גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"הסיכון הגדול ביותר לעולם הוא עדיין השפעת"

ד"ר אליאב בר, חוקר מחלות זיהומיות ובכיר בחברת MSD, מוטרד מהחיסונים הלא אפקטיביים שיוצאים מדי שנה למניעת שפעת, נחרד מעמידות האנטיביוטיקה לחיידקים ומסביר איך העלייה בתדירות המין האוראלי הפכה את חיסון הפפילומה רלוונטי במיוחד לגברים

דר אליאב בר / צילום מאיר המאירי
דר אליאב בר / צילום מאיר המאירי

ד"ר אליאב בר הוא הגיבור האנונימי של רבים ורבות, והאויב המושמץ של אחרים. כמי שעמד בראש התוכנית הקלינית של חברת MSD האמריקאית לפיתוח החיסון נגד וירוס הפפילומה בשנים 1998-2006, הוא פיתח את מערך הניסויים למוצר בחיות ובבני אדם, ניהל אותם וגיבש את התוכנית העסקית של המוצר הסופי, שהיה לאחד החיסונים המותקפים ביותר מצד תנועת מתנגדי החיסונים בעולם.

טיפול בשפעת העופות / צילום : רויטרס

היום, בר הוא סגן נשיא בכיר מעבדות המחקר בתחומי זיהומים וחיסונים ב-MSD העולמית. הוא עוסק עדיין בחיסון נגד פפילומה, אך גם באנטיביוטיקה ישנה וחדשה ובמניעת מגיפות, ובשני התחומים האלה הוא אינו איש בשורות. להפך, "הסיכון הגדול ביותר לעולם הוא עדיין השפעת", הוא מפתיע. "זהו וירוס שמאוד אוהב לחיות אצל בני אדם ואצל החיות שקרובות אלינו, ובאמצעות המעבר בין חיות לבני אדם ממשיך להתחדש כל הזמן, והוא מאוד מאוד מידבק".

לדברי בר, אחת הבעיות בשפעת היא שהחיסון נגד המחלה אינו אפקטיבי מספיק. "החיסונים מיוצרים באופן מאוד לא יעיל", הוא מסביר. "בכל שנה מנסים להבין איך הווירוס ייראה, ואז מגדלים את החיסון בביצה ומנסים לפתח את כל המלאי עד ספטמבר, כדי להיות מוכנים לחורף. אבל המפתחים מתבססים יותר מדי על זן השפעת של שנה שעברה ולכן לא תמיד החיסון יעיל נגד כל הזנים של אותה שנה. אם תגיע שפעת קטלנית כמו השפעת הספרדית של 1919, ההשפעה תהיה חמורה עוד יותר כי אוכלוסיית העולם יותר ניידת ויותר צפופה ויותר מבוגרת".

MSD עצמה אינה מייצרת חיסונים לשפעת, אך לדברי בר "חיסון אוניברסלי לשפעת הוא אחת המשימות החשובות של האנושות כיום". עם זאת, בר מודה שמדובר במחלה מורכבת מאוד, "ולא בטוח שחיסון כזה הוא קרוב".

כשנשאל על חברת ביונדווקס המפתחת חיסון אוניברסלי כזה ונסחרת בנאסד"ק לפי שווי של כ-40 מיליון דולר, בר סירב להגיב אך נראה סקפטי. "אם למישהו באמת היה חיסון כזה, היה מדובר באחת מפריצות הדרך הגדולות ברפואה. עדיין לא ראיתי משהו מספק, אבל מחר יום חדש".

