גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בנימין איש חמוצות: מה קרה לנתניהו מאז קיץ 1996?

מר נתניהו היה יכול לפנות אל שר החוץ האיראני: "מר זאריף, אני מושיט לך ולארצך יד של שלום. הבה ננהג כבוגרים אחראים" ■ למה לא עשה זאת? בשביל להבין, צריך לחזור הרבה אחורה ■ דעה

נתניהו במינכן / צילום: טל שניידר
נתניהו במינכן / צילום: טל שניידר

מה קרה לו? ראשיתו הייתה כה רבת חן, הוא הילך קסמים על רואיו ועל שומעיו, הוא היה איש חמודות בטרקליני פילדלפיה, בוסטון, וושינגטון וניו יורק. החן נעלם, הקסם התפוגג, את מקום החמודות תפסו החמיצויות. בנימין איש חמוצות.

אלמלא ראשיתו, היינו חופשיים להניח שהוא תמיד היה כזה. זאת אומרת, בלתי נעים מעיקרו, שומר טינה ומעורר אותה, מחוסר ניואנסים, פיל בחנות החרסינה של הדיפלומטיה הבינלאומית. אין זו הגזמה להגיד, שבנימין נתניהו השניא את עצמו כמעט על כל בני שיחו מאז נעשה ראש הממשלה בפעם הראשונה, בקיץ 1996.

ביל קלינטון ויועציו חרקו שיניים כאשר ניסה לתת להם סדרת חינוך על המזרח התיכון. דוברו של קלינטון בימים ההם, ג'ו לוקהארט, אמר על ראש ממשלת ישראל כי הוא היה "מבחיל", וכאשר "היה פותח את פיו - לא יכולת לדעת אל-נכון אם מה שבקע משם היה האמת". מספר ניכר של אמריקאים חשבו שהוא חתרן בלתי נלאה ונטול שכל ישר, כאשר חזר והתערב בענייני הפנים שלהם נגד הנשיא ברק אובמה.

אפילו הרומן המוצלח עם נרנדרה מודי של הודו הניב סטירת לחי מצלצלת. לא יצא אפילו חודש מביקורו של מר נתניהו בהודו, ומודי עלה על קברו של יאסר ערפאת ברמאללה (דרך עמאן!), הכריז שהוא היה מגדולי המנהיגים בעולם, ותיאר אותו כידיד דגול של הודו. הוא אפילו חזר וקרא לו "אבו עמר", משל הוא, מודי, היה אח לנשק של ראש אש"ף.

ארבעה ימים לאחר ההשתטחות, הופיע בפייסבוקו של איש החמוצות הקטע הבא: "ראש הממשלה השיב, בתשובה לשאלת כתב: 'מה שחדש זה לא שלהודו יש יחסים עם איראן וגם לא עם הפלסטינים, זה לא חדש. מה שהשתנה זו העובדה שלהודו יש יחסים כל-כך קרובים עם ישראל. את השינוי הזה אנחנו הבאנו ואנחנו מטפחים אותו, ואני אמשיך לטפח אותו'".

נניח לכזב ש"אנחנו הבאנו ואנחנו מטפחים". קודמיו וקודמי-קודמיו הם שהביאו, החל משנת 1991. אבל מה על העובדה שמודי הוא ראש הממשלה ההודי הראשון העולה על קבר ערפאת, ממש כפי שעלה על קברו של הרצל.

וואוו, איזה גבר

ב-2012, מר נתניהו הראה את פצצת הקרטון של איראן בעצרת הכללית של האו"ם. לרגל הצלחתו המופלגת של הרגע הקומי ההוא, מר נתניהו החליט להציג פיסת מתכת מן המל"ט האיראני בוועידת הביטחון הבינלאומית במינכן. הוא נופף בה לעומת שר החוץ של איראן, שישב באיזשהו מקום באולם, "אתה מזהה את זה, מר זאריף? זה שלכם", ויעץ לו בקול רם מאוד לקחת את המסר ל"עריצים בטהרן - אל תעמידו את נחישות ישראל במבחן".

וואוו, איזה גבר. אל הפורום הזה באים מדינאים מכל העולם כדי לטכס עצה איך להבטיח שלום עלי אדמות, וראש ממשלת ישראל בא כדי לנופף בשברי מטוסים ולאיים במלחמה.

הטור הזה חזר והטעים פעם אחר פעם בשבע השנים האחרונות את חומרת הסכנה של ניצחון בית אסד במלחמת האזרחים הסורית. כתבנו כאן פעם אחר פעם על סכנת הגשר היבשתי מטהרן לביירות, הרבה מאוד לפני שמר נתניהו וממשלתו התפנו לעיין בסכנה הזו.

