גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רוצים לדעת עוד על פרשת 4000? חזרו לדוח מבקר המדינה

עוד לפני שתתפזר העננה של תיק 4000, אפשר לחזור לדוח מבקר המדינה מקיץ 2017 שמספר כמעט את כל הסיפור

שאל אלוביץ פרשת בזק / צילום: שלומי יוסף
שאל אלוביץ פרשת בזק / צילום: שלומי יוסף

חברת בזק ובעל השליטה בה, שאול אלוביץ, היו הכוכבים הראשיים בסאגת פרשת בזק (תיק 4000) מאז פתיחת חקירת רשות ניירות ערך. החקירה נגד בעלי החברה ובכיריה העלתה חשד לביצוע עבירות של קבלת כספים במרמה, הדלפת חומרים אסורים מוועדות החברה וממשרד התקשורת על-ידי מערך "חפרפרות" שהופעל בידי אלוביץ ומקורביו ופעילות מרמתית מתמשכת, מאורגנת וסדרתית סביב עסקאות ענק של בזק. הגל העכור שיצא מחדרי החקירות סחף איתו את מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, ואולם מזה תקופה שהגל הזה מרטיב גם את רגליו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ומאיים לשטוף את כולו.

העובדה, כי שמו של נתניהו נמצא תמיד במרכז הפרשה, הגם שטרם נחקר, ורק כעת הוחלט על זימונו לחקירות, נובעת בין היתר מכך שראש הממשלה כיהן כשר התקשורת במשך כשנתיים וחצי, החל מנובמבר 2014 ועד פברואר אשתקד, במקביל לכהונתו כראש הממשלה; ובאותו זמן ניהל מערכת יחסית חברית קרובה עם בעל השליטה בשחקן הגדול, המשמעותי והעיקרי בתחום התקשורת בישראל - חברת בזק.

בחקירת בזק המקורית - אותה חקירה שממצאיה הועברו לפרקליטות בנובמבר אשתקד עם המלצה להעמיד לדין את אלוביץ ואחרים - צפו אל פני השטח השאלות מה הייתה מידת מעורבותו של ראש הממשלה במעשים שיוחסו למנכ"ל משרד התקשורת פילבר, החשוד בקידום אינטרסים של בזק במשרד התקשורת: האם פילבר פעל בהוראת נתניהו? האם נתניהו פעל באופן ישיר או עדיף לקידום בזק בתקופת כהונתו כשר תקשורת? ועוד ועוד תהיות.

את התשובות לחלק מהשאלות הללו סיפק מבקר המדינה, השופט יוסף שפירא, ביולי אשתקד, במסגרת דוח שערך על ה"היבטים בפעולות משרד התקשורת לאסדרת מגזר התקשורת הנייחת". הכותרת המקצועית של הדוח הסתירה דרמות משמעותיות וקביעות נחרצות נגד התנהלותם של נתניהו ופילבר בכל הקשור לשוק התקשורת ולקידום האינטרסים של בזק.

מיד עם כניסתו לתפקיד אישר נתניהו את המיזוג בין בזק לחברה הבת yes. העסקה עומדת בלב חקירת פרשת 4000, ונטען לגביה כי העסקה קודמה באמצעות ביצוע מעשים פליליים. המיזוג התאפשר בעקבות מכתב ששיגר פילבר לבזק, ושבו הודיע לבזק על כוונתו לפעול לביטול הרפורמה המבנית.

קביעות נוספות של המבקר באותו דוח מלמדות על האופן בו קודמו מהלכים בתחום התקשורת, בהובלת מנכ"ל המשרד או ראש הממשלה, ומהלכים אלה מעוררים "קשיים", בלשון המעטה. חלק מ"הקשיים" האלה נבחנים בימים אלה בחדרי החקירות של המשטרה ושל רשות ניירות ערך.

