שאול אלוביץ' / צילום: איל יצהר
איש העסקים שאול אלוביץ ורעייתו, איריס אלוביץ, החשודים במתן שוחד לראש הממשלה בנימין נתניהו, מבקשים מבית המשפט לבטל צווי תפיסת נכסים שהוצאו נגדם במסגרת חקירת תיק 4000 - תיק פרשת בזק.
השניים מבקשים משופט בית משפט השלום בתל-אביב, עלאא מסרוואה, להורות על שחרור כל הנכסים של איריס שנתפסו על-ידי המשטרה ובכלל זה חלקה בנכסים המשותפים לה ולשאול. כמו כן מבקש הזוג מבית המשפט להורות על שחרור לאלתר של מכונית המרצדס של שאול אלוביץ ועל שחרור פוליסות הביטוח שעל שמו. כמו כן הם מבקשים מבית המשפט להורות על שחרור מכונית האאודי של הבן, ליאור אלוביץ, ועל שחרור חשבונות בהם חסך הזוג אלוביץ עבור ילדיהם.
במסגרת החקירה הוצאו נגד הזוג אלוביץ 4 צווי תפיסת נכסים. בין היתר הוטל צו מניעה על 4 דירות של הזוג ברחוב יהונתן בתל-אביב וברחוב יואב בעיר ועל נכסים נוספים שלהם. כמו כן נתפסו 3 מכוניות - המרצדס של שאול, אאודי ששייכת לפי הנטען לבן ליאור ואאודי ששייכת לאיריס. בנוסף נתפסו חשבונות בנק וחשבונות ניירות ערך ופוליסות ביטוח שבבעלות הזוג אלוביץ.
את הבקשה לשחרור חלק מהנכסים התפוסים הגיש היום (ג') הזוג אלוביץ באמצעות עורכי הדין ז'ק חן ומיכל רוזן-עוזר. בבקשה נאמר כי "המבקשים כופרים במיוחס להם וכופרים מכל וכל בטענה כי ביניהם לבין אחרים התקיימו יחסי שוחד".
לדברי הזוג אלוביץ, כלל הנכסים שבבעלותה של איריס שנתפסו על-ידי צווי התפיסה "אינם רכוש שנעברה בו עבירה, אינם רכוש שעומדים לעבור בו עבירה, הם לא ניתנו כשכר בעד ביצועה, ולא שימשו אמצעי לביצוע עבירה וגם אינם עשויים להיות ראיה בהליך פלילי". לפיכך, לפי הנטען, "בהיעדר זיקה בין הרכוש התפוס לבין העבירות המיוחסות למבקשת - לא מתגבשת עילה לתפיסת הרכוש".
עוד מבקש הזוג אלוביץ, כאמור, לשחרר חשבונות חסכון שמנוהלים לטענתם עבור ילדיהם ומכונית אאודי שלדבריהם שייכת לבן, ליאור אלוביץ. הזוג מבקש לשחרר גם פוליסות ביטוח שבבעלות שאול אלוביץ ושנתפסו על-ידי הרשויות. לטענתם, "המבקש הגיע לגיל 70, ועל כן הוא זכאי לממש חלק מפוליסות הביטוח שברשותו", נאמר בבקשה. "שחרור פוליסות אלה שהגיע מועד פירעונן שהן פרי עבודתו הקשה רבת-השנים, מחויב המציאות".
לבקשה צירף הזוג אלוביץ תצהיר של עו"ד עמי ברלב, סמנכ"ל מטה בקבוצת יורוקום שבבעלות אלוביץ. לדבריהם, "מתצהיר זה עולה כי הכספים ששולמו ליורוקום תקשורת בגין פעילותו של המבקש כיו"ר או כדירקטור במסגרת הסכם הניהול עם בזק, מעולם לא שולמו או הועברו למבקש, ואלה שימשו את יורוקום בלבד לצורכי החברה".
