פיצוח פרשת בזק / איור גיל ג'יבלי
ימים ספורים לאחר ביצוע המעצרים הראשונים בפרשת בזק ביוני אשתקד, בהם מעצרו של בעל השליטה בחברה, איש העסקים שאול אלוביץ', והפשיטות על משרדיהם ועל בתיהם של החשודים המרכזיים בה (אלו שהיו ידועים אז), כבר הייתה בפני חוקרי רשות ניירות ערך תמונה מאוד מפורטת של הקשרים האסורים שהתקיימו לכאורה בין הדמויות המרכזיות בפרשה.
מרגע פרוץ החקירה, מהשלב הסמוי לשלב הגלוי שלה, ואיסוף החומרים בפשיטות על הבתים ועל המשרדים, ישבו חוקרי הרשות מול מחשביהם ומול מיליוני המסמכים - הכוללים מיילים, התכתבויות ווטסאפ, רשימות טלפונים ועוד - ו"אמרו" למחשב מה הם מחפשים.
חוקר אחד הקליד את מילות החיפוש "שאול אלוביץ'" ו"שלמה פילבר"; אחר הקליד "סטלה הנדלר"; ועוד שלל שמות אחרים נכנסו לחיפוש. סינון נוסף נערך גם ברמת סוג התקשורת. החוקרים ביקשו בשלב ראשון שהמערכת תסנן רק תכתובות מיילים בין חשוד "איקס" לחשוד "ווי" או רק את הודעות הווסטאפ שבהן הוזכרה מילה מסוימת שקשורה לחשדות.
הסינון הזה יצר תוך זמן שיא - תוך שעות בודדות בחלק מהמקרים, ובמקרים המסובכים יותר: ימים בודדים - את מערכת הקשרים בין חלק מהחשודים בפרשה. המידע הזה, שהגיע באופן שוטף אל חדרי החקירות תוך כדי תנועה, שימש את חוקרי רשות ניירות ערך במהלך החקירות, הוביל למיקוד השאלות וליכולת לחקור את החשודים בזמן אמת על מרבית החשדות, ולא בדיעבד. זמן קצר לאחר מכן נכנסה לתמונה גם מילת החיפוש "נתניהו".
פרטים מחדרי החקירות של רשות ניירות ערך שהגיעו לידי "גלובס" חושפים טפח מהחקירה המורכבת ביותר המתנהלת כיום בשילוב בין גורמי האכיפה, רשות ניירות ערך והמשטרה.
מיליוני מסמכים לסריקה
ביוני אשתקד היכתה רעידת האדמה בשוק ההון ובזירה העסקית. רשות ניירות ערך פתחה בחקירה גלויה נגד חברת בזק. חוקרי הרשות עיכבו לחקירה את בכירי קבוצת בזק, ובראשם בעל השליטה אלוביץ'. במהלך חקירתי מתוכנן היטב פשטו החוקרים בשעות הבוקר המוקדמות על בתיהם הפרטיים של אלוביץ' ושל הבכירים, "שלפו" אותם ממעונם האישי והובילו אותם הישר לחקירה במשרדי הרשות. זאת, תוך שהם מחרימים להם מחשבים אישיים ומסמכים.
במקביל, פשטו חוקרי רשות נוספים גם על משרדי בזק ומשרדי החברה הבת yes, אספו מידע ממחשבי החברה ותפסו מסמכים. המהלך הזה לכד ברשתו מהר מאוד גם את מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, שלימים יהפוך לעד מדינה רב ערך בפרשה, וכן הוליד תוך חודשים ספורים בלבד המלצה להעמדה לדין של שאול אלוביץ', בנו אור, מנכ"לית בזק סטלה הנדלר, מנכ"ל yes ובכירים נוספים מקבוצת בזק. זאת, תוך חשיפת ארבע פרשות פליליות לכאורה, שהאחרונה בהן היא פרשת וואלה הנחקרת בימים אלה.
