גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקרנף האחרון מסוגו

לא, זה לא דימוי פוליטי. זה קרנף אמיתי, והסיפור שלו צריך להכניס את כולנו לפרופרוציה

הקרנף האחרון / איור: תמיר שפר
הקרנף האחרון / איור: תמיר שפר

א. החדשות היחידות שאני עוקב אחריהן בימים אלה בקדחתנות מהולה בדאגה שמהולה בעצב מגיעות משמורת הטבע "אול פג'טה" (Ol Pejeta) בקניה, שם נאבק סודאן על חייו. לטובת המעטים שמתעקשים לעקוב דווקא אחרי החדשות הקטנות והיומיומיות של ישראל אני מעדכן: סודאן הוא קרנף רחב-שפה צפוני בן 45 שסובל מזיהומים חמורים ברגלו הימנית האחורית, הטיפולים לא עוזרים וככל הנראה הוא עומד למות בקרוב. זה הזכר האחרון מבני מינו. המין המפואר הזה שפעם רעה בגאווה שלווה בכל המרחב המרכז האפריקאי בין סודאן לקונגו, יילך מעימנו ורקמת החיים תיפרם מעט, כי גם הוא אחד מאיתנו. יש עוד סוגים של קרנפים בעולם, זה נכון, וגם בקרנפים אנושיים לא צפוי מחסור בעתיד הנראה לעין. ועדיין. קרנף רחב-שפה צפוני כבר לא יהיה.

ב. סיפורם של סודאן ובני מינו יכול ללמד אותנו הרבה עלינו בני האדם וכמה רעים וטיפשים ואטומים אנחנו יכולים להיות. ההתגייסות האנושית למען סודאן די מרגשת - צוות של רופאים, מדענים ומטפלים דואג לו מסביב לשעון - אבל כמו שאומרים אצלנו בפולניה: עכשיו באים? הרי בן האדם השמיד את סודאן ובני מינו במו ידיו, מלחמותיו ואמונותיו הכוזבות. אפריקאים רבים מאמינים שהחומר שבתוך קרני הקרנף טוב לכוח הגברא. מין שלם שלא עשה רע לאיש הוקרב על מזבח השנאה, הבורות והתאווה. איזה משל מושלם ועגום.

המשל נהיה עוד יותר מושלם ועוד יותר עגום: אחרי שהקרנף רחב-שפה האחרון בטבע נצפה לפני יותר מעשור, ריכזו האנשים הטובים שבינינו את הפרטים החיים האחרונים בשמורת טבע, כלומר כלאו אותם לטובתם, ועל מנת להגן עליהם מציידים - כרתו להם את הקרניים. התוצאה: הקרנפים נכנסו לדיכאון וחרדה והפסיקו להתרבות, כפי שקורה להרבה חיות בר בשבי. תחשבו רגע מה זה להיות קרנף בלי קרן - זה לא להיות יותר קרנף. הרי לכל אחד מאיתנו יש את הקרן שלו, לא? הדבר שמגדיר אותך, שנמצא מול העיניים (ממש או בדמיון), קובע את מראה העולם ואת הצורה להתנהל בתוכו. איך אפשר לחיות בלי קרן? איך תוכל להיות אתה אם ייקחו לך אותך? היש צורה אכזרית יותר של שעבוד והשפלה?

ג. סודאן, האחרון לשמו ולמינו, בן 45. אני בן 48. אני מסתכל בתמונות: הוא אומנם עצוב ושבור בלי הקרן, ועדיין, הבהמה הזו נראית כל כך עתיקה וחזקה, מלאת הוד וחרוצת חריצים כמו הזמן בעצמו, נצחית ושלווה. איך יכול להיות שהדבר הזה צעיר ממני? אני מסתכל על צילומים של האנשים שמטפלים בו: תנועה אחת של צווארו האדיר יכולה לרסק אדם. משונה המחשבה שהם ואני מבוגרים ממנו. עוד מחשבה משונה: יכול להיות שגם אני האחרון במיני? ז'תומרת, אני יודע שיהיו אנשים בעולם גם כשאמות: אבל מה איתי? עם כל הכבוד למין האנושי, אחריי לא יהיה כמוני, כמו שלא היה לפניי. כל אחד מאיתנו בסכנת הכחדה. גם הזיהומים ברגל הימנית האחורית של סודאן מטרידים אותי: ממש לפני כמה ימים מתחתי גם אני שריר ברגל ימין. אין ספק שזה סימן למשהו. כנראה שיש פה איזה קשר, חוצה מינים, גזעים, יבשות ושפות בין אדם לקרנף.

