אולף שולץ / צילום: רויטרס,
משרד האוצר הגרמני יושב במה שהיה פעם משרד התעופה הנאצי של הרמן גרינג. ביום שבת האחרון עצרו מול שערי הברזל הכבדים שלו קבוצות תיירים, ומדריכיהן הסבירו באיטלקית, בספרדית ובאנגלית על הגלגול שעבר הבניין מימי הרייך השלישי, דרך ההכרזה בו על הקמת מזרח-גרמניה הסוציאליסטית, ועד שהפך למקום מושבו של המשרד הממשלתי החשוב ביותר של הכלכלה הגדולה ביותר באיחוד האירופי. המסדרונות הם אותם מסדרונות - הבניין העצום בווילהלמשטראסה כמעט שלא נפגע בהפצצות בעלות הברית - אבל האידיאולוגיות בהם השתנו מקצה לקצה.
לא בשביל כולם. בעבור אירופים רבים, במיוחד ממדינות דרום אירופה, מי שעמד בראש משרד האוצר עד הבחירות האחרונות, וולפגנג שויבלה, היה לא פחות מממשיך דרכם של הנאצים. הקיצונים שבהם התייחסו לצעדי הצנע ולקיצוצים בגוש האירו שהכתיב הפוליטיקאי הגרמני הוותיק (75), ביחד עם בריסל וקרן המטבע העולמית, כאל ניסיון כיבוש גרמני מחודש של אירופה, באמצעים אחרים. הפגנות ועיתונים ביוון לא נרתעו מלהציג אותו, ואת קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, במדים נאציים.
אבל שויבלה עזב את המשרה, וביום רביעי הקרוב - אחרי שאנגלה מרקל תיבחר בפרלמנט הגרמני לכהונה נוספת כקנצלרית בראשות קואליציה רחבה - ייכנס למשרד מי שהוביל את המשא-ומתן איתה על הקמת הממשלה, הפוליטיקאי הסוציאל-דמוקרטי אולף שולץ (Scholz). אחרי כמעט עשור תחת הנהגתו הקפדנית והשמרנית של שויבלה, גרמניה, ואירופה כולה, תוהות כיצד ייראה משרד האוצר הגרמני בראשותו.
שולץ נכנס למשרד, ולתפקיד סגן הקנצלרית המתלווה אליו, על גבי ההסכם הקואליציוני הנדיב שחתמו הסוציאל-דמוקרטים עם מרקל, שנקלעה למצוקה פוליטית אחרי תוצאות הבחירות בספטמבר האחרון. בשבוע שעבר הציג הפוליטיקאי בן ה-59 בבית המפלגה בברלין את נבחרת תשעה השרים של מפלגת המרכז-שמאל. "הוא עשה זאת בטון האופייני לו - של נוטריון", העיר העיתון "די ולט" על שולץ, שלמד משפטים ועבד כעורך דין מומחה בתחום העבודה במקביל לקריירה הפוליטית שלו. מרקל, לפי הדיווחים, הסכימה להעביר את המשרד החשוב לעמיתיה מהקואליציה רק לאחר שהתחייבו כי שולץ ימלא את התפקיד.
"הם לא חברים, אבל יש ביניהם הערכה הדדית", נכתב בפרופיל שלו ב"שפיגל", "שניהם מעריכים אמינות, אחריות ורצינות". בדומה לקנצלרית, שאינה מתרגשת מפרובוקציות (בפגישתה הראשונה עם פוטין הביא ראש ממשלת רוסיה דאז לפגישה כלב גדול, למרות שידע כי היא סובלת מפוביה מכלבים. מרקל קפאה במקומה בפחד. אחרי כן אמרה, לפי הדיווחים: "אני מבינה למה עשה זאת, הוא ניסה להרגיש גבר"), גם שולץ מוגדר כבעל "מזג צפון-גרמני צונן". "הוא לא איש של רגשות", הגדיר זאת ערוץ הטלוויזיה ARD, "ובמפלגה הסוציאל-דמוקרטית הוא זכה לכינוי 'שולצומט" (על משקל 'אוטומט', א.א.)".
תכונות אלה נתפסות לעתים כחיסרון. "הוא אחד הפוליטיקאים המבריקים ביותר במפלגה", אמר לעיתון גרמני פוליטיקאי עמית, "אבל גם אחד היהירים ביותר". בעבר לא הסתיר את שאיפתו להתמודד על הנהגת המפלגה, ורמז כי הוא ראוי לכך. "אולף שולץ מאמין שהוא האדם הנכון. כמעט לכל תפקיד", כתב השבועון "די צייט" מהמבורג, מדינת העיר שבראשה עמד שולץ בשש השנים האחרונות, "אבל ההיבריס שלו הופך אותו לפגיע לטעויות".
האם התקציב ייפרץ?
אחת השאלות הגדולות היא כיצד ינהג שר האוצר הסוציאל-דמוקרטי בנוגע לתקציב. שויבלה הוערך במדינה כאביר המשמעת התקציבית הגרמנית. הוא נחשב למי שאיזן את התקציב הגרמני, על רקע כלכלה צומחת; מי שסירב לאפשר הגדלת הוצאות ממשלתיות לגרמניה, וגם למדינות אחרות החברות בגוש האירו. הוא נודע בכינוי "מר האפס השחור", על שם השורה התחתונה בתקציבים המאוזנים שהעביר שנה אחרי שנה. כשפרש, התכנסו מאות עובדי משרד האוצר בחצר הבניין הנאצי לשעבר והסתדרו בצורת אפס, כשהם לבושים בחליפות שחורות.
