גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מי משפיע על מי, ועם מי צריך ללכת לאכול צהריים

אחרי הארגונים ההיררכיים והניסיונות ביצירת ארגונים מטריציוניים, מגיע תורם של הארגונים הרשתיים ■ המשימה היא להביא את האנשים הנכונים בזמן הנכון ולא לתת למבנים ארגוניים להכתיב מי עושה מה

צורת העבודה הרשתית מאתגרת את המבנים ההיררכיים המסורתיים / צילום: שאטרסטוק
צורת העבודה הרשתית מאתגרת את המבנים ההיררכיים המסורתיים / צילום: שאטרסטוק

איך אתם מגדירים צוות? לשאלה הזאת יש מגוון תשובות, הנעות סביב הרעיון שצוות הוא קבוצה של אנשים שעובדת יחד על משימה. אבל אחד השינויים המעניינים בעולם העבודה החדש קשור דווקא למרכיב החסר בהגדרה הזאת - המרכיב ההיררכי. אם לפני עשור דיברנו על קבוצת אנשים שמדווחת למנהל משותף ועסקנו ב"בניית צוות", היום אדם יכול לעבוד בכמה צוותים המנוהלים בידי גורמים שונים, לאו דווקא בידי מי המנהל האחראי עליו במבנה הארגוני. צורת העבודה הרשתית מאתגרת את המבנים ההיררכיים המסורתיים.

לאתר את המנהיגים הטבעיים

במאמר שפורסם ב-HBR בוחן גרג סאטל מה הופך ארגונים לרשתיים. הוא מזכיר לנו שגם המבנה ההיררכי היה פעם חדשני. לפניו, רוב הפעילות הכלכלית הייתה אורגנית יחסית: אנשים חלקו עשייה, עזרו זה לזה ועשו ביום העבודה הבא מה שהיה צריך באותו יום. הייתה זו המהפכה התעשייתית ש"שברה" את העשייה לפעולות, לתפקידים, למבנה סדור והיררכי. עם השנים, מבנים אלה פינו את דרכם למבנים מטריציוניים, שהוסיפו לקווים של ההיררכיה גם קווים של אחריות מקצועית. ואז גילינו שגם המבנים האלה אינם פטורים מבעיות ויש בהם קושי להבין מי אחראי על מה. כעת אנחנו בודקים את המבנים הרשתיים, בתקווה שייתנו לנו את הגמישות הנדרשת לעידן החדש.

בדוח מגמות ההון האנושי של דלויט מציינים את עליית הרשתות של צוותים כמרכיב חשוב ביכולת של ארגונים. אלה רשתות שמחברות אנשים לרוחב חלקי הארגון לצורך השגת מטרה משותפת כמו מוצר, חדשנות, שוק חדש. הרעיון כאן שצריך לדעת למנף את כל היכולות המצויות בארגון, לרוחב ההיררכיה. להביא למשימה את האנשים הנכונים בזמן הנכון ולא לתת למבנים ארגוניים להכתיב מי עושה מה. האתגר בסביבת העבודה שנוצרת כאן הוא למצוא את המובילים המתאימים ביותר לצוותים האלה, שאינם מאופיינים במבנה היררכי סדור. תפקידי ההובלה האלה שונים מהמנהלים ההיררכיים, הם נולדים באופן טבעי, באמצעות אנשים שמהווים מרכזי ידע, שיח ו/או השפעה ומסוגלים ליצור ולהניע את רשתות הצוותים.

האתגר הזה אינו חדש. כבר בשנות ה-80 של המאה הקודמת ערכה אוניברסיטת קארנגי מלון מחקר עבור Bell Labs, שניסה להבין מדוע רק חלק מהאנשים שהחברה מגייסת מצליחים בפועל. התברר שהבסיס להצלחה לא היה ביכולות ובהשכלה אלא ברשת. המהנדסים הכי טובים לא היו בהכרח הכי חכמים אבל הם היו אלופים בלדעת מי יודע. היכולת לעשות את החיבורים היא שאפשרה להם להשיג ביצועים יוצאי דופן. מחקרים שנעשו מאוחר יותר אישרו את הרעיון הזה, שהאנשים יוצאי הדופן רואים מה שאחרים לא רואים מאחר שהם יודעים לבנות רשתות שמחברות אותם למידע.

