פרופסור רות גמזו / צילום: איל יצהר
בחודשים האחרונים השתלטו המעבדות על הקומה העשירית בבניין הלב של איכילוב. בית החולים החליט לייחד את הקומה הזאת למחקר רפואי, בעיקר בתחומי הנוירולוגיה, הסרטן והגנטיקה, והשיק מרכז חדשנות וקשר עם התעשייה, המשתרע על 3,500 מ"ר.
"בית החולים מעסיק 60 חוקרים במעבדות בסיסיות בבית החולים, נוסף על מאות רופאים-חוקרים, ושאלנו את עצמנו מה מונע מהפעילות המחקרית שלנו להתפתח", מסביר מנכ"ל בית החולים פרופ' רוני גמזו את ההחלטה. "ראינו שהמעבדות שלנו זרוקות כאן ושם, מעבדה בכל מחלקה. כשאנחנו מעוניינים בשיתופי-פעולה עם חברות גדולות, מתחילים לשאול: זו המעבדה? זה הציוד? זה לא רציני. כשהמעבדות נמצאות כל אחת בנפרד, אי-אפשר לקנות לכל אחת מהן את הציוד היקר ביותר. כך לא יגיעו אלינו הפיתוחים המובילים. אז אמרנו בואו נייחד את הקומה הזו למחקר. נשים בה את הציוד הכי יקר, ונביא אליה את החוקרים הכי טובים, למחקר מכל סוג שיקדם את הרפואה".
גמזו מעריך שכשני שלישים מהמחקר יהיו יישומיים אך עצמאיים של בית החולים, והיתר בשיתוף-פעולה עם חברות תרופות, סטארט-אפים וחברות גדולות עד ענקיות.
"יצרנו מכון ויצמן קטן"
"משרד האוצר והבריאות אומרים, 'זה בית חולים. למה רופא צריך לבזבז את הזמן שלו לעשות מחקר? שיעשו באקדמיה. אתם צריכים לטפל בחולים. אבל בעיניי, בתי חולים הם חוליה בלתי נפרדת בתעשיית הביוטק. המשאבים שיש לבית החולים, כמו דגימות, רשומות רפואיות, גישה לרופאים מעודכנים ולחולים חיוניים כדי להצמיח את התעשייה", אומר גמזו.
המרכז החדש כולל את מרכז מוריס קהאן למחקר ברפואה מותאמת אישית, שהוקם בעזרת תרומתו של קאהן, וכן פעילות רבה נוספת בתחום המחקר היישומי. מחקרים הנערכים במרכז כבר הובילו להסכם אסטרטגי עם חברת הנוירולוגיה הבינלאומית המובילה ביוג'ן, וכן להסכמים עם כמה תאגידים נוספים וסטארט-אפים, שטרם נחשפו. מחקר עצמאי שנערך בבית החולים כבר הוביל להקמה של חברה שנמצאת בניסויים קליניים בתחום הסרטן.
תעשיית הביוטק בישראל נמצאת על פרשת דרכים. האם נצליח לעשות את מה שעשינו בהייטק?
"אין לתעשיית הביוטק אותם משאבים שהיו לתעשיית ההייטק, אך אם נביא תוצאות, בהדרגה גם זה יגיע. האפשרויות שגלומות בגילויים חדשים בתחום הגנום ובתחום הננוטכנולוגיה הן אדירות. קרנות ואפיקי פנסיה מחפשים השקעה יוצאת דופן ויגיעו בסופו של דבר לחברות הללו, ויחד הן ימציאו את הרפואה של הדור הבא. ישראל צריכה להחליט אם היא בפנים או לא. מעבר לכך, להביא חברות ענק ואת מחקריהן לכאן, זו דרך מצוינת להנגיש לחולים שלנו את המחקרים הכי עדכניים".
הקומה העשירית, המיועדת למעבדות, הוקמה בזכות תרומה של כ-5 מיליון דולר מהמיליארדר מוריס קאהן, והיא תשמש לבניית התשתית ולמתן מלגות למדענים, בעיקר בתחום הנוירולוגיה. תרומה נוספת ניתנה לאגף האונקולוגי במרכז החדשנות. "יצרנו 'מכון ויצמן קטן', מרוכז בתחומים מסוימים", אומר גמזו. "יש לנו היום יכולת טכנולוגית הולכת וגדלה. לדוגמה, יש לנו שלושה מרצפי גנים. לא צריך לשלוח לוויצמן. בקרוב התגובה תגיע מיידית דרך הענן. המכשור מתחיל להיות זמין, לא צריך ללכת לחו"ל, הם באים אלינו".
