גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האינטרסים העסקיים מאחורי ההפחדות מפני גוגל ופייסבוק

אנשי תקשורת, אויבים מרים בשגרה, התאחדו במכתב משותף נגד הפניה של תקציבי פרסום מלפ"מ לגוגל ופייסבוק. מה עומד מאחורי זה? ■ פרשנות

מארק צוקרברג / צילום: רויטרס
מארק צוקרברג / צילום: רויטרס

1. בשבוע שעבר התאחדו כל האויבים בתקשורת הישראלית למפגן יוצא דופן ודי מוזר, בלשון המעטה, של אחדות דעים. על מכתב משותף היו חתומים אבי בן טל, מנכ"ל ynet, מקבוצת "ידיעות אחרונות" ויו"ר פורום יחסית חדש - פורום אתרי האינטרנט הפרטיים הגדולים בישראל; אילן ישועה, מנכ"ל וואלה; עמוס שוקן, מו"ל קבוצת "הארץ דה-מרקר"; אורי רוזן, מנכ"ל מאקו, ויואב הלדמן, מנכ"ל נענע 10. מה גרם לכל האנשים הללו, שבימים שבשגרה הם נצים, לאחד כוחות? איך לא, ה"שטן" של כולם - גוגל את פייסבוק.

במכתב תוקפת חבורת החותמים את גוגל ופייסבוק וטוענת שחלק מהותי מתקציב הפרסום הדיגיטלי של ממשלת ישראל מתפרסם באתרים שמושבם בחו"ל ובעליהם זרים. עוד היא טוענת שלפ"מ מזרימה עשרות מיליונים שקלים לחברות שאינן משלמות מס בארץ ומעסיקות מעט מאוד עובדים מקומיים, "המרוכזים במגדלי משרדים מפוארים בתל אביב עם תנאי העסקה נוחים במיוחד שעליהם נכתב רבות בתקשורת". בהמשך הם מקוננים על כך שהם מקבלים רק חלק קטן מההוצאה לפרסום של משרדי הממשלה, למרות היותם משלמי מסים, "מעסיקי עובדים רבים הן במרכז הארץ והן בפריפריה ובעוד שעיקר עיסקום בייצור והפקת תוכן איכותי ומגוון בשפה העברית - התוכן שלמעשה גוגל ופייסבוק מפנים את גולשיהם אליו ובלעדיו לא היה תוכן אינטרנטי ראוי בעברית".

השיא מגיע בהמשך: לגוגל ולפייסבוק יש יתרון תחרותי בלתי הוגן בעליל, קובעים הכותבים, שבימים כתיקונם מטיפים לתחרות. גם העובדה שהמדינה מפרנסת את המונופול, לדבריהם, של גוגל ופייסבוק באמצעות הפניית תקציבי דיגיטל אליו "זו שערורייה רבתי, גם עוולה וגם איוולת". באמת? אולי הפניית התקציבים היא כי גוגל ופייסבוק הם יותר אפקטיביים? הטענות הכי מגוחכות, בשם הפטריוטיות, מגיעות בסוף. "המשק הישראלי יוצא נפסד", נכתב, כי הם "משלמים מסים, מעסיקים ישירות אלפי עובדים ישראלים ומהווים בסיס לתעשייה שלמה שמפרנסת עוד עשרות אלפי משפחות". באמת? לא הגזמתם? זה מה שחשוב למשק הישראלי? עוד ועוד אתרים ישראליים שישאבו עוד ועוד תקציבים ממשלתיים?

2. מילא שהחותמים לא מציינים שום נתון, במיוחד לאור העובדה שהמכתב מציין את היקף המסים של פייסבוק ושל גוגל (אולי תספרו לציבור כמה מסים אתם משלמים? כי אם לטענתכם אתם מפסידים טונות של כסף, אתם הרי לא משלמים אגורה אחת מס); מילא שהמכתב נשען על טיעונים שטחיים והוא מהלך אימים על לפ"מ ודורש ממנה להפנות אליהם; מילא כל אלה, אבל הצביעות, הו הצביעות.

