איוב קרא / צלם: איל יצהר
ועדת קיש סיימה ביום רביעי בלילה את דיוניה ואישרה את החוק המורכב, שנולד כדי להציל את ערוץ 20, לקראת קריאה שנייה ושלישית במליאה. אם לקראת הדיון האחרון ניתן היה לחשוב שראינו כבר הכול, ושהעניינים פחות או יותר סגורים, התברר שבהליך הייחודי הזה, שנולד מהצעת חוק של ח"כ שרן השכל (הליכוד), והפך לחקיקה שעוסקת כמעט בכל שוק התקשורת, ההפתעות לא מפסיקות להגיע וייתכן שעוד יגיעו במהלך ההצבעה על החוק במליאה.
רק ל-yes ולהוט לא נשאר
בלילה שלפני כינוס הוועדה התברר כי היו"ר, ח"כ יואב קיש (הליכוד), החליט להיענות ללחציהן של שתי החברות הרב-ערוציות הגדולות ולזרוק גם להן עצם. זו הדינמיקה של שוק התקשורת המקומי: הגרעין היה רצון לעזור לערוץ 20, ואי אפשר לעזור לו בלי לעזור לשלושת הערוצים הייעודיים האחרים. ואם עוזרים לארבעת הערוצים הייעודיים, שמתפרנסים מאותו שוק פרסום שעליו מתבססים שלושת הערוצים הגדולים, אי אפשר לא לעזור גם להם. ואם עוזרים לקשת, רשת וערוץ 10, איך אפשר להתעלם מ-yes ומהוט שגם להם קשיים משלהם, והוראות רגולציה שחלק לא מבוטל מהן הוא ארכאי.
הסיבה להקלה התבררה רק בהמשך: על הפרק עומדים כספי הביד ששילמו לאחרונה שלושת הערוצים המסחריים תמורת אפיקי השידור. מדובר בכ-33 מיליון שקל (קשת 25.2 מיליון שקל תמורת אפיק 12, רשת 7.7 מיליון שקל תמורת אפיק 13, ועשר ששילמה סכום סמלי תמורת אפיק 14), שעל פי החוק אמור לחזור לשלושת הערוצים - וגם ל-yes ולהוט שמספרי האפיקים שייכים להם - בצורת כסף שישמש להפקות מקור. ההצעה הייתה לקבוע שהסכום יוחזר רק לשלושת הערוצים, הנמצאים במצוקה כלכלית, ושלחברות הטלוויזיה הרב-ערוצית תינתן הטבה אחרת.
קיש הציע אם כן, ממש ברגע האחרון, להקל על yes ועל הוט בנושא הפקות המקור: המחויבות להוציא 50% מההפקות שלהן לערוצים חיצוניים תופחת ל-40%, והמחויבות להשקעה בתוכני ילדים תופחת מ-27.5% מסך ההשקעה ל-20%. הגופים שמפיקים את ערוצי הילדים החיצוניים, כמו ענני תקשורת בעלת ניקלודיאון או אנשי קבוצת הופ, מיהרו כמובן להתנגד, וגם הגורם המקצועי, מועצת הכבלים והלוויין, הביעה התנגדות. לזכותו של קיש, צריך לציין, הוא הבהיר כל העת כי המהלך יעלה לדיון רק אם כל הגופים יסכימו עליו, ומשלא הגיעו להסכמות הנושא אכן לא עלה לדיון.
השר נגד המועצה: סיבוב נוסף
הלחצים התנהלו אמנם מאחורי הקלעים, אבל בסופו של דבר ניתן להם ביטוי גם מול חברי הוועדה ומצלמות אתר הכנסת. בין שר התקשורת, איוב קרא, ליו"ר מועצת הכבלים והלוויין, ד"ר יפעת בן-חי-שגב, שוררת כבר זמן רב מתיחות גלויה. אנשי השר ניסו להשיג את הסכמת יו"ר המועצה להקלות ל-yes ולהוט, ומשלא הצליחו התייצבה ראש המטה של השר, שירלי שיף, וטענה שבזמן שבן-חי-שגב מתנגדת, חברי המועצה דווקא תומכים. "היא לא יכולה לקבל החלטות לבד. חברי המועצה אינם מודעים", אמרה שיף, ובהמשך אף ביקשה להקריא מסרים שקיבלה מהחברים, אך היו"ר קיש, שניסה להרגיע את המהומה, מנע זאת ממנה.
לידי "גלובס" הגיעו המסרים שהעבירו שניים מחברי המועצה לשר, שמותיהם שמורים במערכת, שבהם הם מבקשים מיו"ר המועצה לקיים דיון בנושא, ומביעים תמיכה בעמדת השר. אחד מהם כתב: " לא ברורה לנו ההתנגדות למהלך (ההקלות) מבלי להיוועץ במועצה. סביר שאם המועצה הייתה מקיימת היום דיון (בנושא) היא הייתה שוקלת אחרת בהתחשב במציאות החדשה של שוק התקשורת. לדעתי יש לקבל את עמדת השר".