ד. בכלא וללא קרניים הפכו מאות קרנפים לעשרות והעשרות לבודדים עד שנשארו בעולם רק שלושה. סודאן בן ה-45, בתו נאז'ין (Najin), בת 27, ונכדתו פאטו (Fatu) בת ה-17. סודאן כבר לא יכול להפרות אף קרנפית, אבל אולי חשבתם את מה שאני חושב: למה לא חשבו לשאוב זרע של קרנף ולנסות להפרות את אחת הקרנפיות הנותרות? אם לא חשבתם, זה בסדר: מחשבה על זרע של קרנף רחב-שפה צפוני זה לא לכל אחד.

תירגעו, יש מלא זרע קרנפים מוקפא. יש גם שתי בעיות: א) תחום הפריית הקרנפים, מסתבר, מסובך הרבה יותר ממה שחשבתם. ב) גם אם היו מצליחים, לנאז'ין היפה יש חולשה ברגליים האחוריות (מעניין ממי היא קיבלה את זה) שלא יאפשרו לה לשאת ברחמה ולד רחב-שפה צפוני, ואילו פאטו החמודה נולדה עם מום ברחם. היא עקרה כמו שרה אימנו בעולם בלי אלוהים.

אולי בעתיד יצליחו. מין הידועות היא שמתקיים היום מירוץ אחר שיבוט והפריה של הממותה הצמרית, שנכחדה לפני ארבעת אלפים שנה, אבל גם שם לא מצליחים. יש משהו יפה בכל הניסיונות האלה, לא? יהיו כאלה שיגידו שלא. למה להחיות את מה שמת ומה בעצם ייגרע בעולם אחרי לכתו של הקרנף רחב השפה הצפוני האחרון? מה זה משנה בעצם? האמת שאני לא יודע, אולי כלום לא יקרה, כלום לא ייגרע מיופיו של העולם ואולי שום דבר לא משנה. אבל דבר אחד כן משנה, מאוד - לשים לב. פשוט לשים לה למה שקורה בעולם.

ה. תוך כדי שאני עוקב אחר גורלו של סודאן הנכחד, אני קורא את הספר "בנפש חסרה" מאת ריצ'רד פלנגן (מטר, 2018. תרגום: מרב זקס-פורטל) שמספר על גורלה של האישה הטסמנית-אבוריג'ינית האחרונה. בספר שמה מת'ינה, במציאות היא נקראה טרוג'אניני (Truganini).

המעבר בין הכחדת תת מין של קרנף לבין הכחדה של עם שלם יכול להיראות מעט מגושם ואני מתנצל על כך, ובכל זאת, מי שמתעצב על קרנפים חייב לבכות על בני אדם. הכחדתם של הטסמנים על ידי הבריטים הוא מהסיפורים האכזריים והנוראים בהיסטוריה האנושית. זוכרים את הסיפור בתחילת העמוד על הציידים האפריקאים שמאמינים שקרן-קרנף טובה לכוח הגברא? הד סדיסטי לכך אפשר למצוא במנהג הבריטים לכרות את איבר המין של גברים טסמנים ולראות לאיזה מרחק הם יכולים לרוץ לפני שאובדן הדם יהרוג אותם. הם היו מתערבים על זה. דיסק של הביטלס מישהו?

את ממדי האכזריות אין לתאר. של כל האירופאים, לא רק של האנגלים. חובה לקרוא בנושא הזה את "השמידו את כל הפראים" מאת סוון לינדקוויסט (עם עובד 2017 תרגום דנה כספי). כשבאירופה מעירים לישראל על מוראות הכיבוש - גם אם הם צודקים פה ושם - בא לי להקיא קצת בפה. שלהם.

ו. טרוג'ניני, הטסמנית האחרונה, הלכה לעולמה ב-1876 בשמורת טבע/מחנה ריכוז שבנו הבריטים לשרידי הטסמנים. חייה היו מסכת של אומללות ואלימות. בקשתה האחרונה הייתה להיקבר בכבוד באדמתה. היא ראתה מה קרה לחברה, הגבר הטסמני האחרון, וויליאם לייני - שם שנתן לו כובשו ומשמידו, שאף לעג לו וקרא לו "קינג בילי". את שמו האמיתי לא נדע.