חלק א': יישום רפורמת השוק הסיטונאי

תמצית המסקנות של חלקו הראשון של דוח המבקר: רפורמת השוק הסיטונאי נועדה להיות אחת הרפורמות המשמעותיות בשוק התקשורת ונועדה להתמודד עם השלכות היעדר התחרות בשוק התקשורת הנייחת ולאפשר לספקיות השירות להתחרות בחברות בזק והוט. זאת, באופן שיסייע בפיתוח התחרות בשוק התקשורת הנייחת ויאפשר לספקיות שירות חסרות-תשתית להציע לצרכנים סלי שירותים הכוללים שירותי גישה לאינטרנט, שירותי טלפונייה ושירותים נוספים, לרווחת הצרכנים.

לפי דוח המבקר, למרות המסקנה בדבר חיוניות השוק הסיטונאי, הפעולות שנקט משרד התקשורת ליישום רפורמת השוק הסיטונאי מאמצע 2015 לא היו נחושות דיין. "התנהלות משרד התקשורת מעידה על חולשה רגולטורית, ואינה עולה בקנה אחד עם תפקידו כרגולטור האמון על האינטרס הציבורי", נקבע בדוח.

המבקר קבע:

"חרף העובדה שנכון למארס 2017 חלפו כשנתיים מאז אמורה הייתה בזק להתחיל לספק שירותי טלפוניה סיטונאית, השירות עדיין לא מסופק... משנקבע בתקנות, שעל בזק לספק שירותי טלפונייה סיטונאית, היה על משרד התקשורת לדרוש ממנה לעשות זאת בהקדם האפשרי, ולהפעיל את הסמכויות המוקנות לו לשם כך בחוק התקשורת, עד ליישום אפקטיבי של הנחיותיו.

"אין להשלים עם מצב שבו גוף בעל רישיון אינו פועל באופן מתמשך בהתאם לתקנות ולהנחיות הרגולטור, תוך פגיעה בתחרות ובעקבות כך - בציבור כולו. מדובר בהתנהלות שאינה משקפת מערכת יחסים תקינה בין רגולטור לבין בעל רישיון".

ובמילים אחרות: משרד התקשורת בהנהלת פילבר נתן עדיפות לאינטרסים של בזק, תוך ניסיון למנוע בכל דרך פגיעה בחברה.

המבקר קבע:

"זה כארבע שנים מצויה על שולחן משרד התקשורת סוגיית ההדדיות בשימוש בתשתיות הפסיביות בין בעלות התשתית. הדרג המקצועי במשרד התקשורת העביר בקיץ 2015 לחתימת מנכ"ל משרד התקשורת פילבר מסמכי החלטה המעגנים את חובת ההדדיות לצורך העברתם לשר התקשורת, אך המנכ"ל החליט שלא לחתום עליהם. הנושא הוסדר רק לאחרונה, במסגרת חוק ההסדרים לשנים 2017-2018.

"אחת הסיבות לאי-מימוש תיק השירות במשך תקופה ממושכת הייתה תנאי שקבעה בזק בנוגע לשימושים המותרים בשירותים המסופקים מכוח תיק השירות. המשרד הבהיר לבזק כמה פעמים כי התניה זו אסורה, אך נמנע מלנקוט בפעולות ממשיות על-מנת לאכוף עליה את יישומו".

ובמילים אחרות: פילבר ניסה "להתחכם" ולומר כי אם רוצים הדדיות, אז יש לדרוש דרישות זהות בנוגע לכל הרשתות הקוויות (בזק, הוט ומיזם הסיבים של חברת חשמל). אולם, המבקר ציין כי אין לכך בסיס. כל רשת בנויה באופן אחר. המבקר מצא כי פילבר לא יישם את הסנקציות הנדרשות על בזק, שעיכבה את רפורמת השוק הסיטונאי.

חלק ב': ההפרדה המבנית

תמצית המסקנות בדוח המבקר: באוקטובר 2016 גיבש מנכ"ל משרד התקשורת פילבר טיוטת מדיניות, שעיקרה מתן תמריצים לבעלות התשתית הקיימות בתמורה להאצת ההשקעה בתשתיות הנייחות: ביטול ההפרדה התאגידית בבזק באופן מידי (בדגש על מיזוג בזק-yes); ודחיית חובת הפריסה האוניברסלית של הוט בשנה.

