דורי בן משה / צילום: באדיבות המצולם
שוק הטלוויזיה בישראל, כמו בעולם, עובר תמורות ענק. נדמה כי ככל שרשתות התקשורת יתפתחו ויאפשרו העברת קיבולת גדולה יותר במהירות רבה יותר - בין אם מדובר בסיבים אופטיים ברשתות הקוויות או בדור החמישי בסלולר - האתגרים למפעילים, למפרסמים וגם למשתמשים יהיו גדולים יותר. בסופו של דבר גם המפעילים צריכים להרוויח, ומצב שבו רק הצרכנים מרוויחים מהתחרות אינו יכול להחזיק מים לאורך זמן.
מי שעוקב מקרוב אחר התהליכים האלה הוא דורי בן משה, מומחה עולמי לתחום טכנולוגיות הטלוויזיה. לאחרונה הוא סיים תפקידו כמנהל TV & Media במרכז המצוינות של אריקסון העולמית, ומונה לסמנכ"ל בכיר בגלובל לוג'יק. הרקע למעברו של בן משה, שבעבר היה אחראי על תחום ה-IPTV אלקטל לוסנט וכיהן כ-CTO בחטיבת הרשת באמדוקס, הוא החלטתה של אריקסון לצאת מתחום פתרונות המדיה. כעת הוא יוביל את חטיבת המדיה הייעודית של גלובל לוג'יק, שמספקת שירותי הנדסה לחברות טלקום ומונה 11,500 עובדים.
רגע אחרי המעבר התפנה בן משה לשיחה שבה הוא מביע חשש לעתיד חברות הטלוויזיה בארץ, אם יחויבו להמשיך ולשלם עבור הפצת השידורים ברשת האינטרנט הפתוחה, מבלי שיראו תמורה מכך. לדברי בן משה, חברות הטלוויזיה אמנם צריכות לשלם לחברות התשתית, אבל הכסף צריך להיות מושקע בתשתיות בחזרה - ולא ללכת לכיס בעלי המניות.
מה המגמות המרכזיות בשוק הטלוויזיה בעולם היום?
"מה שאנחנו רואים בבירור זה מעבר מסיבי מטכנולוגיות שנחשבות מסורתיות, כמו כבלים או לוויין, לכיוון ה-OTT (הזרמת תוכן ישירה לצרכן דרך הרשת). המשמעות היא רשת בלתי מנוהלת, תכנים שלא כולם מוצפנים ומוגנים ואיכות שירות לא מובטחת למשתמש - אלא שהתקדמות הטכנולוגיה בשנים האחרונות הופכות את בעיות איכות השירות לזניחות. הדבר מאפשר את הטמעת הפתרונות הללו ללקוחות הקצה".
כשאתה לא מבטיח איכות שירות, אפשר לספק איכות צפייה בלי להסתכן שהצופה יפספס אירוע דרמטי?
"לחלוטין כן. רואים את זה היום בשירותי הסטרימינג של נטפליקס שמגיעים לכל בית דרך כל מכשיר ובאיכות מושלמת נטולה וחפה מבעיות כמעט לחלוטין. גם בשירותי הטלוויזיה הלינארית, שמועברים על גבי האינטרנט או באמצעות עידן פלוס, היקף הבעיות הולך וקטן. בעולם אנחנו רואים מקרים נוספים, שנקרא להם מקרי הקצה, כמו העברת שידורי ספורט בלייב ב-4K על גבי רשת מנוהלת. כבר היום זה עובד במספר מקומות בצורה יפה מאוד".
האם חייב להיות גיבוי לחברות טלוויזיה שמעבירות את שידוריהן על גבי האינטרנט, דרך אמצעים כמו עידן פלוס?
"ממש לא".
גם אירועים המוניים, כמו ספורט, יכולים לשיטתך להיות מועברים רק ברשת הפתוחה?
"נכון, זה כבר קורה היום, והמגמה רק תתרחב ותגדל. קח חברה כמו סקיי: שחקנים כמו פייסבוק קונים זכויות כדורגל, גם נטפליקס לא ישקטו על השמרים. התחרות תיאלץ גם את סקיי, וכל מפעיל בסדר הגודל הזה, לקחת את התוכן שלו ולהעביר אותו לרשת הפתוחה".
