שופטי העליון / צילום:אתר בתי המשפט
חברי הוועדה לבחירת שופטים יתכנסו היום (ה') בשעה 10:30 בניסיון להגיע להסכמה ולבחור שני שופטים חדשים לבית המשפט העליון. הם יבואו במקומם של השופטים יורם דנציגר ואורי שהם, שפורשים השנה, 2018, מהשיפוט בעליון. דנציגר פורש בסוף חודש זה, פברואר; ושהם יפרוש באוגוסט.
בעקבות הפרשיות האחרונות שעלו לכותרת, במקום שנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, תקדיש את כל זמנה להיערכות לישיבה היום, שעשויה להיות מכרעת, נאלצה חיות לעסוק בימים אלה במעורבות (המשנית) שלה בפרשיית החשד להצעת שוחד מניר חפץ לשופטת המחוזית בדימוס, הילה גרסטל באמצעות אלי קמיר.
אבל היום חיות תקדיש את כל זמנה לבחירת השופטים. לקראת כינוס הוועדה גוברות ההערכות כי ישנם ארבעה מועמדים מובילים שמתמודדים על שתי המשרות שמתפנות בעליון. הארבעה הם השופטים המחוזיים פרופ' עופר גרוסקופף, מבית המשפט המחוזי מרכז; שאול שוחט, מבית המשפט המחוזי בתל-אביב; רם וינוגרד מבית המשפט המחוזי בירושלים; ופרופסור אלכס שטיין, מועמדה המובהק של שרת המשפטים, איילת שקד.
עם זאת, תמיד קיימת אפשרות כי ברגע האחרון יצוץ ויעלה שם נוסף שיהיה מועמד של פשרה, אשר יגבר על המועמדים הללו. בסך-הכול כוללת רשימת המועמדים הסופית לעליון, 22 מועמדים, שחלקם חסרי סיכוי. בין השמות הבולטים ברשימה, נוסף לארבעה שציינו, נמצאים השופטים קובי ורדי, גלעד נויטל, רות רונן, ומיכל אגמון- גונן, מבית המשפט המחוזי בתל-אביב.
עוד מועמדים הם השופטים יגאל מרזל (שעשוי להתמנות למנהל בתי המשפט), ותמר בזק-רפפורט מבית המשפט המחוזי בירושלים; פרופ' גדעון ספיר, ועורכי הדין אייל ינון, ציון אמיר, נתי שמחוני, ובעז בן-צור.
השופט חאלד כבוב מהמחלקה הכלכלית בתל-אביב, שנמנה עד לאחרונה עם רשימת המועמדים, הודיע השבוע על החלטתו שלא להתמודד. זאת, לאחר שהבין שסיכוייו בסבב הבחירה הנוכחי הם קלושים.
חביבי שקד: שטיין ו-וינוגרד
השרה שקד ונשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, ינסו להגיע להסכמה על בחירת שני שופטי העליון בחבילה אחת עם בחירה של מנהל בתי המשפט במקומו של השופט מיכאל שפיצר, שסיים לאחרונה את התפקיד ומונה לשיפוט בבית הדין הארצי לעבודה.
חיות מעוניינת שמנהל בתי המשפט הבא יהיה שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, יגאל מרזל, המקורב אליה ומקובל על שופטי העליון. בתמורה להסכמת שקד למינוי מרזל למנהל בתי המשפט, חיות עשויה ללכת לקראתה של שקד, ולאפשר את מינויו של פרופ' שטיין לעליון.
חיות תומכת גם במינויו של השופט עופר גרוסקופף, שופט מקצועי ויעיל, אבל גילו הצעיר יחסית (49) יכול לשמש לו לרועץ בבחירה, בשל אופק הכהונה הארוך שיהיה לו בעליון אם ימונה - של 22 שנה.
תשעת חברי הוועדה לבחירת שופטים הם הנשיאה חיות ושופטי העליון, יורם דנציגר וסגן הנשיאה חנן מלצר; השרים כחלון ושקד, חברי-הכנסת קורן ואילטוב; ונציגי לשכת עורכי הדין אפי נוה ואילנה סקר.
