גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הרובוטים יגזלו את פרנסתנו? מכונת הקלישאות של יאיר לפיד

יו"ר יש עתיד מציע לאזרחי ישראל לשכוח מהשחיתויות והחקירות, ולהיערך ליום שבו הרובוטים יגזלו את פרנסתם ■ למרבה הצער, הוא נשאר ברמת האמירות הבנאליות במקום להציע פתרונות אמיתיים ■ דעה

יאיר לפיד. "יש להם 700 מיליון שקל להסכמים קואליציוניים" / צילום: תמר מצפי
יאיר לפיד. "יש להם 700 מיליון שקל להסכמים קואליציוניים" / צילום: תמר מצפי

ביום שישי האחרון, ממש לפני כניסת השבת, העלה יו"ר יש עתיד יאיר לפיד פוסט ארוך לפייסבוק. הוא ניסה לקשור בין המהפכה התעשייתית החדשה, שתתרחש בקרוב כאן בישראל, לבין מדיניות תומכת הייטק שתנקוט ממשלה בראשותו, אם וכאשר תקום.

אם זמנכם קצר, אחסוך לכם את הקריאה: לפיד לא הצליח לחדש במשהו. הוא כתב כמעט 2,900 מילים שכללו הרבה מאוד ציטטות קלישאתיות של אנשים חכמים ומחקרים מעמיקים, ושילב בהן תובנות ואמירות חסרות משמעות אמיתית. את הכול הוא ניסה לעטוף בטענה המתנשאת משהו, שבזמן שאחרים עוסקים בפוליטיקה קטנה ותככנית, הרי שהוא, מנהיג מפלגה ואיש חזון, עוסק בדברים שבאמת חשובים לאזרחי ישראל.

"על מה דיברנו בחודש האחרון? חקירות, עדי מדינה, משברים קואליציוניים, להב 433, כתבי אישום, ראש הממשלה נתניהו נגד המשטרה ובתי המשפט. מה המשותף לכל אלה? הם לא באמת נוגעים בחייהם של אזרחי ישראל. הם מעסיקים רק פוליטיקאים שעסוקים בעיקר בעצמם", כך נפתח הפוסט.

הופתעתי במקצת, במיוחד לאור העובדה שבשבועות האחרונים שמעתי את אנשי יש עתיד מתראיינים ללא הפסקה בנושאים הבאים: משברים קואליציוניים, כתבי אישום, להב 433, ראש הממשלה נתניהו נגד המשטרה ובתי המשפט. נראה שחברי מפלגתו של לפיד לא הפנימו שמה שבאמת מטריד את האזרחים זה, על פי חבר הכנסת לפיד, ש"ישראל צועדת לקראת מהפכה תעשייתית חדשה. המהפכה הזו יכולה לגרום לאחד משני הדברים - או שתאבדו את המשרה שלכם, או שתרוויחו הרבה יותר".

הכול נכון, הכול מובן מאליו

אחרי הפתיחה הזאת פונה לפיד להסביר את עובדות החיים בעתיד המתרחש ובא: הטכנולוגיה מכניסה יותר ויותר אוטומציה לחיינו. אנשים רבים פוטרו כבר ורבים עוד יפוטרו בעקבות כניסת הרובוטים לחלקים רבים מחיי היומיום שלנו. כמו שמכונות הגבייה במגרשי החניה גרמו לפיטוריהם של השומרים בבוטקה בכניסה למגרשים, כך יאבדו את משרתם אלפים בענפים כמו עריכת דין, הנהלת חשבונות וכמובן מקצועות תעשייתיים. אבל אל חשש, קוראים יקרים. יש אפשרות ליצירת מאות אלפי משרות חדשות בשכר גבוה, כך לפיד: "יש לנו תכנית כזו. היא שאפתנית, היא מעשית, והיא תעבוד. למרבה הצער, נראה שאנחנו הגוף הפוליטי היחיד שעוסק בנושא. הממשלה עסוקה כל כך בעצמה שאיש לא עושה דבר למול המהפכה העולמית הצועדת לכיווננו. אם מדינת ישראל תמשיך לא לעשות כלום, לא יהיה כלום".

לפיד מצטט מחקרים, מזכיר שאמזון עורכת ניסויים בחנויות ללא מוכרים, מביא דוגמאות מתעשיית הרכב ומעולם הרפואה, משכנע אותנו שהאיום אכן ממשי. רק דבר אחד הוא לא עושה, יאיר לפיד, בפוסט שלו לקראת מנוחת השבת: הוא לא מספר לנו איך ממשלה בראשותו, שכן תעסוק בדברים שחשובים לנו (נתניהו, כמה אירוני, קרא לזה פעם "החיים עצמם") תמנע את הפיטורים של כולנו בגלל ניצחון המכונה על האדם. "כדי שזה יקרה, ישראל צריכה אסטרטגיה כלכלית-טכנולוגית בהירה ובעלת חזון", כותב לפיד, אבל לא מציע לנו פתרון מעשי כלשהו, אלא אם ההצעה הבאה מפילה אתכם מהרגליים: "מה שמדינת ישראל צריכה לעשות - והיא אחת המדינות היחידות בעולם שיש להן את הכלים לעשות זאת - היא להעצים את התהליך שבו אנחנו הופכים ממדינת ייצור למדינת מחקר ופיתוח".