לא רק השפעת מאיימת. אחרי מגפת האבולה ב-2014, שלדברי בר היה כנראה אחד האיומים הגדולים על העולם בשנים האחרונות, הווירוס הבא שעלול להפוך למגיפה עולמית, גם אם פחות מסוכנת משפעת, הוא MERS, וירוס שמגיע מגמלים והולך ומתפשט במזרח התיכון. מדובר במחלה נשימתית ללא טיפול, שלמרבה המזל אינה מידבקת מאוד. הוא מתפשט כיום בעיקר בסעודיה, אך גם בירדן, קטאר, מצרים, טורקיה, אלג'יר ובנגלדש, ומקרים ספורים היו גם באוסטריה, בריטניה, סין, תאילנד ומדינות נוספות. בינתיים זוהה הווירוס ומופה הרצף הגנטי שלו, אך המשך המחקר נפגע בין היתר בגלל מאבק פטנטים.

מתנת האנטיביוטיקה שהאנושות בזבזה

כחוקר של מחלות זיהומיות, אחד הדברים שהכי מפחידים את בר הוא חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. ממש רואים את הפחד בעיניו כשהוא מדבר על הנושא.

"האנטיביוטיקה היא אבן היסוד בהצלחת הרפואה המודרנית. כל ניתוח, כל טיפול בדלקת גרון חיידקית, בדלקת ריאות - כל אלה תלויים באנטיביוטיקה. עד לפני 50-60 שנה אנשים היו מתים מהמחלות הללו. אנטיביוטיקה היא מהפכה מטורפת, אבל האנושות בזבזה את המתנה הזאת על טיפול לא יעיל במחלות ויראליות, וכן על הגדלת היבול של משק החי. קל לרופא לרשום אנטיביוטיקה, וקל לחולה לא לסיים את המנה, וקל לו לשמור אותה בבית לכל מקרה שיקרה, ואז לקחת אותה על דעת עצמו כדי לטפל במחלה הלא נכונה. ובינתיים, חברות התרופות לא פיתחו תחליפים כי זה לא כלכלי. יש מעגל היזון שלילי שבו כשיש אנטיביוטיקה חדשה ויעילה במיוחד, הרופאים ובתי החולים שומרים אותה, בצדק, רק לחולים הכי קשים כי לא רוצים לבזבז אותה, ואז החברה לא מרוויחה מספיק כסף ולא מפתחת אנטיביוטיקות חדשות".

לדברי בר, לחברות התרופות הגדולות היו בשנים האחרונות הזדמנויות כלכליות יותר בתחום פיתוח התרופות. "סרטן, מחלות דלקתיות - אלה תחומים שבהם ההחזר הוא גבוה יותר", הוא אומר. בדיוק משום כך פתחו ה-FDA בארה"ב ורשות התרופות האירופית מסלולים ייחודיים לחברות המפתחות אנטיביוטיקה, בניסיון להפוך את המאמץ הזה לכלכלי יותר.

האם היו פריצות דרך בתחום?

"גילינו מדוע החיידקים עמידים. חלקם מפרישים אנזים שחותך את האנטיביוטיקה, ואחרים פיתחו מערכת שדוחפת אותה החוצה מהתא. אפשרות שלישית היא שהם מוצאים דרך לעקוף את הנזקים שהאנטיביוטיקה גורמת בתאים. המוצר שנראה כרגע הכי מלהיב לטווח הרחוק הוא תרופה שתינתן יחד עם אנטיביוטיקה ותנטרל את האנזים, או תחסום את המנגנון שדוחף את התרופה החוצה. כמה חברות התחילו לשווק מוצרים כאלה, והם נשמרים לחולים הכי קשים, במחלות שהן עמידות בפני סוגי אנטיביוטיקה רבים".

היית רוצה שישתמשו בהן יותר?

"חלילה. אני רוצה שהתרופות הללו יהיו זמינות להורים שלי ולי כשנצטרך. היום אני חושש מאוד להיכנס לבית חולים".

