גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבועה החדשה בכלכלה העולמית - מכרה זהב למקורבים לצלחת

כשהבנקים המרכזיים ביקשו לתקן את נזקי בועת הדיור, הם בחרו להחליפה בבועה חדשה של אשראי זול ■ התוצאה היא שהונם של העשירים רק הולך וגדל - על חשבון הצעירים ומעמד הביניים ■ ניתוח

פסל השור מחוץ לבורסה לניירות ערך בניו-יורק / צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
פסל השור מחוץ לבורסה לניירות ערך בניו-יורק / צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

כשבועת האשראי לנדל"ן התפוצצה בשנת 2008 להפתעתם הגמורה של הבנקאים ושל הפדרל ריזרב שרקחו אותה, עמדו בפני הממשל והבנק המרכזי בארה"ב שתי ברירות חדות.

האחת, לבצע ניקוי אורוות, צעד שהיה עלול להכאיב ולגבות מחירים אישיים כבדים מכל המעורבים, בנקאים, פוליטיקאים ואנשי הפדרל ריזרב כאחד.

השנייה - הפתרון הקל, להטביע את בועת האשראי המתפוצצת בבועת אשראי חדשה גדולה פי כמה, "לייצר נזילות" בלשון הבנקאים המרכזיים, ובעצם "לבעוט את הפחית במורד הכביש", כלשון הביטוי הציורי. על כן אין פלא כי האופציה השנייה היא שנבחרה.

וכך, בעוד כ-500,000 אמריקאים מועמדים לדין מדי שנה בגין החזקת מריחואנה, עבירה שלבטח לא מסכנת את העולם, פחות מעשרה בנקאים זוטרים נענשו בדרך כלשהי בגין אירועי 2008 שהביאו את הכלכלה העולמית לסף קריסה.

כדי להציל את הבנקים פתח הבנק המרכזי של ארה"ב ב-2009 במתקפת ייצור כסף שכמוה לא ראתה ארה"ב מאז מלחמת האזרחים.

הפעילות כונתה במכבסת המילים "הקלה כמותית", ובמרכזה עמדה רכישה מסיבית של איגרות חוב ממשלתיות (הבנקים המרכזיים ביפן ובאירופה רכשו גם אג"ח קונצרניות) בכסף שהבנקים המרכזיים הדפיסו יש מאין. זאת בנוסף לרכישת המשכנתאות הרעילות מן הבנקים בוול סטריט.

בהמשך נוספו עוד אמצעים ובעיקר הורדת הריבית לאפס - באירופה וביפן היא אף הפכה לשלילית - כדי לעודד לקיחת אשראי מסיבי על ידי הבנקים ולקוחותיהם. הגידול העצום הזה בהיצע הכסף יחד עם הורדת הריבית שגבה הבנק המרכזי מן הבנקים, הוריד את הריבית בכל השווקים באופן דרמטי. הריבית על איגרות חוב של ממשלת איטליה למשל, שהן בכל קנה מידה מת-חי כשמדובר ביכולת פירעון, צנחה מכמעט 8% ב-2011 לפחות מ-1%.

הריבית על "אג"ח זבל" צנחה מ-23% בדצמבר 2008 לכ-5% כיום. המדיניות הצליחה לפחות במובן של ייצור חוב: זה גדל ביותר מ-85 טריליון דולר בתוך עשור, מכ-140 טריליון לכ-230 טריליון דולר היקף חוב עולמי בתחילת 2018.

מי הבעלים של מה

סיפורה של דירה בפתח-תקווה

הייצור העצום של יחידות מטבע גרם לעליית מחירים לאורך כל הכלכלה, הרבה מעבר לשיעור הרשמי, אך הזינוק הגדול במיוחד נרשם במחירי הנכסים. זאת הייתה "אינפלציה של נכסים". אלו עלו במאות אחוזים. הנדל"ן בישראל למשל יותר מהכפיל את מחירו בין השנים 2008 ל-2017. מדיניות הריבית אפס הגדילה את הביקוש לאשראי לדיור. הזינוק באשראי לדיור הזניק את הביקושים במהירות שההיצעים לעולם לא יכלו להדביק, והמחירים החלו לעלות באופן קבוע ומשמעותי. העלייה הנמשכת גרמה לעוד קונים מבוהלים ולמשקיעים בעלי אמצעים לרוץ ולקנות, תוך נטילת אשראי נוסף, וחוזר חלילה במעגל כמעט אינסופי.