חברי-הכנסת רוברט אילטוב ונורית קורן, החברים בוועדה לבחירת שופטים, כבר הצהירו כי בכוונתם להגיש הצעת חוק להגבלת כהונה של שופט בבית המשפט העליון לתקופה של עד 15 שנים. גם השופט רם וינוגרד (51) הוא צעיר יחסית ואם ייבחר לעליון בסבב הנוכחי הוא יוכל לשמש כשופט בערכאה העליונה ב-19 השנים הקרובות. זאת, לאור העובדה שגיל הפרישה של שופטים הוא 70.
השופט שוחט (61) נחשב למועמד מובהק של שר האוצר, משה כחלון, שגם הוא חבר בוועדה לבחירת שופטים. שוחט מקובל גם על שני נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה, ראש הלשכה אפי נוה ועו"ד אילנה סקר. השופט וינוגרד נחשב לבחירה השנייה המועדפת של שקד. במקרה ששקד לא תצליח להביא למינוי של שטיין, אם שלושת שופטי העליון חברי הוועדה "יעמדו על הרגליים האחוריות" נגד מינויו, שקד תנסה לקדם את וינוגרד, שופט דתי שבא מקרב ציבור מצביעי הבית היהודי, מפלגתה של שרת המשפטים.
אם חברי הוועדה לא יצליחו להגיע להסכמות בנוגע למינויים, קיימת אפשרות שבחירת שופטי העליון תידחה לישיבה הבאה שתיערך במארס או אף מאוחר יותר. עם זאת, החשש המתעצם מאפשרות של הקדמת הבחירות לכנסת, בעקבות ההתפתחויות בגזרת חקירות רה"מ, בצירוף הצורך להגיע להסכמה מהירה על זהות מנהל בתי המשפט, מביאים לכך שגם חיות וגם שקד ינסו לא לדחות את הבחירה.
המועמד המוביל המפתיע לשיפוט בבית המשפט העליון הוא פרופ' אלכס שטיין (61), ששמו אינו מוכר לציבור הרחב. שקד רואה בשטיין כמשפטן בעל גישה שמרנית, שאם ייבחר לעליון הוא לא ייטה להתערב בעבודת הכנסת או הממשלה.
על הקריירה של שטיין מעיב אירוע אחד נושן. באותו מקרה הוא היה מעורב בעימות בין האוניברסיטה בירושלים לבין פרופ' אורית קמיר, שנחשבת ל"אימא הרוחנית" של החוק למניעת הטרדה מינית. בתחילת שנות האלפיים, קמיר לא קיבלה קביעות באוניברסיטה בירושלים למרות הישגיה הרבים, ובהמשך היא הגישה תביעה שבה טענה כי קידומה נעצר בשל שוביניזם גברי. ראשי האוניברסיטה מצדם טענו כי לקמיר היו יחסים מעורערים עם חלק מעמיתיה.
במסגרת התביעה טענה קמיר כי שטיין, ביחד עם אחרים, הפיץ עליה שמועות בדויות ושקריות לחלוטין. שטיין בחר שלא להגיב לדברים. בפברואר 2015, קבע בית הדין לעבודה כי פיטוריה של קמיר היו שלא כדין, ופסק לה פיצוי בסך חצי מיליון שקל. עוד ביקורת שעלתה בנוגע לשטיין - שהפרופ' לא התגורר בארץ במשך שנים ארוכות.
על רקע פרשיית היחסים עם אורית קמיר, גם הוגשה לאחרונה עתירה של תנועת אומ"ץ לבג"ץ נגד מינויו של פרופ' אלכס שטיין. לב העתירה הוא הבקשה לבירור טענותיה של קמיר על התנכלות והתעמרות של שטיין לכאורה כלפיה, מהימים בהם עבדו ביחד. חברת הכנסת מירב מיכאלי פנתה היום לחברי הוועדה לבחירת שופטים בדרישה לדחות את הדיון עד שתתברר העתירה.
מעבר לכך, דומה שאין מחלוקת כי שטיין הוא אחד מאנשי האקדמיה המובילים במשפט פלילי, נזיקין, רשלנות רפואית, גישה כלכלית למשפט, ותורת המשפט. הוא לימד עד לאחרונה בבית הספר למשפטים של ברוקלין, ניו-יורק, לאחר ששימש כפרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית.
שטיין נולד בברית-המועצות ועלה לארץ ב-1973. הוא סיים את בית הספר לאו באק בחיפה, והתגייס לצבא ב-1976. הוא שירת בפרקליטות הצבאית והיה קצין משפטים בממשל הצבאי בעזה. למד משפטים באוניברסיטה העברית, והתמחה אצל השופט מנחם אלון ז"ל בעליון, ובמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה.