בחודשים האחרונים - אפשר למצוא את זה בגוגל - התפרסמו שפע של מאמרים וכתבות, במיוחד בקבוצת "הארץ-דה מרקר", על השטן החדש והאויב הנורא מכול גוגל ופייסבוק. מה לא נכתב עליהן - שהן דיקטטורות מסוכנות, שהרגולציה חייבת לטפל בהן ולפרק אותן, שהן סכנה מוחשית וברורה לדמוקרטיה ועלולות להשתלט על מוחנו ועל נשמתנו. והנה, המרצע יצא מן השק: שם הדמוקרטיה נישא לשווא, רק כדי להסוות אינטרסים כספיים ולהלך אימים על משרד ממשלתי. בקיצור, פייק ניוז במיטבו: מלעיטים את הציבור בהפחדות מדומיינות רק כדי לדאוג שהכסף יזרום לכיסים הנכונים, וכל זה בלי לחשוף את האינטרסים האמיתיים מאחורי הכתבות. יצר ההישרדות הרבה יותר חשוב מאתיקה ודמוקרטיה.

3. הכשל הגדול בשוק הפרסום הוא, כפי שכתבתי פה לא מעט פעמים, הוא חברות רכש המדיה של משרדי הפרסום הגדולים. לא בכדי חותמי המכתב לא צייצו על התופעה הזו מילה וחצי מילה. יש קשר שתיקה, מפחד פן יבולע להם (לא יופנו אליהם תקציבי פרסום). קל מאוד להפנות את האש לגוגל ולפייסבוק ולא לחברות רכש המדיה שעושות את הכסף הגדול, על חשבון אמצעי המדיה. בחדרי חדרים מודים כל השחקנים בשוק שזו אכן הבעיה האמיתית, אבל מסרבים לצאת בגלוי נגד התופעה.

4. גוגל מעסיקה בישראל כ-600 עובדים, פייסבוק מעסיקה בארץ כ-200 עובדים. אם כבר מדברים גבוהה-גבוהה על "המשק הישראלי שיוצא נפסד", צריך לדבר תכלס.

אני בטוח שעובדי גוגל ופייסבוק משלמים הרבה יותר מס פר עובד מאשר האתרים הישראליים, שלרוב משלמים שכר נמוך מאוד לעובדיהם. ובכלל, הערך המוסף שמייצרות חברות ההיי-טק הבינלאומיות למשק הישראלי גדול לאין שיעור מהערך המוסף שמייצרים האתרים הישראליים.

נכון שיש בעיה בתשלום מסים ברמה התאגידית, אכן חברות הענק ממנפות את כוחן כדי לשלם כמה שפחות מס, אבל זו בעיה גלובלית, לא רק בעיה ישראלית.

5. מצורף כאן גרף מ"וול סטריט ג'ורנל", שממחיש היטב מה שהוזכר בטור הקודם על פייסבוק וגוגל. כל עוד רמת החדשנות של חברות הטק הגדולות גבוהה והוצאות המו"פ שלהן שומרות על רמה גבוהה כחלק מהכנסותיהן, אין סיבה לחשוש מהן. כל עוד הן מוציאות מוצרים חדשניים לשוק והם מוזילים עלויות לצרכנים, כל עוד הן משרתות את הצרכנים, כל הכתבות האינטרסנטיות נגדן וכל המכתבים המאיימים נגדן, הם בסך יוזמות של מי שהפסיד בתחרות ומנסה באיומים ובהפחדות שווא לסחוט תקציבים ממשלתיים.