בביקורת הועלה כי בגיבוש טיוטת מדיניות ההמשך נפלו פגמים יסודיים. בדצמבר 2016 שלח פילבר מכתב לבזק, שלפיו משרד התקשורת מקדם את ביטול ההפרדה התאגידית, וזאת עוד לפני שלובנו הסוגיות המקצועיות היסודיות שהעלו גורמי המקצוע. בהמשך למכתב מנכ"ל משרד התקשורת נחתם הסכם המיזוג בין בזק ל-yes, שעמד בהמשך בלב החשדות הפליליים.

המבקר קבע:

"שתי הוועדות הציבוריות שעסקו בנושא עמדו על כך שלדואופול בזק-הוט בשוק התקשורת הנייחת השפעות שליליות על שוק התקשורת ועל המשק כולו, ובכללן - מבנה זה אינו מעודד השקעה בתשתיות.

"בשל היעדר פעולה החלטית ונחושה מצד משרד התקשורת, חלו עיכובים משמעותיים ביישום שני מרכיבים מרכזיים ברפורמת השוק הסיטונאי - הטלפונייה הסיטונאית טרם יושמה, ואילו יישום השימוש בתשתיות פיזיות נמצא - נכון לפברואר 2017 - רק בראשיתו".

ובמילים אחרות: מרכיב חשוב ברפורמה בשוק הסיטונאי היה שימוש בתעלות התקשורת של בזק. בפועל, פילבר לא היה "נחוש" לאכוף זאת על בזק. רק אחרי שלא הייתה לו ברירה - והופעלו עליו לחצים - הוא "נאלץ" לדרוש זאת מבזק.

המבקר קבע:

"עד אוגוסט 2016 בחן משרד התקשורת את הצעדים לביטול ההפרדה המבנית בבזק, תוך שיתוף בזק בלבד בתהליך הבחינה - לרבות שיתופה בתוכניות המשרד בנוגע לתנאים לביטול ההפרדה המבנית. זאת, מבלי שהביא לידיעת הוט או ספקיות השירות את העובדה שהוא מקדם את הנושא.

"נמצא כי במשך חודשים ארוכים אגף התקציבים לא זומן לדיונים שהתקיימו במשרד התקשורת בנושא ביטול ההפרדה המבנית... אף שרשות ההגבלים עוסקת באופן שוטף בהיבטי תחרות בשוק התקשורת, נכון לנובמבר 2016 משרד התקשורת עדיין לא נועץ בה בנוגע למצב התחרות בשוק התקשורת ומידת התפתחותו של השוק הסיטונאי".

ובמילים אחרות: פילבר "מידר" גורמים רלוונטיים והפך את בזק לגורם משמעותי בהליך קבלת ההחלטות ולמוקד הידע שלו.

המבקר קבע:

"עוד קודם לגיבוש טיוטת מסמך המדיניות באוקטובר 2016 בא פילבר בדברים עם בזק, והגיע איתה להסכמות בנוגע לקידום ביטולה של ההפרדה התאגידית באופן מיידי, בתמורה להתחייבות בזק לפריסה של סיבים אופטיים בהיקף שעליו סוכם. זאת, בלא שביצע תיעוד של הדיונים, המבהיר למשל, מי יזם את רעיון ביטול ההפרדה התאגידית כשלב ראשון; מה היה הרציונל לכך; על בסיס מה נקבעו היקף הפריסה ומועדיה; מה מידת התועלת שצומחת לבזק; וכו'.

"היעדרם של מסמכים המתעדים את הפגישות שהתקיימו עם בזק מנוגד לכללי מינהל תקין. הדברים תקפים ביתר שאת בנסיבות שבהן מדובר בנושא בעל השלכות מהותיות על הציבור, ולנוכח העובדה שהדיונים מתקיימים עם גוף בעל אינטרס שהוא מונופול וחלק מגורמי המקצוע הרלוונטיים כלל אינם מודעים לקיומם".

