ילדה נראית מבעד לדגל ישראל / צילום: רויטרס
מדי חמש שנים מפרסם ארגון ה-OECD מדד המעריך עד כמה הרגולציה במדינות השונות מעודדת משק דינמי ותחרותי הנחוץ לקיומה של כלכלה משגשגת. "מדד הרגולציה" בשוקי המוצרים (במקור Product Market Regulation, ובקיצור PMR) הוא תוצר של מחקר השוואתי נרחב הבודק את המשטר הרגולטורי ואת איכות השירות הציבורי במדינות המפותחות. מבין 35 מדינות הארגון דורגה ישראל במקום ה-34, הלא מחמיא. בספר התרשימים שיפורסם בקרוב על-ידי פורום קהלת, מוקדש פרק לניתוח מקיף של ציוניה של ישראל בסעיפים השונים של מדד זה, ומוצעות דרכים לשיפור דירוגה.
המדד מתבסס על סקירה נרחבת של מדינות הארגון, שבדקה היבטים רבים; כגון, כמה טפסים צריך להגיש כדי לפתוח עסק, האם קיימים חוקים האוסרים על חברות חדשות להתחרות בענפים קיימים, כמה חופש עיסוק נותר לאזרחים לאור החוקים והתקנות האוסרים או מחייבים פעולות כלכליות שונות, האם קיים פיקוח מחירים, האם כלל החוקים והתקנות זמינים לעיון הציבור (למשל, באינטרנט), האם נהוגה הפליה נגד משקיעים זרים, ועוד.
המידע שנאסף שוקלל לכדי 18 מדדי-משנה המאירים כל אחד היבט אחר של המשק, והציון הכולל במדד הוא הממוצע שלהם. בחלק ממדדי-המשנה הגיעה ישראל למקום סביר, ובחלקם למקום פחות סביר. אך יש סיבה לאופטימיות - כי בשנים האחרונות ניכרת כאן מגמת שיפור.
בסעיף המתייחס לאיכות מערכת הרישיונות וההיתרים, הגיעה ישראל למקום ה-32. זאת, מכמה סיבות: במדינות רבות ב-OECD התקבל נוהל של "שתיקה כהסכמה". משמעותו היא, שבמקרה של היעדר מענה מצד רשות ממשלתית לבקשת היתר או רישיון, כעבור פרק זמן קבוע מתקבל אישור אוטומטי של הבקשה. במרבית מדינות הארגון, כדי לקבל רישיון מגישים טפסים לגורם אחד (one-stop-shop), המטפל במרוכז בכל הדרישות והאישורים, ואין צורך לפנות לכמה רשויות שונות. נכון לזמן איסוף הנתונים, נהלים כאלה לא היו קיימים בישראל, אך מאז הוחל ליישם כללים דומים גם כאן.
את הציון הנמוך שקיבלו הרשויות הישראליות בדוח זה ניתן לפרש כקריאת כיוון - כקריאת השכמה - לשיפור המדיניות: ביטול חסמי כניסה חוקיים לענפי התעופה והתחבורה; ביטול תקנות ישנות כמו למשל פיקוח על מחירי טיסות מתל-אביב לראש פינה; ייעול הביורוקרטיה על-מנת להפחית את עלות הציות לחוק; ביטול פיקוח על מחירי מזון שאינו מועיל ואינו נהוג במדינות מתפתחות ועוד. מהשוואת נתוני 2013 לנתוני 2008 ניתן לראות שיפור במצבה של ישראל, בעקבות רפורמות שביצעה הממשלה. מאז, התבצעו צעדים נוספים, כמו רפורמה ברישוי עסקים שאפשרה לציבור להשתתף ברוויזיה של התקנות הקיימות; רפורמה בטאבו המאפשרת ביצוע פעולות באופן מקוון; וכן תוכנית רב-שנתית להפחתת הנטל הרגולטורי, שבמסגרתה מבוצע מיפוי כלל הרגולציה הממשלתית. כמו כן, מתבצע במשק תהליך של "הערכת-השפעות-רגולציה" (RIA) עבור רגולציות חדשות, כדי למנוע הטלת נטל ביורוקרטי מיותר.
בפעם הבאה שיפורסם מדד PMR על-ידי ה-OECD הוא יתבסס על נתוני 2018, ויביא בחשבון את ההתפתחויות במשק הישראלי ואת הצעדים שנקטה הממשלה הנוכחית. כך שקיים סיכוי סביר שישראל תטפס כמה מקומות במעלה הדירוג. אם המנהיגות הפוליטית תצליח להימנע מתוספת של מאות תקנות חדשות ותתמקד בהתאמת המשק הישראלי לסטנדרטים הנהוגים במדינות המערב, אפשר בהחלט שאזרחי ישראל יקצרו את הפירות, וייהנו בעתיד מתוצר לנפש ברמה מערבית, וכן ממשכורות גבוהות יותר בהתאם.
■ הכותב הוא חוקר בפורום קהלת.