שגרירות ארה"ב בישראל / צילום: רויטרס
עד היום, מסיבות פוליטיות ידועות, ממוקמות מרבית השגרירויות הזרות בתל-אביב, במבנים שנשכרו לצורך העניין, או שנרכשו ועברו התאמה. כך למשל, שגרירות גרמניה שוכנת בקומה 19 במגדל רסקו ברחוב דניאל פריש, שגרירות צרפת בבניין קופסתי ופשוט ברחוב הרברט סמואל מול הים, וגם שגרירות ארה"ב, שוכנת בבניין רגיל למדי ולא מתבלט ברחוב הירקון.
לעומת זאת, במקומות אחרים בעולם אפשר לפגוש שגרירויות שהאדריכלות של המבנים שלהן יותר פרזנטטיבית ויש בה בשורה תרבותית ופוליטית בעלת משמעות. ההבטחה של טראמפ להעתיק את השגרירות האמריקאית לירושלים בחודש מאי הקרוב מסקרנת לפיכך לא רק מן ההיבט הפוליטי, אלא גם משום שהיא מבשרת בהכרח על בניית פרויקט אדריכלי גדול.
גלישה אל מעבר לקו הירוק
חיים שיף, מאבות המלונאות בארץ, היה הראשון שגילה את הפוטנציאל הלא ממומש של אזור שכונת תלפיות, שהייתה עד שנת 1967 אזור קצה, ממש על קו הגבול. בתחילת שנות ה-60 רכש שיף כמה עשרות דונמים מקיבוץ רמת רחל, שבהם הייתה אכסניה לחיילים משוחררים. המיתוס מספר ששיף חרג מהיתרי הבנייה ובנה חלק מהמלון החדש שלו בתוך שטח ירדן, שנוצרה תקרית דיפלומטית ושרק בגלל מלחמת ששת הימים, שאיפשרה את סיפוח השטח, העניין נפתר. כך או כך, אחרי המלחמה בנה שם שיף את מלון דיפלומט, שכלל 500 חדרי אירוח ומרכז כנסים גדול ונפתח באופן רישמי בשנת 1972.
בשנת 2003 רכשו האמריקאים מדובי, בנו ויורשו של חיים שיף, את המגרש שנמצא דרום מערבית למלון דיפלומט. מדובר ב-24 דונם שעליהם בנו האמריקאים מבנה קונסוליה חדש, שהחליף את הקונסוליות של שייח ג'ראח והקל את הלחץ על זו שברחוב אגרון.
את מבנה הקונסוליה החדש תכנן משרד האדריכלים מן-שנער, יחד עם אדריכלית הנוף ברברה אהרונסון. מדובר במבנה בן שש קומות שנבנה מעל מרתפי שירות וחניה, מוקף בגן גדול. סגנון האדריכלות הוא סוג של היי-טק לוקאלי, שהיה נפוץ כאן לפני כ-15 שנים, ומשלב קיר מסך מזכוכית כהה, משטחי אלומיניום וחיפוי אבן "ירושלמית", כמתבקש. חשוב לדעת שהבנייה לא הושלמה מעולם והקונסוליה שנפתחה במקום בשנת 2010, היא רק חלק קטן מהקומפלקס, או לדייק, מבנה המבואה.
בשנת 1988 הוצא למלון דיפלומט צו סגירה וב-1991, כשהחלה העלייה מאתיופיה ומברית מועצות לשעבר, נשכר המלון על ידי משרד הקליטה שהפך אותו למעון לעולים חדשים ואחר כך לבית אבות. בשנת 2014 רכשו האמריקאים מדובי שיף גם את שטחו של מלון דיפלומט, שכזכור פולש מעט אל מעבר לקו הירוק, אולם מכיוון שהחוזה עם משרד הקליטה הוא עד 2020, הצפי הוא שהאמריקאים לא ייכנסו למקום עד אז.
שטח אחר פנוי, באזור מחנה אלנבי, הוחכר לאמריקאים בשנת 2003 על ידי רשות מקרקעי ישראל. מדובר ב-31 דונם שעדיין עומדים ריקים.
למה שתיבנה השגרירות דווקא בשכונת ארנונה/תלפיות? רינת סילבסטר מסוכנות התיווך הירושלמית "חזון נכסים", מאמינה שמדובר במיקום מצוין: "אין בירושלים שטחים גדולים פנויים. זה אמנם לא רחביה או טלביה, אבל זה קרוב מאוד גם למרכז העיר וגם לשכונות ג'בל מוכבר ולעיר העתיקה. הרי הם לא יקימו את השגרירות בהר חומה, בגילה, או ברמות. הם יבנו באזור שהוא מרכזי יחסית ולא מעבר לגבול (הכוונה לקו הירוק, ג.נ). זאת עתודת הקרקע היחידה שיש בגודל הזה בלב העיר".