ובמילים אחרות: פילבר פעל לקידום האינטרס של בזק לביטול ההפרדה המבנית, למרות התנגדות הדרג המקצועי ומשרד האוצר.

המבקר קבע:

"המנכ"ל פילבר לא עדכן את הלשכה המשפטית ואת אגף כלכלה במשרד התקשורת בדבר כוונתו לשלוח את המכתב לבזק (המכתב המודיע על כוונתו לפעול לביטול ההפרדה המבנית), והם למדו על כך רק לאחר משלוח המכתב (שעל מועד שליחתו הם לא ידעו מראש). "בכך נבצר מהם להבהיר לשר ולמנכ"ל את עמדתם בנוגע למשלוח המכתב לפני שמוצתה העבודה המקצועית הנדרשת...

"מנכ"ל משרד התקשורת הודיע כבר לבזק במכתב ששלח, לפני פרסום שימוע, כי הוא מקדם את ביטול ההפרדה התאגידית. זאת, בהסתמך על התחייבות מעורפלת של בזק (למשל, לא הובהר באיזו טכנולוגיה תשתמש החברה, ואם החברה מחויבת רק לפרוס את הסיבים או גם להפעילם). עקב כך משרד התקשורת עלול למצוא עצמו בעמדת נחיתות לעומת בזק בשימוע ובעת עיגון חובותיה של בזק ברישיונה".

ובמילים אחרות: פילבר קבע "עובדות בשטח" לטובת בזק, בלי לתת לדרג המקצועי אפשרות להפריע לו.

חלק ג: ניגוד העניינים של נתניהו

תמצית המסקנות בדוח המבקר: נתניהו שימש בתפקיד שר התקשורת החל מנובמבר 2014 ועד לפברואר 2017. הדוח בחן את פעולות משרד התקשורת לאסדרת מגזר התקשורת הנייחת בין החודשים יולי 2016 למארס 2017, ואת הסדר ניגוד העניינים שנקבע לראש הממשלה ביוני 2016 עם כניסתו לתפקיד שר התקשורת.

בין היתר קבע המבקר כי נתניהו לא דיווח על זיקתו החברית לאלוביץ, שנחשב ידידו מזה שנים. וזאת, למרות שהיה מעורב בפועל בכמה נושאים המשפיעים על חברת בזק.

המבקר קבע:

"על אף שהוכנה בלשכת מנכ"ל משרד התקשורת רשימת הנושאים שיש להם קשר לבזק שבהם עסק ראש הממשלה, היא לא הועברה לידיעת משרד המשפטים ולא הייתה בפניו בעת גיבוש ההסדר".

ובמילים אחרות: כאשר נקבע הסדר ניגוד העניינים של נתניהו לא הונח בפני היועמ"ש, ד"ר אביחי מנדלבליט, כל המידע הרלוונטי לעריכתו.

המבקר קבע:

"בעת גיבוש הסדר ניגוד העניינים פנה משרד המשפטים לראש הממשלה בתפקידו כשר התקשורת בעניין קשריו עם אלוביץ. הביקורת העלתה כי בנוסח התשובה שהועברה מטעם ראש הממשלה לא היה כדי להסיר את החשש שנושאים שבתחום אחריותו של משרד התקשורת או השר העומד בראשו נדונו ביניהם.

"יצוין כי בהתייחס לכך הבהיר אלוביץ' במארס 2017 למשרד מבקר המדינה כי הוא לא דן עם ראש הממשלה בנושאים אלה".

ובמילים אחרות: החשש כי קשריו של נתניהו עם אלוביץ השפיעו על הליך קבלת ההחלטות במשרד התקשורת לא הופרך במלואו בעת גיבוש הסדר ניגוד העניינים של ראש הממשלה.

