שאול אלוביץ ובנימין נתניהו / צילומים: תמר מצפי
בדיון בהארכת המעצר של העצורים הבכירים בקבוצת בזק ומקורבי ראש הממשלה נתניהו, ביקשה המשטרה להאריך את מעצר הבכיר בבזק ב-8 ימים. בית המשפט נעתר באופן חלקי והאריך את מעצרם של הבכירים בקבוצת בזק עד ליום חמישי. אחד ממקורבי ראש הממשלה העצורים חשוד בקבלת שוחד ושיבוש הליכי משפט.
מספר העצורים בפרשה הנוכחית עלה ל-7, כששני בכירים נוספים בבזק (בכיר ובכירה) הובאו להארכת מעצר. המשטרה ביקשה עבור שני הבכירים הנוספים שנעצרו הארכת מעצר של 5 ימים.
הבוקר נרשמה התפתחות דרמטית בחקירת בזק: המשטרה ורשות ניירות ערך עצרו הבוקר (א') בכירים בחברה במסגרת מה שמוגדר "חשד לביצוע עבירות נוספות". מדובר בהתפתחות דרמטית שמגיעה לאחר שתיק החקירה, שנוהל עד כה ברשות ניירות ערך בלבד, הועבר גם לחקירת משטרה.
על פרטים נוספים בחקירה חל איסור פרסום בשלב זה, אולם ניתן לומר שנמצאו ראיות חדשות אשר העלו חשדות לעבירות נוספות. צו איסור הפרסום בעניין תקף בשלב זה ל-48 שעות.
עם זאת, עורך דינו של מנכ"ל משרד התקשורת המושעה, שלמה פילבר - שכבר נעצר ונחקר בפרשת בזק ואף הושעה מתפקידו בעקבות החקירה - אישר הבוקר בגלי צה"ל כי פילבר הוא בין העצורים הבוקר. עו"ד דרור ארד-איילון אמר עוד כי "לפילבר אין מה לתרום לחקירה".
מדובר בהתפתחות משמעותית בחקירת בזק, שכן תיק החקירה בעניין כבר עבר מרשות ניירות ערך לפרקליטות, חזר להשלמות חקירה ברשות, ולאחרונה הצטרפה גם המשטרה לחקר הפרשה. השלב הראשון של החקירה התנהל על-ידי רשות ניירות ערך בלבד.
עד כה מצאה רשות ניירות ערך תשתית ראייתית לכאורה להעמדה לדין של בכירים בקבוצה, ובהם בעל השליטה, שאול אלוביץ'; המנכ"לית, סטלה הנדלר; ובכירים נוספים, לרבות מנכ"ל משרד התקשורת המושעה, שלמה פילבר; בחשד שביצעו שורה של עבירות על-מנת להיטיב עם מצבו של בעל השליטה ועל חשבון המשקיעים.
השלמות החקירה והרחבתה נגעו בין היתר לחשד שההטבות לקבוצת בזק ניתנו בין היתר על-ידי מקורביו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ונגעו גם לסיקור חיובי באתר וואלה.
עוד נודע כי מספר אנשי תקשורת מוכרים בהווה ובעבר התייצבו היום למסור עדות במשטרה, ובהם מנכ"ל וואלה, אילן ישועה, וינון מגל, לשעבר עורך התוכן של אתר וואלה. השניים כיכבו לאחרונה בתקשורת במסגרת ידיעות שפורסמו על כך שראש הממשלה נתניהו, באמצעות גורמים שלישיים, השפיע על הסיקור באתר וואלה. שני מקורבים לנתניהו נעצרו היום (בהם יועץ קרוב כאמור). גם עורך וואלה בהווה, אבירם אלעד, נתן היום עדות במשטרה.
