אורי אריאל / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
חוקרי מכון וולקני במשרד החקלאות טוענים כי הקיצוץ העמוק בתקציב המכון לשנת 2019 נעשה בשל כוונתו של שר החקלאות אורי אריאל "לייבש" את תקציבי המחקר של המכון וכן כדי לנקום בהם על פנייתם מסוף דצמבר 2017 ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בו הציגו את הליקויים בתוכנית להעתקת מכון וולקני לצפון.
כפי שפורסם ב"גלובס", מבקר המדינה הודיע בחודש אוקטובר האחרון למכון וולקני על תחילת ביקורת, שהנושא העיקרי בה יהיה ההליך של הקמת הוועדה על-ידי ראש הממשלה, טיפול שר החקלאות אורי אריאל בהקמת הוועדה ואופן ניהול ישיבות הוועדה. זאת בעקבות פרסום ב"גלובס" על כך, שמשרד ראש הממשלה הסתיר דוח השולל את העברת המכון לצפון.
באותו מכתב הזכירו החוקרים את העובדה, שדו"ח חסוי של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח במשרד ראש הממשלה, שנחשף ב"גלובס", פסל את היוזמה, אולם הדו"ח הוסתר וראש הממשלה בנימין נתניהו הקים בתחילת 2017 צוות בינמשרדי, במטרה לקבל אישור להעברת המכון. כמו כן הזכירו החוקרים באותו מכתב את העובדה, כי העברת המכון לצפון הייתה עשויה לגרום להשבחת קרקעות של יורוקום בשליטת אלוביץ' באזור, קרקעות אותן נאלץ אלוביץ' למכור בסוף 2017 במסגרת הסדרי חובות. יורוקום החזיקה במשך עשר שנים כ-70 דונם בחטיבת קרקע גדולה יותר בה מחזיקות עוד מספר חברות נדל"ן, שציפו לשינוי ייעוד הקרקע מחקלאית למגורים, שינוי שאותו הציג שר החקלאות אורי אריאל כמצדיק את העברת המכון לצפון.
הצעת התקציב של שר החקלאות, טוענים במכון וולקני, חושפת קיצוץ עמוק בתקציב של המכון. תקציב השכר ופעולות של מכון המחקר ב-2019 יירד מכ-255 מיליון שקלים ל-199 מיליון שקלים - קיצוץ של 22%.
חוקרי מכון וולקני אומרים: "קיצוץ זה חסר פרופורציות לחלוטין בהשוואה לתקציב השכר ופעולות של משרד החקלאות, שיעלה בכ-6% בשנת 2019. המשמעות של קיצוץ כה עמוק בתקציב פשוטה: חיסול הלכה למעשה של התפתחות המחקר במכון וולקני, אשר יותיר כסף רק לתשלום הוצאות קשיחות שגם הן ייפגעו. קיצוץ כה עמוק יביא לעצירת התפתחות המחקר במכון ואף לפגיעה בתחזוקת המכון".
ד"ר נירית ברנשטיין, מוועד החוקרים במכון וולקני, אמרה היום (ג') כי "לפני שנתיים כשהשר יצא עם תוכנית "העתקת" המכון, טענו החוקרים שהוא מנסה לסגור את המכון. אף אחד לא האמין לנו, אך כעת יצא המרצע מן השק. שר החקלאות ניסה לסגור את מכון וולקני לפני כשנתיים, תחת כסות של תוכנית העתקת המכון לצפון "לצורך חיזוקו", ומאחר שזה לא הצליח, הוא פועל לסגור את המכון באמצעות ייבוש תקציבי המחקר שלו".
גורם במכון אמר כי "ראש הממשלה כועס על מכתב החוקרים ליועמ"ש ופועל לנקום בפעילות המכון, ולכן שלח את אורי אריאל לקצץ באופן עמוק בתקציבו של המכון. עוד דבר מה תמוה עולה מהצעת שר החקלאות לתקציב משרדו לשנת ,2019 והוא סעיף התקציב של מינהלת תנופה לטיפול במפוני גוש קטיף. לפי הצעת התקציב, מינהלת תנופה עברה ממשרד ראש הממשלה למשרד החקלאות. בשנת 2018 זכה סעיף זה ל-0 שקלים, ואילו בהצעת התקציב לשנת 2019 הוא זוכה לתקצוב משמעותי של לא פחות מ-85 מיליון שקלים".
משרד החקלאות מסר בתגובה: "כל כמה חודשים אנשי יחסי הציבור של ועד העובדים בוולקני ממציאים טענה הזויה שמקורה במדע בדיוני. ומאכילים את כלי התקשורת בגיבוב של טענות הזויות. הרשויות ופקידי המדינה לא עובדים במנגנונים של נקמה וכדומה וגם לטענה הזויה צריך שיהיה קמצוץ של היגיון ואם מישהו היה רוצה "לנקום" בוולקני היה מקצץ את תקציב 2018 ולא את תקציב 2019.
"בעקבות קיצוצים של משרד האוצר קוצץ תקציב משרד החקלאות באופן רוחבי בכל יחידות המשרד. בהתאמה תקציב מכון וולקני לשנת 2018 קוצץ בדומה ליתר יחידות המשרד. לגבי תקציב 2019, מאחר שבשנים הקודמות הקיצוץ הרוחבי לא חל על מכון וולקני, והמשרד ספג זאת, התבצע איזון בשנת 2019.כמו כן, המשרד שמח שועד העובדים בוולקני מתעניין בתקציב שמיועד למפוני גוש קטיף ושמח על כך שתקציבו גדל אך לצערנו התקציב לא גדל ונשאר בדיוק כפי שהיה ב2018".