המבקר קבע:

"התוצאה של המצב שנוצר מעוררת קושי של ממש - מלכתחילה לא דווח על זיקה חברית בין נתניהו לבין גורם מרכזי בתחום התקשורת; נתניהו היה מעורב בפועל בכמה נושאים המשפיעים במישרין או בעקיפין על בזק (עד לתחילת בירור נושא ניגוד העניינים);

"בפני משרד המשפטים לא עמדה תמונה מלאה בנושא היקף העיסוק של נתניהו בנושאים הקשורים לבזק; בתשובה שננתן נתניהו למשרד המשפטים לפני גיבוש ההסדר לא היה כדי לשלול את קיומן של שיחות בין נתניהו לבין אלוביץ', הנוגעות לנושאים שבהם היה מעורב נתניהו במסגרת תפקידו כשר התקשורת בתקופה שקדמה לבירור נושא ניגוד העניינים".

ובמילים אחרות: קביעות המבקר בעניין - והחקירה בימים אלה - מדברות בעד עצמן.

עוד כתבות

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

באל על מחכים שנתב"ג ייפתח כדי לחלץ - כך תוכלו בכל זאת לחזור לישראל

בחברות התעופה הישראליות נערכים לקראת מבצעי חילוץ ישראלים מחו"ל לנתב"ג ● על פי ההערכות, מדובר בלמעלה מ-100 אלף ישראלים שיזדקקו לחילוץ ● באל על ובישראייר נערכים קודם כל לחילוץ לקוחות החברה ללא עלות ● בארקיע מפרסמים מועדים חדשים לטיסות חילוץ דרך טאבה

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

הם ברחו לדובאי כדי לא לשלם מסים, ועכשיו הם מבקשים חילוץ ממשלתי

מגן עדן של אפס מסים, יציבות וזוהר אינסטגרמי – למציאות של אזעקות, מחסור בציוד בסיסי וקריאות חילוץ: ההסלמה במפרץ מטלטלת את דובאי ● העיר שסימלה מודל הגירה לעשירים אירופים מערערת כעת את תדמית הביטחון והנוחות שבנתה בעשור האחרון

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מי זכאי לפיצויים ואילו מסלולים כבר נפתחו? עשינו סדר

בשלושת הימים הראשונים של המבצע הוגש מספר נמוך יחסית של תביעות לרשות המסים ● מי זכאי לפיצוי, מהו ה"מסלול המהיר" ומה אם הדירה השכורה נפגעה? ● גלובס עושה סדר

אילוסטרציה: shutterstock

ירידות חדות בחוזים בוול סטריט; מדד הפחד מזנק ב-30%, מחיר הנפט מזנק

ירידות חדות גם באירופה ● בורסת סיאול נפלה במעל 7% ● נפט מסוג ברנט נסחר סביב 83 דולר לחבית ● תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב קופצות, בעוד המשקיעים מעריכים כי הורדת ריבית נוספת מתרחקת לטווח הזמן הקרוב ● הביטקוין מוחק את מרבית העליות שלו מאתמול ונסחר סביב 66 אלף דולר

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת הדירוג S&P: "התרחיש מול איראן חמור, אבל ישראל הוכיחה חוסן היסטורי"

סוכנות הדירוג היא הראשונה שמתייחסת למלחמה עם איראן ● ישראל מקבלת הערכה טובה באופן יחסי לנקודת המוצא של המלחמה: "הכלכלה הישראלית הוכיחה חוסן היסטורי בזכות מגזר הטכנולוגיה העילית שלה"

השקעות ריטייל / איור: Shutterstock

המשקיעים שמובילים את העליות בבורסה בת"א בשנתיים האחרונות

בעבר נחשבו משקיעי הריטייל ל"ידיים החלשות" בשוק המקומי, שממהרים למכור בעת חשש או חוסר ודאות ● אלא שמתחילת המלחמה לפני כשנתיים וחצי, הללו מפגינים חסינות ומספקים רוח גבית לשוק המניות המקומי: "הם מסתכלים לטווח ארוך יותר ומבינים שיש כאן הזדמנות"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

