גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ענף תחת איום: שוק הרכב הישראלי משנה את פניו

כניסתן של טכנולוגיות חדישות ומערכי תחבורה שיתופית לשוק הרכב העולמי כבר משפיעה על המכירות והמבנה העסקי של שוק הרכב הישראלי, ותשפיע יותר בעתיד ■ מה יעשו היבואנים? ■ ניתוח

כלי רכב בנמל אשדוד / צילום: תמר מצפי
כלי רכב בנמל אשדוד / צילום: תמר מצפי

בתחילת החודש הודיעה דלק רכב, יבואנית מאזדה, פורד וב.מ.וו, על השלמת העסקה לרכישת השליטה בחברת ורידיס, שעוסקת בתחום התשתיות הסביבתיות והאנרגיות המתחדשות, תמורת כמיליארד שקל. בנימוק לעסקה, שמלווה במעבר למבנה של חברת אחזקות, ציינה דלק רכב כי "במסגרת שאיפות החברה להתפתח לתחומים נוספים, ובין השאר לנוכח האי ודאות לגבי שיעורי הצמיחה לטווח הארוך של יצרניות הרכב, ובהתאמה לגבי ענף יבוא הרכב בישראל, החברה בחנה כניסה לתחומי פעילות מעבר לענף הרכב".

העסקה היא דוגמה בולטת ראשונה, אבל כנראה לא אחרונה, להשפעות העסקיות על ענף הרכב הישראלי של מה שמכונה "חדשנות משבשת" (Disruptive Innovation). המונח הזה הלקוח מעולם הטכנולוגיה מוגדר כ"חדשנות שמובילה ליצירת שוק חדש, ובמשך הזמן גורמת לשיבוש השוק הקיים והמסורתי עד להפיכת הקטגוריה החדשה לדומיננטית, תוך דחיקתה והחלפתה של הקטגוריה המסורתית".

ענף הרכב הישראלי הפגין במהלך עשרות שנים חסינות מרשימה בפני "שיבושים" כאלה, לא מעט בזכות השמרנות המסורתית של לקוחות הרכב בארץ ובזכות האינטרס של הרגולטור "לשמור על האווזה שמטילה ביצי זהב". אבל כיום הולכת ומתחזקת ההכרה, שהשינויים הטכנולוגיים המתרחשים בתעשיית הרכב העולמית הם מהירים ואלימים דיים להוות איום - בטווח הארוך, הבינוני ואולי אפילו הקצר - על המודל העסקי היציב שמאחורי שיווק, החכרה ותחזוקת של רכב בישראל.

הטכנולוגיה משנה את השוק

הרקע לשינוי המוקד העסקי הוא המהפכה, שמתחוללת בשנים האחרונות בתעשיית הרכב הגלובלית, בסיוע קפיצות הדרך הטכנולוגיות. השקעות של עשרות מיליארדי דולרים מזינות ומאיצות כיום את קפיצות הדרך הללו, ומאות גופי מחקר רציניים בכל העולם חוזים ששוק הרכב העולמי יעבור בהדרגה למודל חדש ושונה, שנשען על "שלוש רגליים": רכב אוטונומי ומקושר; שימוש מואץ בתחבורה שיתופית חכמה על חשבון רכישת כלי רכב חדשים; ונטישה של מנועי הבעירה הפנימית לטובת כלי רכב חשמליים.

רוב התחזיות הן לטווח של 5 עד 12 שנים, וחלקן כה אופטימיות, מרחיקות לכת ותלויות ברגולציה, עד שהן מתקבלות בספקנות בישראל. אבל לא צריך לצפות לעתיד כה רחוק כדי להבין את ההשפעה המעשית והמיידית של "טכנולוגיות משבשות" על התמונה העסקית בענף הרכב.

דוגמה אחת היא הזינוק במכירות של דגמים בעלי הנעה היברידית-נטענת (פלאג-אין), שבא על חשבון רכבי יוקרה "רגילים". כלי רכב עם הנעת פלאג-אין קיימים בשוק כמעט מתחילת העשור וכך גם הטבות המס שניתנות עליהם בישראל, אולם עד לפני כשלוש שנים רבים ראו בהם נישה זניחה. כיום כבר נעים על כבישי הארץ כ-2,500 רכבי פלאג-אין, שרובם נמכרו ב-12-18 החודשים האחרונים בלבד במסלול היבוא הישיר או העקיף.

