חרדי בירושלים / צילום: ראסל בוייס, רויטרס
"העלאת גיל הפטור ל-26 תחזיר אותנו עשור שלם אחורה במאמצים לשלב גברים חרדים בשוק העבודה", כך הזהירו היום גורמים ממשלתיים העוסקים בנושא, בהתייחסם לנוסח חוק הגיוס שאושר. אותם גורמים אמרו "אנחנו יורים לעצמנו ברגל".
כלכלנים וחוקרים התקשו להעריך את היקף הנזק למשק כתוצאה מאימוץ החוק במתכונתו הנוכחית. בשנת 2009, למשל, בתשובה לשאלת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, העריך משרד האוצר ב-4 מיליארד שקל לשנה את אובדן התוצר הישיר למשק כתוצאה מדחייה של שנה בכניסתם של חרדים לשוק העבודה. ואולם, מאז גדל היקף מקבלי הפטור משירות בהיקף ניכר.
"הפונקציה היא בעצם ישיבה או צבא", אומר אסף מלחי חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ורכז תחום מחקר חרדים במנהל המחקר של משרד העבודה והרווחה. "הרבנים והפולטיקאים יוצרים כאן מלכוד ללומדים. הם אומרים דבר מאוד פשוט - ככל שנקשור בין השירות הצבאי לשוק העבודה - כך הוא יהיה חייב להיות רשום בישיבה בכולל עד גיל יותר מבוגר. האוצר והמשרדים הכלכליים מהצד השני מעדיפים לתת את הפטור כבר בגיל 18, כדי שהחרדים ייכנסו לשוק העבודה בגיל מוקדם ככל האפשר ויתחילו לצבור ניסיון".
נוסח הצעת החוק בנושא אי-גיוס לומדי תורה לצה"ל אושר היום בוועדת השרים לענייני חקיקה. הנוסח שאושר קובע, כי הפטור משירות צבאי יינתן בגיל 26 לעומת גיל 24 כיום. המשמעות מבחינת המשק ברורה: רוב הגברים החרדים יישארו עוד שנתיים בישיבות לפני שיצאו לשוק העבודה. מדובר באובדן של שנתיים חשובות מאוד מבחינת רכישת המיומנויות, אשר יקבעו את יכולת ההשתלבות בשוק העבודה לטווח הארוך. לפי אחת ההערכות, העלאת גיל הפטור בשנתיים עלולה להוריד את שיעור ההשתתפות בשוק העבודה של גברים חרדים בארבע עד שש נקודות אחוז, כלומר בחזרה מ-51% לסביבות 45%, שיעור דומה לזה של נשים ערביות.
למ"ס: החרדים יהוו 32% מהאוכלוסיה
להצלחת מהלך השתלבותם של גברים חרדיים בשוק העבודה יש חשיבות קריטית מבחינת עתידה הכלכלי של ישראל. נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, כלכלנים בכירים ורק לאחרונה גם ארגון ה-OECD בדוח השנתי של על ישראל, הגדירו את הסוגייה כבעייה מספר אחת של המשק הישראלי בטווח הארוך.
מדובר בבעיה שמאפיינת את הגברים החרדים (ונשים ערביות) - שיעור השתתפות הנשים החרדיות בשוק העבודה עומד על כ-70% והוא גבוה משיעור ההשתתפות של נשים במדינות ה-OECD וקרוב מאוד לשיעור ההשתתפות של כלל הנשים. הגידול הדמוגרפי העצום הצפוי במגזר החרדי יחריף את הבעיה עם השנים: על פי תחזיות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יגדל משקלו של המגזר החרדי בכלל האוכלוסיה בישראל מ-19% כיום ל-32% בסביבות 2050.
הורדת גיל הפטור משירות חובה התגלתה כאמצעי האפקטיבי ביותר לעידוד השתלבותם של גברים חרדים בשוק העבודה. סקירת נתוני ההשתתפות על פני העשורים האחרונים מראה כי שיעור הגברים החרדים היה בירידה מתמשכת עד שנת 2002, כאשר נחקק חוק טל. באותה שנה התהפכה המגמה והחלה עלייה הדרגתית בשיעור ההשתלבות של הגברים החרדים. נקודות ציון נוספות היו ב-2012 כאשר בעקבות ביטול חוק טל על ידי בג"ץ, קבעה ועדת גבאי מכסות לשירות של גברים חרדים ונתנה אגב כך פטור לאלפי בחורי ישיבות (במסגרת מה שכונה אז באוצר "ריקון הבריכה").
ב-2014 בעקבות חוק השוויון בנטל שיזם שר האוצר יאיר לפיד (וועדת שקד), שוב הוענקו פטורים מגיוס לעשרות אלפי אברכים. בעקבות החוק של לפיד ועבודת ועדת שקד הורד גיל הפטור משירות בצה"ל לאברכים מ-28 ל-24. השפעת הורדת גיל הפטור הייתה ברורה: שיעור ההשתתפות בעבודה זינק בתוך שנה בשש עד שמונה נקודות האחוז מ-44.7% בתחילת 2014 ועד ל-53.8% ב-2015, כלומר בתוך שנה הושגה התקדמות בשילוב גברים חרדים בעבודה בשיעור של 60%-80% מההתקדמות שנעשתה על פני עשור שלם. "אם יש חברה שמגיבה בצורה חזקה מאד לתמריצים זו החברה החרדית" אומרים גורמים ממשלתיים.