בנצי ליברמן / צילום: איל יצהר
המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה טוענת כי היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, עו"ד יהודה וינשטיין, היה צריך להעמיד לדין פלילי את מי שהיה מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), בנצי ליברמן, באשמת הפרת אמונים עקב ניגוד עניינים חמור בו היה נתון בתקופת כהונותו - כך עולה מהודעתו של עו"ד יוחאי בן שמואל מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות, במסגרת סיכומי התביעה בתובענה משמעתית נגד ליברמן.
בהודעה יוצאת דופן שהוגשה לפני שבועיים לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, טוענת המחלקה הכלכלית כי אילו עו"ד וינשטיין היה בוחן את נסיבות הפרשה כפי שהתבררו בדיון, הוא לא היה מחליט לנקוט הליך משמעתי נגד ליברמן, אלא היה צריך להחליט להעמידו לדין.
ליברמן התחייב, בהסדר למניעת ניגוד עניינים עליו חתם כשנכנס לתפקיד מנכ"ל רמ"י בספטמבר 2011, לא להיות מעורב באופן ישיר או עקיף בעניינה של חברת קרדן לכל אורך תקופת כהונתו. זאת בשל קשריו העסקיים והאישיים עם יזם הנדל"ן עו"ד נחום לנגנטל שהיה שותף בחברת הביצוע "אל הר" שבשליטת קרדן.
למרות זאת, התערב ליברמן מספר פעמים בטיפול בפרויקט שביצעה קרדן יחד עם עו"ד לנגנטל - "רמת אלישיב" בלוד - באופן שתאם את האינטרסים של עו"ד לנגנטל. ליברמן, שבעצמו עבד בפרויקט זה לפני מינויו למנכ"ל רמ"י, ביקש מגורמים בכירים ברמ"י לשנות החלטה קודמת של הרשות הנוגעת לפרויקט, בענין העברת זכויות לחברה שבה היה שותף לנגנטל.
בנוסף, בתקופה זו רכשה בתו של ליברמן, בהמלצת עו"ד לנגנטל, דירה בפרויקט, והמהלך שהוביל ליברמן היה בעל פוטנציאל להשפיע על שווי הנכס של בתו.
במהלך התובענה התברר כי ליברמן, ימים אחדים אחרי שהשתתף בישיבה הנוגעת לפרויקט תוך הפרת הסדר ניגוד העניינים, פנה לעו"ד לנגנטל כדי שזה יעזור לבתו בהסרת משכנתא מעל הדירה שרכשה. בפרשה נוספת שקשורה ליחסים בין ליברמן לעו"ד לנגנטל, השתתף ליברמן במשא-ומתן בין חברה קדישא לבין רמ"י ומשרד האוצר, בזמן שעו"ד לנגנטל ייצג את חברה קדישא.
השר אריאל סירב להשעות
נגד ליברמן נפתחה בתחילת 2014 חקירת משטרה ביחידה הארצית לחקירות הונאה, ובתחילת 2015 הודיעה המשטרה כי יש תשתית ראייתית להעמדתו לדין בעבירות של הפרת אמונים. בנוסף הודיעה במשטרה כי קיימת תשתית ראייתית להעמיד לדין גם את עו"ד לנגנטל. המשטרה חקרה 6 פרשיות הקשורות ליחסים בין ליברמן ועו"ד לנגנטל, שחלקן נחשפו ב"גלובס", ומתוכן, כפי שהחליט עו"ד וינשטיין, שתיים הופנו בסופו של דבר לתובענה המשמעתית.
למרות החקירה שהתנהלה נגד ליברמן, נמנע השר אורי אריאל, שהיה שר השיכון הממונה על רמ"י באותו הזמן, מלפטר או להשעות אותו, וליברמן המשיך להחזיק בתפקיד כשנה נוספת עם אישורי מחלה וניצול ימי מחלה וחופשה, עד שהתפטר מהתפקיד באפריל 2016.
עבירות משמעת בנסיבות מחמירות
לפי הודעת הפרקליטות בסיכומי התביעה, הפרקליטות החליטה בתחילת 2015 "להעביר את התלונה ליחידה הארצית לחקירות הונאה במשטרה בחשד כי פעולותיו של ליברמן, כשהוא מצוי בניגוד עניינים, הגיעו לכדי עבירה פלילית של הפרת אמונים". בהמשך פתחה המשטרה בחקירה פלילית נגד ליברמן ונגד עו"ד לנגנטל בחשד לביצוע עבירות של הפרת אמונים.
בתום החקירה הועבר התיק לבחינת הפרקליטות, והיועץ המשפטי לממשלה החליט לסגור את התיק הפלילי נגד ליברמן וסבר כי האינטרס הציבורי ימוצה בקיום הליך משמעתי בלבד כנגד ליברמן.
"אילו היה היועץ המשפטי לממשלה דאז בוחן את נסיבות המקרה, כפי שהתבררו בדיוני ההוכחות בפני בית הדין הנכבד, החלטתו באשר לחומרת מעשיו של ליברמן היום הייתה שונה, והיה מקום להעמיד את ליברמן לדין פלילי, ולא למצות את הטיפול בהליך משמעתי", טוענים כעת בפרקליטות.
הפרקליטות מבקשת להרשיע את ליברמן בשורה של עבירות משמעת בנסיבות מחמירות בגין ניגודי העניינים, אי-קיום המוטל עליו לפי החוק, התנהגות שאינה הולמת ופגיעה בתדמית ובשם של שירות המדינה.
עו"ד יהודה וינשטיין מסר בתגובה ל"גלובס" כי "מאז שהחלטתי את ההחלטה, אין לי שמץ של ידיעה, לא עקבתי אחרי העניין, ואינני יכול להוסיף דבר".
בנצי ליברמן מסר בתגובה כי "מפתיע ומאכזב כי טרם יבשה הדיו על גבי הסיכומים החד-צדדיים, הסיכומים הודלפו ומצאו את מקומם מעל גבי העיתון. לגופו של עניין, פרסום הכתבה בענייני אינו אלא שלב נוסף במסכת הרדיפה שהחלה לפני שנים. בתחילה ניסו גורמים אינטרסנטיים מתוך רמ"י לגרום למשטרה להאמין שקיבלתי שוחד, וכשהדבר לא עלה בידם, הם ניסו לגרום למשטרה להאמין שהפרתי אמונים. חומרי החקירה מגלים כי אותם גורמים אינטרסנטיים פעלו בשיטות פסולות כדי למסור למשטרה מידע לא רלוונטי, מסולף ומגמתי, בתקווה לתפור לי תיק.
"בסופו של יום החליט היועץ המשפטי לממשלה לסגור את התיק הפלילי בענייני. ההר, כך מסתבר, הוליד עכבר ופחות מזה. מה שנותר מהחשדות 'החמורים' הוא הליך משמעתי רזה ודל, שאין לי ספק שיסתיים בקול ענות חלושה".