שולץ ניסה להרגיע את החששות, והבטיח בראיון ל"שפיגל" בחודש שעבר להמשיך את דרכו של קודמו. "אנחנו כסוציאל-דמוקרטים מאמינים במצב פיננסי יציב ואיתן", אמר, "אחרת, ניאלץ לסמוך כל פעם על צמיחה נוספת וגידול בגבייה ממסים. למרות כל הרעיונות שלנו והשאיפות, עלינו לראות מה ניתן לביצוע ומה לא".
כבר בקיץ הקרוב, אז צפוי שולץ להציג את תקציב 2019 לממשלה הגרמנית, הצהרות אלו יעמדו למבחן. בעוד ההסכמים הקואליציוניים, שמבטיחים בין השאר יותר כסף להורים, סבסוד מעונות ויום לימודים ארוך והורדה הדרגתית של מס הסולידיות, כרוכים בהגדלה תקציבית של 90 מיליארד אירו, לפי מומחים, לרשותו של שולץ יעמדו כ-43 מיליארד אירו בלבד, שרובם נובעים מעודף הגבייה העצום בכלכלה הגרמנית ב-2017 (37 מיליארד אירו).
אבל שולץ גם טרח להבהיר מראש היכן הוא מתכוון לסטות ממדיניות קודמו - בדיוק בצעדים שהובילו את שויבלה לככב כדמות שנואה בהפגנות ביוון ובאיטליה. "אנחנו לא רוצים להכתיב למדינות אחרות באיחוד כיצד עליהן להתפתח", אמר באותו הראיון, "בוודאי שנעשו טעויות בעניין זה בעבר".
המפתח ליציבות הקוליאציה
שאלה מרכזית נוספת שעלתה בגרמניה בימים שלפני כינון הממשלה החדשה היא כיצד יסתדר שולץ פוליטית עם מרקל. נשוי וללא ילדים, כמו מרקל, היחסים הפוליטיים בין השניים אמורים לעמוד בבסיס יציבות הקואליציה הגדולה. שולץ כבר כיהן תחת הקנצלרית, בין השנים 2007 ל-2009, אז מילא את תפקיד שר העבודה. אלה היו שנות משבר האשראי העולמי, וגרמניה נחשבת לאחת הכלכלות שנפגעו בצורה הפחותה ביותר ממנו, בין השאר בגלל תפקודו של שולץ בחקיקת תקנות חירום ושל איגודי העובדים והמעסיקים בגרמניה. הם בחרו להתמודד עם המיתון העולמי על ידי חופשות יזומות, עבודה חלקית ועוד שלל פתרונות יצירתיים, שמטרתם הייתה להימנע מפיטורים. זה עבד מצוין - שכר העובדים אמנם נשחק, אבל עם היציאה ההדרגתית מהמשבר, גרמניה הייתה בעמדה מצוינת ליהנות מהעלייה בצריכה, ונמנעו פיטורים של 1.7 מיליון עובדים.
"אולף שולץ הוא נכס גדול לפוליטיקה ברמה הארצית", אמרה עליו עמיתתו להנהגת המפלגה, אנדראה נאהלס.
למעשה, כלכלנים בגרמניה הצביעו רחוק יותר בעבר, על התפקיד המרכזי שמילא שולץ בהעברת הרפורמות של ראש המפלגה הסוציאל-דמוקרטית והקנצלר לשעבר גרהארד שרדר. תחת הכותרת "אג'נדה 2010" הפחית שרדר את תשלומי הרווחה למובטלים, שינה צורות העסקה, ואיפשר עבודה חלקית לא-מאוגדת. לדברי הכלכלנים, צעדים אלה, שבוצעו בתחילת שנות ה-2000, אחראים לשגשוג הכלכלי שחווה גרמניה כעת. שולץ עמד לצד שרדר וגיבה אותו בקרב הפנים-מפלגתי על העברת הרפורמות הללו, שכמעט חיסל את המפלגה.
כבר בסוף השבוע הקרוב ייצא שולץ לנסיעת העבודה הראשונה שלו כשר האוצר הגרמני - לפגישת מדינות ה-G20 בבואנוס איירס. בשנה שעברה התקיימה הפגישה בעירו המבורג, והייתה רקע להפגנות אלימות ששיבשו את חיי בעלי העסקים ותושבי העיר. הפרשה כמעט חיסלה את הקריירה הפוליטית שלו, בעקבות אוזלת היד שהפגינה העירייה בהתמודדות עם המהומות, ושולץ התנצל באופן פומבי בפני תושבי העיר על כך. כעת, יאפשר המפגש לשר האוצר הגרמני החדש להציג את עצמו ולבסס את מעמדו גם בזירה הבינלאומית, שבה הוא ידוע פחות. אחרי הכול, כתב העיתון הכלכלי "הנדלסבלאט", בשל התפקיד המוביל של גרמניה באיחוד האירופי וחשיבות גוש האירו, "תפקיד שר האוצר הגרמני הופך בהדרגה גם לתפקיד השר לענייני אירופה".
אולף שולץ
■ בן 59, נשוי לפוליטיקאית בריטה ארנסט, ללא ילדים
■ עורך דין בהכשרתו, שהתמחה ועסק בדיני עבודה
■ כיהן כשר העבודה בממשלת מרקל בזמן המשבר הכלכלי (2007-2009)
■ תושב גאה של העיר המבורג, שבה כיהן כראש מדינת העיר בשש השנים האחרונות; הבטיח להישאר בעיר למרות המינוי לשר האוצר
■ ביקר באופן גלוי את ראש המפלגה, מרטין שולץ, שאותו החליף בהנהגה לאחר הדחתו
■ מכונה במפלגה "שולצומט", על משקל "אוטומט", בשל הסגנון הרובוטי והיבש שלו