קשה להפריז בחשיבותן ההיסטורית של ההחלטות המתקבלות בימים אלה על-ידי הממונים והמפקחים השונים בבנק ישראל וברשות שוק ההון. כשברקע מספר מהפכות רגולטוריות, דרמטיות ומשמעותיות במיוחד בענף השירותים הפיננסיים, נזכיר שוב את משמעות "הכלכלה הפוליטית" בתורת מדע המדינה, שלפיה כלכלה אינה יכולה להתקיים במנותק משאר תחומי החברה - ביטחון, חינוך, רווחה - ולכן חובה לראות את ההתנהלות הכלכלית של המדינה כמכלול המחבר בין התחומים השונים.
מהפכות מוצלחות מתרחשות לאט, והכלל האמור נכון בין שמדובר במהפכה פוליטית, ארגונית או כלכלית, כפי שקורה בנושא שבו אנו עוסקים כעת.
לפני כחצי שנה נכנס לתוקפו "חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים", שבא להסדיר, בין היתר, את פעולתם של נותני אשראי שאינם גופים מפוקחים. זמן קצר לאחר מכן, אושר תיקון ל"חוק אשראי הוגן", שייכנס לתוקף לקראת סוף השנה. חקיקה זו באה להסדיר את ענף השירותים הפיננסיים החוץ-בנקאיים, שפעל שנים ללא פיקוח. האחריות והסמכות לפיקוח ניתנה לממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, דורית סלינגר, והאתגר העומד לפתחה גדול במיוחד.
על-מנת שתיווצר תחרות הוגנת, נדרש במשק שוק אשראי חוץ-בנקאי משמעותי ויעיל יותר, שבכוחו לספק ללקוחות, הצרכניים והעסקיים כאחד, אשראי גדול יותר במחירים נמוכים יותר, וכן שירות מהיר וענייני ללא ביורוקרטיות מתישות. מהלך כזה גם ידרוש מהבנקים להתייעל בעבודתם.
איך גורמים לזה לקרות? על-מנת לאפשר התפתחות של שוק אשראי חוץ-בנקאי עצמאי ואפקטיבי, נדרשים מקורות מימון. מקור המימון לכל שוק האשראי הוא כספי הציבור אשר מופקדים במערכת הבנקאית בפיקדונות, ו/או במערכת הביטוחית-פנסיונית כחסכונות ארוכי טווח. אלא שבעוד שלמערכת הבנקאית יש גישה מלאה למקורות אלה, הן ע"י קבלת פיקדונות מהציבור והן ע"י גיוס אג"ח מהציבור ומוצרי אשראי אחרים מחברות הביטוח, קרנות הפנסיה וקופות-הגמל - חוק הבנקאות (רישוי) חוסם לחלוטין בפני שוק האשראי החוץ-בנקאי את האפשרות למקורות הללו.במקביל, כספי החיסכון לטווח ארוך אשר מאז ומתמיד היו נתונים לפיקוח של הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון, מוחזקים כעת בשבי ע"י בנק ישראל ואינם נגישים לשוק האשראי החוץ-בנקאי, בעקבות סעיף 21 בחוק הבנקאות (רישוי) - סעיף לא הגיוני ומפלה - הקובע שחברה המגייסת אג"ח לצורכי מתן אשראי, נדרשת לרישיון בנקאי. האבסורד זועק לשמיים. אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון, האחראי לפקח ולשמור הן על החיסכון לטווח ארוך, והן על מתן אשראי בשוק החוץ-בנקאי, אינו מסוגל למלא את ייעודו בשל אותו סעיף הנותן לבנק ישראל וטו על הפעולה הזאת.
לפני שנתיים נפער פתח ראשוני וקטן בסכר שיצר בנק ישראל. באמצעות תיקון מינורי לסעיף 21 לחוק הבנקאות, נקבע כי חברות אשראי חוץ-בנקאיות יוכלו לגייס אג"ח במגבלות מחמירות. כעת, עם יישומו של חוק הפיקוח על השירותים הפיננסיים והענקת הרישיונות המורחבים הראשונים למתן אשראי, הגיע הזמן שיוסרו ההגבלות ויינתן לרגולטורית אחת, רשות שוק ההון, לעשות עבודתה בלי שתהיה כבולה ע"י הפיקוח על הבנקים.
ההתנגשות בין הרגולטורים מביאה לחוסר יעילות ולהיעדר תחרות בשוק האשראי, ש-97% ממנו נשלטים בידי הבנקים בהתאם לפיקוח ההדוק והמסורבל של בנק ישראל. במצב כזה, הנפגעים העיקריים הם הציבור הרחב ובעלי החברות הקטנות והבינוניות. הגיע הזמן לעשות סדר ולהשלים את המהפכה באופן שתיטיב עם הציבור.
■ הכותב הוא מייסד קבוצת פנינסולה ויו"ר איגוד חברות האשראי בישראל.