אחרי חיים שלמים של התעללות מת וויליאם ב-1869 ולאחר מותו התאכזרו אליו עוד יותר: עוד בחייו התווכחו, מעל מיטתו, כשהוא שומע, מה ייעשה בגופתו. כשמת, הלכו שישים רופאים ומתמחים מכות על שרידיו. זה לקח ראש, זה גפיים, זה אוזניים וכך הלאה. לפי המיתוס, רופא בריטי אחד אף הגדיל לעשות והכין לעצמו נרתיק טבק מעורו של הגבר הטסמני האחרון. גיב פיס א צ'אנס!

בקשתה האחרונה של טרוג'ניני לא כובדה. גופתה בותרה ושלדה הוצג לראווה במוזיאונים. רק מאה שנה אחר כך הואילה בריטניה להחזיר לטסמניה את מה שנותר מטרוג'ניני. שנאמר, לאב מי דו. אני בוהה בצילום של ארבעת הטסמנים האחרונים שנשארו. וויליאם שם, גם טרוג'ניני. מהצילומים הכי עצובים וכועסים וכואבים שראיתי בחיי.

ז. טרוג'ניני זכתה לתהילת עולם אבל שנים אחר כך התברר שהטסמנית הטהורה האחרונה הייתה דווקא אחת, פאני קוקריין סמית' שהלכה לעולמה ב-1905. שנתיים קודם הוקלטה מדברת ושרה בשפתה העתיקה - העדות היחידה שנותרה לכך שהשפה הזו דוברה אי פעם. האזינו. תנו כבוד לעם שנעלם. אני יודע שאמרו לא להביט לאחור, להניח להולכים. אבל אני לא רוצה להניח להולכים, אני רוצה לחשוב עליהם, לתת להם לחיות - ולו לעוד רגע, ולו במחשבה.

רגע לפני שאני שולח את הטור הזה מגיע מבזק מקניה: גשם שירד שיפר את מצב רוחו של סודאן והוא משכשך בבוץ - היה צריך להביא כמה אנשים שיגררו אותו לשם. הוא עדיין ימות, מינו עדיין ייכחד, אבל לפחות האדם מנסה להשתפר, לכפר. לאט לאט.

עוד כתבות

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

אל על לא תפעיל טיסות חילוץ דרך מצרים - כך תוכלו בכל זאת לחזור לישראל

בחברות התעופה הישראליות נערכים לקראת מבצעי חילוץ ישראלים מחו"ל לנתב"ג ● על פי ההערכות, מדובר בלמעלה מ-100 אלף ישראלים שיזדקקו לחילוץ ● באל על ובישראייר נערכים קודם כל לחילוץ לקוחות החברה ללא עלות ● בארקיע מפרסמים מועדים חדשים לטיסות חילוץ

אייפון 17e החדש / צילום: אתר החברה

אפל חושפת דגם אייפון מוזל ומשדרגת את האייפד אייר

החברה חורגת מאירועי ההשקה המסורתיים שלה ומציגה אייפון 17e מוזל עם יכולות Apple Intelligence והבטחות לחיי סוללה ארוכים, ואייפד אייר עם תמיכה ב-Wi-Fi 7 ● השבבים במכשירים פותחו בין היתר גם במרכז הפיתוח הישראלי ● המחיר ההתחלתי: 599 דולר

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

שר האוצר: מתווה פיצוי לעסקים יפורסם בימים הקרובים

בתום פגישה עם בכירי רשות המסים ונשיאות המגזר העסקי, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי מתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו במבצע "שאגת הארי" יתבסס על המודל שיושם ב"עם כלביא" ● באוצר העריכו תחילה כי לא יהיה צורך בפיצוי אם הלחימה תהיה קצרה, אך במגזר העסקי דרשו ודאות

מעבר גבול טאבה / צילום: שלומי יוסף

למה ארקיע מפעילה טיסות לטאבה - ואל על וישראייר לא?