אבל זה לא הכול. אותם מהנדסים מרושתים היטב הצליחו גם כי הרשת שלהם אהבה לחלוק איתם מידע. הם היו שחקנים קבוצתיים והבינו שלמסור את הכדור זה לא פחות חשוב מלקלוע לסל. והם גם הבינו שכדי לקדם רעיונות צריך לצבור תמיכה בקרב אותם חלקים ברשת שאצלם הכי סביר שהרעיון יתקבל. במילים אחרות, האנשים שהצליחו היו אלה שהבינו שרעיונות לבדם לא ישנו את העולם וידעו להסתמך על הרשת שלהם כדי לחבר יחד אנשים סביב מטרה משותפת.

שינויים בעבודה שפוגעים בקשרים

בסופו של דבר, רשתות הן קשרים בין אנשים. אם תשרטטו לרגע רשת של אנשים שאתם מכירים על דף ותבנו אותה כך שקו ארוך מציין קשר רופף וקו קצר מציין קשר קרוב, תקבלו תמונה המראה לא רק מי מחובר למי, אלא גם מי מקושר מאוד ומי לא והיכן יש צפיפות של קשרים.

דוגמאות מצוינות לניתוחים כאלה אפשר לראות בעבודות של Valdis Krebs שמציג את זרימת העבודה בארגון ומעודד אותנו לשאול אם ידע הוא כוח, איזה כוח יש למי שמחובר לא רק לידע שלו אלא לידע של אחרים סביבו? הצלחה של רשת ושל פרטים בה נובעת משני המרכיבים האלה - רישות טוב וצפיפות ברשת. במבט כזה, רשת היא רשת, גם אם היא במבנה היררכי.

אם רשתות הן סך האנשים והקשרים ביניהם, הרי שככל שהקשרים קרובים יותר, הרשת צפופה יותר והמידע זורם בה מהר יותר. לרוב, הבעיה בארגונים היא שהמרחק ברשת בין אנשים גדול כל כך, שקשה להם לעבוד יחד באופן יעיל. באופן טבעי, אנחנו יודעים שמספר קטן יחסית של קשרים נדרש לגשר בין אנשים, שהרבה יותר קל להגיע למישהו אם אתם מכירים מישהו שמכיר מישהו. מדוע כל כך קשה לייצר רשת כזאת בארגון? כנראה יש משהו במבנים הארגוניים שממש פועל נגד החיבורים האלה, שמעודד עבודה דרך הערוצים של המבנה הארגוני ולא של הרשת.

שינוי ארגוני פועל נגד החיבורים האלה. בארגון יש למעשה שני סוגי מבנים: זה הפורמלי וזה שמתקיים בפועל - מי מדבר עם מי ואיך באמת נעשית העבודה. שינויים ארגוניים לא מביאים בחשבון את הרשת הסמויה הזאת ושוברים את החיבורים שמניעים את העשייה. כדי לבנות ארגון יותר גמיש יש להתמקד באופן שבו רשתות צומחות.

יש כמה דרכים שבהן ארגון יכול לקצר את הקווים בין האנשים ברשת ולעודד את הצפיפות שלה. אחת מהן היא הכשרות ופעילויות חוצות מבנים שגורמות לאנשים להכיר את מי שלא עובדים איתם ביומיום. רצוי שיובילו את הפעילות הזאת אנשים מההנהלה הבכירה - זה יאפשר להם להיחשף לאנשים, להזדמנויות, למחסומים, ולא פחות חשוב - לשרטט קווים ברשת ישירות לדרגים שלמטה.

דרך נוספת לבנות רשת טובה היא לעודד מעברים פנימיים של אנשים. מעבר לערך של פיתוח הקריירה, העובדים הללו יוכלו ליצור גשרים וקיצורי דרך לקבוצות אחרות.

