שאול אלוביץ ושלמה פילבר /צילומים: תמר מצפי
כולם יודעים שאבי ברגר, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, פוטר כדי שראש הממשלה בנימין נתניהו, שמינה את עצמו לשר התקשורת, יוכל להביא במקומו את מקורבו שלמה פילבר, אבל לא כולם יודעים כיצד פעלה הקירבה הזאת בין המנכ"ל החדש לשר הממונה שלו לטובת שאול אלוביץ', הבעלים של קבוצת בזק ויורוקום. התנהלות המשרד בשתי פרשות מרכזיות יכולה להדגים את השיטה.
1. בזק מעלה החזקות ב-yes, המשרד מעלים עין
בשנת 2015 החליטה בזק להעלות את החזקותיה ב-yes ל-58%, אף שבמשרד התקשורת נקבע שאסור לבזק להפוך לבעלת השליטה בחברה ולהחזיק ביותר מ-50%, כי אז ייחשב הדבר מיזוג לכל דבר, והמשרד לא אישר מיזוג כזה. ובכל זאת, בזק עשתה מעשה ומימשה את האופציה, שנקבעה במסגרת ההסכמים בין בעלי המניות ב-yes, להעלות את החזקותיה, גם ללא אישור. הקבוצה אמנם השיגה חוות דעת שלפיה היא אינה זקוקה לאישור כזה, אך מבחינת משרד התקשורת היא נדרשה לקבל היתר.
מדוע המשרד לא פעל נגד בזק? על פי אחת הסברות, העלמת העין נעשתה בהוראה מגבוה. העלאת ההחזקות התרחשבה בתקופת הדמדומים של ברגר, עוד לפני שאושרה עסקת בזק-yes. זמן קצר לאחר מכן פוטר ברגר ופילבר הגיע במקומו. פילבר לא בדק וכנראה גם לא התכוון לבדוק אם בזק העלתה את החזקותיה ללא היתר, אף שמדובר בהפרה חמורה של הוראות המשרד.
2. פילבר מקדם את ביטול ההפרדה התאגידית בבזק.
כאשר בזק פעלה לביטול ההפרדה המבנית בחברה, שיאפשר לה להתמזג לבסוף עם yes, שיתוף הפעולה מצד משרד התקשורת היה בולט יותר.
המיזוג בין בזק ל-yes מחייב אישור של שני גופים - מועצת הכבלים והלוויין ומשרד התקשורת. כממונה על מועצת הכבלים והלוויין, נתניהו חתם על אישור המיזוג בין החברות, אולם כשר התקשורת הוא לא הספיק לעשות זאת, מאחר שנחסם בידי היועץ המשפטי לממשלה, לאחר שהתבררו קשריו עם שאול אלוביץ'. עם זאת, כפי שעולה מחקירת רשות ניירות ערך, פילבר המשיך במתן סיוע לבעל השליטה, בדרכים מתוחכמות. כפי שעולה מההמלצות להגשת כתב אישום, פילבר לא רק העביר מידע ומסמכים לבזק, חלק מהמסמכים נכתבו בבזק עצמה והוצגו על ידיו כמסמכים של משרד התקשורת. אחד המסמכים האלה הוא אותו מסמך מפורסם מדצמבר 2016, שלפיו משרד התקשורת מודיע שהוא פועל למען ביטול ההפרדה התאגידית בקבוצת בזק.
לכל אורך שנת 2016 פעל פילבר כדי לבטל את ההפרדה המבנית-תאגידית בבזק. כפי שנחשף ב"גלובס", המסמך נועד לאפשר ליורוקום לקבל תשלומים מותנים בגין עסקת yes בסך 170 מיליון שקל, בשלושה תשלומים (לפני ריבית). בעקבות החשיפה, פילבר נאלץ לתקן את המסמך ולקבוע שביטול ההפרדה התאגידית בבזק ייעשה בכפוף לשימוע. התיקון לא מנע מבזק להודיע אחר כך שהתקבל האישור ממשרד התקשורת לביטול ההפרדה התאגידית.
פילבר, איש מתוחכם, עטף את הניסיון לסייע לבזק בדיל שבמסגרתו בזק תתחייב לבצע השקעות תמורת ביטול ההפרדה המבנית. בסופו של דבר, פילבר לא הצליח "לתפור" את הדיל הזה, בעיקר משום התנגדות משרד האוצר וחשיפת ניסיונות הסיוע לאלוביץ' ב"גלובס".
אם פילבר היה יודע מה חשבו עליו בכירי בזק, ובהם גם אלוביץ', ספק אם היה מתגייס לעזרתם: הם ראו בו משענת קנה רצוץ. בשיחות פרטיות הם זלזלו בו ובחוסר היכולת שלו "לספק את הסחורה" ובאמת לבטל את ההפרדה התאגידית.
3. המזכירה שסיבכה את האישה.
אחת המעורבות המרכזיות בפרשת המיזוג בין בזק ל-yes היא מזכירת דירקטוריון בזק לינור יוכלמן. במידה רבה, היא זו שסיבכה את איריס אלוביץ', אשתו של שאול אלוביץ'. כפי שנחשף ב"גלובס", בעקבות קשרי הידידות שנרקמו בין שתיהן, עדכנה אלוביץ' את יוכלמן על כך שבארוחת ערב בהשתתפות נתניהו ורעייתו שרה אמרה לה שרה שהמיזוג בין בזק ל-yes סגור.
יוכלמן לא סכרה פיה וסיפרה זאת בנוכחות כמה אנשים. המידע הגיע לרשות ניירות ערך וזו ניסתה לאמת את המידע. עדיין לא ברור אם הצליחה.
4. טראומת ארדן.
למען ההגינות נאמר שייתכן ששאול אלוביץ' פנה לנתניהו לעזרה בעקבות הטראומה שחווה תחת כהונת גלעד ארדן כשר התקשורת. ארדן שם לו למטרה להחליש את בזק כדי לעודד תחרות בטלוויזיה ובשוק הקווי. ייתכן שאלוביץ' לא ראה דרך אחרת אלא לפנות לנתניהו ולהיעזר באיריס, שהכירה את שרה נתניהו.