אבי בלו דני גולדשטיין איוב קרא חזי צאיג. : צילום: איל קרן
בנק הדואר משיק כרטיס נטען בשיתוף עם מאסטרקארד. הכרטיס נטען בסכום של עד 20 אלף שקל בשקלים, באירו או בליש"ט.
הכרטיס משמש ככרטיס אשראי לכל דבר, למרות שאינו מחייב פתיחת חשבון בנק בבנק הדואר, והוא מיועד ל-3 קהלים עיקריים: היוצאים לחו"ל, המבצעים קניות אונליין (גם עבור בני הנוער) ועבור כמיליון תושבי ישראל שמסורבים בפתיחת חשבון/כרטיס אשראי על-ידי הבנקים.
את הפוטנציאל הבלתי ממומש לכרטיסים נטענים בישראל שואב אבי בלו, מנהל בנק הדואר, מהמתרחש בעולם. לדבריו, "מאז המשבר הכלכלי העולמי בשנת 2008, הביקוש והשימוש בכרטיסים נטענים גדל: ב-2016 היקף השימושים הוערכו בכ-900 מיליארד דולר עם צפי צמיחה של פי ארבעה, ל-3.6 טריליון דולר ב-2022 (לפי נתוני חברת המחקר AMR - Allied Market Research). עיקר השימושים בכרטיסים נטענים בעולם הם משיכת מזומנים ורכישה בחנויות, תשלומים לממשלה, לרבות העברת קצבאות לכרטיסים הנטענים. שימוש נוסף המגיע להיקפים דומים הוא השימוש בנסיעות לחו"ל וברכישות באינטרנט".
לדבריו, בצרפת למשל יש 70 מיליון כרטיסים נטענים, ובאיטליה 60 מיליון, זאת בשעה שבישראל עומד מספר הכרטיסים הנטענים שמחזיקים הצרכנים על מיליון בלבד, 700 אלף מתוכם מנפיק בנק הדואר. "7.6 מיליון ישראלים נסעו לחו"ל ב-2017. כל אחד מהם הוא לקוח פוטנציאלי לקחת כרטיס נטען במט"ח לשימוש בטוח בחו"ל", אמר בלו.
לדברי בלו, הכרטיס החדש נטען באירו ובליש"ט אך לא בדולרים, משום שהוא מכוון בעיקר לאירופה. כרטיס דולרי מנפיק הדואר זה מכבר במסגרת כרטיס נטען בשיתוף עם ויזה העולמית ולצדו כרטיס שקלי נטען בעד 1,000 שקל לשימוש חד-פעמי.
הכרטיס החדש ניתן להטענה של עד 20,000 שקל בתמורה ל-2% מכל טעינה. אין עמלה בטעינה של מט"ח, ועלות ההנפקה של הכרטיס היא 45 שקל ל-5 שנים.
לעומת כרטיסים נטענים של הבנקים הגדולים, נכון לעכשיו לכרטיס של בנק הדואר מגבלת שימוש לגיל 18, כשבעוד חודשיים הוא צפוי ליישר קו עם הבנקים האחרים ולאפשר את השימוש גם מגיל 16. טעינה מתבצעת בסניפי הדואר או דרך אתר בנק הדואר למחזיקי החשבון בו.
יש לציין כי הכרטיס אינו משויך לחשבון בנק, והוא פתוח לכלל הציבור ומאפשר גם משיכת מזומנים בכספומט. בתי העסק משלמים סליקה, שלדברי בלו נמוכה ביחס לכרטיס אשראי רגיל, והיתרון עבורם הוא קבלת התשלום באופן מיידי - גם מבחינת הצרכן החיוב הוא מיידי ולא נתון למועד חיוב בדומה לכרטיס אשראי. במקרה של אובדן או גניבה הכרטיס נחסם, והיתרה מועברת לכרטיס אחר, אולם יש לציין כי הכרטיס אינו מבוטח, כך שאם גיליתם כי הכרטיס נגנב אחרי שנעשה בו שימוש - הכסף אבד.
מנכ"ל דואר ישראל, דני גולדשטיין, שם את הדגש על עולם הקניות המקוונות עם השקת הכרטיס שיכול להוות פתרון של מסגרת לקונים הצעירים. "88% מהגולשים קונים אונליין, ו-82% מהם קונים באתרים בינלאומיים. זאת ועוד, 92% מהנוער קונה בממוצע של 127 שקל, וזה כולל גאדג'טים, אופנה וטיפוח. זה קהל עצום".
עבור הדואר, ככל שנקנה יותר ונשלח חבילות לארץ - הדואר ירוויח. 95% משוק החבילות הנכנסות לישראל מגיע דרך דואר ישראל - נושא שעלה במסגרת המלצות חוק ההסדרים, לפיו יש לפתוח את ה"מייל האחרון" בקנייה המקוונת לתחרות.
"ברור לנו שללקוח יש אלטרנטיבה. אם אנחנו רוצים שהוא יעבוד איתנו, הדברים צריכים להיות מהירים ללא סחבת וביורוקרטיות. זה שוק תחרותי, וכל חברה יכולה להיכנס אליו", אמר גולדשטיין.
באשר ל"האשמות" שנשמעו בענף האופנה כי הדואר מעודד את הקונים אונליין להמשיך ולקנות מחוץ לגבולות המדינה, אמר גולדשטיין: "מוטב שיפנו את המאבק שלהם לאפיק אחר ורלוונטי יותר כמו הקניונים והרשויות. אנחנו גאים שאנחנו מובילים את מהפכת הורדת יוקר המחיה ויצירת גלובליזציה המאפשרת לצרכנים לקנות מותגים בלי הגבלה. זו מהפכה שרק מתחילה", אמר והוסיף כי "הדואר הוא רשת הקמעונאות הגדולה בישראל עם 700 סניפים בכל הארץ ובסך-הכול יותר מ-1,200 נקודות מסירה. יש לנו 50 מיליון מבקרים בשנה. בנק הדואר הוא זרוע סינרגיה, ובתוך הנקודות האלה נרחיב את השירותים הפיננסים שאנחנו נותנים".
בתוך כך אמר היום בהשקה יו"ר דירקטוריון הדואר, חזי צאיג, כי הדואר צועד לקראת הפרטה. "על שולחן שרי התקשורת והאוצר מונחת הצעת ההחלטה, ובשבוע-שבועיים הקרובים הנושא יגיע לוועדת שרים להפרטה. אני מאמין שלאחר מכן ניערך לכך ונחליט על זהות המשקיע. המתווה קובע 20% למשקיע פרטי ו-20% לכלל הציבור. ההפרטה היא נדבך חשוב בתכנית ההבראה של הדואר".
שר התקשורת, איוב קרא, שנכח בהשקה אמר כי "בזמן שהבנקים בוחרים את לקוחותיהם וסוגרים סניפים, בנק הדואר הוא הבנק של כולם עם פרישת השירותים הפיננסיים הרחבה ביותר בישראל, הכוללת 700 סניפים בכל רחבי הארץ; במסגרת 'מהפכת קרא' והורדת יוקר המחיה, אפעל מול כל המשרדים כדי לסייע לאוכלוסיות החלשות ולהפוך את בנק הדואר לבנק חברתי אמיתי, המסייע בחינוך פיננסי לנזקקים. כמיליון תושבים מתנהלים ללא כרטיס אשראי או חשבון בנק. האנשים האלה יוכלו מעכשיו להסתובב ברחוב בראש מורם ולבצע את קניותיהם בסופרמרקט בדומה לכולם".