ברמה האישית, חשוב להבין את כוחה של הרשת שלנו בקריירה שלנו. בעולם עבודה שבו הנעת רעיונות חשובה לא פחות מהנעת קווי מוצרים, מי מדווח למי חשוב הרבה פחות ממי מכיר את מי ומי משפיע על מי. תחשבו על זה בפעם הבאה שאתם חושבים עם מי ללכת לאכול צהריים.

הכותבת היא דירקטור משאבי אנוש באינטל העולמית ובעלת הבלוג "עולם העבודה העתידי", www.niritcohen.com

עוד כתבות

השקעות ריטייל / איור: Shutterstock

המשקיעים שמובילים את העליות בבורסה בת"א בשנתיים האחרונות

בעבר נחשבו משקיעי הריטייל ל"ידיים החלשות" בשוק המקומי, שממהרים למכור בעת חשש או חוסר ודאות ● אלא שמתחילת המלחמה לפני כשנתיים וחצי, הללו מפגינים חסינות ומספקים רוח גבית לשוק המניות המקומי: "הם מסתכלים לטווח ארוך יותר ומבינים שיש כאן הזדמנות"

דוכן של אחת החברות הישראליות בביתן הישראלי ב-MWC / צילום: תמונה פרטית

עם מתנדבים ותחת אבטחה: כך מציגים הישראלים בתערוכת הסלולר בברצלונה

על רקע הלחימה, רק 15 מתוך 25 החברות שתכננו להשתתף הגיעו לביתן הישראלי בתערוכת MSC בברצלונה, שפועל תחת אבטחה מתוגברת ● במקביל, נוצר גל יוזמות תמיכה: סיוע למשפחות מילואימניקים, פרויקט משותף של בנק לאומי ומלון פתאל למען האוכלוסיה המבוגרת והטבות חריגות מחברות הסלולר בארץ ובחו”ל ● אירועים ומינויים

תערוכת טכנולוגיה באמירויות, כר פורה לחוות שרתים / צילום: Shutterstock

ביש המזל של אמזון והשאלה: האם חוות השרתים יירדו מתחת לקרקע

ענקיות האינטרנט הימרו על הכסף הגדול של המפרציות והקימו שורת חוות שרתים באזור ● האם פגיעת הכטב"ם תביא אותן לחשב מסלול מחדש ולצאת משם, מהו הנזק שנגרם, האם הדאטה סנטרים יעברו אל מתחת לקרקע, ומי המרוויחים והמפסידים מהאירוע ● גלובס עושה סדר

הבורסה בפריז, צרפת / צילום: Shutterstock

אחרי שנסגרה ליומיים: הבורסה שנפתחה מחדש בירידות חדות

למרות הבטחת טראמפ לבטח וללוות ספינות במצר הורמוז, בענף הספנות רואים בכך לכל היותר פתרון חלקי בלבד ● סיאול צנחה ביותר מ-10% הבוקר והשלימה נפילה של 17% ביומיים ● גם בוול סטריט צפי לירידות שערים של כחצי אחוז ● מחיר הנפט עומד על כ-82 דולר לחבית מסוג ברנט

מנכ''ל בנק לאומי, חנן פרידמן, בגאלה של ועידת הנדל''ן של גלובס / צילום: תמר מצפי

בנק לאומי מציג: רווחי שיא ודיבידנד ענק

הבנק רשם רווח שיא של 10.3 מיליארד שקל ● התשואה על ההון שהציג לאומי עמדה על 15.8% בסיכום שנתי, אם מנטרלים את עודפי ההון הגדולים שצבר, היתה מזנקת ל-17.9% ● יחלק דיבידנד בסכום שיא של 5.9 מיליארד שקל

אבישי אברהמי, מייסד ומנכ''ל וויקס / צילום: אלן צצקין

אחרי הירידה במניה: Wix משקיעה ב-AI ומגייסת 250 מיליון דולר

בסיכום שנתי, הכנסות Wix צמחו ב-13% ● חברת ההשקעות Durable Capital Partners תשקיע בחברה 250 מיליון דולר בדיסקאונט של 5% ● Wix: "מצפים לשנה משמעותית" ● ג'פריס: "נשארים בהמלצת 'קנייה' למשקיעים סבלניים"