לפי הבקשה, עוד עולה מתצהיר ברלב כי "תמורת עסקת בזק-yes, העומדת במוקד החשדות, מעולם לא שולמה או הועברה לאלוביץ אלא לחברות מקבוצת יורוקום ושימשה לפירעון חוב בנקאי של החברות ברובם המוחלט".
לפי הנטען, בנוסף מבהיר ברלב בתצהירו כי "מזה שנים ארוכות לא משך אלוביץ כל דיבידנד מחברת יורוקום תקשורת או בזק, אלא שביצע אף תרומת בעלים בסכום העולה על 30 מיליון שקל במזומן לצורך תפעול פעילות החברות בקבוצה וכן ביצע תרומות בעלים בהיקף משמעותי נוסף לאורך השנים האחרונות".
שאול ואיריס אלוביץ נעצרו לפני כחודש במסגרת סבב החקירות השני בתיק 4000 (פרשת בזק), אז פשטה המשטרה על ביתם ותפסה רכוש בבעלותם בשווי מיליוני שקלים. בין היתר עוקלו חשבונות הבנק של בני הזוג, נתפסו כלי רכב, חפצי אומנות, תכשיטים ופריטים נוספים שנלקחו מביתם.
השניים חשודים בקיום מערכת יחסים שוחדית עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, אשר לכאורה קידם את ענייני בזק במשרד התקשורת בתמורה לסיקור מוטה לטובת משפחת נתניהו באתר וואלה מקבוצת בזק. זאת בנוסף לחשדות נגד בעל השליטה בבזק ונושאי משרה בכירים בה, שהועברו לפני מספר חודשים לבחינת הפרקליטות, לפיהם נהגו לכאורה בכספי החברה כבשלהם, קידמו אינטרסים אישיים, העבירו מידע אסור בלי מעצורים וקיבלו בתוך כך מאות מיליוני שקלים.
לאחר שחרורו של אלוביץ ממעצרו למעצר-בית בן 10 ימים, הגישו עורכי דינו בקשה לבית המשפט להורות למשטרה להעביר לעיון הזוג אלוביץ את צווי התפיסה שעמדו בלב תפיסות הרכוש שלהם - לאחר שזו סירבה להעביר את הצווים לעיונם.
בבקשה נטען כי אי-העברת הצווים, שניתנו במעמד צד אחד, לעיונם של בני הזוג, מונעת מהם את היכולת לבחון האם הצווים ניתנו כדין, והאם הנכסים שנתפסו בפועל נכללים כולם בצווים שמכוחם הם נתפסו.
המשטרה סירבה להעביר את הצווים אך הסכימה להעביר לסנגורים את רשימת הנכסים של בני הזוג אלוביץ שנתפסו; אולם פרקליטי אלוביץ דרשו להעביר את הצווים עצמם.
השופט מסארווה (אשר החליף את השופטת רונית פוזננסקי-כץ בדיוני המעצר והתפיסות בתיק בעקבות "פרשת המסרונים") קיבל את בקשת בני הזוג אלוביץ, תוך שקבע כי ברירת המחדל היא שצווי חיפוש ותפיסה אינם נחשבים לחומר חסוי, ולכן ניתן להעבירם לעיון החשודים עוד בטרם הגשת כתב האישום בעניינם.
"הכלל הוא בדבר פומביות ושקיפות, ורק החריג הוא בהטלת חיסיון והסתרה מטעמי סודיות", ציין השופט בהחלטתו. "ברירת המחדל היא שצו שהוצא נגד אדם יופקד בידיו על-מנת לאפשר לו לממש זכות להעמיד את הצו (שניתן במעמד צו אחד) תחת שרביט הביקורת השיפוטית", נקבע. לאחר שקיבלו את הצווים אליהם, הגישו היום עוה"ד של הזוג אלוביץ' את הבקשה לשחרר חלק מהנכסים שנתפסו.