בלשונו הסטרילית של בנק ישראל זה תואר כך: "הציבור הגדיל משמעותית את היקף המשכנתאות שנטל, את גודל המשכנתה הממוצע ואת משך המשכנתה הממוצע". במספרים: "תיק האשראי הבנקאי לדיור המשיך להתרחב - יתרתו הסתכמה בכ-300 מיליארד שקל, (נכון לאוגוסט 2016)".

ומה הייתה תוצאת האינפלציה של הנכסים? למי שממשיך להתגורר בדירתו בפתח-תקווה לא הייתה כל משמעות לעליית מחירה. ארבעת הקירות נותרו כשהיו, ארבעה קירות בפתח-תקווה. אך מי שהיו ברשותו שפע של נדל"ן, דירות או מקרקעין, התעשר יש מאין. ונוטלי האשראי? בשבילם מאות מיליארדי השקלים הללו של חוב חדש פירושם שנים ארוכות של הכנסות עתידיות שלא יוכלו ללכת למטרות אחרות. שעות ושנים של זמן, המשאב החשוב ביותר לאדם, שיושקעו בעבודה במקום בבילוי עם משפחה או חברים. הזדמנויות להגשמה עצמית, עסקית ותעסוקתית, שלא יוכלו להתממש כי "יש לי משכנתה על הראש". חופשות שלא יקרו, חסכונות של הורים שנשברו, סכסוכים משפחתיים שפרצו ועוד ועוד מחירים אישיים של מאות אלפי בעלי החוב הזה.

מי הם הנושאים בעול החוב ש"גדל משמעותית"? באופן לא פרופורציוני הצעירים ומעמד הביניים. מי המרוויחים הגדולים משקיעת הדור הצעיר ומעמד הביניים בחובות העתק האלו? הבנקאים נותני האשראי, הממשלה שהיא גם בעלת נדל"ן וגם מטילה מסים כשיעור מערך העסקאות, ומכאן גם עובדי הממשלה והארגונים הסמוכים על שולחנה, וכמובן בעלי הנדל"ן, מנהלי חברות הבנייה והמחזיקים במניותיהן. ואחרונה-חביבה התעשייה הפיננסית שאליה התגלגל הכסף הזה ישירות ובעקיפין.

הדירה בפתח-תקווה היא כמובן רק דוגמה מקומית קטנה, אך העיקרון זהה בכל מקום. כסף מיוצר בדמות של חוב, וייצורו המסיבי מעביר כוח קנייה מההמונים אל המעטים, ובראשם לאלה שקרובים למקור ייצור הכסף-חוב.

מעגל של מפסידים ומתעשרים

כאשר הפדרל ריזרב מלווה כסף לבנקים בריבית של כמעט אפס, והם מלווים פי עשרים מהסכומים שקיבלו מהבנק המרכזי (באמצעות בנקאות ברזרבה חלקית) בריבית של 6% ואף 16%, ברור מי מרוויח מריבית אפס ומי מפסיד מייצור החוב האינסופי. יתר על כן, בועת האשראי גם תורמת, בפני עצמה, לעליית מחירי המוצרים הרלוונטיים וכך נוצר מעגל אינסופי שבו נוטלי האשראי לעולם מפסידים והמקורבים לזרנוקי הכסף החדש הולכים ומתעשרים.

על היותו של חוב סוג של עבדות מודרנית עמד המשורר האמריקאי עזרא פאונד, שציין כי "בזמנים הקדומים מלחמות נועדו להשיג עבדים. הדרך המודרנית לאכוף עבדות היא באמצעות חובות". חוסר המוסריות והעוול בעבדות מהסוג הישן ברורים לעין המודרנית, אך עבדות החוב המודרנית מתוחכמת פי כמה. על עבדות שכזו אמר פעם הפילוסוף הגרמני יוהן וולפגנג פון גתה: "אין משועבדים ללא תקווה מאלו שבטעות מאמינים שהם חופשיים".

המגמה ברוב העולם זהה. בארה"ב למשל, לראשונה בהיסטוריה של הרפובליקה שלושת האנשים העשירים במדינה (וורן באפט, ג'ף בזוס וביל גייטס) מחזיקים יותר עושר מאשר 160 מיליון איש, ה-50% התחתונים, יחד.