"נשוחח במקום לצעוק"

אבל ועידת מינכן לא הייתה המקום לנופף גרוטאות וידיים. חן ושכל ישר היו מאפשרים למר נתניהו להפגין פן אחר של ישראל, ולנתק אותו מן החיבור המיותר עם אישיותו של דונלד טראמפ ועם הוולגריות של התבטאויותיו. מר נתניהו היה יכול לפנות אל שר החוץ האיראני: "מר זאריף, אני מושיט לך ולארצך יד של שלום. הבה ננהג כבוגרים אחראים, ונשוחח במקום לצעוק, נקשיב במקום לירות, נהרהר יחד בעתיד במקום לתכנן זה את חורבנו של זה.

"מר זאריף, שנאה לא תוליך איש מאיתנו לשום מקום. אני קורא לך, הבה נמצא פינה שקטה, הרחק מן המצלמות, ונשוחח על עתיד ללא מלחמה. לחלופין, בוא-נא לירושלים, התפלל-נא על כיפת הסלע, בקר בכל אתר כאוות נפשך, סור-נא אל הכנסת, דבר עם חבריה. כל שליח איראני יתקבל אצלנו בזרועות פתוחות. איננו חייבים להיות אויבים".

היש בכלל ספק איך נאום כזה היה מסוקר בתקשורת הבינלאומית? היש ספק באיזה אור הייתה איראן הסרבנית מועמדת, ולאילו שיאים הייתה יוקרתו הבינלאומית של ראש הממשלה נוסקת?

אבל הוא פשוט אינו יכול. על שאלת הפתיחה "מה קרה לו" אני מציע תשובה טנטטיבית אחת: טבילת האש הפומבית החשובה הראשונה שלו הייתה בעצרת האו"ם באמצע שנות ה-80. ב-1984, שנתו הראשונה שם, ישראל מעולם לא הייתה מבודדת יותר. האוהדים היחידים ביציע היו יהודים מברוקלין, מקווינס ומלונג איילנד שהיו באים להריע לו. הם אהבו את לשון העימות שלו, והשקפותיו הפוליטיות התאימו להשקפותיהם. מאז, בזירה הבינלאומית, מדעת או מבלי דעת, הוא חוזר ומדבר אל לונג איילנד, ואל הצעקנים והקולניים שביהודי אמריקה. זה מה שקרה במעמד פצצת הקרטון לפני חמש שנים וחצי - וזה מה שקרה במינכן בשבוע שעבר.

הוא אינו יכול. האיש שכישרונותיו הטבעיים היו צריכים להפוך אותו לדובר הרהוט והאטרקטיבי ביותר של ישראל בשער האומות, הוא עכשיו הבבואה המושלמת ביותר של כל חסרונותיה.

עוד כתבות

מטה אמזון / צילום: Shutterstock

העדיפו את המפרציות על פני ישראל ומשלמות את המחיר

מדינות המפרץ הפכו בשנים האחרונות ליעד מועדף לחוות השרתים של ענקיות הטכנולוגיה בזכות אנרגיה זולה והטבות מס, בזמן שהאטרקטיביות של ישראל ירדה בשל המלחמה ● כעת, המתקפות על האמירויות, בחריין וסעודיה חושפות את הסיכון הביטחוני באזור, כאשר אמזון מדווחת על פגיעה בשירותי הענן

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מי זכאי לפיצויים ואילו מסלולים כבר נפתחו? עשינו סדר

בשלושת הימים הראשונים של המבצע הוגש מספר נמוך יחסית של תביעות לרשות המסים ● מי זכאי לפיצוי, מהו ה"מסלול המהיר" ומה אם הדירה השכורה נפגעה? ● גלובס עושה סדר

אהרון פרנקל, חיים כצמן ויאיר המבורגר / צילום: עידן חסון, אריק סולטן, גבע טלמור

חיים כצמן, אהרן פרנקל ומשפחות האצולה של שוק הביטוח: שלושת המרוויחים הגדולים של היום בת"א

הזינוק במחיר המניות בת"א הקפיץ את שווי החזקותיהם של בעלי השליטה בשורת חברות בעשרות ולעתים אף מאות מיליוני שקלים ● בין המרוויחים: חיים כצמן שחוזר לחייך אחרי תקופה ארוכה של ירידות במניה, אהרון פרנקל שגורף רווחים על ההשקעה המחודשת בתמר פטרוליום, והטייקונים של שוק הביטוח שהחגיגה במניותיהן מסרבת לגווע