בישראל פועלות כמה חברות המפתחות שיטות להבדיל בין וירוסים לחיידקים בבית החולים או אצל רופא המשפחה, כדי לוודא שהאנטיביוטיקה ניתנת רק בעת הצורך. בר אינו מסכים לומר אם שמע על החברות הישראליות בתחום. "בקהילה, בדיקה כזו היא הגיונית מאוד. לגבי בתי חולים, בדיקה כזו חייבת להיות כה מדויקת שהיא תצדיק מניעת אנטיביוטיקה מהחולים, כי במקרה של טעות אנחנו מונעים אנטיביוטיקה מאדם שהיא יכלה להציל את חייו. מעבר לכך, אם יהיו לנו יותר מדי 'פולס פוזיטיב' (כלומר אנשים שאינם זקוקים לאנטיביוטיקה והבדיקה הראתה שהם כן זקוקים לה), אולי אף החמרת את הבעיה".

בר מתעניין בטיפול בחיידקים באמצעות בקטריופאג'ים, שהם וירוסים התוקפים את הבקטריה בכל השיטות שבהן וירוסים פועלים. "זו לוחמה ביולוגית. קצת מפחיד אבל מסקרן", הוא אומר, "הבקטריה יכולה לייצר עמידות גם לפאג', וחשוב מאוד שהיא לא תייצר עמידות שאחר כך לא נוכל לנצח באמצעות התרופות הקיימות".

הפוליטיקה של הפפילומה

בר, כאמור, הוא אחד האנשים המרכזיים שעומדים מאחורי החיסון של MSD נגד וירוס הפפילומה, HPV (יש בשוק חיסונים גם של חברות אחרות). למרות הזיהוי של הווירוס עם סרטן צוואר הרחם ונשים, בר מסמן אותו דווקא כבעיה של גברים, אולי משום שנשים עוברות בדיקות סקר וטיפול מונע מוצלח יחסית. לדבריו, גברים עלולים ללקות בסרטן הגרון כתוצאה מפעילות הווירוס, וסרטן כזה הרבה יותר קשה לאבחן וגם לאחר שאובחן, לא תמיד יש לו טיפול. בעבר הסרטן הזה נגרם בעיקר מעישון, אולם בעקבות הירידה בשיעור המעשנים ועלייה בשיעור הגברים הנדבקים ב-HPV באזור הפה, הווירוס הזה הופך לגורם המוביל לסרטן הפה והגרון אצל גברים בעולם המערבי.

"הווירוס הזה הוא מאוד מעניין, כי הוא פרזיט של בני אדם בלבד, שאוהב רק את הממשק בין החוץ לפנים, כלומר נרתיק, גרון ורקטום", אומר בר. "הוא משתלט על תאים שאמורים להפוך לעור ומונע את התהליך הזה. במקום זאת, הם נשארים תאי גזע גם כשהם מתרבים וכך הופכים לסרטניים. יש כמה סוגי סרטן שכלל לא מתפתחים בלי הווירוס הזה. לדוגמה, אצל כל הנשים שחלו בסרטן צוואר הרחם היה HPV. עם זאת, לא כל אישה עם HPV תחלה בסרטן צוואר הרחם. מדובר בווירוס נפוץ מאוד, הוא קיים אצל כמחצית מהאוכלוסייה, ורק נשים מעטות מפתחות נגעים קדם סרטניים. אנחנו לא יודעים אצל מי זה יקרה, אבל לפחות במדינות המערב מי שפיתחה את הנגעים האלה ועברה הסרה מוצלחת שלהם לא תלקה בסרטן.

מדוע שיעור הנדבקים בקרב גברים עולה? הסיבה אולי משמחת - עלייה בתדירות המין האוראלי בין גברים לנשים. בעשורים האחרונים גם רואים מגמת עלייה בתדירות המין האוראלי עם פרטנריות לא קבועות, וכך גוברים שיעורי ההדבקה. "היום החולה הטיפוסי בסרטן הפה והגרון הוא גבר בן 50-60 שעשה הרבה מין אוראלי לנשים שונות", אומר בר. נשים שמעניקות מין אוראלי לפרטנרית לא קבועה נמצאות גם הן בסיכון. ניתן להידבק גם במין אנאלי, אבל הסיכון נמוך יותר כי הווירוס חי טוב יותר באזור הנרתיק.