ד"ר בן-חי-שגב הגיבה: "אני לא בהתנצחות, אבל נאמרו פה דברים עד לכדי הוצאת דיבה. אני מבקשת שהיועץ המשפטי של המועצה יגיב לעניין". היועץ, איתמר חרמון, אמר: "המועצה היא גוף קולגיאלי, והתקבלו החלטות בנושאים שמדובר עליהם. ההחלטות התקבלו אחרי שימוע ציבורי מקיף ואחרי בדיקה מקיפה שעשתה המועצה". קיש, כאמור, עשה מאמצים לשים סוף לעימות הלא שגרתי, והודה הן לאנשי המועצה והן לאנשיו של השר קרא על המאמצים שעשו כדי לקדם את החוק למרות ההליך הלא שגרתי.
היום מסרה בן-חי-שגב ל"גלובס": "התנגדתי לעסקה שנרקמה ללא התייעצות מוקדמת איתי מכיוון שחשבתי, ואני עדיין חושבת, שיש בה כדי לפגוע באינטרס הציבורי. אני בעד הקלות לגופי השידור הנמצאים במצב קשה, אבל זה לא יכול לבוא בשום פנים ואופן על חשבון מערכת האיזונים והבלמים בשוק, שנועדה להגן על האינטרס הציבורי. העזרה הגדולה והדחופה ביותר לכל גופי התקשורת היא ניתוק התלות בדרג הפוליטי, ולא בזה דובר. כל המהלך הזה מוטב שלא היה נולד, ומשנולד ראוי שייבדק היטב".
ח"כ השכל "מבטלת" את מועצת הכבלים
ההתנהלות הלא שגרתית לא נעצרה כאן. בשעות הערב החלה להתפשט בין הנוכחים באולם המליאה השמועה שח"כ השכל, יוזמת החוק המקורי, מתכוונת להעלות הסתייגות לחוק, שמשמעותה המעשית היא ביטול מועצת הכבלים והלוויין והותרת הפיקוח על התחום בידי הרשות השנייה, שתספח אליה חמישה עובדים שיעסקו ב-yes ובהוט. במועצה ראו בכך עוד ניסיון להפעיל עליהם לחצים, והיו"ר אף נשמעה טוענת שמנסים לאיים עליה. אנשי קרא הכחישו כמובן מכל וכול.
כך או כך, המהלך עצמו היה כמובן יומרני וחסר סיכוי. הניסיון לאחד בדרכים כאלה ואחרות בין הרשות השנייה למועצת הכבלים - מה שמכונה "ברית המועצות" - הוא בן יותר מעשור, ומדובר במהלך מורכב מאוד. בסופו של דבר, סמוך לחצות, העלתה ח"כ השכל את הצעתה, וזכתה לתגובה סרקסטית מצדו של ח"כ רועי פולקמן (כולנו): "אני מציע לבטל את משרד התקשורת. בואו נקיים על זה עכשיו דיון". קיש היה אוהד יותר, והסביר כי הוא מסכים עם העיקרון, אך העיתוי אינו מתאים.
הממשלה תוכל לסגור ערוצים?
והנה שני נושאים שפחות או יותר חמקו מתחת לרדאר ואושרו כבר ביום שלישי. ראשית, הוועדה אישרה באופן סופי את סוגיית הבעלות הזרה, כך שגורם זר יוכל לשלוט למעשה (74%) בערוץ מסחרי. במשרדי המשפטים והאוצר התנגדו למהלך, ויהיה מעניין לראות בהמשך אם מאחורי התיקון הזה עומדת כוונה ספציפית. במקביל, ובלי קשר לגורם הזר, השליטה של גורם יחיד בכל אחד מהערוצים תעלה מ-51% ל-74%.
עוד סוגיה מעניינת שהגורמים המקצועיים התנגדו לה נוגעת למה שכונה "סעיף אל ג'זירה". ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד) העלה הסתייגות שלפיה שר התקשורת יוכל להורות, באישור הממשלה, למועצת הכבלים והלוויין או לרשות השנייה על סגירת ערוץ שיוגדר כ"תומך טרור". על פי ההצעה, הסעיף יתייחס לערוץ זר או לערוץ בבעלות זרה, ועניין התמיכה בטרור אמור להיגזר מהגדרת הנושא "בחוק המאבק בטרור".
נציגי משרדי האוצר והמשפטים הבהירו כי הם מתנגדים לחוק, מכיוון שמשמעותו היא שהממשלה תוכל למעשה לסגור ערוצים, והוא חותר תחת העיקרון שהגופים הרגולטוריים (הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין) מהווים חוצץ בין הפוליטיקאים ובין התוכן המשודר בערוצים השונים.
לאור זאת, ההסתייגות של ח"כ נגוסה לא אושרה בוועדה עצמה, לאחר שח"כ קיש החליט להימנע, אך תעלה להצבעה במליאה, וקיש הבהיר ל"גלובס" שבכוונתו לתמוך בה.
הנושאים שעלו בוועדה ברגע האחרון
■ ערוץ זעיר ייעודי יוכל להחזיק בתחנת רדיו אזורית - אושר
■ גורם יחיד, ישראל או זר, יוכל לשלוט ב-74% מערוץ - אושר ביום הלפני אחרון למרות התנגדות האוצר והמשפטים
■ שר התקשורת יוכל לסגור ערוץ "תומך טרור" - לא אושר, אך יעלה כהסתייגות במליאה ועשוי לעבור שם
■ הקלות ל-yes ולהוט תמורת חלוקת כספי הביד רק לקשת, רשת וערוץ 10 - לא אושר
■ ניסיון לבטל את מועצת הכבלים - לא אושר