דרך למשוך רופאים
על הרקע הזה, בין היתר, נחתם הסכם מחקר רב-שנים בין איכילוב לענקית הביוטק ביוג'ן, המתמחה בתחום הנוירולוגיה ונחשבת אחת החברות המובילות בתחום, אם לא המובילה. ההסכם נחתם מול פרופ' ניר גלעדי, מנהל המערך הנוירולוגי באיכילוב ופרופ' אבי אור-אורטרגר, מנהל המכון הגנטי, שעובדים גם במרכז החדשנות. המחקר המשותף, המתרחש במרכז החדשנות החדש, נועד להעמיק את ההבנה של מחלת הפרקינסון. חלק מהמימון יגיע מקרן מייקל ג'יי פוקס האמריקאית, העוסקת במימון מחקר של המחלה.
גלעדי מציין שהמחקר המשותף עם ביוג'ן יהיה רב-תחומי ויכלול איתור גנים שמגבירים או מפחיתים את הסיכון לחלות בפרקינסון (כמה גנים כאלה כבר אותרו באיכילוב); מיפוי מוח והדמיות מתקדמות ב-MRI המזהות שינויים מוחיים מוקדמים ביותר, שנים לפני אבחון המחלה; אפיון סמנים קליניים רגישים ביותר בתחום ההליכה, התנועה, החשיבה והרגש למחלה מוקדמת ומתקדמת. חולי פרקינסון המטופלים באיכילוב ישתתפו במחקרים מתקדמים של החברה, שמטרתם לבחון תרופות לריפוי המחלה או למניעתה. לביוג'ן יש פעילות גם בתחום האלצהיימר, שיכולה בעתיד להיות בסיס לשיתוף-פעולה נוסף.
"ניר ואבי עבדו במשך שנים כדי להראות שגנטיקה משמעותית לפרקינסון וכי האוכלוסייה האשכנזית היהודית משמעותית לחקר המחלה", אומרת ד"ר מיכל רול, סמנכ"לית המו"פ של בית החולים. "ביוג'ן השתכנעו בהדרגה, ובסופו של דבר איכילוב הוא אחד משלושה מקומות שבהם החברה בנתה בנק דגימות של חולי פרקינסון עם מידע קליני, לצורכי ניתוחי ביג דאטה. המטרה היא בין היתר לחזות מי מילדי החולים ילקה במחלה כמוהם, לטפל מוקדם ככל האפשר או אפילו לברור עוברים כך שלא יהיו בסיכון לחלות. עדיין אין לביוג'ן בצנרת המוצרים תרופה שהחלה כאן, אך הם נעזרים בידע במחקר שלנו ובטכנולוגיות בדיקה שאנחנו פיתחנו, ואולי בעוד כמה שנים הם כן יפתחו מוצר על בסיס רעיון שנבט אצלנו".
נוסף על ביוג'ן, יש למרכז הנוירולוגי שיתוף-פעולה עם חברת סטארט-אפ בשם NRGene מנס-ציונה, הפועל בתחום עיבוד המידע הגנטי. החברה, הפעילה בתחום הגנטיקה לחקלאות, ובין היתר פועלת להנדסה גנטית של סוגים חדשים של גומי ותפוחי אדמה, שיתפה פעולה עם מרכז החדשנות של איכילוב כדי לזהות גנים הקשורים במחלת הפרקינסון. "כשהם רצו ליישם את הטכנולוגיה שלהם מתחום החקלאות לתחום של רפואת אדם, הם פנו אלינו", אומר גלעדי.
שיתופי-הפעולה יכולים להיות נקודתיים יותר. גלעדי: "יש לנו מעבדת הליכה מעולה (מעבדה שבוחנת את דפוסי ההליכה של חולים במחלות נוירולוגיות שונות ואת הקורלציה ביניהם לבין אבחון המחלה - ג"ו). "פייזר קנתה את הזכות לשימוש במידע תוך שמירה על האנונימיות של המטופלים. המידע נמכר במאות אלפי דולרים. הוא לא נאסף במיוחד עבור פייזר, אז לא היינו גרידיים מדי. זה פתח לעבודה עם החברה".