"משום מה זה לא עובר בנשיקות", אומר בר, אבל בכל מקרה מאחר שהווירוס כבר קיים במחצית מהאוכלוסייה שינוי ההתנהגות לא תשנה. לכן החיסון, שאפקטיבי במיוחד בגיל צעיר, הוא רלוונטי מאוד.

אז אצל נשים הטרוסקסואליות החיסון היום פחות חשוב, משום שהן יכולות לבצע בדיקת סקר כדי למנוע את סרטן צוואר הרחם? החיסון שלהן נועד למעשה להגן על הגברים?

"זה לא מדויק. נשים, כלומר נערות, מקבלות את החיסון כדי להגן על עצמן מפני מצב קדם סרטני שיחייב הסרה לא נעימה של רקמת צוואר הרחם, תהליך שבמקרים מסוימים יכול להוביל ללידה מוקדמת. כמו כן, אישה שפספסה את הבדיקה או שהתרחשה טעות בבדיקה שלה, עלולה לעתים נדירות ללקות בסרטן. נשים מתחסנות גם כדי להגן על הגברים, והגברים, כלומר הנערים, מתחסנים כדי להגן בעתיד על עצמם ועל הנשים. המטרה המקורית של החיסון, לנשים ולגברים, הייתה דווקא להגן על הנשים, אבל עכשיו מגינים על כולם".

זה שינה את הפוליטיקה של החיסון?

"מה ששינה את הפוליטיקה הוא שקל יותר לדבר על סרטן מהמותניים ומעלה. אנחנו עדיין מדברים על מחלה המועברת באופן מיני, אבל קל יותק לדבר על גרון מאשר על רקטום".

לדברי בר, העובדה שמדובר בחיסון נגד מחלה המועברת במגע מיני, והוא ניתן לנערות ונערים, היא מכשול פוליטי משמעותי בדרך למתן החיסון. במגזר הדתי, לדוגמה, התעורר ויכוח בנושא הזה לאחר שהרב ברוך אפרתי טען כי אין צורך לחסן נגד הווירוס באולפנות משום ש"אנחנו לא בסדום".

היית ממליץ לגברים להפסיק לבצע מין אוראלי בנשים?

"אני ממליץ להתחסן. אז הבעיה פוחתת באופן משמעותי. חיסונים בגיל בית הספר הם אחת הפנים השוויוניות ביותר של הרפואה. בגיל מבוגר יותר אנשים שונים בהיקף המשאבים שלהם - משאבים כספיים לטיפול ולבדיקות, משאבים קוגניטיביים, משאבי זמן ומשאבי משמעת. חיסון בבית הספר אפשר לתת לכולם, בפיקוח משרד הבריאות".

חיסון הפפילומה הוא מהמותקפים ביותר. עד כמה אתם משוכנעים שהוא בטוח?

"אלה חיסונים נחקרים מאוד. כ-50 אלף איש חוסנו במסגרת ניסויים קליניים מפוקחים רק בחיסון שלנו, וישנם חיסונים דומים שפותחו על ידי חברות אחרות. לאיחוד האירופי יש מערכת מאוד מפותחת של מעקב אחרי תופעות לוואי של מוצרים רפואיים גם מחוץ לניסויים הקליניים, וגם ה-CDC, הארגון האמריקאי להגנה מפני מגיפות, ביצע מחקר בלתי תלוי משלו. בכל הניסויים הללו לא נמצאו מתאמים עם מוות, תסמונת התשישות הכרונית ותסמונות נוירולוגיות אחרות".

אז מדוע יש ביקורת על החיסון?