סקטורים בבורסה שעשויים להרוויח מהלחימה ומה יקרה למניות הנדל''ן / צילום: Shutterstock

המניות שעלו במאות אחוזים בחסות המלחמה, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

למרות שתמונת המערכה הצבאית טרם התבהרה, מנהלי ההשקעות מסמנים מרוויחים ומפסידים פוטנציאליים ● בצד החיובי: מניות התעשיות הביטחוניות, רשתות מזון וחברות אנרגיה ● עלולות להיפגע: רשתות מלונות, מרכזי מסחר ומניות התעופה ● ומה התחזית למניות הבנייה?

פרסומים כוזבים / צילום: צילום מסך מרשת אקס, 02.23.26

האיראנים משקרים, והעולם מהדהד את זה

מאז תחילת מבצע "שאגת הארי", את הרשתות החברתיות שוטפים פרסומים כוזבים שמבקשים להאדיר את הישגי איראן ● אחד מהם אפילו הגיע אלינו ● המשרוקית של גלובס 

התחדשות עירונית בירושלים / צילום: Shutterstock

"יקצר את לוחות הזמנים": מתי פגיעה בבניין יכולה דווקא לזרז פינוי־בינוי

המדינה מפצה על נזקי המלחמה, אך כשבניין שנפגע נמצא בעיצומו של תהליך התחדשות עירונית הסיפור מסתבך ● מי אחראי לשיקום המיידי של המבנה ואיזו הכרעה עשויה לשנות את לוחות הזמנים של הפרויקט?

ההודעה שמתחזה לדואר ישראל

לא ללחוץ על הקישור: הסמס שקיבלתם הוא לא באמת מדואר ישראל

בימים האחרונים רץ קמפיין פישינג שנשלח בהודעות SMS ומנסה להשתלט על חשבונות בנק וחשבונות תשלום דיגיטלי ● בדואר ישראל מבהירים כי זו לא הודעה מטעמם ● כך תדעו לזהות את הנורות האדומות

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

מתי תיגמר המלחמה? זה ההימור המוביל

פלטפורמת ההימורים פולימרקט, שמבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, מציירת תמונה ברורה: הפסקת אש לפני אפריל - לא סבירה ● נפילת המשטר עד יוני - 42% ● ומה לגבי חסימת מיצרי הורמוז?

כותרות העיתונים בעולם

פרטים חדשים נחשפים: כך גילתה ארה"ב היכן נמצא חמינאי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ה-CIA עדכן במיקומו של חמינאי וישראל שינה תזמון ותקפה, המתקפה האיראנית על מדינות המפרץ גורמת לשיבושים באלפי טיסות והמדינה המפתיעה שהתקיימה בה עצרת תמיכה בחמינאי • כותרות העיתונים בעולם

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

תרחיש יום הדין של הכלכלה: מיצרי הורמוז נסגרים, מחיר הנפט מזנק

איום של משמרות המהפכה על חופש השיט בעורק הימי המרכזי של מדינות המפרץ מזניק את מחירי הנפט: ברנט קופץ ב-9% לכ-80 דולר ● אנליסטים מזהירים מתרחיש שידחוף את המחיר מעל 100 דולר לחבית

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

שר האוצר: מתווה פיצוי לעסקים יפורסם בימים הקרובים

בתום פגישה עם בכירי רשות המסים ונשיאות המגזר העסקי, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי מתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו במבצע "שאגת הארי" יתבסס על המודל שיושם ב"עם כלביא" ● באוצר העריכו תחילה כי לא יהיה צורך בפיצוי אם הלחימה תהיה קצרה, אך במגזר העסקי דרשו ודאות

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

הנאום המפתיע של הקנצלר הגרמני: "לא הזמן לדבר על החוק הבינ"ל"

בניגוד לדברים הזהירים של ראש ממשלת בריטניה, הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ התייצב באופן גורף לצידה של ישראל: "זה לא הזמן להרצות לשותפינו ולבעלי הברית שלנו" ● הוא אף שיבח את ישראל וארה"ב על "שהחליטו לפעול באופן עצמאי למרות הסיכונים" ● עם זאת, שר החוץ הגרמני הבהיר: "לא תהיה כל מעורבות צבאית גרמנית במלחמה"

מעבר גבול טאבה / צילום: שלומי יוסף

למה ארקיע מפעילה טיסות לטאבה - ואל על וישראייר לא?