לדברי גורם בשגרירות ארה"ב בישראל: "אנחנו בוחנים כמה חלופות, כולל שטחים בירושלים שכבר חכורים או נמצאים בבעלות ממשלת ארה"ב, וזה כולל גם את מתחם ארנונה. אנו מצפים שתהליך מציאת אתר, עיצוב, תכנון, הוצאת אישורים ובניית מבנה הקבע של השגרירות ייקח 7-9 שנים".
יש לקוות שבמחלקת המדינה יהיה מי שיתעשת, וכמו בבייג'ין ובלונדון, תיערך תחרות וישתתפו בה אדריכלים מצוינים, וגם אנחנו נזכה לראות מבנה שיהיה בטוח ומוגן, ובו זמנית, עוצמתי וחדשני ומלהיב. מגיע לנו.
הנה עוד כמה שגרירויות של ארה"ב ברחבי העולם.
שגרירות ארה"ב בבייג'ין: "אינטגרציה של מסורות"
שגרירות ארה"ב בסין נחנכה בשנת 2008, בזמן המשחקים האולימפיים, ונועדה לענות על הצרכים הגדלים בשירותים קונסולאריים של השוק הסיני המתפתח. השגרירות ממוקמת בצפון מזרח העיר האסורה של בייג'ין, על שטח של 40 דונם שבו שישה מבנים. באתר עובדים יותר מ-2,300 איש שמייצגים יותר מ-50 סוכנויות פדרליות. עלות הפרויקט הייתה 434 מליון דולר.
מתכנני קומפלקס השגרירות בסין הם משרד האדריכלים SOM - אחד ממשרדי האדריכלים הגדולים בעולם, שלו 10,000 פרויקטים והוא פועל ביותר מ-50 מדינות. בין היתר הם אחראים לתכנון של בורג' חליפה, המגדל הגבוה בדובאי, ולמגדל החירות במנהטן.
על פי אתר האינטרנט של משרד המתכננים, גולת הכותרת של קומפלקס השגרירות הוא מבנה דמוי קופסת זכוכית, בגובה של שמונה קומות, הממוקם במרכז בריכת נוי, שחלונות הזכוכית שלו המוארים לעת ליל נדמים כמעין פנס תאורה סיני. בתיאורם את הפרויקט מדגישים מזמיני העבודה והמתכננים את המאמץ לייצר חיבור בין הטכנולוגיה האמריקאית המתקדמת לבין האסתטיקה הסינית. בסופו של דבר נראה שהעניין בא לידי ביטוי בעיקר בתכנון המרחב הציבורי, שכולל שבילים ולצידם שורות עצים, בריכות נוי וגנים קטנים.
שגרירות ארה"ב בלונדון: "קוביית קריסטל"
מבנה שגרירות ארה"ב בלונדון, שנפתח בחודש ינואר השנה, זכה לפרסום מיידי בגלל ציוץ של טראמפ ש"לכלך" על משטר אובמה, שמכר כביכול את מבנה השגרירות הישן ברובע ווסטמינסטר בזול ובנה מבנה חדש וראוותני בתקציב מנופח. כך או כך, הבניין, שעלה כמיליארד דולר הוא בהחלט יוצא דופן מבחינה אדריכלית והפך די מהר לאתר עלייה לרגל.
המבנה, שתוכנן ע"י משרד האדריכלים קיראן וטימברלייק (Kieran Timberlake) מפידלפיה, נראה כמו קוביית קריסטל, אך למעשה מדובר בקופסת בטון מזויין בגובה 12 קומות, שמחופה בזכוכית ובמעטה/מסך של "מפרשים" מחומר פלסטי שקוף, וניצבת בתוך בריכת נוי דמויית חפיר. המבנה ממוקם ב-Wandsworth, חלק של העיר ששימש עד לא מזמן כאזור תעשייה.
באתר האינטרנט של שגרירות ארה"ב בלונדון מדגישים הכותבים דווקא את החזון ה"סביבתי" ואת העובדה שהמבנה עומד בתקנים הירוקים המחמירים ביותר. בין היתר, יש במבנה מערכת של אספקת מים עצמית מקידוח באקוויפר, איסוף מי גשם מהמרזבים, שימוש בתאורה טבעית, קולטנים סולאריים, סנסורים לחיסכון בתאורה וחימום באנרגיה ירוקה מופקת מפסולת (CHP). המעטה המפוסל שמחפה את המבנה ומסנן את הקרינה יוצר מבקבוקי שתייה שמוחזרו.