"החיסון ניתן בגיל ההתבגרות, שהוא ממילא גיל שבו מחלות מסוימות פורצות, בעיקר אצל בנות, ובעיקר מחלות שמאופיינות בפעילות יתר של מערכת החיסון. אנשים רואים את שני האירועים הללו קורים במקביל ומסיקים שיש סיבתיות, אבל יש רק דרך אחת נכונה להסיק זאת, והיא ניסוי מבוקר. כל הניסויים המבוקרים שניסו להראות קשר בין החיסונים לתופעות נוירולוגיות היו גרועים מאוד. מרגע ששומרים על כללי המתודה המדעית - אין שום זכר לזה. עבדתי במשך שנים בתחום בריאות הציבור. אם הייתי חושב שמישהו מסתיר מידע על הסיכון שבחיסונים, לא הייתי בוחר לעבוד בחברת תרופות".

כרופא, האם לא נראה לך הגיוני שאם הכנסנו לגוף גורם שעורר את מערכת החיסון לפתח כלפיו נוגדנים, ייתכן ששינינו אותה באופן מסוים?

"בכל יום אנחנו נחשפים לאינסוף גורמים שמערכת החיסון שלנו מפתחת בהצלחה נוגדנים כלפיהם. אין סיבה לחשוב שדווקא חיסונים מעוררים את מערכת החיסון באופן שונה מכל גורם שהגוף נחשף אליו ממילא".

לרוב התרופות יש תופעות לוואי כלשהן באנשים מסוימים. האם הגיוני שלחיסונים אין?

"תופעות הלוואי הן כאב במקום החיסון, יכולה להיות אדמומיות, לפעמים יש חום. זה קורה, אבל כל התופעות הללו הן לטווח קצר. פעם ב-100,000 עד כמיליון מקרים מתרחש שוק אנפילקטי, כלומר תגובה חיסונית מוגזמת מסכנת חיים. אולם, המערכת כבר מודעת לכך ולכן מבקשים מהילדים להישאר בסביבה שבה בוצע החיסון, כי שם גם ניתן לטפל בשוק כזה אם הוא מתרחש. בכל מקרה, זה סיכון מאוד מאוד נדיר, הפיך ברוב המקרים, והוא היחיד המשמעותי שנמצא אחרי 200 מיליון מנות מהמוצר. הסיכונים מהווירוס הם כל כך הרבה יותר גדולים".

יאמרו שאתה אינטרסנט.

"תשאלו כמה מהאנשים שמפיצים מידע נגד חיסונים מתפרנסים באופן כלשהו מרפואה אלטרנטיבית בלתי מוכחת".

"אנחנו עדיין לא שולטים באופן שבו וירוסים פועלים על הגנטיקה"

פפילומה אינו הווירוס היחיד שמגביר את הסיכון לסרטן, אבל בניגוד לאחרים הוא גורם שבלעדיו הסרטן אינו יכול להופיע. התשובה לשאלה מדוע הוא גורם סרטן מספקת למעשה מידע על מה שמתקלקל בגוף בסרטן. "הווירוס יוצר שינויים בחלקים מהגנום התאי ופוגע באזורים שנועדו לבקר את התפתחות התא", אומר ד"ר אליאב בר, "לגוף יש דרך מאוד מסוימת להחליט איפה, כמה ומתי יהיו בו תאים מסוימים, וסרטן הוא התפרקות של המערכת הזאת, בזמן ששאר המערכות בתא ממשיכות לפעול. הווירוסים וגורמים אחרים לסרטן, כמו קרינת השמש ועשן סיגריות, שוברים את התא באותו מקום. הווירוסים לימדו אותנו הרבה על מקומות השבר הללו, כי הווירוס עקבי יחסית בנזק שלו לתאים".

להערכתך, מסוכן להכניס וירוסים לתאים, כמו שעושים בחלק מהטיפולים הגנטיים?

"כן, ולכן הטיפול הגנטי בשיטה הזאת עדיין לא התפתח מאוד. לדעתי, גם בעתיד הוא יישמר למחלות קשות ומסוכנות מאוד. אנחנו לא מצליחים לשלוט באופן שבו וירוסים פועלים על הגנטיקה, ועד שנעשה זאת בצורה מדויקת יותר, אנחנו בהחלט עלולים להחמיר את הסרטן".