חביות נפט / צילום: Shutterstock, RachenStocker

תשואה של מעל 400% בחמש שנים: בימים של קפיצה בנפט כדאי להכיר את המדד הזה

שותפויות להפקת גז ונפט, חברות הפועלות בתחום האנרגיה המתחדשת ותעודות סל על סחורות ומניות ● הדרכים שבהן ניתן להשקיע ולהרוויח מהתייקרות מחיר הנפט ● וגם: המדד האנרגטי שהניב למשקיעים בת"א תשואה של 433% בחמש שנים - יותר מכפול מת"א 35

עשן בטהרן לאחר תקיפה ישראלית / צילום: Reuters, Anadolu via Reuters Connect

עשרות מפקדות של הבסיג' הותקפו באיראן, פיצוצים בדאחיה בלבנון

היסטוריה בשמי טהרן: מטוס F-35 ישראלי הפיל מטוס איראני ● אחרי המטחים הליליים: בלבנון - צה"ל תוקף בדאחיה; באיראן - פיצוצים גם באספאהן ובאורמיה • מפקד פיקוד הצפון: "חיזבאללה נפל למארב אסטרטגי, עיבינו כוחות גם בגבול סוריה" • לפי דיווחים, ממשל טראמפ ידון בהאצת ייצור הנשק • דיווח: באיראן חוששים שבחירה בבנו של חמינאי למנהיג העליון תהפוך אותו ליעד לחיסול ● עדכונים שוטפים

טיל בליסטי באיראן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

כמה רחוק יכולים להגיע הטילים האיראניים?

לאיראן יש עשרות טילים שיכולים להגיע למרחק של עד 3,000 ק"מ - עד מדינות מרכז אירופה ● שאלת השעה, מדור חדש

יגאל דמרי, יצחק תשובה, יאיר המבורגר / צילום: אייל פישר, גדעון לוין, גבע טלמור

הקבלן המוכר והטייקון שהסתבך: האנשים שהרוויחו מאות מיליונים ביום אחד

הזינוק החד בבורסה בת"א בעקבות המבצע באיראן, הקפיץ את שווי החזקותיהם של בעלי שליטה בשורת חברות בעשרות ובמאות מיליוני שקלים ● בין המרוויחים: יצחק תשובה, אהרון פרנקל, יעקב אטרקצ'י ושלמה אליהו ● וגם: האם הקפיצה של דמרי תשאיר אותה במדד הדגל?

כלי רכב חדשים בנמל המפרץ / צילום: יח''צ

ההודעה של רשות הספנות שעלולה להוביל לעיכובים כבדים במסירות רכבים

רשות הספנות והנמלים הורתה לנמלים במפרץ חיפה ואשדוד שלא לאכסן כלי רכב חדשים נוספים ולפנות אותם תוך 3 ימים ● המשמעות: אוניות להובלת רכב יופנו לנמלים זרים ועלולים להיווצר עיכובים משמעותיים במסירות כלי הרכב

אנשים רצים לחניון תת קרקעי בעת אזעקה בתל אביב / צילום: ap, Leo Correa

נתוני האזעקות מגלים: מה השעה הכי גרועה להיכנס למקלחת?

סטטיסטיקת ההתראות מגלה: השיגורים לישראל מתנקזים ברובם לחלון זמנים של שמונה שעות ● המקומות השקטים ביותר הם בדרום, למעט אזור אחד מפתיע ● שאלת השעה, מדור חדש

פגיעת רסיסי טיל איראני בבית במרכז, השבוע / צילום: מד''א

משרד העבודה: לאסור על מעסיקים לפטר עובדים שפונו מבתיהם במלחמה

תזכיר חוק שהפיץ משרד העבודה אוסר על פיטורים של מפונים למשך שלושה חודשים, בהתאם לאישור על פינוי שיביא העובד מהרשות המקומית ● אחרי ה-7 באוקטובר יושם איסור דומה לפטר מפונים, כמו גם קרובי משפחה של חטופים ונרצחים

אנשים מתמגנים בחניון בעקבות טילים שנורו מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