עד כאן הכול ידוע. אבל מה שקרה מאחורי הקלעים ברשות ניירות ערך בימים הדרמטיים הראשונים של כל אחת מהפרשות שנחקרו פחות חשוף לעיני הציבור. כיצד תוך ימים ספורים, במהלך החקירות של בכירי החשודים בפרשה, הצליחה רשות ניירות ערך לאסוף מיליוני מסמכים שקושרים בין החשודים והחשדות ולהתמודד עם הררי החומר שהגיע אליה? איך קשרה הרשות כבר ביומה השני של החקירה בין אלוביץ' והנדלר לפילבר, ברמה שהוצגו לפילבר ראיות על כך שקידם את האינטרסים של בזק שלא כדין כבר ברגעים הראשונים בחקירתו? איך נולדה עוד פרשה ועוד פרשה, עתירות ראיות וקשרים, בזמן כל כך קצר? ואיך הכול הוביל לכאורה לחשדות נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, הצפוי להיחקר בפרשה.
התשובה לכך נעוצה בטכנולוגיה המתקדמת שנמצאת מזה תקופה בשימוש הרשות, בשימוש שעשו בה ובמידע שנאסף במחלקת הדגל של הרשות - מחלקת חקירות מודיעין ובקרת מסחר, במחלקת מודיעין וטכנולוגיה וביחידת בקרת המסחר.
אינטגרציה, מילות מפתח וחיפוש
גורם המכיר היטב את מאחורי הקלעים של חדרי החקירות, ושאת שמו לא ניתן לפרסם, סיפר ל"גלובס" על חלק מהרגעים הדרמטיים בחקירות, ובין היתר בחקירת תיק בזק.
"בפרשת בזק, מה שאנחנו הצלחנו בעצם לייצר בטווח זמן של ימים ספורים זה שעל מסכי החוקרים הייתה את כל תעבורת התקשורת של כל הגופים הנחקרים. כלומר, היה לנו את כל המידע מתיבות המיילים של משרד התקשורת, את כל תיבות המייל של בזק, את כל תיבות המייל של יורוקום, את כל הווטסאפים והטלפוניה של כל האחרים, ובעצם נוצרה אינטגרציה שכל האינפורמציה הזאת.
במצב רגיל, אתה רואה רק את משרד התקשורת לצורך העניין או רק את המיילים של בזק, וברגע שאנחנו מצליחים לייצר אינטגרציה של כל המעורבים, המידע מלא וברור יותר. זה התאפשר בזכות המערכות הטכנולוגיות שלנו שמסננות את הכול מהר", מספר אותו גורם ל"גלובס".
לפעמים מדובר בסינון שנערך תוך 10 דקות, תוך כדי חקירה של חשוד. כבר קרה שבשעה שהחשוד נמצא בחדר החקירות, מגיע חומר או שהוא אומר משהו שמדליק נורה אדומה, והחוקרים רצים לאתר את המידע בתוך שלל המידעים שבידיהם - והחומר מאותר על-ידי התוכנה של רשות ניירות ערך תוך דקות ספורות, ומוטח בחשוד כאילו היה בידי החוקרים מאז ומתמיד.
המהירות היא מילת הקסם ברגעים הללו - אם החוקרים לא יכו בברזל החם, וישאלו את החשוד באותו רגע את השאלה הקריטית, ייתכן שהוא יתעשת ולא יחזור לדבר על אותה נקודה. "זה קורה הרבה. החשוד אומר למשל 'דיברתי עם זה וזה', ותוך דקה, ב'בקאופיס', מאתרים את השיחה הזאת, אם הייתה או לא הייתה, ודורשים ממנו הבהרות", מספר הגורם המכיר את לב ליבם של חדרי החקירות.
איך זה עובד בדיוק? מילות מפתח וחיתוכים חכמים של החומר המודיעיני שנאסף בחקירה. הגורם הפנימי מסביר: "אני מגיע בבוקר, פותח את המחשב ואומר 'OK, אני רוצה לראות את כל ה'דאטה' שאספתי בתיק בזק', אבל יש שם מיליונים של פריטים, אז מה עושים?
