אמנון שעשוע/ צילום: : באדיבות אורקם
חברת הראייה הממוחשבת אורקם הודיעה אמש (ב') על גיוס הון של 30 מיליון דולר. לפי החברה, סבב הגיוס הזה נעשה לפי שווי חברה של כמיליארד דולר. במילים אחרות, אורקם הפכה לחד קרן - חברה פרטית עם שווי נקוב של מיליארד דולר ומעלה.
החברה הוקמה על ידי המנכ"ל זיו אבירם והיו"ר אמנון שעשוע, מייסדי מובילאיי, והיא מפתחת התקן חכם המתחבר למשקפיים ומיועד לשפר את חייהם של לקויי ראייה, עיוורים וסובלים מדיסלקציה, באמצעות זיהוי טקסט ודימויים אחרים ותרגומו לקול.
את הגיוס הובילו החברות כלל ביטוח ומיטב דש וגמל, יחד עם רוב המשקיעים הקיימים בחברה, ובכך מגיע סך ההשקעות באורקם ל-130 מיליון דולר. בעבר השקיעו בחברה שמואל חרל"פ, שהשקיע גם במובילאיי - השקעה שהניבה לו רווח של מעל מיליארד דולר; קרן ההשקעות של אינטל; קרן אביב של יואב שלוש; BRM של האחים ברקת, ועוד.
לפי שעה הכנסותיה של אורקם צנועות יחסית והסתכמו ב-10 מיליון דולר בשנה החולפת. אבירם אמר כי הוא מצפה להכנסות של 20-30 מיליון בשנה הקרובה, ושהחברה תהפוך לרווחית ב-2019.
שווי של מיליארד דולר לחברה עם הכנסות זעומות של 10 מיליון דולר הוא מאוד גבוה. אמנם אפליקציית הניווט Waze נמכרה לגוגל תמורת סכום דומה, גם כן עם הכנסות זעומות, אך יש הבדל בין שני המקרים. שווי בעת מכירה מגלם את התועלת הצפויה לחברה הרוכשת, ואז נכנסים שיקולים של סינרגיה בין פעילויות, של חסימת מתחרות ושל תועלת עתידית. אורקם, מנגד, היא חברה פרטית הנושאת את עיניה להנפקה.
עם זאת, החברה נמצאת בשלבים מוקדמים של יצירת הכנסות, וקיימת ציפייה שתמשיך לצמוח בקצב מהיר. נראה גם כי הטכנולוגיה הייחודית שלה מספקת לה פרמיה משמעותית. "לטכנולוגיה הזאת יש יכולות אינסופיות, אנחנו רק מגרדים את הקרחון של מה שאפשר לעשות איתה", אמר אבירם לרויטרס. פרמיה נוספת מקבלת החברה מהצלחת מובילאיי, שכן יזמים שהצליחו בעבר נחשבים לבעלי סיכוי גבוה באופן משמעותי להצליח פעם נוספת.
סיוע ללקויי ראייה ולדיסלקטים
אורקם, שהוקמה ב-2010 בירושלים, פיתחה מצלמה אלחוטית המתחברת למשקפיים ומבוססת על טכנולוגיית בינה מלאכותית. היא מקריאה לאוזנו של המשתמש טקסטים כתובים, סורקת שטרות כסף וברקודי מוצרים בסופר על מנת לזהות אותם ואף מזהה פני אנשים שבהם המשתמש נתקל ברחוב. החברה מבוססת על הידע האקדמי והמחקרי של שעשוע, שמתמחה בעיבוד תמונה. בחודש שעבר הציגה החברה דגש חדש של המצלמה, MyEye 2.0 ב-CES, תערוכת האלקטרוניקה הגדולה בעולם בלאס וגאס. החברה מוכרת כל מכשיר בכמה אלפי דולרים.