בזק דיווחה הבוקר לרשות לניירות ערך ולבורסה כי "בהודעה משותפת לתקשורת שהוצאה הבוקר על-ידי הרשות ומשטרת ישראל, נמסר כי נוכח ראיות שמצאה רשות ניירות ערך במסגרת חקירתה, אשר העלו חשדות לביצוע עבירות נוספות, נפתחה הבוקר חקירה משותפת חדשה של חוקרי הרשות והיחידה
למאבק בפשיעה הכלכלית בלהב 433, במסגרתה נעצרו מספר חשודים, ביניהם נושאי משרה בכירים בקבוצת בזק. על כל פרט נוסף מפרטי החקירה הוטל צו איסור פרסום. נכון למועד דיווח זה אין בידי החברה כל מידע נוסף אודות מהות החקירה ונסיבותיה".
מטעמו של ראש הממשלה נמסר: "עוד חקירת-סרק בלחץ התקשורת. מסע הצייד התקשורתי נמשך במלא עוזו. אחרי שיצא האוויר מ-1000 ו-2000, ואחרי שמתברר שאין בכלל אוויר ב-3000, התקשורת יצרה לחץ כביר לייצר בלון חדש - 4000. גם ממנו ייצא כל האוויר.
"משרד המשפטים הבהיר בדוח מבקר המדינה ביחס לבזק: 'ראש הממשלה לא קיבל החלטות שנויות במחלוקת... לא הייתה החלטה שהיטיבה עם בזק באופן ספציפי שניתן היה להצביע עליה כהחלטה שעשויה להיות שנויה במחלוקת, וככזו שעשויה להיות נעוצה בפגם של ניגוד עניינים'. לכן מדובר בבועה מלאכותית שגם היא תתפוצץ".
ההסכמים של ממשלת נתניהו הרביעית / טל שניידר
במאי 2015 החתים ראש הממשלה, בנימין נתניהו, את כל הסיעות השותפות לקואליציה על סעיף תקשורת דרקוני שלא נראה מעולם בהסכמים קואליציונים. נתניהו היה באותה העת כבר שר התקשורת במשך כחצי שנה (מאז החליף את ארדן בתפקיד) והמשיך לכהן לאחר מכן במקביל לתפקיד שר החוץ וראש הממשלה - עוד כשנתיים.
סעיף התקשורת בהסכמים קבע: "הממשלה תנהיג רפורמות מקיפות בשוק התקשורת. סיעת הליכוד, סיעת כולנו ויתר הסיעות המצטרפות, לא יתמכו בהצעות חוק בתחום התקשורת בלא אישור שר התקשורת. סיעות הקואליציה וחבריהן יתנגדו לכל יוזמה ו/או הצעה בתחום התקשורת, ששר התקשורת יתנגד לה" (סעיף 98, 88, 63, 65, ו 26 שנכלל בהסכמים הקואליציוניים עם ש"ס, יהדות התורה, כולנו, הבית היהודי וישראל ביתנו - בהתאמה).
למן אותו הרגע הפך נושא התקשורת להיות המרכזי ביותר במהלך חייה של הממשלה ה-34. כמעט כל צעד ושעל שעשה נתניהו, לווה בשאיפות לסגור את ערוצי הטלוויזיה או לפצל אותם (תאגיד השידור "כאן") ולהוביל רפורמות מרחיקות לכת בתחום הבזק.
גם כאשר נתניהו הפסיק לכהן כשר תקשורת, הוא התקשה למסור את התפקיד למישהו אחר ומינה את צחי הנגבי לממלא-מקום שר התקשורת למשך 3 חודשים בלבד. כאשר לאחר מכן, ורק בלחץ של היועץ המשפטי לממשלה, הסכים למנות את איוב קרא, חסר הרקע וההבנה בתחום, לשר תקשורת באופן מלא.
סעיף התקשורת שהוכתב על-ידי נתניהו וסיעת הליכוד לכל השותפות הקואליציוניות בהסכמים הקואליציוניים במאי 2015 (וביוני 2016 לישראל ביתנו) היה בלתי פתוח לדיונים. מי שלא הסכים לחתום עליו, לא יכול היה להצטרף לממשלה.