כיסים עמוקים

גילוי מלא

"גלובס" בחר שלא להצטרף לפניית "פורום אתרי האינטרנט הפרטיים הגדולים בישראל" לשר האוצר משה כחלון ולשרת התרבות מירי רגב. במכתב ששלחה יו"ר גלובס אלונה בר און לחברי האיגוד היא הסבירה את ההחלטה וכתבה: "בעיני הפרונט של המכתב והמאבק הזה צריך להיות התקשורת, העיתונות והחופש העיתונאי וכרגע הוא נראה לי כמעט מוסווה תחת "אתרי האינטרנט". לדברי בר און, "לא כל אתר אינטרנט הוא גוף תקשורת ותוכן. המאבק על ההכנסות מול גוגל ופייסבוק הוא חשוב וחיוני עבור כולנו כמו גם עבור המדינה ואזרחיה, על כן אשמח לשתף פעולה איתכם, אם וכאשר תבחרו בהמשך להגדיר את הנאבקים כ"אתרי תוכן/ גופי תקשורת/ עיתונות" ולא "אתרי אינטרנט".

עוד כתבות

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

"עידן של זהב כלכלי": רוצים לדעת למה הבורסה קפצה? תקראו את הכתבה הזו

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות

בורסת כווית / צילום: Reuters, Anadolu

איך תשפיע המלחמה על הורדות הריבית? התשובה של ליאו ליידרמן

בעוד שהבורסה המקומית והשקל מגיבים בזינוק לשינוי המאזן האסטרטגי מול איראן, שוקי העולם נצבעים אדום בצל קפיצת מחירי הנפט ● המשקיעים חוששים מחסימת מצרי הורמוז ומשיבוש שרשראות האספקה, לצד דאגה שהתייקרות האנרגיה תביא לעלייה באינפלציה

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

אופוריה בת"א: הבורסה סיכמה את היום החזק ביותר שלה מזה שש שנים

מדד ת"א 35 זינק בכ-4.6% ● מדד הביטוח הוביל את העליות והתחזק במעל 8% ●  ● המשקיעים ברחו לנכסי חוף מבטחים - מחירי הנפט והזהב מזנקים ● הדולר התחזק בעולם, אך נחלש מול השקל ● מיטב: שוק האג"ח בעולם עבר לתפקד כמגן מפני עלייה בסיכון ● סיגמא-קלאריטי: יש מקום רב לאופטימיות ביום שאחרי ● מחר לא יתקיים מסחר בת"א

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת הדירוג S&P: "התרחיש מול איראן חמור, אבל ישראל הוכיחה חוסן היסטורי"

סוכנות הדירוג היא הראשונה שמתייחסת למלחמה עם איראן ● ישראל מקבלת הערכה טובה באופן יחסי לנקודת המוצא של המלחמה: "הכלכלה הישראלית הוכיחה חוסן היסטורי בזכות מגזר הטכנולוגיה העילית שלה"

מטוס חיל האוויר בדרך לתקיפה באיראן / צילום: דובר צה''ל

המשקיעים האופטימיים בעולם? מאחורי היום הבלתי נתפס בבורסת תל אביב

הבורסה המקומית עשתה היסטוריה ביום המסחר הראשון מאז שנפתחה המלחמה עם איראן: בניגוד לשוקי המניות כמעט בכל מדינה בעולם, תל אביב הפגינה אופוריה של ממש עם עליות חדות ושיא חדש ● מה מוביל לאופטימיות החריגה בארץ, ואיזה מניות זינקו יותר מכולן

צילומים: AP-Vahid Salemi, Evan Vucci, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מומחים מעריכים: וול סטריט תרוויח מהמלחמה. בתנאי אחד

וול סטריט צפויה להיפתח בירידות בעקבות המלחמה עם איראן והמתיחות הגיאו-פוליטית, אך אם המערכה תהיה קצרה היא עוד עשויה להרוויח ● כיצד יושפעו מניות ענפי התעופה, האנרגיה והחברות הביטחוניות בוול סטריט ● וגם: אילו מניות ישראליות שנסחרות מעבר לים עשויות להרוויח מכך

רונן גינזבורג, מנכ''ל דניה / צילום: רני חכם

הדוחות שהרסו למניה הזו את החגיגה בבורסת ת"א

בעוד שמדד הנדל"ן זינק במעל 6% בתל אביב, מניית דניה סיבוס היא בין המניות הבודדות בסקטור שנסחרה היום בירידות, בעקבות דוחות כספיים מעורבים שפרסמה ● בעוד שהחברה דיווחה על שיא בצבר ההזמנות, בגובה 22 מיליארד שקל, הרווח הנקי של החברה רשם ירידה של 3%

מטוס U-2 ממריא מעל בסיס אקרוטירי בקפריסין / צילום: Reuters

המדינה שמצאה את עצמה בלב מלחמה: מה קורה בקפריסין?