ומה לגבי שידורי ברודקאסט, כמו ערוצים 10-13, עם שיעורי צפייה גבוהים?
"גם. הברודקאסט יכול לעבור בצורה כזאת גם בשעות השיא. קיבולת הרשת והאמצעים הטכנולוגיים שמאפשרים את הקידוד מצד אחד, ואת הפיענוח במכשירי הקצה מצד שני, השתפרו בצורה מהותית בשנים האחרונות ומצליחים לענות על הביקושים. אבל תמיד יש משהו שמפגר מאחור".
מהו?
"אלה הפלטפורמות הקיימות והמערכות המסורתיות של המפעילים, שעכשיו צריכים להתאים את עצמם למצב שבו הטלוויזיה הליניארית כמעט ונהפכת ללא רלוונטית, ולהציע מודלים של צפייה בתשלום עבור תוכן ספציפי כזה או אחר. נראה למשל חיוב לקוח רק עבור סלוט מסוים בתחנה, בשעה מסוימת".
מה יקרה למפעילים הוותיקים בארץ, הוט ו-yes?
"אנחנו רואים שגם הוט ו-yes הבינו שהם חייבים להתקדם והשיקו פתרונות בהתאם, סטינג TV ונקסט TV. אבל זה לא מספיק. כל המפעילים שכבר נמצאים היום בעולם של טלוויזיה ברשת הפתוחה - גם הם יצטרכו לחשוב לא רק כחברות שמנגישות או אורזות תוכן. הן יצטרכו לחשוב אילו שירותים נוספים הלקוח יכול לקבל מהטלוויזיה או מהפלטפורמה שהושקע בה כל-כך הרבה כסף. בסוף לכולם יהיו פחות או יותר את אותם התכונות המתקדמות בטלוויזיה, ולכן שירותי הערך המוסף יהיו ההבדל המשמעותי בין החברות".
אילו שירותי עסק מוסף למשל?
"זה מתחיל בטריפל בקטן ויגדל ויתרחב עד לכיוונים של IoT, בית חכם, מכונית אוטונומית ועוד. החזון של המפעילים הוא להקיף את הלקוח בפתרון 360 מעלות שילווה את הלקוח בכל ההתקנים בבית, ובכל מקום שאליו הוא הולך. זה עולם שרק מתחיל להתפתח".
תשתיות התקשורת מסוגלות להכיל טלוויזיה להמונים במסה כה גדולה?
"התשתיות עוברות שדרוג, במקביל לשדרוג כל הטכנולוגיות שמאפשרות את הקידוד והעיבוד של הווידאו. לנטפליקס יש צוות וידאו שהוא מכונת-על, שמסוגלת לצמצם את כמות הדאטה שצריכה לעבור על הרשת במקסימום איכות, ולאפשר למסה של צרכנים לצפות באיכות HD ו-4K ברשתות כבר היום. ויש עוד דבר מעניין: יש פחות הורדות של תכנים פיראטיים כבדים שמעמיסות על האינטרנט, ויותר צפייה ישירה בתכנים האלה, בתשלום או שלא בתשלום. לאנשים כבר אין כוח להוריד את התוכן הפיראטי, אז חלק מרוחב הפס שבוזבז בהורדות מתפנה ומאפשר צפייה ותוכן רציף".
סלקום ופרטנר יכולות להרוויח מטלוויזיה כשהן צריכות לשלם על הפצת השידורים באינטרנט?
"זו בעיה רגולטורית שאני מקווה שתיפתר, ושיאפשרו לתכנים האלה לעבור בצורה זולה יותר, כי בסופו של דבר הצרכן צריך להרוויח".
מה דעתך על היקף ההשקעות בתשתיות של חברות התשתית?
"אם אני הייתי הרגולטור, וטובת הצרכן לנגד עיניי, הייתי מציע מודל מאוד פשוט. אנחנו יודעים שההשקעה בתוכן היא אדירה, ולכן כל שקל שמשולם עבור תמלוגים להעברת התוכן עצמו - הייתי מסב אותו להשקעה בתשתית של אותו מפעיל שרוצה להעביר את התוכן. כלומר, מתנה את העברת התוכן על התשתית הקיימת כיום, במחיר שהממשלה מסבסדת, בהשקעה בתשתית חדשה של המפעיל - כמו סיבים אופטיים".