נשים בשוק העבודה / צילום: שאטרסטוק
שיעור הנשים המועסקות בשירות המדינה עמד כשני שלישים מסך כל המועסקים, לעומת 59% במדינות OECD, אך רמות השכר של הנשים המועסקות בשירות המדינה בישראל נמוך מממוצע ה-OECD, כך עולה מדוח הממונה על השכר ל-2016 שפורסם היום. נשים הן רוב המועסקים בשירות המדינה, כ-63% מהמועסקים, לעומת ממוצע של 59% ב-OECD, אך מיעוטן בלבד (20%) מועסק בגופי הביטחון. למרות משקלן הרב בתעסוקה בשירות המדינה, הנשים הן מיעוט בתפקידי ניהול.
אחוז משרות הנשים מסך המשרות בשירות המדינה עמד על 63.2% בעוד שהשכר ברוטו הממוצע עבור נשים היה 79% מהשכר ברוטו הממוצע לגברים. ממוצע שכר הנשים נמוך מממוצע שכר הגברים בכלל הגופים בשירות המדינה. פערי השכר גבוהים יותר אם מביאים בחשבון את חלקיות המשרה. פערי השכר בין גברים לנשים בכל רכיבי השכר מצטמצמים לאורך השנים, אך נותרו גבוהים ברכיבי העבודה הנוספת, בעיקר בשל פערים במספר השעות הנוספות המבוצעות על ידי העובדים הבכירים.
בשנת 2015 עמד הפער בשכר החציוני בין גברים לנשים בישראל על 21.8% וממוצע מדינות OECD עמד על 14.3%. לפי הדוח, מהשוואת פער השכר המגדרי בשכר החציוני עבור העובדים בשירות המדינה ביחס למצב בכלל המשק עולה כי המצב דומה ועומד על כ-22%. הגורמים הנפוצים לפער שכר הם בידול תעסוקתי בין גברים לנשים, תפיסות חברתיות ואחוז הנשים הנמוך בתפקידי הנהלה בכירים.
לפי ממצאי הדוח, נשים פונות לכמה משלחי יד מרכזיים, ובהם תפקידי הוראה, טיפול ואדמיניסטרציה - משלחי יד המאופיינים ברמות שכר נמוכות יותר מרמות השכר המאפיינות את משלחי היד שאליהם פונים גברים, ובהם מקצועות הייטק והנדסה. על פי ה-OECD ישנו ייצוג חסר משמעותי של נשים במקצועות מדעיים, טכנולוגיים ומתמטיים בכלל המדינות החברות בארגון.
מהשוואה של השכר הממוצע של נשים לשכר הממוצע של גברים למשרה מלאה בשנים 1998-2016 עבור כלל עובדי המדינה, עולה שפערי השכר המגדריים הצטמצמו, בכל רכיבי השכר.
הפער בשכר הפנסיוני נמוך יחסית, והפער המשמעותי ביותר קיים ברכיב עבודה נוספת - בין השאר בגלל פער במספר השעות הנוספות של נשים לעומת של גברים. כדי לנסות לצמצם את הפער, מאז 2016 החל פיילוט שמטרתו לבחון אפשרות לביצוע שעות נוספות מהבית.