לאחר שנים שבהן הצהירה על ניטרליות, קפריסין נקלעת כעת בעל כורחה לעימות המתרחב במזרח התיכון, עם שיגורי טילים לעבר האי, פינוי אזורים סמוכים לבסיסים הבריטיים וביטול אירועים מדיניים, כשהחשש בשלטונות הוא מהפיכתה לזירה פעילה במאבק מול איראן

מיצרי הורמוז / עיבוד: Shutterstock

"להורמוז אין חלופה": מה המשמעות של הצעד הדרמטי של איראן, ואיך תגיב ארה"ב

"להכרזה על סגירת מיצרי הורמוז יש יותר משמעות תודעתית מכל דבר אחר", כך אומר פרופ' יהושע קרסנה, מנהל הפורום לשת"פ אזורי במרכז דיין באוניברסיטת ת"א ● עוד מציין קרסנה, כי אם החסימה תימשך לאורך זמן, תהיה לה השפעה חמורה על השווקים "מחירי הנפט יזנקו, אולי אפילו ל-100 דולר"

פרסומים כוזבים / צילום: צילום מסך מרשת אקס, 02.23.26

האיראנים משקרים, והעולם מהדהד את זה

מאז תחילת מבצע "שאגת הארי", את הרשתות החברתיות שוטפים פרסומים כוזבים שמבקשים להאדיר את הישגי איראן ● אחד מהם אפילו הגיע אלינו ● המשרוקית של גלובס 

מיכלית גז נוזלי (LNG) בנמל קטאר / צילום: ap

מחיר הגז והנפט מזנק, אלו הישראליות שמרוויחות

מחירי הגז והנפט מזנקים בעקבות המתקפות האיראניות על נסיכויות המפרץ והחסימה החלקית של מיצרי הורמוז ● הזינוק במחירים הקפיץ את מניות האנרגיה הישראליות, שחלקן נהנות גם מהחוזים ארוכי הטווח על הגז המקומי

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

הנאום המפתיע של הקנצלר הגרמני: "לא הזמן לדבר על החוק הבינ"ל"

בניגוד לדברים הזהירים של ראש ממשלת בריטניה, הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ התייצב באופן גורף לצידה של ישראל: "זה לא הזמן להרצות לשותפינו ולבעלי הברית שלנו" ● הוא אף שיבח את ישראל וארה"ב על "שהחליטו לפעול באופן עצמאי למרות הסיכונים" ● עם זאת, שר החוץ הגרמני הבהיר: "לא תהיה כל מעורבות צבאית גרמנית במלחמה"

עסקים שנפגעו בעקבות הנפילה בקרית אונו / צילום: פרטי

המלחמה תוכר ככוח עליון? האותיות הקטנות בחוזים שכדאי להכיר

מחירי הנפט מטפסים, השמיים נסגרים והמשק שוב בפלונטר חוזי ● אחרי שהשנה האחרונה סדקה את המוסכמה לפיה מלחמה אינה "כוח עליון", המומחים מסבירים מתי ניתן להשתמש בטיעון זה ● מי זכאי להשבה כספית על ביטולים וכיצד הפכה חובת תום הלב למגן האחרון של החוזים?