החברה לא מוסרת כמה לקוחות יש לה, אך הפוטנציאל אכן עצום: לפי ארגון הבריאות העולמי, יש בעולם 253 מיליון עיוורים ולקויי ראייה. באורקם מייעדים את המכשיר שלהם גם לאנשים הסובלים מדיסלקציה, כך שהשוק עוד גדול יותר ומגיע לכמיליארד איש. כמו כן, בעתיד הרחוק טכנולוגיה לזיהוי עצמים ברמה גבוהה יכולה לשמש גם למוצרים נוספים. שוק המשקפיים החכמים, שנראה היה שנמצא בדעיכה, נהנה מתחייה מחודשת בחודשים האחרונים, ותיאורטית אורקם עשויה להפוך לשחקנית מרכזית בו.
המטרה של אורקם היא ש-85% מהלקוחות לא ישלמו בכספם על המכשיר, אלא הוא ימומן על ידי גופים שונים - משרדים ממשלתיים, ביטוח לאומי וחברות ביטוח. לשם כך צריכה אורקם להשקיע בשכנוע של הגופים הללו בכל מדינה, תהליך ממושך אך כזה שיכול להשתלם לה מאוד.
לפני כשנה, לאחר סבב הגיוס הקודם של אורקם, נכתב ברויטרס כי החברה מתכננת לבצע הנפקה עד סוף 2018. סבב הגיוס הנוכחי צפוי להוביל לדחייה של שנתיים לפחות בתוכניות ההנפקה. אבירם אמר אתמול לרויטרס כי בכוונתו לגייס השנה עוד 100 מיליון דולר ממשקיעים גדולים וגלובליים, בסיבוב אחרון לפני הנפקה בארה"ב. אבירם הביע תקווה ששווי החברה יעמוד אז על 1.5-2 מיליארד דולר.
צל החקירה של מובילאיי
קשה שלא לערוך השוואה בין אורקם לחברה הקודמת של שעשוע ואבירם - מובילאיי. החברה, שפיתחה מערכת סיוע לנהג, ניצלה את היכולות הטכנולוגיות שלה גם לטובת פיתוח טכנולוגיה לרכבים אוטונומיים. החברה נמכרה לפני 11 חודשים לאינטל תמורת סכום עתק של 15.3 מיליארד דולר, בעסקה הגדולה אי פעם במשק הישראלי. ואולם, עוד קודם לכן היא יצאה להנפקה. מחיר המניה בעסקה היה גבוה פי 2.5 ממחירה בהנפקה שנתיים וחצי קודם.
ואולם על הנפקה עתידית של אורקם עלולה להעיב חקירת רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) בנוגע למובילאיי, שנפתחה מיד לאחר ההודעה על העסקה עם אינטל. החקירה נוגעת למידע פנים שיצא מגורמים במובילאיי והעשיר לכאורה את קופתם של מקורבים לשעשוע ואבירם. לא ידוע האם החקירה עדיין נמשכת, ואם קיים חשש כי מייסדי מובילאיי יהיו מסובכים בפרשה, אך החשד הוא כי מידע הפנים יצא לכאורה מהם, גם אם לא ידעו שישמש לגריפת רווחים.
כך או כך, האופן שבו מידע פנים זלג מחברת מובילאיי מעורר שאלות לגבי הממשל התאגידי בחברה. כל חברה ציבורית צריכה להקפיד על סטנדרטים גבוהים, אך חברות שנסחרות בארה"ב ועושות עסקות עם חברה בסדר הגודל של מובילאיי מקפידות עוד יותר שלא למעוד בהיבטים כאלו. האם אפשר לגזור מכך לגבי הדנא של אורקם? לכל הפחות, יש סיבות לחשוש שכן. שתי החברות אמנם לא קשורות באופן משפטי, אך הן הוקמו בידי אותם אנשים, ישבו בעבר באותו בניין, עובדים עברו בין החברות וגם חלק מהמשקיעים השקיעו בשתיהן.