אחרי ההתמחות נסע שטיין לאנגליה ללימודי דוקטורט, שבעקבותיהם קיבל כמה הצעות עבודה, לרבות הצעה להצטרף לאוניברסיטת אוקספורד, אך הוא החליט לחזור לארץ וללמד באוניברסיטה העברית בירושלים. אחר-כך עבר שטיין להתגורר בארה"ב, ולימד שם במשך שנים ארוכות.
שאול שוחט (61) הוא שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, שעיקר מומחיותו בדיני משפחה. הוא כיהן כשופט בבית המשפט לענייני משפחה במשך כעשור, ובין היתר, עמד בראש הוועדה הציבורית שנקראה על שמו, לחלוקת החיסכון הפנסיוני בין בני זוג שנפרדו.
שוחט התחנך בפנימייה של בית הספר התיכון בויאר בירושלים. ב-1980 סיים תואר ראשון בהצטיינות בלימודי משפטים באוניברסיטת תל-אביב. הוא עבד כעורך דין, ובספטמבר 1998 מונה לשופט לענייני משפחה במחוז תל-אביב והמרכז. ביוני 2007 מונה לשופט בבית המשפט המחוזי בתל-אביב. שוחט משמש גם כמרצה לדיני משפחה באוניברסיטאות בר-אילן ובקריה האקדמית אונו.
שוחט יושב בהרכב של ערעורים פליליים. שוחט הוא היחיד מבין ארבעת המועמדים המובילים לעליון שאינו ממוצא אשכנזי. הוא ממוצא עיראקי, וכאמור, השר כחלון רוצה בקידומו לעליון.
חביב העליון - פרופ' גרוסקופף
השופט פרופ' עופר גרוסקופף (49) נחשב לחביבם של שלושת שופטי העליון בוועדה, ולמועמד הראוי מבחינתם לקידום. גרוסקופף הוא שופט מקצועי, בעל מזג שיפוטי. הוא מתמחה במשפט הכלכלי ובתביעות ייצוגיות. בין היתר, הוא למד לתואר שני באוני' הרווארד בארה"ב. הוא עשה קריירה משפטית כקצין בענף ייעוץ וחקיקה בצה"ל, ואחרי שחרורו פנה לאקדמיה. ב-1999 קיבל גרוסקופף דוקטורט במשפטים מטעם אוניברסיטת תל-אביב.
ב-1996 הוא הצטרף כמרצה לסגל בית הספר למשפטים שבמסלול האקדמי במכללה למינהל, וב-2001 מונה למרצה בכיר. ב-2002 עזב את המכללה למינהל והצטרף לסגל הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב. כיהן בה כמרצה בכיר, כפרופסור-חבר וכסגן דיקן הפקולטה. ב-2009 מונה לכהונת שופט בבית המשפט המחוזי מרכז.
גרוסקופף כתב שני ספרים: "הגנה על כללי תחרות באמצעות דיני עשיית עושר ולא במשפט" (2002); "מישכון זכויות" (עם פרופ' נינה זלצמן). גרוסקופף היה תלמידו של שר המשפטים לשעבר, פרופ' דניאל פרידמן, שיצא נגד מה שמכונה תופעת "האקטיביזם השיפוטי", שהוביל נשיא העליון בדימוס, אהרן ברק. עם זאת, לא ניתן לתייג את גרוסקופף לא כאקטיביסט ולא כשמרן.
רם וינוגרד הוא שופט בית המשפט המחוזי בירושלים. וינוגרד נולד בארה"ב ולאחר חזרת משפחתו לארץ, למד בישיבה התיכונית "נתיב מאיר" בירושלים ובמסלול הסדר בישיבת הר עציון. הוא שירת בצה"ל ביחידה קרבית, ובשנת 1992 הוסמך לרבנות.
וינוגרד סיים לימודי משפטים בהצטיינות באוניברסיטה העברית, והתמחה בבית המשפט העליון אצל השופט אליעזר גולדברג. הוא למד לתואר שני באוני' אוקספורד הידועה באנגליה. בשנת 2003 התמנה לשופט בבית משפט השלום בירושלים. לפני שש שנים קודם וינוגרד לבית המשפט המחוזי בבירה. וינוגרד נשוי לעו"ד תהילה וינוגרד, שהיא בכירה במשרד מבקר המדינה.