מעבר לכך, אומר בר, "התרופות האימונותרפיות, המנצלות את מערכת החיסון כדי להילחם בסרטן, כל כך הצליחו, שהן הובילו את חברות התרופות לשים את התרפיה הגנטית בסרטן בצד. אולי בעתיד הם ישובו לשפר אותה".

כך תתגוננו מווירוסים

רחיצת ידיים: "לא מספיק להעביר את היד מתחת לברז וגמרנו. תקרצפו 30שניות מלאות, כי כך מגיעים לכל נקודה ולזמן הקרצוף יש ההשפעה שלו"

אלכוג'ל: "עדיף מכלום, אבל רחוק מהאפקט של רחיצת ידיים"

אצבע בפה: "נסו לא לשים את קצות האצבעות בפה, בעיקר אחרי זמן מה שבו לא רחצתם ידיים"

ויטמין C ושאר תוספים: "ויטמין C זה שטויות, אכיניצאה זה שטויות, פרופוליס זה שטויות, כורכום זה שטויות"

מרק עוף: "זה מגיע עם האהבה של אמא, אבל בגדול זה שטויות"

עוד כתבות

מיצרי הורמז / צילום: ap, Kamran Jebreili

העולם יכול להתמודד עם הצעד הזה של משמרות המהפכה ל״שבוע, שבועיים״

האיראנים הודיעו אמש על סגירת מיצרי הורמוז, צעד שנחשב קיצוני ובעל השלכות כלכליות רבות ● המשמעות, ההשלכות וממה המומחים מוטרדים? גלובס עושה סדר

אהרון פרנקל, חיים כצמן ויאיר המבורגר / צילום: עידן חסון, אריק סולטן, גבע טלמור

חיים כצמן, אהרן פרנקל ומשפחות האצולה של שוק הביטוח: שלושת המרוויחים הגדולים של היום בת"א

הזינוק במחיר המניות בת"א הקפיץ את שווי החזקותיהם של בעלי השליטה בשורת חברות בעשרות ולעתים אף מאות מיליוני שקלים ● בין המרוויחים: חיים כצמן שחוזר לחייך אחרי תקופה ארוכה של ירידות במניה, אהרון פרנקל שגורף רווחים על ההשקעה המחודשת בתמר פטרוליום, והטייקונים של שוק הביטוח שהחגיגה במניותיהן מסרבת לגווע

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

גם ניצן אלון מכר מניות במיליונים: ההנפקה של יצרנית הכוונות מקיבוץ יגור

יצרנית הכוונות סמארט שוטר השלימה גיוס של 200 מיליון שקל, כחלק מהנפקה ראשונית של מניותיה ● במסגרת המהלך, בעלי המניות הזרים והמייסדים מכרו מניות בהיקף של כ-60 מיליון שקל ● וגם, עם כמה כסף נפגש האלוף במילואים ניצן אלון?

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

מתי תיגמר המלחמה? זה ההימור המוביל

פלטפורמת ההימורים פולימרקט, שמבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, מציירת תמונה ברורה: הפסקת אש לפני אפריל - לא סבירה ● נפילת המשטר עד יוני - 42% ● ומה לגבי חסימת מיצרי הורמוז?

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

תרחיש יום הדין של הכלכלה: מיצרי הורמוז נסגרים, מחיר הנפט מזנק

איום של משמרות המהפכה על חופש השיט בעורק הימי המרכזי של מדינות המפרץ מזניק את מחירי הנפט: ברנט קופץ ב-9% לכ-80 דולר ● אנליסטים מזהירים מתרחיש שידחוף את המחיר מעל 100 דולר לחבית

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

למרות העליות: חלק מהמשקיעים היו מעדיפים לשכוח את היום הזה

הבורסה בת"א זינקו ביותר מ-4%, שיא עליות ליום בודד מאז הקורונה ● הפער מול המשקיעים ב-S&P 500 מגיע היום ל-6.5%, בגלל הזינוק בשקל והירידות בוול סטריט ובאירופה ● מדובר על יותר מ-250 מיליארד שקל שלא יזכו ליהנות מהתשואה הזו