שרת התחבורה: השמיים בישראל לא יפתחו לפני שבוע הבא, בינתיים ניתן להגיע דרך טאבה

בתום הערכת מצב בנתב"ג הבהירה השרה כי פתיחת המרחב האווירי לא צפויה לפני השבוע הבא ותתבצע בהדרגה ובתיאום ביטחוני ● עד אז, המעבר היבשתי בטאבה ממשיך לשמש חלופה מרכזית לשבים ארצה

ספינות במיצרי הורמוז (ארכיון) / צילום: ap, Jon Gambrell

פתוחים או סגורים? האירוע שמבלבל את פלטפורמת פולימרקט

הימורים של כ-5 מיליון דולר הצטברו בפלטפורמת הימורים, המבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, בשאלה מתי איראן תסגור את מיצרי הורמוז ● עם זאת, התברר שלשאלה יש יותר מתשובה אפשרית אחת, והרוחות בפולימרקט סוערות

מטוס של וויזאייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

ענקית התעופה שמתגברת טיסות חילוץ לישראלים

ברקע השעיית הטיסות הישירות לישראל והגבלות המרחב האווירי, ויזאייר מוסיפה כמעט 30 טיסות שבועיות לשארם א-שייח' כנתיב חלופי דרך סיני ● גם בלו בירד, טוס וארקיע מתגברות פעילות במצרים, בעוד שאל על נמנעת בשל אזהרת המסע

רמי לוי / צילום: יונתן בלום

ביהמ"ש אישר לנהל ייצוגית נגד רמי לוי על טעות בדוחות

התביעה הוגשה על ידי בעל מניות ברמי לוי שיווק השקמה, בשל נזק שספגו המשקיעים לאחר שהחברה דיווחה על טעות שהגדילה את הרווח שלה ב-44 מיליון שקל ● רשות ני"ע הטילה קנס אישי על לוי בפרשה ● החברה: "אוחזים בטענות הגנה טובות"

ג'יימי דיימון, מנכ''ל ג'יי.פי מורגן / צילום: ap, Seth Wenig

הוא בדרך כלל נביא זעם, אבל דווקא ביחס להשלכות המלחמה הוא אופטימי

מנכ"ל ג'יי. פי. מורגן, בנק ההשקעות הגדול בעולם, אמר בראיון ל-CNBC כי הוא אופטימי לגבי האפשרות שהמבצע הצבאי נגד איראן יוביל לשלום במזרח התיכון ● לצד זאת, ג'יימי דיימון הזהיר כי "ישנה אדישות רבה בשווקים" וסימן התפרצות מחודשת של האינפלציה בארה"ב כסיכון מרכזי

התחדשות עירונית בירושלים / צילום: Shutterstock

"יקצר את לוחות הזמנים": מתי פגיעה בבניין יכולה דווקא לזרז פינוי־בינוי

המדינה מפצה על נזקי המלחמה, אך כשבניין שנפגע נמצא בעיצומו של תהליך התחדשות עירונית הסיפור מסתבך ● מי אחראי לשיקום המיידי של המבנה ואיזו הכרעה עשויה לשנות את לוחות הזמנים של הפרויקט?

מטוס U-2 ממריא מעל בסיס אקרוטירי בקפריסין / צילום: Reuters

המדינה שמצאה את עצמה בלב מלחמה: מה קורה בקפריסין?

לאחר שנים שבהן הצהירה על ניטרליות, קפריסין נקלעת כעת בעל כורחה לעימות המתרחב במזרח התיכון, עם שיגורי טילים לעבר האי, פינוי אזורים סמוכים לבסיסים הבריטיים וביטול אירועים מדיניים, כשהחשש בשלטונות הוא מהפיכתה לזירה פעילה במאבק מול איראן

קיר סטארמר, רה''מ בריטניה, ועמנואל מקרון, נשיא צרפת / צילום: Kin Cheung, Tschaen Eric/Pool/ABACA