בהתחשב בנפח המוגבל של שוק רכבי היוקרה במחיר של כ-300 אלף שקל ומעלה, שאליו משתייכים רוב דגמי הפלאג-אין בישראל, מדובר בשינוי מהותי במאזן הכוחות. יבואנים שהתעוררו מאוחר או, שליצרן שלהם עדיין אין מה להציע בתחום, מוצאים את עצמם כיום בנחיתות תחרותית קשה ומאבדים נתח שוק בישראל. זו אמנם לא "חדשנות משבשת" מבוססת טכנולוגיה נטו, ולהטבות המס יש בה חלק לא מבוטל, אבל זו הוכחה טובה למשמעות העסקית של כשל בחיזוי מוקדם של שינוי טכנולוגי. נציין כי אם וכאשר יתממשו התחזיות לחדירה מואצת לישראל של כלי רכב חשמליים "נטו", שיציעו יחס גבוה של שימושיות (טווח בין טעינות) למחיר, אפשר לצפות לשיבוש דומה בפלחים גדולים הרבה יותר של השוק.

עוד דוגמה לחדשנות משבשת, שמשפיעה כבר היום על ענף הרכב הישראלי, היא התרחבות השימוש במערכות סיוע לנהג (ADAS) ובעיקר מערכות להתרעה ולמניעת התנגשות חזיתית (מובילאיי, בלימה אוטונומית וכו'). מערכות כאלה הופכות לסטנדרט בכלי רכב חדשים, ושלא לציטוט מודים גורמים בענף כי התפוצה הנרחבת שלהן הביאה לירידה משמעותית במספר תאונות הפח הקלות בהשוואה לשנים עברו, וכתוצאה גם בירידה בביקוש לחלקי פח לצורך תיקון. זו כמובן בשורה טובה מבחינה לאומית, אבל בהתחשב בעובדה ששוק חלקי הפח נחשב בעבר למוקד רווחים בענף החלפים, אי אפשר להתעלם מההשפעה העסקית של השינוי.

ירידה של עד 50% במכירות

אבל הפוטנציאל הגדול ביותר ל"שיבוש" מקומי נובע מהעלייה המסחררת של שירות שיתוף הנסיעות (Ride Sharing) בעולם. בערים כמו ניו-יורק, סן פרנסיסקו, לונדון, ברלין, שנחאי ואחרות, שירותים זמינים וזולים של שיתוף נסיעות, שמבוססים על מיקום ואפליקציות, הופכים במהירות לתחליף ריאלי לבעלות על רכב ועל רכב חברה בפרט, ויש לכך השלכה ישירה על מכירות הרכב. תחזית עדכנית של בנק ההשקעות UBS, למשל, מעריכה שבאזורים מסוימים בעולם שירותים כאלה יביאו לחיתוך של עד כ-50% מנפח מכירות הרכב עד סוף העשור הבא.

חשוב לציין, ששוק הרכב הישראלי רגיש במיוחד ל"שיבוש" כזה בשל אחוז גבוה מאוד של רכבי חברה צמודים, המשמשים לנסיעות לעבודה. כלי הרכב הללו גם סובלים בישראל ממס שימוש גבוה במיוחד, שמביא לתהליך טבעי של התכווצות השוק ולמספר גדול של מקבלי רכב צמוד ש"יושבים על הגדר" ובוחנים את הכדאיות הכלכלית ביחס לחלופות של תחבורה ציבורית.

אמנם הרגולטור בישראל, בהובלת משרד התחבורה, עדיין מציב חסמים משמעותיים בפני חדירה נרחבת של מודלים לשיתוף נסיעות. אבל אם החסמים הפוליטיים הקיימים יוסרו ושירותים כאלה יהפכו זמינים, זה עשוי להיות טריגר נוסף, שיביא לנטישה מסיבית של רכבי חברה. במקרה כזה גם היבואנים וגם חברות הליסינג ירגישו היטב ההשפעות העסקיות של השיבוש.

במאמר מוסגר נציין, שתרחיש כזה עשוי להיות קרוב בהרבה ממה ממה שנוטים לחשוב. בשקט, מתחת לרדאר מצליחות כיום חברות טכנולוגיה כמו Gett, אובר ו-Waze, להציע בארץ שירותי שיתוף נסיעות בדגש על לקוחות מוסדיים ומעסיקים גדולים. במקביל, מינויו של ערן יעקב למנכ"ל רשות המסים החדש עשוי להעניק דחיפה משמעותית ליישום של מס גודש, שיקטין את הכדאיות של נסיעה בכלי רכב צמודים. נזכיר שבכנס הרכב של "גלובס" לפני שנתיים אמר יעקב, אז עדיין סמנכ"ל רשות המסים, כי "עתיד מיסוי הרכב בישראל נמצא במס על נסועה, שיתבסס על השימוש היחסי של הנהגים בכלי הרכב שלהם".