"יש לי מערכת שמסוגלת לסנן את המידע. אני יכול לבוא ולהגיד למחשב 'בוא, תן לי רק את התכתובות שהיו בין זה לזה, בין התאריכים האלו-והאלו, ותוסיף על זה את כל השיחות הטלפוניות שהתקיימו ביניהם באותה תקופה, למשל. אני אפילו יכול לבוא ולהגיד שאני רוצה את התעבורה רק בין האיש הזה לאיש הזה, OK ולראות מי עוד נחשף אליה.
"זה יוצר כל מיני רשתות כאלה ואחרות של אנשים שמעורבים בפעולה או במשהו מסוים, כשלנגד עיני עומדת תמונת תעבורה תקשורתית מלאה של כל הגורמים המעורבים. זה אחד מהכלים היותר חזקים של רשות ניירות ערך שהביאו לפיצוח תיקים רבים, אבל בוודאי ובוודאי תיק בזק".
"בינה עסקית" במהירות שיא
הכלי החזק הזה הוא מערכת ה-Business Intelligence ביחידת בקרת המסחר של רשות ניירות ערך, שהצליחה להציף ולנתח את הבולטים והמתוקשרים שבתיקי עבירות ניירות הערך, ובין היתר את פרשת הרצת המניות באי.די.בי של נוחי דנקנר ותיקים כמו אלספק, פסגות, יובנק, מליסרון וגם מנופים פיננסים ובעליה, ג'קי בן-זקן.
מדובר במחשב שמנתח את פעולות הפעילים בשוק ההון, אולם על-מנת למנוע פגיעה בפרטיות, הוצפנו זהות בעלי החשבון המנותח מפני המערכת, וגם מפני חוקרי הרשות בשלב הראשוני של הבדיקה. המחשב אינו מכיר פנים. למערכת אין סיבה לטפול אשם על איש, והמחשב אינו נתון להטיות פסיכולוגיות ולמצבי-הרוח של האווירה התקשורתית והציבורית. הוא עיוור לזהותו של נוחי דנקנר.
מעבר להצפת פעולות חריגות, פועלת מערכת ה-BI לעיבוד וסינון המידע שנאסף על-ידי חוקרי הרשות במהירות מסחררת. בתיק בזק, הסינון הזה עבר גם דרך מילת החיפוש "נתניהו".
חקירת פרשת וואלה שהתפוצצה לאחרונה - ובליבה חשדות לקשרי שוחד שכללו סיקור אוהד של משפחת נתניהו באתר וואלה שבבעלות בזק בתמורה לקידום אינטרסים של חברת התקשורת בממשל - התחילה לפני מספר חודשים, והשם נתניהו עלה בה בשלב הסמוי יותר מפעם אחת.
הקשר נתניהו-פילברלוביץ' נבדק מהיום הראשון של החקירה, ונרשמה בו התקדמות לאורך כל הדרך, עד לימים האחרונים במהלכם נחתם הסכם עד המדינה עם פילבר. את ההסכם הביאה המשטרה לכאורה, אבל גורמים בחקירה מסבירים כי הוא התאפשר בפועל בזכות עבודת חוקרי רשות ניירות ערך.
לדברי גורם המכיר את פרטי החקירה, "משטרת ישראל לא יכולה לנהל את התיק הזה בלי חוקרי הרשות, נקודה. רשות ניירות ערך הייתה יכולה לנהל את התיק בלי המשטרה, אבל לא להיפך. כרגע זו חקירה משותפת, וזה טוב, כי שני הגופים מפרים אחד את השני בידע וביכולות שלהם.
"אולם היכולת לעבד או לעכל את המורכבות של החקירה, והיכולת בסוף לשאול שאלות מקצועיות את העדים ואת הנחקרים, באה מהרשות בתיק הזה. הם היחידים שמכירים את כל פרטי הפרשה ברזולוציה של עובד משרד תקשורת. הם מכירים כל החלטת ממשלה שניתנה, כל החלטה של משרד התקשורת וכל חקיקה או מסמך שקשור לנושא".