לגבי המרכז האונקולוגי, גמזו מספר על קבוצה שהתקבצה סביב פרופ' זליג אשחר, ממציא הטכנולוגיה של חברת קייט פארמה, שנמכרה ב-12 מיליארד דולר לגיליאד האמריקאית. "אנחנו מתמקדים בסרטן השד במעבדת פרסול לאונקולוגיה, וכן ועובדים עם גידולי מוח. יש לנו פרויקט עם מכון ויצמן שכבר הגיע לניסוי קליני, בזכות תרומה של קרן בינלאומית".
החיבור בין בית החולים לבין מחקר יישומי ולבין תעשיית הביוטק נראה לגמזו קריטי גם ככלי למשיכה של הרופאים-החוקרים הטובים ביותר, וכאמצעי להשאיר אותם מרוצים. "כשאנחנו מגייסים רופאים מחו"ל, הם שואלים 'אז איפה המעבדה שלי?' לא תמיד ידענו מה לענות להם. הם חדורי מטרה ונחושים לעשות מחקר, אף שהמשמעות היא שהם צריכים לרוב לוותר על פרקטיקה פרטית, פשוט כי אין להם זמן".
נוסף על רופאים, גמזו מחפש "את טכנאי מעבדה הכי טובים שיש, יותר אנשי ביו-אינפורמטיקה", כדבריו. "צריך ליצור תרבות שבה חוקרים לא רק עבור האקדמיה ומאמרים, אלא החוקר יהיה אותו גורם שאחר כך פוגש את החולים".
לדברי גמזו, חלק מהרופאים במרכז יהיו חוקרים במשרה מלאה, ולא יטפלו בחולים כלל, אם כי תהיה להם גישה נוחה אליהם, במסגרת כל המגבלות האתיות. אחרים יעבדו במרכז יומיים בשבוע.
מהי המדיניות שלכם לגבי מסחור טכנולוגיות?
רול: "התחלנו במאמצי מסחור רשמיים בשנת 2000. יש לנו כבר כמה משפחות פטנטים, רובן בתחום המכשור הרפואי ומיעוטן בתחום התרופות. עשינו אקזיטים משתי חברות, ולרוב אנחנו מעניקים רישיון לטכנולוגיה אך לא מקימים חברות, אולם החברות שלהן נמסחר את הטכנולוגיה יוכלו לעבוד כאן. יש לנו מאיץ טכנולוגי שבו אנחנו מגדלים קצת את הפרויקטים ורק אז ממסחרים אותם".
"כך, למשל, חברת Chemomab, שקיבלה לאחרונה השקעה מהמיליארדר פיטר ת'יל, יחד עם קרן אורבימד, הוקמה על בסיס מולקולה שפותחה בבית החולים, על ידי הרופא-חוקר פרופ' קובי ג'ורג. "עם ההקמה של הקומה העשירית, נפתחת האפשרות שהחברות יעבדו מכאן", אומרת רול.
לדבריה, ההכנסות של בית החולים ממחקר מגיעות ל-100 מיליון שקל בשנה. "מהם כ-60% מענקי מחקר מחברות ומגורמים אקדמיים ופילנתרופיים, והיתר מניסויים קליניים. הייתי שמחה שהחשכ"ל יוריד קצת מהרגולציה שלו עלינו, המכוונת אותנו רק לרשום ולמסחר פטנטים, אך לא להקים חברות בבעלותנו. היום, בעידן הביג דאטה, לא הכל פטנטבילי, ולעומת זאת לתת דאטה תמורת כסף זה למכור אותו בזול. על פי שיתופי-פעולה שעשינו בעבר, אנחנו מעריכים שאם היינו לוקחים חלק בחברות, היינו מרוויחים, והכסף הזה נכנס לבית החולים - 55% נחלקים בין תאגיד המחקר לבית החולים עצמו, 35% לממציאים ו-10% למדינה. עד כה ההכנסות ממסחור הגיעו למיליוני דולרים בודדים, אבל אנחנו מקווים שהמרכז פותח את הדרך להצמחה משמעותית של הסכום הזה".