החוליה החסרה כאן היא ההרחבה צפויה של השימוש בנת"צים בכל רחבי הארץ והחלטת הרגולטור להעניק אישור לנסיעה בנת"צים לכלי רכב מרובי נוסעים. שילוב כל הגורמים האלה הוא מסוג הדברים, שיכולים להניע פגיעה רוחבית בשוק הליסינג ובמכירות רכב חדש בכלל.

פורטפוליו חדש ליבואנים

לא כל יבואני הרכב וחברות הליסינג מוטרדים כרגע מהשינויים שבפתח. חלק לא מבוטל מחברות יבוא ושיווק הרכב הן כבר היום חברות אחזקה, עם פעילות מבוזרת ואחזקות משמעותיות ונרחבות בתחום הנדל"ן, המסחר, הביטוח, הספנות, התשתיות והפיננסים. ובכל זאת, מדובר בשוק בנפח של כ-30-35 מיליארד שקל בשנה, ששיעור הרווח הגולמי ופוטנציאל הדיבידנדים שלו גבוהים משמעותית לעומת הרבה ענפים האחרים. בקיצור, זה לא מקור הכנסות זניח.

לפיכך, ככל שתתבהר התמונה וככל שתתרחב החדירה של הטכנולגיות המשבשות לישראל, סביר שנראה יותר ויותר מהלכי השקעה וביזור עסקי, בישראל ובחו"ל, של קבוצות יבוא הרכב. התהליך כבר החל מאחורי הקלעים ולא מעט חברות בונות כיום פורטפוליו של השקעות בחברות סטארט-אפ, שחלקו לפחות אסטרטגי ולא פיננסי. שחקנים אחרים מהדקים את הקשר עם יצרני הרכב שלהם כדי לעקוב מקרוב אחרי השינויים ולהיות מוכנים לתנועות מהירות. ויש כאלה, שמחפשים אחרי הזדמנויות השקעה בחו"ל.

כך או כך, בהתחשב ברמת הנזילות יוצאת הדופן של השחקנים בענף יבוא הרכב בישראל, לא נופתע אם נראה בעתיד הלא רחוק עוד עסקאות מעניינות בקליבר של רכישת ורידיס, ואולי אף גדולות יותר.

שוק שיתוף הנסיעות בעולם

היקף השוק ב-2015: 3.3 מיליארד דולר (לא כולל זימון נסיעות סלולרי

צפי להיקף השוק ב-2022: 6.5 מיליארד דולר (כ-30% מזה בארה"ב)

מספר המשתמשים בשירותי שיתוף ב-2015: כ-207 מיליון

צפי למספר המשתמשים ב-2021: 539 מיליון

מקור: חברת המחקר ג'וניפר

עוד כתבות

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מי זכאי לפיצויים ואילו מסלולים כבר נפתחו? עשינו סדר

בשלושת הימים הראשונים של המבצע הוגש מספר נמוך יחסית של תביעות לרשות המסים ● מי זכאי לפיצוי, מהו ה"מסלול המהיר" ומה אם הדירה השכורה נפגעה? ● גלובס עושה סדר

מטה אמזון / צילום: Shutterstock

העדיפו את המפרציות על פני ישראל ומשלמות את המחיר

מדינות המפרץ הפכו בשנים האחרונות ליעד מועדף לחוות השרתים של ענקיות הטכנולוגיה בזכות אנרגיה זולה והטבות מס, בזמן שהאטרקטיביות של ישראל ירדה בשל המלחמה ● כעת, המתקפות על האמירויות, בחריין וסעודיה חושפות את הסיכון הביטחוני באזור, כאשר אמזון מדווחת על פגיעה בשירותי הענן

נתב''ג / צילום: Shutterstock

שרת התחבורה: השמיים בישראל לא יפתחו לפני שבוע הבא, בינתיים ניתן להגיע דרך טאבה

בתום הערכת מצב בנתב"ג הבהירה השרה כי פתיחת המרחב האווירי לא צפויה לפני השבוע הבא ותתבצע בהדרגה ובתיאום ביטחוני ● עד אז, המעבר היבשתי בטאבה ממשיך לשמש חלופה מרכזית לשבים ארצה