אזהרת המסע של המל"ל מונעת מחברות ישראליות להפעיל קווים למצרים, אך חלקן מצאו דרך לעקוף זאת ● כך ארקיע מנהלת מבצע חילוץ באמצעות רכישת שירותים מחברת תעופה זרה - בזמן שאל על בוחרת להמתין בשלב זה לאפשרות לחלץ נוסעים דרך נתב"ג

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; פלנטיר זינקה בכ-6%, אנבידיה בכ-3%

הנאסד"ק התאושש מירידה חדה ועולה בכ-0.3% ● משמרות המהפכה הודיעו כי מיצרי הורמוז סגורים וכי ספינות שינסו לחצות באזור יותקפו, מחירי הנפט זינקו ● הביטקוין התאושש גם הוא והתקרב לרף ה-70 אלף דולר ● תשואות האג"ח הממשלתיות האמריקאיות קפצו ● מדד הפחד בוול סטריט עלה לרמתו הגבוהה מאז נובמבר 2025 ● מחיר הזהב עלה, מחיר הכסף צנח ● הדולר התחזק בעולם

השקעות ריטייל / איור: Shutterstock

המשקיעים שמובילים את העליות בבורסה בת"א בשנתיים האחרונות

בעבר נחשבו משקיעי הריטייל ל"ידיים החלשות" בשוק המקומי, שממהרים למכור בעת חשש או חוסר ודאות ● אלא שמתחילת המלחמה לפני כשנתיים וחצי, הללו מפגינים חסינות ומספקים רוח גבית לשוק המניות המקומי: "הם מסתכלים לטווח ארוך יותר ומבינים שיש כאן הזדמנות"

ספינות במיצרי הורמוז (ארכיון) / צילום: ap, Jon Gambrell

פתוחים או סגורים? האירוע שמבלבל את פלטפורמת פולימרקט

הימורים של כ-5 מיליון דולר הצטברו בפלטפורמת הימורים, המבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, בשאלה מתי איראן תסגור את מיצרי הורמוז ● עם זאת, התברר שלשאלה יש יותר מתשובה אפשרית אחת, והרוחות בפולימרקט סוערות

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מי זכאי לפיצויים ואילו מסלולים כבר נפתחו? עשינו סדר

בשלושת הימים הראשונים של המבצע הוגש מספר נמוך יחסית של תביעות לרשות המסים ● מי זכאי לפיצוי, מהו ה"מסלול המהיר" ומה אם הדירה השכורה נפגעה? ● גלובס עושה סדר

יונית לוי-חדשות 12, מגי טביבי-חדשות 14, דוריה למפל-חדשות 13 / צילום: מתוך אתרי הערוצים

גם באמצע מלחמה: עם רייטינג מצרפי של מעל 50%, הקמפיינים נשארו על המסך

בניגוד לסבבים קודמים, במבצע "שאגת הארי" שיעור הרייטינג הגבוה של הערוצים המסחריים תורגם גם לנוכחות בהפסקת הפרסומות ● מי רשם את הזינוק הגדול ביותר בשיעור הצפייה, מי עלה ראשון בקמפיין מלחמה, ומה יקרה עם העונה החדשה של "האח הגדול" במוצ"ש

מטוס חיל האוויר בדרך לתקיפה באיראן / צילום: דובר צה''ל

המשקיעים האופטימיים בעולם? מאחורי היום הבלתי נתפס בבורסת תל אביב

הבורסה המקומית עשתה היסטוריה ביום המסחר הראשון מאז שנפתחה המלחמה עם איראן: בניגוד לשוקי המניות כמעט בכל מדינה בעולם, תל אביב הפגינה אופוריה של ממש עם עליות חדות ושיא חדש ● מה מוביל לאופטימיות החריגה בארץ, ואיזה מניות זינקו יותר מכולן

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

הנאום המפתיע של הקנצלר הגרמני: "לא הזמן לדבר על החוק הבינ"ל"

בניגוד לדברים הזהירים של ראש ממשלת בריטניה, הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ התייצב באופן גורף לצידה של ישראל: "זה לא הזמן להרצות לשותפינו ולבעלי הברית שלנו" ● הוא אף שיבח את ישראל וארה"ב על "שהחליטו לפעול באופן עצמאי למרות הסיכונים" ● עם זאת, שר החוץ הגרמני הבהיר: "לא תהיה כל מעורבות צבאית גרמנית במלחמה"

האם העליות בבורסה מוגזמות? / צילום: Shutterstock

האם העליות בבורסה מוגזמות? שאלנו את המומחים

פתיחת שבוע המסחר בעולם כשברקע המלחמה באיראן זעזעה את הבורסות ברחבי העולם, אך בתל אביב בניגוד למגמה נרשמו עליות חדות במיוחד ● מומחים מנתחים את הקפיצה הגבוהה היום בבורסה

עסקים שנפגעו בעקבות הנפילה בקרית אונו / צילום: פרטי

המלחמה תוכר ככוח עליון? האותיות הקטנות בחוזים שכדאי להכיר

מחירי הנפט מטפסים, השמיים נסגרים והמשק שוב בפלונטר חוזי ● אחרי שהשנה האחרונה סדקה את המוסכמה לפיה מלחמה אינה "כוח עליון", המומחים מסבירים מתי ניתן להשתמש בטיעון זה ● מי זכאי להשבה כספית על ביטולים וכיצד הפכה חובת תום הלב למגן האחרון של החוזים?