בורסת כווית / צילום: Reuters, Anadolu

איך תשפיע המלחמה על הורדות הריבית? התשובה של ליאו ליידרמן

בעוד שהבורסה המקומית והשקל מגיבים בזינוק לשינוי המאזן האסטרטגי מול איראן, שוקי העולם נצבעים אדום בצל קפיצת מחירי הנפט ● המשקיעים חוששים מחסימת מצרי הורמוז ומשיבוש שרשראות האספקה, לצד דאגה שהתייקרות האנרגיה תביא לעלייה באינפלציה

מיצרי הורמוז / עיבוד: Shutterstock

המומחה שמסביר מדוע סגירת מיצרי הורמוז עלולה להעלות את מחיר הנפט ל-100 דולר

"להכרזה על סגירת מיצרי הורמוז יש יותר משמעות תודעתית מכל דבר אחר", כך אומר פרופ' יהושע קרסנה, מנהל הפורום לשת"פ אזורי במרכז דיין באוניברסיטת ת"א ● עוד מציין קרסנה, כי אם החסימה תימשך לאורך זמן, תהיה לה השפעה חמורה על השווקים "מחירי הנפט יזנקו, אולי אפילו ל-100 דולר"

פטריק דרהי / צילום: Reuters, Daniel Pier

רשות התחרות נגד פטריק דרהי: הצעד שמרחיק את רכישת רשת 13

לגלובס נודע כי ברשת 13 פנו לרשות התחרות בבקשה לקבל אישור להזרמת ביניים של מימון ע"י פטריק דרהי עד לקבלת האישורים הרגולטוריים הנדרשים, אך הרשות דחתה את הבקשה ● בתוך כך, גם הרשות השנייה מעמידה קשיים בפני העסקה, ובינתיים קבוצת ההיייטקיסטים בראשות אסף רפפורט משפרת את הצעתה

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

אנשי מערכת הביטחון לשרי הקבינט: "בסוף המבצע לא יושמד האיום הבליסטי"

דיווח: איחוד האמירויות וקטאר ביקשו סיוע מבנות הברית שלהן בהדיפת המתקפות האיראניות ● שר ההגנה האמריקאי: לא תוחמים בזמן את המבצע ● ארה"ב תקפה את אתר הגרעין באספהאן ● מפקד הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי בלבנון חוסל בתקיפת צה"ל ● קטאר: הפלנו מטוסי קרב איראניים ● קפריסין: הכטב"ם בבסיס הבריטי שוגר ע"י חיזבאללה ● עדכונים שוטפים

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

אל על לא תפעיל טיסות חילוץ דרך מצרים - כך תוכלו בכל זאת לחזור לישראל

בחברות התעופה הישראליות נערכים לקראת מבצעי חילוץ ישראלים מחו"ל לנתב"ג ● על פי ההערכות, מדובר בלמעלה מ-100 אלף ישראלים שיזדקקו לחילוץ ● באל על ובישראייר נערכים קודם כל לחילוץ לקוחות החברה ללא עלות ● בארקיע מפרסמים מועדים חדשים לטיסות חילוץ

האם העליות בבורסה מוגזמות? / צילום: Shutterstock

האם העליות בבורסה מוגזמות? שאלנו את המומחים

פתיחת שבוע המסחר בעולם כשברקע המלחמה באיראן זעזעה את הבורסות ברחבי העולם, אך בתל אביב בניגוד למגמה נרשמו עליות חדות במיוחד ● מומחים מנתחים את הקפיצה הגבוהה היום בבורסה

השקעות ריטייל / איור: Shutterstock

המשקיעים שמובילים את העליות בבורסה בת"א בשנתיים האחרונות

בעבר נחשבו משקיעי הריטייל ל"ידיים החלשות" בשוק המקומי, שממהרים למכור בעת חשש או חוסר ודאות ● אלא שמתחילת המלחמה לפני כשנתיים וחצי, הללו מפגינים חסינות ומספקים רוח גבית לשוק המניות המקומי: "הם מסתכלים לטווח ארוך יותר ומבינים שיש כאן הזדמנות"