מטוס חיל האוויר בדרך לתקיפה באיראן / צילום: דובר צה''ל

המשקיעים האופטימיים בעולם? מאחורי היום הבלתי נתפס בבורסת תל אביב

הבורסה המקומית עשתה היסטוריה ביום המסחר הראשון מאז שנפתחה המלחמה עם איראן: בניגוד לשוקי המניות כמעט בכל מדינה בעולם, תל אביב הפגינה אופוריה של ממש עם עליות חדות ושיא חדש ● מה מוביל לאופטימיות החריגה בארץ, ואיזה מניות זינקו יותר מכולן

כלי רכב חדשים בנמל המפרץ / צילום: יח''צ

ההודעה של רשות הספנות שעלולה להוביל לעיכובים כבדים במסירות רכבים

רשות הספנות והנמלים הורתה לנמלים במפרץ חיפה ואשדוד שלא לאכסן כלי רכב חדשים נוספים ולפנות אותם תוך 3 ימים ● המשמעות: אוניות להובלת רכב יופנו לנמלים זרים ועלולים להיווצר עיכובים משמעותיים במסירות כלי הרכב

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

אופוריה בת"א: הבורסה סיכמה את היום החזק ביותר שלה מזה שש שנים

מדד ת"א 35 זינק בכ-4.6% ● מדד הביטוח הוביל את העליות והתחזק במעל 8% ●  ● המשקיעים ברחו לנכסי חוף מבטחים - מחירי הנפט והזהב מזנקים ● הדולר התחזק בעולם, אך נחלש מול השקל ● מיטב: שוק האג"ח בעולם עבר לתפקד כמגן מפני עלייה בסיכון ● סיגמא-קלאריטי: יש מקום רב לאופטימיות ביום שאחרי ● מחר לא יתקיים מסחר בת"א

ג'יימי דיימון, מנכ''ל ג'יי.פי מורגן / צילום: ap, Seth Wenig

הוא בדרך כלל נביא זעם, אבל דווקא ביחס להשלכות המלחמה הוא אופטימי

מנכ"ל ג'יי. פי. מורגן, בנק ההשקעות הגדול בעולם, אמר בראיון ל-CNBC כי הוא אופטימי לגבי האפשרות שהמבצע הצבאי נגד איראן יוביל לשלום במזרח התיכון ● לצד זאת, ג'יימי דיימון הזהיר כי "ישנה אדישות רבה בשווקים" וסימן התפרצות מחודשת של האינפלציה בארה"ב כסיכון מרכזי

מיצרי הורמז / צילום: ap, Kamran Jebreili

העולם יכול להתמודד עם הצעד הזה של משמרות המהפכה ל״שבוע, שבועיים״

האיראנים הודיעו אמש על סגירת מיצרי הורמוז, צעד שנחשב קיצוני ובעל השלכות כלכליות רבות ● המשמעות, ההשלכות וממה המומחים מוטרדים? גלובס עושה סדר

שרית שטיינר מנהלת תיקים בכירה פעילים / צילום: סיון פרג

מנהלת ההשקעות שטוענת: אלה שני האירועים שיכולים להחליש את השקל

שרית שטיינר, מנהלת תיקים בכירה ב"פעילים", מעדיפה את הבורסה בת"א גם לאחר העליות החדות בעקבות המלחמה, בזמן שבוול סטריט "בלי AI הצמיחה מתונה בהרבה" ● מעריכה שהנדל"ן המניב והאנרגיה ייהנו אחרי המלחמה, לצד סקטור מניות הגז שהן "עוגן סולידי" בתיק

תקיפה משותפת לארה''ב וישראל בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

המרוץ נגד השעון: ארה"ב מנסה להכריע את איראן לפני שתיגמר התחמושת

בפנטגון חוששים שקצב השימוש בתחמושת גבוה מיכולת הייצור ● בעוד ארה"ב וישראל מנסות לשתק את מערכי הטילים של טהרן, המחסור במיירטי THAAD וחץ 3 מעמיד את המזה"ת בסיכון ● האם המלאים המיועדים להרתעת סין וצפון קוריאה ייפתחו לטובת המערכה באיראן?

עסקים שנפגעו בעקבות הנפילה בקרית אונו / צילום: פרטי

המלחמה תוכר ככוח עליון? האותיות הקטנות בחוזים שכדאי להכיר

מחירי הנפט מטפסים, השמיים נסגרים והמשק שוב בפלונטר חוזי ● אחרי שהשנה האחרונה סדקה את המוסכמה לפיה מלחמה אינה "כוח עליון", המומחים מסבירים מתי ניתן להשתמש בטיעון זה ● מי זכאי להשבה כספית על ביטולים וכיצד הפכה חובת תום הלב למגן האחרון של החוזים?