מבקרת האדריכלות של The Inquirer, אינגה סאפרון, סבורה שטראמפ שגה בביקורת שלו על מחלקת המדינה. לדבריה, מבנה השגרירות הישן, שתוכנן בשנות ה-50 בידי האדריכל הפיני-אמריקאי אירו סארינן, התאים אולי למנטליות של ימי המלחמה הקרה, אך לא עמד בתקני הביטחון המחמירים הנדרשים להתקפות טרור. לדבריה, מכירת מבנה השגרירות הישן, שנמכר למשקיע מנסיכות קאטאר ויוסב, בסיועו של האדריכל דיוויד צ'יפרפילד, למלון יוקרה, כיסתה את עלויות הקמת המבנה החדש.
שגרירות ארה"ב בברלין: "יעד מבוצר"
מבנה שגרירות ארה"ב בברלין ממוקם ב-Pariser Platz, בקצה המערבי של שדרת אונטר דן לינדן, לא רחוק משער ברנדנבורג. המבנה, שנחנך ב-4 ביולי 2008, נבנה באתר שבו שכנה שגרירות ארה"ב עד מלחמת העולם השנייה, עד שנהרסה בהפצצות הרוסים והאמריקאים על העיר. העברת השגרירות מהעיר בון והקמת המבנה החדש היוו צעד חשוב בהכרה של ארה"ב בגרמניה המאוחדת.
האחראים לתכנון השגרירות בברלין הם משרד האדריכלים Moore Ruble Yudell מסנטה מוניקה, קליפורניה, והעלות נאמדה ב-120 מיליון דולר. העניין הביטחוני היה מרכיב קריטי בתכנון המבנה ולכן, על אף מיקומו באזור פופולרי למדי, נדרשו המתכננים לייצר ביטחון מרבי, שהושג ע"י תכנון של מבנה עם חזיתות אטומות למדי, ובמרכז חצר ענקית.
באתר האינטרנט של השגרירות הבהירו הכותבים כי סגנון האדריכלות, העיצוב והבחירה בחומרים משקפים היטב את הצורך בביטחון ומאידך, את השאיפה לפתיחות - שתי איכויות שמאפיינות את אמריקה.
הציבור הברלינאי קיבל את המבנה החדש בסלידה עזה. המבקרים כינו אותו בשמות גנאי כמו "שיכון", או "יעד מבוצר", וטענו שהאדריכלות הפוסט מודרנית שלו מתאימה אולי למערב התיכון בארה"ב, אך עבור עיר כמו ברלין היא בנאלית ואפילו מכוערת.
שגרירות ארה"ב בבגדד: "מצודה אקסטרווגנטית"
השגרירות האמריקאית בעיראק, שנחנכה אף היא בשנת 2008, היא מבנה השגרירות הגדול ביותר שנבנה עד כה. היא משתרעת על שטח של כ-460 דונם, גדול פי 10 משטח השגרירות בבייג'ין וכמעט כמו קרית הוותיקן ברומא. השטח מגודר והצילומים של הבניין מעטים. השגרירות בבגדד נבנתה בתקציב של 750 מליון דולר ועד לחנוכת המבנה בלונדון, נחשבה ליקרה ביותר. בקומפלקס המבוצר, שנבנה לצד הנהר, היו תקופות שבהן עבדו יותר בשגרירות מ-10,000 עובדים, ונוסף על הפונקציות המשרדיות הדיפלומטיות הרגילות,יש בו גם מבני מגורים של השגריר, הצוות, אזור פעילויות ספורט, קניון, תחנת כוח, תשתיות מים ומתקנים לטיפול בפסולת. התכנון נעשה על ידי משרד Berger Devine Yaeger מקנזס סיטי.
מבקרי האדריכלות בעולם נהנו לקטול את הבניין. ג'ונתן גלנסי מהגרדיאן כינה את המבנה "מפלצת" וטען שהאדריכלות של השגרירות בבגדד חוטאת בצורה הבסיסית ביותר לערכים שמבנה מעין זה אמור לשדר: "מאור פנים, חסד ונאורות". ב-cnn כינו את המבנה "בונקר מבוטן", ב-PRI (הרדיו הציבורי) קראו לו "קולוניה עצמאית" ובווניטי פייר - "מצודה אקסטרווגנטית".