שוק המניות אומנם הלך והתנפח באינפלציה של נכסים, אך על פי מחקר של פרופ' אדוארד וולף מאוניברסיטת ניו-יורק לכ-50% ממשקי הבית בארה"ב אין כלל מניות בעוד ש-40% מהמניות מוחזקות בידי האחוזון העליון. אין פלא כי חלקו של האחוזון העליון בארה"ב בעושר הלאומי הגיע לשיא חדש של 38.6%, כך על פי פרסום של הפדרל ריזרב מספטמבר 2017. וכך בשעה שה-5% העליונים שבבעלותם 73% מסך הנכסים הפיננסיים מתעשרים מהאינפלציה של הנכסים, חובות משקי הבית בארה"ב עלו במשך 13 רבעונים רצופים, וחצו ב-2017 שיא חדש של 13 טריליון דולר, יותר מהשיא הקודם ב-2008 (דוח הפדרל ריזרב של ניו-יורק, נובמבר 2017).

הכלכלן שזיהה בעיה לפני 300 שנה

העשור האחרון האיץ מגמה בת דור. בשנות ה-70, לפני התחלתה של השיטה המוניטרית הנוכחית, עמד חלקו של האלפיון (0.1%) העליון באמריקה על כ-10% בהכנסה הלאומית. היום עומד הנתון על 20%. בה בשעה חלקם של כל ה-50% התחתונים נפל בתקופה זו ל-12%.

העובדה כי גידול בכמות הכסף מעביר כוח קנייה מההמון למקורבים למכונת ייצור הכסף התגלתה לפני כ-300 שנה על ידי צרפתי-אירי בשם ריצ'רד קנטיליון, והיא נקראת על שמו "אפקט קנטיליון". אפקט קנטיליון פוגע בכל האזורים בארה"ב. על פי נתונים שפרסמה סוכנות הידיעות בלומברג, הפער בין 5% המשתכרים העליונים למעמד הביניים (ה-20% שבאמצע) גדל באופן קבוע ומשמעותי ב-96 מתוך 100 המרכזים העירוניים בארה"ב בין השנים 2010-2015.

בראש רשימת המרכזים העירוניים שבהם הפערים הגדלים עומדת, אין פלא, סן פרנסיסקו. הבאה אחריה היא סן חוזה, גם היא בעמק הסיליקון, המקום שאליו התנקז הרבה מהכסף החדש, יציר בועת האשראי הנוכחית.

האם יש קשר בין העובדות שלעיל לבין התופעה שקיבלה בשנה האחרונה ממדים של מגיפה, של אלפי אנשים-עובדים מ"אזור המפרץ" (עמק הסיליקון המורחב), אחד המחוזות העשירים באמריקה, שמתגוררים במכוניות וברכבי RV גדולים, לבין עשרים מקרי הירי על אוטובוסים של עובדי אפל וגוגל שדווחו באזור מאז ינואר השנה? ישפטו הקוראים.

אפקט קנטיליון הוא כנראה התוצאה המזיקה ביותר שהייתה למדיניות ריבית האפס ולגידול העצום בכמות הכסף שבא בעקבותיה. חוסר השקט החברתי המתפשט בעולם המערבי, והמכונה בפי התקשורת הממוסדת "פופוליזם", רחוק מלהיות נחלת העבר.

בחירתו של נרקיסיסט טלוויזיוני, גס רוח וחסר כל ניסיון לבית הלבן הייתה בלתי סבירה ובלתי הגיונית בעבר, אך התופעה תחזור ותתרחב ככל שהשפעותיה המזיקות בועת האשראי חסרת התקדים ימשיכו ויתפשטו.

מי מרוויח מבועות האשראי

■ הכותב הוא משפטן העוסק ומעורב בטכנולוגיה. חוקר השוק המוניטרי ומטבעות קריפטוגרפיים ומנהל קרן להשקעות בתחום. מתגורר בעמק הסיליקון זה 22 שנה. מחבר הספר "A Brief History of Money" וממגישי הפודקסט KanAmerica.Com בנושאי כלכלה, חברה וכסף קריפטוגרפי KanAmerica2020@gmail.com

עוד כתבות

ראש ממשלת בריטניה כאשר ביקר בעבר בבסיס חיל האוויר הבריטי ארקוטירי שבקפריסין / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

כטב"ם מתאבד התפוצץ בבסיס בריטי בקפריסין, ועדיין לונדון מנסה להתרחק מהמלחמה

בסיס חיל אוויר בריטי בקפריסין, הותקף על ידי כטב"ם שנשלח מאיראן או חיזבאללה ● למרות האירוע התקדימי, ראש ממשלת בריטניה הבהיר כי מדינתו "לא תהיה מעורבת במתקפה על איראן"

