למה צריך ללמוד להחליף חיתולים כבר מגיל 16? על פי רשת אורט, זהו המפתח לזכייה ב"אסמכתא לתעודה היוקרתית למקצוע מטפלת סוג 1+2, וסייעת בגנים ובכיתות לימוד", וזאת במסגרת פרויקט שמטרתו "חיבור ייחודי בין תעשייה לחינוך בישראל". מהות הפרויקט היא שילוב תלמידות תיכון בעבודה בגני ילדים, התנסות עליה הן תיבחנה לבגרות, כדי שתוכלנה "כבר עם סיום הלימודים להשתלב בעולם התעשייה".
אם תשאלו אותי, מה שבאמת כתוב מאחורי המילים היפות האלה הוא: לקחנו נערות בנות 16-17, גזלנו מהן את הזכות לבחור את עתידן המקצועי ודנו אותן כבר מגיל העשרה לעבודה קשה בשכר רעב. סיפרנו להן שבעתיד הן תוכלנה להמשיך ללימודים אקדמיים ולהפוך גננות (כאילו בשביל זה נדרשת "התעודה היוקרתית" של אורט), אבל בסוף רובן ככולן תשארנה סייעות ומטפלות (ואם ימאס להן, לא חסרים עוד עיסוקים בשכר מינימום).
מה פתאום נזכרתי בזה עכשיו? במקרה נתקלתי בידיעת יחסי ציבור של אורט המתפארת בפרויקט הנ"ל ("בפעם הראשונה בגרות בדרך לגן הילדים - רוחות של שינוי לגנים"), והחלטתי לבדוק איזה עוד עוולות הם עושים.
שלוחה של הטכניון
נכנסתי לאתר שלהם ולשמחתי התבדיתי. רשת אורט היא כבר לא רשת בתי-הספר המקצועיים של פעם, זאת שדחפו אליה את כל התלמידים החלשים ששום בית ספר עיוני לא רצה. היום אורט זו שלוחה של הטכניון.
מלמדים שם רק טכנולוגיות ומדעים - 35 תחומי 'מדע וטכנולוגיה', 21 תחומים המוגדרים 'מדעי החברה והרוח', ובנוסף 5 מיומנויות המוגדרות 'מיומנויות המאה ה 21'.
ואיפה מגמת המטפלות והסייעות? אותה קברו עמוק עמוק, יחד עם שלל המקצועות שלא מתאימים למיתוג מחדש - הרשת הטכנולוגית-המדעית המובילה בישראל - שלא נגלה שבאורט עדין מלמדים להחליף חיתולים ולשטוף כלים, טובלים את הידיים בגריז, חופפים שיער ועושים פן. לשם כך קישטנו את מכונאות הרכב במגמות אוטוטרוניקה ואוטוטק, וכיבסנו את שאר "המפלילות" שהפכו למגמת חינוך הגיל הרך (במקום מטפלות וסייעות), מלונאות (במקום בישול והאפייה), עיצוב שיער וטיפוח החן (במקום ספרות), חשבונאות (במקום הנהלת חשבונות) וכן הלאה.
אבל "הסוד" הגדול באמת הוא הפילוח הדמוגרפי - סוציו-אקונומי - עדתי של המגמות השונות, שחושף אמת עגומה ומדכדכת: אורט לא רק "נושאת את דגל החינוך המדעי-טכנולוגי", היא בעיקר משמרת את חולשתה של הפריפריה ותורמת תרומה אדירה לחיזוק הפערים בישראל. ולא רק היא, גם רשת עמל (שבחרה גם היא במיתוג טכנולוגי-מדעי-אומנותי, מעלימה במכוון את תחומי הלימוד) ושאר בתי הספר המקצועיים המבטיחים השתלבות מיידית בשוק העבודה, אבל ממשיכים להסליל נערים ונערות לקריירות של חוטבי עצים ושואבי מים, כמו בשנות ה-50.
ואם עדין יש לכם ספק, אז הבגרות בהחלפת חיתולים היא באורט בית שאן ולא באורט רמת-גן, כשההבדל בין אורט באשקלון (עיצוב שיער, הנהלת חשבונות, מסגרות מבנים, מערכות תיכון, אוטוטרוניקה, חשמלאי מוסמך, חשמלאי ראשי, אומנויות הבישול המלונאי), לאורט בתל-אביב (מגמה מדעית-הנדסית, מדעי המחשב, טו"ב אלקטרוניקה, טו"ב חשמל, תעשייה וניהול, חשבונאות, תקשורת וקולנוע, ניהול עסקי, מדעי החברה, שערי משפט), גם הוא כנראה לא מקרי.
אז מה צריך לעשות? לחסל את בתי הספר המקצועיים שמשרתים רק את האינטרסים של עצמם ושל שורה של גופים כלכליים, ציבוריים וממשלתיים, ואם אורמת ממש צריכה ידיים עובדות שתכשיר אותם במסגרת מכללות על תיכוניות ותניח לנערי יבנה והסביבה (אורט אורמת יבנה). כנ"ל הצבא - שיתכבד ויכשיר לעצמו מכונאי רכב, חשמלאים ומבנאים במסגרת השירות הצבאי, בדיוק כמו שהוא מכשיר טייסים.
ומה עם אלה שלא מתאימים למערכת חינוך רגילה? רוב הגדול מתאים בהחלט, בתנאי שישקיעו בו את המשאבים הנדרשים כבר מגן הילדים, ויבנו תוכניות לימוד ייעודיות שיתאימו גם לתלמידים שמתקשים. כסף יש בשפע, רק צריך להסב אותו מהחינוך המקצועי למקומות הנכונים, ולהחזיר לילדים בני 14 את השליטה על עתידם. אם הם נורא ירצו להיות טבחים, נהגים, מסגרים, ספרים או מכונאים, שירכשו את המקצועות האלה אחרי הצבא ומתוך בחירה. מספיק לייצר דורות של ילדים 'לא מספיק טובים' כחומר גלם (שלא לומר 'בשר תותחים') לבתי הספר המקצועיים. זה לא מוסרי, ובסופו של דבר גם לא כלכלי.
■ הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: orna@rudi-cm.com