בניית פרופיל אישיותי לחשוד
במקביל לסינון המידע ועיבודו באמצעות הטכנולוגיה המתקדמת עושים חוקרי הרשות בכל חקירה גדולה, עבודת "פרופיילינג" על כל חשוד. ממש כמו בסרטים, מרכיבים החוקרים צעד אחד צעד את כל המאפיינים האישיותיים של החשוד על בסיס הנתונים שלו והפעולות שלו.
כל נחקר מרכזי שמגיע "נלמד" בצורה יסודית ונבנה פרופיל פסיכולוגי שלו על סמך כל המידע שקיים בידי החוקרים. כל אמירה שלו, מערכת הקשרים שלו, המערכת החברתית שלו, תאריכי לידה של ילדיו, רעייתו, מי הם ההורים שלו - הכול נכנס לפרופיל, והחוקרים עושים בו שימוש בחקירה.
לדברי הגורם הפנימי, "ברגע שאתה נוטע בצד השני את התחושה שאתה יודע עליו הכול, היכולת שלך בעצם לגעת בו במובן החקירתי, היא הרבה יותר גדולה. למשל, אם אתה יודע שלאמא של החשוד היה יום הולדת לפני יומיים, אז התחושה שנוצרת בצד השני היא שהוא שקוף, ואז היכולת להגיע אליו היא הרבה יותר נוחה".
כוח-אדם חריג באיכותו
המוניטין של הטכנולוגיה שיש לרשות ניירות ערך כבר חצה את גבולות ישראל, ולאחרונה הגיעו לארץ מספר ראשים של רשויות ניירות ערך זרות, כדי לבחון מקרוב את היכולות על-מנת לשקול את אימוצן. הרשות הישראלית היא חוד החנית בתחום הזה, אבל הכלי הטכנולוגי הוא רק "כלי". הוא "משרת" את כוח-האדם ברשות. הרשות בנויה על כוח-האדם שלה, וגאוותה, בין היתר היא על כוח-האדם במחלקת החקירות של הרשות, שמונה 50 חוקרים וחוקרות.
"בסוף זה מתחיל ונגמר בכוח-אדם. ברשות יש כוח-אדם איכותי במיוחד", אומר ל"גלובס" אותו גורם. לדבריו, "תהליכי הסינון והמיון ברשות מאוד-מאוד קפדניים, ובודקים החל מיכולות קוגניטיביות שונות ועד רמת התנסחות". במסדרונות הרשות, ובמיוחד במחלקת החקירות, מועסקים עורכי דין ורואי חשבון, יוצאי שב"כ וכל מערכות הביטחון במדינה, יוצאי יחידות מובחרות במשטרה, בהן 8200, בכירים בשוק ההון שמכירים את המסחר והשחקנים בשוק מבפנים ועוד.
ברשות ניירות ערך קיים שילוב חריג בין כוח-אדם איכותי, לבין מודיעין ברמות הגבוהות ביותר ולבין שימוש בטכנולוגיה מתקדמת. השילוב הזה מוביל לתוצאות מוצלחות במיוחד, ביחס לכל גורמי החקירה והאכיפה במדינה.
בין הפרשיות הדרמטיות והשמות המפוצצים שנחשפו, נחקרו, הורשעו ונכלאו הודות לחוקרי הרשות היו: אנשי העסקים ג'קי בן-זקן ואיתן אלדר, בגין הרצת מניותיה של חברת מנופים-פיננסים; ב"פרשת רוביקון-ברמלי" חקרה הרשות את אמיר ברמלי ששלט בעשרות מיזמים עסקיים, וכיום הוא עומד לדין בגין גניבה, מירמה, זיוף והלבנת הון, בסך יותר מ-400 מיליון שקל (ברמלי כופר בכל האישומים); וכאמור גם חקירתו והרשעתו של נוחי דנקנר, שנחשב בזמנו לאיש העסקים החזק ביותר במשק, נמנית בין הקבלות הגדולות של הרשות (ערעורו של דנקנר על הרשעתו ועונש המאסר שהוטל עליו נדון בימים אלה בעליון).