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

שר האוצר: מתווה פיצוי לעסקים יפורסם בימים הקרובים

בתום פגישה עם בכירי רשות המסים ונשיאות המגזר העסקי, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי מתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו במבצע "שאגת הארי" יתבסס על המודל שיושם ב"עם כלביא" ● באוצר העריכו תחילה כי לא יהיה צורך בפיצוי אם הלחימה תהיה קצרה, אך במגזר העסקי דרשו ודאות

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

אנשי מערכת הביטחון לשרי הקבינט: "בסוף המבצע לא יושמד האיום הבליסטי"

דיווח: איחוד האמירויות וקטאר ביקשו סיוע מבנות הברית שלהן בהדיפת המתקפות האיראניות ● שר ההגנה האמריקאי: לא תוחמים בזמן את המבצע ● ארה"ב תקפה את אתר הגרעין באספהאן ● מפקד הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי בלבנון חוסל בתקיפת צה"ל ● קטאר: הפלנו מטוסי קרב איראניים ● קפריסין: הכטב"ם בבסיס הבריטי שוגר ע"י חיזבאללה ● עדכונים שוטפים

מטוס של וויזאייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

ענקית התעופה שמתגברת טיסות חילוץ לישראלים

ברקע השעיית הטיסות הישירות לישראל והגבלות המרחב האווירי, ויזאייר מוסיפה כמעט 30 טיסות שבועיות לשארם א-שייח' כנתיב חלופי דרך סיני ● גם בלו בירד, טוס וארקיע מתגברות פעילות במצרים, בעוד שאל על נמנעת בשל אזהרת המסע

פעילי חיזבאללה / צילום: ap, Hussein Malla

למה חיזבאללה הצטרפו למערכה, אבל החות'ים לא?

למרות המהלומות שספג בשנה האחרונה ומאמצי השיקום הרבים, חיזבאללה בחר להצטרף למערכה הנוכחית ● לפי פרשנים, ההחלטה לא נובעת משיקולים צבאיים אלא מעיקרון דתי שמחייב נאמנות מלאה למשטר האיראני ● ולמה החות'ים לא הצטרפו למערכה?

השקעות ריטייל / איור: Shutterstock

"כבר לא נלחצים מלחימה ורצים למכור": המשקיעים שבלב העליות בבורסת ת"א

בעבר נחשבו משקיעי הריטייל ל"ידיים החלשות" בשוק המקומי, שממהרים למכור בעת חשש או חוסר ודאות ● אלא שמתחילת המלחמה לפני כשנתיים וחצי, הללו מפגינים חסינות ומספקים רוח גבית לשוק המניות המקומי: "הם מסתכלים לטווח ארוך יותר ומבינים שיש כאן הזדמנות"

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

סקטורים בבורסה שעשויים להרוויח מהלחימה ומה יקרה למניות הנדל''ן / צילום: Shutterstock

המניות שעלו במאות אחוזים בחסות המלחמה, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

למרות שתמונת המערכה הצבאית טרם התבהרה, מנהלי ההשקעות מסמנים מרוויחים ומפסידים פוטנציאליים ● בצד החיובי: מניות התעשיות הביטחוניות, רשתות מזון וחברות אנרגיה ● עלולות להיפגע: רשתות מלונות, מרכזי מסחר ומניות התעופה ● ומה התחזית למניות הבנייה?

צילומים: AP-Vahid Salemi, Evan Vucci, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מומחים מעריכים: וול סטריט תרוויח מהמלחמה. בתנאי אחד

וול סטריט צפויה להיפתח בירידות בעקבות המלחמה עם איראן והמתיחות הגיאו-פוליטית, אך אם המערכה תהיה קצרה היא עוד עשויה להרוויח ● כיצד יושפעו מניות ענפי התעופה, האנרגיה והחברות הביטחוניות בוול סטריט ● וגם: אילו מניות ישראליות שנסחרות מעבר לים עשויות להרוויח מכך

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

גם ניצן אלון מכר מניות במיליונים: ההנפקה של יצרנית הכוונות מקיבוץ יגור

יצרנית הכוונות סמארט שוטר השלימה גיוס של 200 מיליון שקל, כחלק מהנפקה ראשונית של מניותיה ● במסגרת המהלך, בעלי המניות הזרים והמייסדים מכרו מניות בהיקף של כ-60 מיליון שקל ● וגם, עם כמה כסף נפגש האלוף במילואים ניצן אלון?