רצף שיגורים מאיראן לישראל, אישה נפצעה קל מרסיס במרכז

לראשונה מתחילת המערכה: ישראל מאשרת שהפציצה מתקן גרעיני ● טראמפ: ישראל לא דחפה אותי למלחמה, אם כבר אני דחפתי אותה ● איחוד האמירויות שוקלת לנקוט פעולה צבאית נגד איראן ● המהלך ששוקל טראמפ: "יחמש קבוצות נגד המשטר באיראן" ● צה"ל נכנס קרקעית ללבנון • עדכונים שוטפים

טראמפ בבית הלבן, השבוע / צילום: Reuters, Kyle Mazza

טראמפ פתח במלחמה עם איראן. עכשיו הוא חושב איך לסיים אותה

בין הקדנציה הראשונה לשניה, טראמפ עבר ממדיניות אי התערבות ללכידת מדורו בוונצואלה והפצצה באיראן ● מומחים מסבירים על הלך הרוח בארה"ב לתקיפה, הצורך של טראמפ להוכיח אמינות וגם: תאריך הסיום שהגדיר טראמפ כדי להרגיע את הביקורת

שרית שטיינר מנהלת תיקים בכירה פעילים / צילום: סיון פרג

מנהלת ההשקעות שטוענת: אלה שני האירועים שיכולים להחליש את השקל

שרית שטיינר, מנהלת תיקים בכירה ב"פעילים", מעדיפה את הבורסה בת"א גם לאחר העליות החדות בעקבות המלחמה, בזמן שבוול סטריט "בלי AI הצמיחה מתונה בהרבה" ● מעריכה שהנדל"ן המניב והאנרגיה ייהנו אחרי המלחמה, לצד סקטור מניות הגז שהן "עוגן סולידי" בתיק

מטוסי F-35 / צילום: Shutterstock, Andreas Zeitler

לראשונה אי-פעם: מטוס F-35 של חיל האוויר הפיל מטוס קרב איראני מעל שמי טהרן

הישג עולמי: מטוס אדיר של חיל האוויר הישראלי הפיל מטוס קרב איראני מסוג YAK-130 מעל בירת איראן ● בפעם האחרונה שבה חיל האוויר הישראלי הפיל מטוס הייתה ב־24 בנובמבר 1985, במהלך קרב אוויר מעל לבנון

ההרס מהפגיעה של טיל איראני בתל אביב / צילום: אלה לוי וינרייב

יש שיפור, אבל לא מספיק: הערים שמובילות במספר הדירות ללא ממ"דים

למרות שיפור קל במספר הדירות הממוגנות, כשני שלישים מהדירות בערים הגדולות עדיין ללא ממ"ד ● בבת ים ובבני ברק יותר מ־80% מהדירות אינן ממוגנות

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

מתגברות העליות בת"א; מדד הביטוח מזנק במעל 4%, מניית נייס ב-6%

מדד ת"א 35 עולה ב-1% ● מניות השבבים המקומיות יורדות בחדות בעקבות וול סטריט אתמול ● הבוקר מפולת באסיה וירידות קלות בחוזים בניו יורק ● מניות השבבים הדואליות בפערי ארביטרז' שליליים גדולים ● מחיר הנפט ממשיך לטפס, למרות הבטחת טראמפ לבטח וללוות ספינות במצר הורמוז, בענף הספנות רואים בכך לכל היותר פתרון חלקי בלבד

עשן מיתמר מעל אזור תעשיית הנפט בפוג'יירה שבאיחוד האמירויות / צילום: Reuters, REUTERS

מדינות המפרץ פועלות נגד הזמן במאמץ להדוף את המתקפות של איראן

יש בידי מדינות המפרץ מספר מוגבל של מיירטים להגנה אווירית, לעומת מספר כמעט בלתי מוגבל של כטב"מים איראניים ● המלחמה בין רוסיה לאוקראינה הוכיחה שכטב"מים מסוגלים לגרום נזק קטסטרופלי למתקני אנרגיה דליקים כמו בתי זיקוק, תחנות שאיבה ומסופי נפט