מטה אמזון / צילום: Shutterstock

העדיפו את המפרציות על פני ישראל ומשלמות את המחיר

מדינות המפרץ הפכו בשנים האחרונות ליעד מועדף לחוות השרתים של ענקיות הטכנולוגיה בזכות אנרגיה זולה והטבות מס, בזמן שהאטרקטיביות של ישראל ירדה בשל המלחמה ● כעת, המתקפות על האמירויות, בחריין וסעודיה חושפות את הסיכון הביטחוני באזור, כאשר אמזון מדווחת על פגיעה בשירותי הענן

מטוס של וויזאייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

ענקית התעופה שמתגברת טיסות חילוץ לישראלים

ברקע השעיית הטיסות הישירות לישראל והגבלות המרחב האווירי, ויזאייר מוסיפה כמעט 30 טיסות שבועיות לשארם א-שייח' כנתיב חלופי דרך סיני ● גם בלו בירד, טוס וארקיע מתגברות פעילות במצרים, בעוד שאל על נמנעת בשל אזהרת המסע

מיכלית גז נוזלי (LNG) בנמל קטאר / צילום: ap

מחיר הגז והנפט מזנק, אלו הישראליות שמרוויחות

מחירי הגז והנפט מזנקים בעקבות המתקפות האיראניות על נסיכויות המפרץ והחסימה החלקית של מיצרי הורמוז ● הזינוק במחירים הקפיץ את מניות האנרגיה הישראליות, שחלקן נהנות גם מהחוזים ארוכי הטווח על הגז המקומי

מטוס U-2 ממריא מעל בסיס אקרוטירי בקפריסין / צילום: Reuters

המדינה שמצאה את עצמה בלב מלחמה: מה קורה בקפריסין?

לאחר שנים שבהן הצהירה על ניטרליות, קפריסין נקלעת כעת בעל כורחה לעימות המתרחב במזרח התיכון, עם שיגורי טילים לעבר האי, פינוי אזורים סמוכים לבסיסים הבריטיים וביטול אירועים מדיניים, כשהחשש בשלטונות הוא מהפיכתה לזירה פעילה במאבק מול איראן

ועדת הכספים בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מבלי להתייחס להוצאות המלחמה באיראן: ועדת הכספים החלה לדון במסגרת התקציב

ועדת הכספים של הכנסת החלה לדון במסגרת התקציב לשנת 2026, אך לא התייחסה להוצאות המלחמה הנוכחית ● לדברי ראש אגף התקציבים באוצר, קיים קושי מהותי לבנות תקציב מאפס בשל אי הוודאות הביטחונית ● ולמרות הכל, תחזיות הצמיחה של בנק ישראל עדיין רלוונטיות

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת הדירוג S&P: "התרחיש מול איראן חמור, אבל ישראל הוכיחה חוסן היסטורי במלחמות"

סוכנות הדירוג היא הראשונה שמתייחסת למלחמה עם איראן ● ישראל מקבלת הערכה טובה באופן יחסי לנקודת המוצא של המלחמה: "הכלכלה הישראלית הוכיחה חוסן היסטורי בזכות מגזר הטכנולוגיה העילית שלה"

ישראלים מוצאים מקלט בחניונים תת־קרקעיים / צילום: Reuters, Oren Ziv

מחקרים מגלים: על מה לא כדאי לדבר עם השכנים במקלט

כשהטילים משבשים את החיים ומפלס המתח והחרדה בעלייה, חזרנו למחקרים שיעזרו לנו לקבל החלטות תחת לחץ ועייפות, להתמודד עם החרדה של הילדים ולהתנהל ברוגע מול אנשים שחושבים אחרת מאיתנו במקלט או בממ"ד