אזהרת המסע של המל"ל מונעת מחברות ישראליות להפעיל קווים למצרים, אך חלקן מצאו דרך לעקוף זאת ● כך ארקיע מנהלת מבצע חילוץ באמצעות רכישת שירותים מחברת תעופה זרה - בזמן שאל על בוחרת להמתין בשלב זה לאפשרות לחלץ נוסעים דרך נתב"ג

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; פלנטיר זינקה בכ-6%, אנבידיה בכ-3%

הנאסד"ק התאושש מירידה חדה ועולה בכ-0.3% ● משמרות המהפכה הודיעו כי מיצרי הורמוז סגורים וכי ספינות שינסו לחצות באזור יותקפו, מחירי הנפט זינקו ● הביטקוין התאושש גם הוא והתקרב לרף ה-70 אלף דולר ● תשואות האג"ח הממשלתיות האמריקאיות קפצו ● מדד הפחד בוול סטריט עלה לרמתו הגבוהה מאז נובמבר 2025 ● מחיר הזהב עלה, מחיר הכסף צנח ● הדולר התחזק בעולם

השקעות ריטייל / איור: Shutterstock

המשקיעים שמובילים את העליות בבורסה בת"א בשנתיים האחרונות

בעבר נחשבו משקיעי הריטייל ל"ידיים החלשות" בשוק המקומי, שממהרים למכור בעת חשש או חוסר ודאות ● אלא שמתחילת המלחמה לפני כשנתיים וחצי, הללו מפגינים חסינות ומספקים רוח גבית לשוק המניות המקומי: "הם מסתכלים לטווח ארוך יותר ומבינים שיש כאן הזדמנות"

קיר סטארמר, רה''מ בריטניה, ועמנואל מקרון, נשיא צרפת / צילום: Kin Cheung, Tschaen Eric/Pool/ABACA

אירופה פוחדת להיכנס למלחמה, ומתרכזת במסרים פייסניים ובחילוץ אזרחים

מדינות אירופה הבליגו על התקפות איראניות על כוחותיהם הפרושים במפרץ ובמזרח התיכון ● הן קראו ל"הרגעת הרוחות" על ידי "כל הצדדים" ואף שיגרו שורת מסרים מתונים המנסים להבהיר לאיראן כי לא יתערבו ● אם לא תשתנה, ההשלכות של מדיניות הפייסנות האירופית עשויות להיות רחבות

פטריק דרהי / צילום: Reuters, Daniel Pier

רשות התחרות נגד פטריק דרהי: הצעד שמרחיק את רכישת רשת 13

לגלובס נודע כי ברשת 13 פנו לרשות התחרות בבקשה לקבל אישור להזרמת ביניים של מימון ע"י פטריק דרהי עד לקבלת האישורים הרגולטוריים הנדרשים, אך הרשות דחתה את הבקשה ● בתוך כך, גם הרשות השנייה מעמידה קשיים בפני העסקה, ובינתיים קבוצת ההיייטקיסטים בראשות אסף רפפורט משפרת את הצעתה

האם העליות בבורסה מוגזמות? / צילום: Shutterstock

האם העליות בבורסה מוגזמות? שאלנו את המומחים

פתיחת שבוע המסחר בעולם כשברקע המלחמה באיראן זעזעה את הבורסות ברחבי העולם, אך בתל אביב בניגוד למגמה נרשמו עליות חדות במיוחד ● מומחים מנתחים את הקפיצה הגבוהה היום בבורסה

בורסת כווית / צילום: Reuters, Anadolu

איך תשפיע המלחמה על הורדות הריבית? התשובה של ליאו ליידרמן

בעוד שהבורסה המקומית והשקל מגיבים בזינוק לשינוי המאזן האסטרטגי מול איראן, שוקי העולם נצבעים אדום בצל קפיצת מחירי הנפט ● המשקיעים חוששים מחסימת מצרי הורמוז ומשיבוש שרשראות האספקה, לצד דאגה שהתייקרות האנרגיה תביא לעלייה באינפלציה

מייסדי חברת גלואט / צילום: gloat

הסטארט-אפ הישראלי שמפטר 20% מעובדיו

חברת ה־HR Tech הישראלית גלואט מבצעת קיצוצים בכוח אדם בחברה ובמקביל מתמקדת בפיתוח כיוון חדש, סביב הטמעת בינה מלאכותית בארגונים ● זאת בין היתר, לאחר שחלק מלקוחות מוצר הדגל לא חידשו חוזים