"זה כאמור שילוב מנצח של כוח-אדם, של פריסה מודיעינית, של כיסוי מאוד רחב של שוק ההון, כשאנחנו מחוברים למקורות בצמתים הכי רגישים ומבצעים שימוש בטכנולוגיה לטובת קידום החקירות. שילוב זה מוביל לתוצאות בעצם בכל תיק ותיק - זו המתכונת להצלחה ולהבאת תוצאות אופטימאליות בכל תיק ותיק", מסכם הגורם שהסכים לשוחח עם "גלובס".
האנשים מאחורי החקירות
אנשים שעומדים מאחורי החקירות הגדולות ברשות ניירות ערך לא תמיד מוכרים לציבור הרחב. רובם לא מתראיינים בתקשורת, והם מופיעים רק בכנסים מקצועיים, שבהם הם מדברים באופן ממלכתי על עבודתם הכל-כך מרתקת ועל התיקים שהם חוקרים.
אבל השאלה "מי עובד על תיק בזק" בימים הכל-כך סוערים הללו, היא שאלה מעניינת, שהתשובה לה יכולה ללמד משהו על התוצאות הצפויות של ההליך. רוב הדמויות המככבות ב"תיק בזק" מטעם רשות ניירות ערך עמדו ועומדות בראש החקירות והפרשות הגדולות של הרשות מהשנים האחרונות, שרובן הסתיימו כשידה של רשות ניירות ערך על העליונה.
בין הדמויות הבולטות נמצאת עו"ד ציפי גז-גילוני, מנהלת מחלקת חקירות מודיעין ובקרת מסחר. גז החליפה את עו"ד אלי לוי, שפרש לפני כחודש מתפקידו, שבו עמד בראש המחלקה בעת פתיחת החקירה בפרשת בזק, ליווה את החקירה והוביל את חלקה הראשון (שכלל 3 פרשות שונות) לסיומו, ולהמלצה להעמדה לדין של חלק מהמעורבים בפרשה.
גז-גילוני שימשה קודם לכן כיועצת המשפטית של מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך, וכמשנה למנהל המחלקה.
דמות משמעותית נוספת הקשורה לחקירת בזק ולחקירות המשמעותיות ברשות, היא עתניאל אפק, מנהל מחלקת מודיעין וטכנולוגיה. התפיסה הטכנולוגית של הרשות התבססה על הוויז'ן שלו, ויש כבר מי שסבורים שאפק הוא אחד המובילים בעולם בתחום המודיעין והטכנולוגיה.
את מחלקת החקירות שבחדריה עוברים כל החשודים והעדים בימים אלה, מנהל עו*ד חן נהורן, שמתחתיו אמונים ראשי צוותים על ניהול עבודתם של 50 החוקרים במחלקה.
מנהלת נוספת ברשות ניירות ערך המלווה ומסייעת לחקירה, היא רו"חית זוהר לויתן, מנהלת יחידת בקרת מסחר. מדובר ביחידה קטנה שבה חמישה עובדים בלבד, האמונים על אפיון והפעלת מערכת ה-BI (בינה עסקית) העוצמתית של הרשות.
ונחזור לענייני היום - כשהעניינים של בזק מגיעים לבית המשפט, לדיוני המעצר או לדיון בבקשות לצווי איסור הפרסום, מה שקורה כל יום כמעט בימים האחרונים, על ההליך מטעם הרשות מנצח עו"ד ערן שחם-שביט, היועץ המשפטי של מחלקת החקירות, המלווה את החקירות מראשיתן, וגם את כל דיוני הארכות המעצר והצווים, וכן את הליכי החתימה על ההסכם עם עד המדינה.