ההרס מהפגיעה של טיל איראני בתל אביב / צילום: אלה לוי וינרייב

שיפור קטן אך לא מספיק במצב מיגון הדירות בערים הגדולות בין שתי המלחמות עם איראן

למרות שיפור קל במספר הדירות הממוגנות, כשני שלישים מהדירות בערים הגדולות עדיין ללא ממ"ד ● בבת ים ובבני ברק יותר מ־80% מהדירות אינן ממוגנות

מיכלית גז נוזלי (LNG) בנמל קטאר / צילום: ap

מחיר הגז והנפט מזנק, אלו הישראליות שמרוויחות

מחירי הגז והנפט מזנקים בעקבות המתקפות האיראניות על נסיכויות המפרץ והחסימה החלקית של מיצרי הורמוז ● הזינוק במחירים הקפיץ את מניות האנרגיה הישראליות, שחלקן נהנות גם מהחוזים ארוכי הטווח על הגז המקומי

מיצרי הורמוז / עיבוד: Shutterstock

"להורמוז אין חלופה": מה המשמעות של הצעד הדרמטי של איראן, ואיך תגיב ארה"ב

"להכרזה על סגירת מיצרי הורמוז יש יותר משמעות תודעתית מכל דבר אחר", כך אומר פרופ' יהושע קרסנה, מנהל הפורום לשת"פ אזורי במרכז דיין באוניברסיטת ת"א ● עוד מציין קרסנה, כי אם החסימה תימשך לאורך זמן, תהיה לה השפעה חמורה על השווקים "מחירי הנפט יזנקו, אולי אפילו ל-100 דולר"

כותרות העיתונים בעולם

מבוכה לסין: מערכת ההגנה לא הצליחה להגן על חמינאי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: טילים במיליוני דולרים משמשים לנטרל רחפנים איראניים זולים, מערכת ההגנה הסינית שנפרסה על פי דיווחים באיראן נכשלה במשימה, וחיזבאללה הצטרף למערכה נגד ישראל וישלם על כך ביוקר • כותרות העיתונים בעולם

מטה אמזון / צילום: Shutterstock

העדיפו את המפרציות על פני ישראל ומשלמות את המחיר

מדינות המפרץ הפכו בשנים האחרונות ליעד מועדף לחוות השרתים של ענקיות הטכנולוגיה בזכות אנרגיה זולה והטבות מס, בזמן שהאטרקטיביות של ישראל ירדה בשל המלחמה ● כעת, המתקפות על האמירויות, בחריין וסעודיה חושפות את הסיכון הביטחוני באזור, כאשר אמזון מדווחת על פגיעה בשירותי הענן

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

למרות העליות: חלק מהמשקיעים היו מעדיפים לשכוח את היום הזה

הבורסה בת"א זינקו ביותר מ-4%, שיא עליות ליום בודד מאז הקורונה ● הפער מול המשקיעים ב-S&P 500 מגיע היום ל-6.5%, בגלל הזינוק בשקל והירידות בוול סטריט ובאירופה ● מדובר על יותר מ-250 מיליארד שקל שלא יזכו ליהנות מהתשואה הזו

שרית שטיינר מנהלת תיקים בכירה פעילים / צילום: סיון פרג

מנהלת ההשקעות שטוענת: אלה שני האירועים שיכולים להחליש את השקל

שרית שטיינר, מנהלת תיקים בכירה ב"פעילים", מעדיפה את הבורסה בת"א גם לאחר העליות החדות בעקבות המלחמה, בזמן שבוול סטריט "בלי AI הצמיחה מתונה בהרבה" ● מעריכה שהנדל"ן המניב והאנרגיה ייהנו אחרי המלחמה, לצד סקטור מניות הגז שהן "עוגן סולידי" בתיק