אסדת קידוח / צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
חתימת העסקה ליצוא גז למצרים היא קודם כל הפתעה. איש מחוץ לקבוצת דלק לא חשד שהמגעים המתנהלים עם המצרים מזה שלוש שנים הולכים לאן שהוא, בטח לא אחרי שבמימי מצרים התגלה מאגר הגז הענקי "זור". בקבוצת דלק התעקשו שהמצרים עדיין זקוקים לגז, למרות התגליות, אבל המצגות שלהם, שהראו את קצב הגידול המטאורי של הביקוש לגז במשק המצרי, לא שכנעו.
חתימת ההסכם היא לפיכך הישג אישי של מנכ"ל דלק קידוחים, יוסי אבו, שהמשיך להאמין באופציה המצרית והשקיע בה את זמנו ומרצו, בניגוד לספקנים. מדובר כמובן בבשורות ליזמי לוויתן ולכל המשקיעים במאגר והנהנים ממנו במישרין. מדובר גם בעסקה חשובה מבחינת משק הגז הישראלי. פיתוח מאגר לוויתן היה תלוי עד היום בצורה מסוכנת בלקוח אסטרטגי אחד, חברת החשמל הירדנית. הסכם גז שני מספק ביטחון שהיה מאוד נחוץ לעתיד המאגר השני של ישראל.
הדרך למימוש העסקה עדיין לא ברורה, גם במובן הפיזי. לא ברור עדיין באיזה נתיב יוזרם הגז למצרים האם דרך ממלכת ירדן שדורשת דמי מעבר גבוהים או באמצעות התשתית הישנה של חברת EMG. השאלה הזו פותחת פצעי עבר ישנים שטרם הגדילו סופית.
תזכורת קצרה: EMG, חברה בבעלות יוסי מימן, שותף מצרי מסתורי ומשקיעים מארה"ב ומתאילנד, שהחזיקה ביד זכות בלעדית למכור גז מצרי לישראל, חתמה בשנת 2005 על הסכם אספקת גז לחברת החשמל הישראלית. אספקת הגז החלה ב-2009 אחרי עיכובים ממושכים ולא לפני שהחברה המצרית העלתה את מחיר הגז ב-40% באופן חד-צדדי. מאוחר יותר יתברר שהמחיר המקורי היה נמוך יותר מהמחיר שבו סופק הגז למשק המצרי.
הגז המצרי סופק בצורה לא סדירה והזרמתו לישראל הופסקה לחלוטין בעקבות שורת פיצוצים במתקני ההזרמה בסיני בשנים 2011-2012. המשק הישראלי נתפס לא מוכן ונאלץ לרכוש סולר ומזוט יקרים פי כמה. הנזק הכספי הישיר הוערך ב-15 מיליארד שקל, המשקיעים המוסדיים הישראלים ב-EMG מחקו מלוא השקעתם בחברה בסך כ-100 מיליון דולר, וחברת החשמל ניצלה מקריסה בזכות סיוע ממשלתי מאסיבי והעלאת תעריפי החשמל ב-30%. החברה הצטרפה להליכי בוררות של EMG נגד ספקי הגז המצריים בשוויץ וזכתה בפסק דין המעניק לה 2 מיליארד דולר. שרים מצרים אמרו שגז ישראלי לא יימכר למצרים כל עוד פסק הבוררות הזה עדיין על השולחן.
בינתיים זכתה גם EMG בהליכי הבוררות שניהלה בשוויץ, ובשבוע שעבר גם במצרים עצמה, כשבית משפט בקהיר פסק לטובתה פיצוי של מעל מיליארד דולר. לצורך חיבור המשק הישראלי לגז המצרי הקימה EMG צינור תת ימי באורך 90 ק"מ מאל עריש לאשקלון בעלות אסטרונומית של 480 מיליון דולר. כשהופסקה הזרמת הגז נותר הצינור נטוש, ויזמים רבים לטשו אליו עיניים במהלך השנים. למי שייך הצינור, האם ניתן להפעילו מחדש בכיוון ההפוך ומי ימנע הפעם מהבדואים לפוצץ את המתקנים - כל השאלות האלה הופכות מחדש לאקוטיות.
גם הניסיון הישראלי עם חברות פרטיות בבעלות מסתורית - כמו חברת דולפינוס שתרכוש הפעם את הגז - אינו מבשר טובות. אפשר להניח שכמו בסיבוב הקודם, גם בעסקה הנוכחית הכול יקום או ייפול על אדם אחד, שליט מצרים הגנרל א-סיסי.