פטריק דרהי / צילום: Reuters, Daniel Pier

רשות התחרות נגד פטריק דרהי: הצעד שמרחיק את רכישת רשת 13

לגלובס נודע כי ברשת 13 פנו לרשות התחרות בבקשה לקבל אישור להזרמת ביניים של מימון ע"י פטריק דרהי עד לקבלת האישורים הרגולטוריים הנדרשים, אך הרשות דחתה את הבקשה ● בתוך כך, גם הרשות השנייה מעמידה קשיים בפני העסקה, ובינתיים קבוצת ההיייטקיסטים בראשות אסף רפפורט משפרת את הצעתה

קיר סטארמר, רה''מ בריטניה, ועמנואל מקרון, נשיא צרפת / צילום: Kin Cheung, Tschaen Eric/Pool/ABACA

אירופה פוחדת להיכנס למלחמה, ומתרכזת במסרים פייסניים ובחילוץ אזרחים

מדינות אירופה הבליגו על התקפות איראניות על כוחותיהם הפרושים במפרץ ובמזרח התיכון ● הן קראו ל"הרגעת הרוחות" על ידי "כל הצדדים" ואף שיגרו שורת מסרים מתונים המנסים להבהיר לאיראן כי לא יתערבו ● אם לא תשתנה, ההשלכות של מדיניות הפייסנות האירופית עשויות להיות רחבות

ישראלים מוצאים מקלט בחניונים תת־קרקעיים / צילום: Reuters, Oren Ziv

מחקרים מגלים: על מה לא כדאי לדבר עם השכנים במקלט

כשהטילים משבשים את החיים ומפלס המתח והחרדה בעלייה, חזרנו למחקרים שיעזרו לנו לקבל החלטות תחת לחץ ועייפות, להתמודד עם החרדה של הילדים ולהתנהל ברוגע מול אנשים שחושבים אחרת מאיתנו במקלט או בממ"ד

השקעות ריטייל / איור: Shutterstock

המשקיעים שמובילים את העליות בבורסה בת"א בשנתיים האחרונות

בעבר נחשבו משקיעי הריטייל ל"ידיים החלשות" בשוק המקומי, שממהרים למכור בעת חשש או חוסר ודאות ● אלא שמתחילת המלחמה לפני כשנתיים וחצי, הללו מפגינים חסינות ומספקים רוח גבית לשוק המניות המקומי: "הם מסתכלים לטווח ארוך יותר ומבינים שיש כאן הזדמנות"

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

הם ברחו לדובאי כדי לא לשלם מסים, ועכשיו הם מבקשים חילוץ ממשלתי

מגן עדן של אפס מסים, יציבות וזוהר אינסטגרמי – למציאות של אזעקות, מחסור בציוד בסיסי וקריאות חילוץ: ההסלמה במפרץ מטלטלת את דובאי ● העיר שסימלה מודל הגירה לעשירים אירופים מערערת כעת את תדמית הביטחון והנוחות שבנתה בעשור האחרון

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; פלנטיר זינקה בכ-6%, אנבידיה בכ-3%

הנאסד"ק התאושש מירידה חדה ועולה בכ-0.3% ● משמרות המהפכה הודיעו כי מיצרי הורמוז סגורים וכי ספינות שינסו לחצות באזור יותקפו, מחירי הנפט זינקו ● הביטקוין התאושש גם הוא והתקרב לרף ה-70 אלף דולר ● תשואות האג"ח הממשלתיות האמריקאיות קפצו ● מדד הפחד בוול סטריט עלה לרמתו הגבוהה מאז נובמבר 2025 ● מחיר הזהב עלה, מחיר הכסף צנח ● הדולר התחזק בעולם

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

למרות העליות: חלק מהמשקיעים היו מעדיפים לשכוח את היום הזה

הבורסה בת"א זינקו ביותר מ-4%, שיא עליות ליום בודד מאז הקורונה ● הפער מול המשקיעים ב-S&P 500 מגיע היום ל-6.5%, בגלל הזינוק בשקל והירידות בוול סטריט ובאירופה ● מדובר על יותר מ-250 מיליארד שקל שלא יזכו ליהנות מהתשואה הזו