות איראניות" ● עדכונים שוטפים

כותרות העיתונים בעולם

פרטים חדשים נחשפים: כך גילתה ארה"ב היכן נמצא חמינאי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ה-CIA עדכן במיקומו של חמינאי וישראל שינה תזמון ותקפה, המתקפה האיראנית על מדינות המפרץ גורמת לשיבושים באלפי טיסות והמדינה המפתיעה שהתקיימה בה עצרת תמיכה בחמינאי • כותרות העיתונים בעולם

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

אנשי מערכת הביטחון לשרי הקבינט: "בסוף המבצע לא יושמד האיום הבליסטי"

דיווח: איחוד האמירויות וקטאר ביקשו סיוע מבנות הברית שלהן בהדיפת המתקפות האיראניות ● שר ההגנה האמריקאי: לא תוחמים בזמן את המבצע ● ארה"ב תקפה את אתר הגרעין באספהאן ● מפקד הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי בלבנון חוסל בתקיפת צה"ל ● קטאר: הפלנו מטוסי קרב איראניים ● קפריסין: הכטב"ם בבסיס הבריטי שוגר ע"י חיזבאללה ● עדכונים שוטפים

ועדת הכספים בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מבלי להתייחס להוצאות המלחמה באיראן: ועדת הכספים החלה לדון במסגרת התקציב

ועדת הכספים של הכנסת החלה לדון במסגרת התקציב לשנת 2026, אך לא התייחסה להוצאות המלחמה הנוכחית ● לדברי ראש אגף התקציבים באוצר, קיים קושי מהותי לבנות תקציב מאפס בשל אי הוודאות הביטחונית ● ולמרות הכל, תחזיות הצמיחה של בנק ישראל עדיין רלוונטיות

מיצרי הורמז / צילום: ap, Kamran Jebreili

"סיוט מוחלט": רבים לא האמינו שבטהרן יילכו על הצעד הזה

האיראנים הודיעו אמש על סגירת מיצרי הורמוז, צעד שנחשב קיצוני ובעל השלכות כלכליות רבות ● המשמעות, ההשלכות וממה המומחים מוטרדים? גלובס עושה סדר

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

למרות העליות: חלק מהמשקיעים היו מעדיפים לשכוח את היום הזה

הבורסה בת"א זינקו ביותר מ-4%, שיא עליות ליום בודד מאז הקורונה ● הפער מול המשקיעים ב-S&P 500 מגיע היום ל-6.5%, בגלל הזינוק בשקל והירידות בוול סטריט ובאירופה ● מדובר על יותר מ-250 מיליארד שקל שלא יזכו ליהנות מהתשואה הזו

מטוס U-2 ממריא מעל בסיס אקרוטירי בקפריסין / צילום: Reuters

המדינה שמצאה את עצמה בלב מלחמה: מה קורה בקפריסין?

לאחר שנים שבהן הצהירה על ניטרליות, קפריסין נקלעת כעת בעל כורחה לעימות המתרחב במזרח התיכון, עם שיגורי טילים לעבר האי, פינוי אזורים סמוכים לבסיסים הבריטיים וביטול אירועים מדיניים, כשהחשש בשלטונות הוא מהפיכתה לזירה פעילה במאבק מול איראן

ישראלים מוצאים מקלט בחניונים תת־קרקעיים / צילום: Reuters, Oren Ziv

מחקרים מגלים: על מה לא כדאי לדבר עם השכנים במקלט

כשהטילים משבשים את החיים ומפלס המתח והחרדה בעלייה, חזרנו למחקרים שיעזרו לנו לקבל החלטות תחת לחץ ועייפות, להתמודד עם החרדה של הילדים ולהתנהל ברוגע מול אנשים שחושבים אחרת מאיתנו במקלט או בממ"ד

האם העליות בבורסה מוגזמות? / צילום: Shutterstock

האם העליות בבורסה מוגזמות? שאלנו את המומחים

פתיחת שבוע המסחר בעולם כשברקע המלחמה באיראן זעזעה את הבורסות ברחבי העולם, אך בתל אביב בניגוד למגמה נרשמו עליות חדות במיוחד ● מומחים מנתחים את הקפיצה הגבוהה היום בבורסה

בורסת כווית / צילום: Reuters, Anadolu

איך תשפיע המלחמה על הורדות הריבית? התשובה של ליאו ליידרמן

בעוד שהבורסה המקומית והשקל מגיבים בזינוק לשינוי המאזן האסטרטגי מול איראן, שוקי העולם נצבעים אדום בצל קפיצת מחירי הנפט ● המשקיעים חוששים מחסימת מצרי הורמוז ומשיבוש שרשראות האספקה, לצד דאגה שהתייקרות האנרגיה תביא לעלייה באינפלציה

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

שר האוצר: מתווה פיצוי לעסקים יפורסם בימים הקרובים

בתום פגישה עם בכירי רשות המסים ונשיאות המגזר העסקי, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי מתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו במבצע "שאגת הארי" יתבסס על המודל שיושם ב"עם כלביא" ● באוצר העריכו תחילה כי לא יהיה צורך בפיצוי אם הלחימה תהיה קצרה, אך במגזר העסקי דרשו ודאות