המבוגר/ צילום: איל יצהר
מן המפורסמות היא שצפון תל-אביב הוא אזור מנומנם קולינרית. ואם הצפון כולו הוא כזה, על אחת כמה וכמה רמת-אביב הישנה, או הירוקה או איך שלא קוראים לאזור הכלוא בין הרחובות איינשטיין, חיים לבנון (האוניברסיטה) ודרך נמיר, או כפי שזקנים כמוני מכנים אותה עדיין, דרך חיפה.
אם הצפון כולו מכיר מוסדות כמו טורקיז הוותיקה או ביסטרו גרינברג וגרקו החדשות יותר, שלא לדבר על ריכוז המסעדות הגדול בנמל תל-אביב, במתחם בזל וברחוב ירמיהו, הרי שרמת-אביב הייתה, ונותרה, אזור שהוא לא רק פרבר שינה ותיק של תל-אביב, ואצל צפונים מסורתיים כמוני, גם של הצפון עצמו, אלא כזה שכדי לאכול בו טוב, או בכלל, צריך לצאת מהשכונה או להתפשר על ארוחה בקניון רמת-אביב, חוויה מפוקפקת למדי גם אחרי שגרנד קפה מבית טורקיז הצטרף למצאי בו.
בדיוק את זה מנסים כעת לשנות אנשי מזללת הבשר המצליחה משוק הכרמל, הלוא היא M25.
תקציר הפרקים הקודמים: לפני כמה שנים נפתח בפאתי רחוב יום טוב, הלוא הוא רחוב האטליזים המקביל לשוק הכרמל, אטליז נוצץ ומפונפן בשם מיט מרקט. והשאר, כמו שאומרים, היסטוריה. או היסטריה. מיטב הקרניבורים של עירנו הנאווה התייצבו בתור שלא פסק מאז ועד היום. עד כדי כך גדולה הייתה ההצלחה, שפרנסי המיט מרקט פתחו בסמטת הכרמל השכנה, במרחק 25 מטרים מקצביית האם, מזללה זרוקה בשם M25, שהמרחק הנ"ל מבסיס האם (לא מדדתי בצעדים כפולים ואני נאלץ להאמין להם) הוא מקור שמה המוזר, הנשמע כמו שם של מפציץ אמריקני ולא של מסעדה.
גם זו הפכה חיש קל להצלחה אדירה, שבעליה מנסים עכשיו לשחזר ברמת-אביב. לפי התור המשתרך בדרך אל הקופה - מדובר בסוג של מזנון משודרג (אייל שני והפיתות שלו, מישהו?) - כנראה שזה מצליח להם. נותר רק לקוות שלא יפריעו יותר מדי את מנוחתם של זקני רמת-אביב, שאינה ידועה בסלחנותה. שלא לדבר על חברי מפלגת העבודה שהסניף המנומנם שלה שוכן בצמידות (אירונית?) למזללה שוקקת החיים.
הפרינציפ כאן הוא פשוט. אתה עומד כאמור בתור, בוחר מה שבוחר מתוך תפריט מצומצם, אבל לא מדי, מקבל מין ביפר כזה מוזר שמצפצף כשהמנה שלך מוכנה, חוזר לדלפק ונדהם לגלות שזה אכן כך.
העסק כאן הוא בשר, כפי שאפשר לנחש. כך שאם אתם טבעונים, צמחונים או אפילו צמחודגים (צמחונים אוכלי דגים, יש חיה כזו), אין לכם ממש מה לחפש כאן. אחרי הכול, מדובר כאמור במזנון שבעליו מגובים באטליז.
אנחנו, כלומר אני ושני בניי המתבגרים, בחרנו בסוג של קלאסיקות. הקטן הלך על המבורגר, אלא מה, הגדול על ערייס (הסבר מיד), ואני לקחתי "שווארמה מעושנים". גם לזה יהיה כמובן הסבר.
ההמבורגר היה, ובכן, המבורגר. לא הטוב שבהם, לא הרע שבהם, המבורגר. הגון, עשוי היטב, כלומר מדיום, כמו שביקשנו, בלחמנייה עם צ'יפס טוב ורטבים.
הערייס, אולי מנת הדגל של הסניף המקורי בשוק הכרמל, וכזו שכבר מזמן (שנתיים?) עשתה עלייה רשמית למזללות הבשר של תל-אביב, היישר מהמקום הסודי ההוא בכיכר המעיין בנצרת ושאר חורים מיתולוגיים בערים מעורבות, ובכן, הערייס כבר היה אופרה אחרת לגמרי. פיתה מחולקת לרבעים, ממולאת בבשר בקר טחון עם שומן כבש, פטרוזיליה ובצל, צרובה על הגריל לכמה דקות. מדובר במנה פשוטה להפליא (ראו מתכון), שהיא לא פחות מגאונית, והיא מבוצעת כאן בצורה מוצלחת ביותר. עוד כמה מקומות שיגישו את הקסם הזה, והשווארמה הנצחית שלנו תצא לפנסיה.
נו, ואם כבר מדברים על השווארמה, הרי שגם היא זוכה כאן לעדנה, שלא לומר לביצוע מיוחד וקצת מוזר. שווארמת המעושנים היא למעשה פיתה ממולאת בנתחי בקר מעושנים, רכים וטיפה סמרטוטיים אפילו. לא משהו רע חלילה, אפילו טעים, אבל קצת מפתיע וחדש למי שרגיל לשווארמה שלו בצורת, ובכן, שווארמה. למה להתחכם? לא יודע, כנראה שזה הולך. לא שסבלתי.
קינחנו בקראק פאי המפורסם של יונתן בורוביץ', השף של מה שהיא עכשיו כבר רשת. עוגת שיבולת השועל האמריקנית המהוללת. דביק וטעים.
הסניף הרמת-אביבי של M25 הוא אם כן לא רק תוספת מבורכת לסצנה הקולינרית השוממת של השכונה, אלא גם יופי של מקום להגיע אליו במיוחד, אם הסמטה הציורית, אבל המלוכלכת, של שוק הכרמל מרתיעה אתכם משום מה.
כדאי להכיר
ערייס בבית. מלאו רבעי או חצאי פיתה בתערובת של בשר טחון עם קצת שומן כבש טחון אם מתאפשר, הוסיפו קצת בצל קצוץ ופטרוזיליה (יש כמה אטליזים שיכינו בשבילכם תערובת כזו, גם עם שומן הכבש) ותערובת תבלינים כמו בהרט או כזו שיצרתם בעצמכם מפלפל אנגלי, אגוז מוסקט וקצת ציפורן וקינמון. קצת מלח ופלפל, מריחה של שמן זית מבחוץ, ו-3 דקות בטוסטר לחיצה.
M25
■ פרטים: ברודצקי 15 במרכז המסחרי הישן של רמת-אביב, טל' 03-9340248, א'-ה' 11:30-21:00, ו' 11:00-17:30
■ מחירים: שווארמה מעושנים - 48 שקל בפיתה, 58 שקל בצלחת, עראייס - 45 שקל (חצי מנה - 30 שקל), המבורגר - 58 שקל, קראק פאיי- 30 שקל
■ השורה התחתונה: טוב