אירופה פוחדת להיכנס למלחמה, ומתרכזת במסרים פייסניים ובחילוץ אזרחים

מדינות אירופה הבליגו על התקפות איראניות על כוחותיהם הפרושים במפרץ ובמזרח התיכון ● הן קראו ל"הרגעת הרוחות" על ידי "כל הצדדים" ואף שיגרו שורת מסרים מתונים המנסים להבהיר לאיראן כי לא יתערבו ● אם לא תשתנה, ההשלכות של מדיניות הפייסנות האירופית עשויות להיות רחבות

מיצרי הורמז / צילום: ap, Kamran Jebreili

העולם יכול להתמודד עם הצעד הזה של משמרות המהפכה ל״שבוע, שבועיים״

האיראנים הודיעו אמש על סגירת מיצרי הורמוז, צעד שנחשב קיצוני ובעל השלכות כלכליות רבות ● המשמעות, ההשלכות וממה המומחים מוטרדים? גלובס עושה סדר

אהרון פרנקל, חיים כצמן ויאיר המבורגר / צילום: עידן חסון, אריק סולטן, גבע טלמור

חיים כצמן, אהרן פרנקל ומשפחות האצולה של שוק הביטוח: שלושת המרוויחים הגדולים של היום בת"א

הזינוק במחיר המניות בת"א הקפיץ את שווי החזקותיהם של בעלי השליטה בשורת חברות בעשרות ולעתים אף מאות מיליוני שקלים ● בין המרוויחים: חיים כצמן שחוזר לחייך אחרי תקופה ארוכה של ירידות במניה, אהרון פרנקל שגורף רווחים על ההשקעה המחודשת בתמר פטרוליום, והטייקונים של שוק הביטוח שהחגיגה במניותיהן מסרבת לגווע

מיכלית גז נוזלי (LNG) בנמל קטאר / צילום: ap

מחיר הגז והנפט מזנק, אלו הישראליות שמרוויחות

מחירי הגז והנפט מזנקים בעקבות המתקפות האיראניות על נסיכויות המפרץ והחסימה החלקית של מיצרי הורמוז ● הזינוק במחירים הקפיץ את מניות האנרגיה הישראליות, שחלקן נהנות גם מהחוזים ארוכי הטווח על הגז המקומי

תקיפה משותפת לארה''ב וישראל בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

המרוץ נגד השעון: ארה"ב מנסה להכריע את איראן לפני שתיגמר התחמושת

בפנטגון חוששים שקצב השימוש בתחמושת גבוה מיכולת הייצור ● בעוד ארה"ב וישראל מנסות לשתק את מערכי הטילים של טהרן, המחסור במיירטי THAAD וחץ 3 מעמיד את המזה"ת בסיכון ● האם המלאים המיועדים להרתעת סין וצפון קוריאה ייפתחו לטובת המערכה באיראן?

מעבר גבול טאבה / צילום: שלומי יוסף

למה ארקיע מפעילה טיסות לטאבה - ואל על וישראייר לא?

אזהרת המסע של המל"ל מונעת מחברות ישראליות להפעיל קווים למצרים, אך חלקן מצאו דרך לעקוף זאת ● כך ארקיע מנהלת מבצע חילוץ באמצעות רכישת שירותים מחברת תעופה זרה - בזמן שאל על בוחרת להמתין בשלב זה לאפשרות לחלץ נוסעים דרך נתב"ג

פטריק דרהי / צילום: Reuters, Daniel Pier

רשות התחרות נגד פטריק דרהי: הצעד שמרחיק את רכישת רשת 13

לגלובס נודע כי ברשת 13 פנו לרשות התחרות בבקשה לקבל אישור להזרמת ביניים של מימון ע"י פטריק דרהי עד לקבלת האישורים הרגולטוריים הנדרשים, אך הרשות דחתה את הבקשה ● בתוך כך, גם הרשות השנייה מעמידה קשיים בפני העסקה, ובינתיים קבוצת ההיייטקיסטים בראשות אסף רפפורט משפרת את הצעתה