מיכלית גז נוזלי (LNG) בנמל קטאר / צילום: ap

מחיר הגז והנפט מזנק, אלו הישראליות שמרוויחות

מחירי הגז והנפט מזנקים בעקבות המתקפות האיראניות על נסיכויות המפרץ והחסימה החלקית של מיצרי הורמוז ● הזינוק במחירים הקפיץ את מניות האנרגיה הישראליות, שחלקן נהנות גם מהחוזים ארוכי הטווח על הגז המקומי

כותרות העיתונים בעולם

מבוכה לסין: מערכת ההגנה לא הצליחה להגן על חמינאי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: טילים במיליוני דולרים משמשים לנטרל רחפנים איראניים זולים, מערכת ההגנה הסינית שנפרסה על פי דיווחים באיראן נכשלה במשימה, וחיזבאללה הצטרף למערכה נגד ישראל וישלם על כך ביוקר • כותרות העיתונים בעולם

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

"עידן של זהב כלכלי": רוצים לדעת למה הבורסה קפצה? תקראו את הכתבה הזו

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

האם החגיגה בבורסת ת"א תימשך גם אחרי החג?

האם המשקיעים בת"א הגיבו באופטימיות יתר? תשובה לשאלה הזו צפויה להתקבל עם שובו של המסחר בבורסה ביום ד' ● "ת"א נסחרה אמש בבועת אופטימיות, כשהמשקיעים מתמחרים את ההישג האסטרטגי ואת אשרור מעמדה של ישראל כמעצמה אזורית" ● "העליות המקומיות יצרו פער ארביטראז' משמעותי מול המגמה השלילית בעולם"

התחדשות עירונית בירושלים / צילום: Shutterstock

"יקצר את לוחות הזמנים": מתי פגיעה בבניין יכולה דווקא לזרז פינוי־בינוי

המדינה מפצה על נזקי המלחמה, אך כשבניין שנפגע נמצא בעיצומו של תהליך התחדשות עירונית הסיפור מסתבך ● מי אחראי לשיקום המיידי של המבנה ואיזו הכרעה עשויה לשנות את לוחות הזמנים של הפרויקט?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; פלנטיר זינקה בכ-6%, אנבידיה בכ-3%

הנאסד"ק התאושש מירידה חדה ועולה בכ-0.3% ● משמרות המהפכה הודיעו כי מיצרי הורמוז סגורים וכי ספינות שינסו לחצות באזור יותקפו, מחירי הנפט זינקו ● הביטקוין התאושש גם הוא והתקרב לרף ה-70 אלף דולר ● תשואות האג"ח הממשלתיות האמריקאיות קפצו ● מדד הפחד בוול סטריט עלה לרמתו הגבוהה מאז נובמבר 2025 ● מחיר הזהב עלה, מחיר הכסף צנח ● הדולר התחזק בעולם

השקעות ריטייל / איור: Shutterstock

המשקיעים שמובילים את העליות בבורסה בת"א בשנתיים האחרונות

בעבר נחשבו משקיעי הריטייל ל"ידיים החלשות" בשוק המקומי, שממהרים למכור בעת חשש או חוסר ודאות ● אלא שמתחילת המלחמה לפני כשנתיים וחצי, הללו מפגינים חסינות ומספקים רוח גבית לשוק המניות המקומי: "הם מסתכלים לטווח ארוך יותר ומבינים שיש כאן הזדמנות"

פטריק דרהי / צילום: Reuters, Daniel Pier

רשות התחרות נגד פטריק דרהי: הצעד שמרחיק את רכישת רשת 13

לגלובס נודע כי ברשת 13 פנו לרשות התחרות בבקשה לקבל אישור להזרמת ביניים של מימון ע"י פטריק דרהי עד לקבלת האישורים הרגולטוריים הנדרשים, אך הרשות דחתה את הבקשה ● בתוך כך, גם הרשות השנייה מעמידה קשיים בפני העסקה, ובינתיים קבוצת ההיייטקיסטים בראשות אסף רפפורט משפרת את הצעתה

האם העליות בבורסה מוגזמות? / צילום: Shutterstock

האם העליות בבורסה מוגזמות? שאלנו את המומחים

פתיחת שבוע המסחר בעולם כשברקע המלחמה באיראן זעזעה את הבורסות ברחבי העולם, אך בתל אביב בניגוד למגמה נרשמו עליות חדות במיוחד ● מומחים מנתחים את הקפיצה הגבוהה היום בבורסה