מטוס חיל האוויר בדרך לתקיפה באיראן / צילום: דובר צה''ל

המשקיעים האופטימיים בעולם? מאחורי היום הבלתי נתפס בבורסת תל אביב

הבורסה המקומית עשתה היסטוריה ביום המסחר הראשון מאז שנפתחה המלחמה עם איראן: בניגוד לשוקי המניות כמעט בכל מדינה בעולם, תל אביב הפגינה אופוריה של ממש עם עליות חדות ושיא חדש ● מה מוביל לאופטימיות החריגה בארץ, ואיזה מניות זינקו יותר מכולן

מייסדי חברת גלואט / צילום: gloat

הסטארט-אפ הישראלי שמפטר 20% מעובדיו

חברת ה־HR Tech הישראלית גלואט מבצעת קיצוצים בכוח אדם בחברה ובמקביל מתמקדת בפיתוח כיוון חדש, סביב הטמעת בינה מלאכותית בארגונים ● זאת בין היתר, לאחר שחלק מלקוחות מוצר הדגל לא חידשו חוזים

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

הנאום המפתיע של הקנצלר הגרמני: "לא הזמן לדבר על החוק הבינ"ל"

בניגוד לדברים הזהירים של ראש ממשלת בריטניה, הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ התייצב באופן גורף לצידה של ישראל: "זה לא הזמן להרצות לשותפינו ולבעלי הברית שלנו" ● הוא אף שיבח את ישראל וארה"ב על "שהחליטו לפעול באופן עצמאי למרות הסיכונים" ● עם זאת, שר החוץ הגרמני הבהיר: "לא תהיה כל מעורבות צבאית גרמנית במלחמה"

תקיפה משותפת לארה''ב וישראל בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

המרוץ נגד השעון: ארה"ב מנסה להכריע את איראן לפני שתיגמר התחמושת

בפנטגון חוששים שקצב השימוש בתחמושת גבוה מיכולת הייצור ● בעוד ארה"ב וישראל מנסות לשתק את מערכי הטילים של טהרן, המחסור במיירטי THAAD וחץ 3 מעמיד את המזה"ת בסיכון ● האם המלאים המיועדים להרתעת סין וצפון קוריאה ייפתחו לטובת המערכה באיראן?

חלון הראווה של חנות iBags שנופץ / צילום: אורון גנץ

המילואימניק גילה: העסק נפגע מהדף מטיל ואז נבזז

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

אהרון פרנקל, חיים כצמן ויאיר המבורגר / צילום: עידן חסון, אריק סולטן, גבע טלמור

חיים כצמן, אהרן פרנקל ומשפחות האצולה של שוק הביטוח: שלושת המרוויחים הגדולים של היום בת"א

הזינוק במחיר המניות בת"א הקפיץ את שווי החזקותיהם של בעלי השליטה בשורת חברות בעשרות ולעתים אף מאות מיליוני שקלים ● בין המרוויחים: חיים כצמן שחוזר לחייך אחרי תקופה ארוכה של ירידות במניה, אהרון פרנקל שגורף רווחים על ההשקעה המחודשת בתמר פטרוליום, והטייקונים של שוק הביטוח שהחגיגה במניותיהן מסרבת לגווע

ישראלים מוצאים מקלט בחניונים תת־קרקעיים / צילום: Reuters, Oren Ziv

מחקרים מגלים: על מה לא כדאי לדבר עם השכנים במקלט

כשהטילים משבשים את החיים ומפלס המתח והחרדה בעלייה, חזרנו למחקרים שיעזרו לנו לקבל החלטות תחת לחץ ועייפות, להתמודד עם החרדה של הילדים ולהתנהל ברוגע מול אנשים שחושבים אחרת מאיתנו במקלט או בממ"ד

רונן גינזבורג, מנכ''ל דניה / צילום: רני חכם

הדוחות שהרסו למניה הזו את החגיגה בבורסת ת"א

בעוד שמדד הנדל"ן זינק במעל 6% בתל אביב, מניית דניה סיבוס היא בין המניות הבודדות בסקטור שנסחרה היום בירידות, בעקבות דוחות כספיים מעורבים שפרסמה ● בעוד שהחברה דיווחה על שיא בצבר ההזמנות, בגובה 22 מיליארד שקל, הרווח הנקי של החברה רשם ירידה של 3%

ההודעה שמתחזה לדואר ישראל

לא ללחוץ על הקישור: הסמס שקיבלתם הוא לא באמת מדואר ישראל

בימים האחרונים רץ קמפיין פישינג שנשלח בהודעות SMS ומנסה להשתלט על חשבונות בנק וחשבונות תשלום דיגיטלי ● בדואר ישראל מבהירים כי זו לא הודעה מטעמם ● כך תדעו לזהות את הנורות האדומות