המניפסט ממשיך באוסף של דברים שאין עליהם עוררין: המדינה צריכה להשקיע יותר בחינוך, בהשכלה גבוהה, בקשר בין האקדמיה לבין התעשייה, בהחזרת מוחות מחו"ל למולדת, בעידוד המחקר המדעי. הכול נכון. צריך לעודד השקעות בהייטק הישראלי ולהכשיר עובדים רבים ככל האפשר לעבור למשרות הייטק. ובכל זאת, צריך לסייג: לפיד כנראה לא שמע שלא רק עורכי דין יוחלפו בידי מכונות, אלא גם מתכנתים, מהנדסי חומרה, אנשי בקרת איכות ומעצבי גרפיקה. הרובוטים יעשו את העבודה באופן יעיל יותר והרבה יותר בזול, והעובדים האנושיים יוחלפו באותו קצב מהיר ואכזרי.

אחרי ששכנע אותנו לעבוד בהייטק, מספר לנו חבר הכנסת לפיד ש"פריחתן של חברות ישראליות סביב נושא המכוניות האוטונומיות היא דוגמה מצוינת נוספת לכך שבכל סיכון יש הזדמנות. לישראל לא היתה בעבר דריסת רגל בתעשיית הרכב המסורתית, אבל כבר היום פועלים בה כ-450 סטארט-אפים העוסקים ברכב האוטונומי". זוהי אכן עובדה נכונה, גאווה ישראלית אמיתית ומוצדקת, רק שהיא לחלוטין לא קשורה לאיום הרובוטים שבו עסקינן. למעשה, הצלחת התעשייה הזו תגרום לפיטוריהם של עוד עשרות אלפי נהגים מקצועיים, כאן בישראל. איך בדיוק מציע לפיד להיערך לכך?

האדם שמניף טרקטור ינצח

לקראת סיכום דבריו מציין לפיד ש"מכונות חושבות הן עדיין רק מכונות". ולכן, כמה משמח, יש לבני האנוש יתרון מסוים, פה ושם. לפיכך מציע יו"ר יש עתיד שהממשלה תכוון את המשק לשניים-שלושה נושאים שבהם יש לנו אינטרס לאומי וגם יתרון מובהק. ענפי הסייבר, רובוטים ורחפנים, ייצור אנרגיה, טכנולוגיות מזון - כל אלה מובאים כדוגמאות למיקוד אסטרטגי של מדינת ישראל בתחום ההייטק. הכול נכון וראוי. אבל איך זה יפתור את הבעיה שהוצגה אי שם לפני כ-2,800 מילים, כשהתלוננו שהפוליטיקאים שלנו עוסקים בחקירות ובשחיתויות במקום להציל לנו את פרנסתנו מפני הרובוטים?

"אין דרך לשנות כיוון של מדינה שלמה בלי תשתיות ממשלתיות, ראייה רחבה ואסטרטגיה ברורה", מסכם יו"ר יש עתיד. אלה שוב מילים כלליות, שבעיקר ממחישות שהנושא קרוב יותר לליבו של לפיד משחיתויות הפוליטיקאים, מהאיום על שלטון החוק, מהערעור על יסודותיה של הדמוקרטיה הישראלית ומעוד כמה דברים קטנים "שמעסיקים רק פוליטיקאים שעסוקים בעיקר בעצמם".

"זהו הדבר שאנחנו עוסקים בו בימים אלה, זוהי הבשורה שאנחנו רוצים להביא לכלכלה הישראלית", מסיים הפוסט. כאיש הייטק, לא נותר לי אלא לקבל את דבריו בשמחה רבה ובאמונה עמוקה. התמונה המחוברת לפוסט, אדם המניף טרקטור בשתי זרועותיו החשופות בעוד ראשו נישא למעלה בגאון, מחזקת את אמונתי בצדקת הפתרון של לפיד, גם אם לא הצלחתי לרדת לשורש דבריו. המסר הוא, מן הסתם, שמי שמניף טרקטור במו ידיו אל מול השמש הבוערת מבעד לשקיעה המקסימה, האדם החזק הזה לא יוכרע על ידי רובוט חסר לב. כי מותר האדם מהמכונה, גם אם קרא כמעט 3,000 מילים מיותרות לפני מנוחת השבת.

עוד כתבות

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

תרחיש יום הדין של הכלכלה: מיצרי הורמוז נסגרים, מחיר הנפט מזנק

איום של משמרות המהפכה על חופש השיט בעורק הימי המרכזי של מדינות המפרץ מזניק את מחירי הנפט: ברנט קופץ ב-9% לכ-80 דולר ● אנליסטים מזהירים מתרחיש שידחוף את המחיר מעל 100 דולר לחבית

התחדשות עירונית בירושלים / צילום: Shutterstock

"יקצר את לוחות הזמנים": מתי פגיעה בבניין יכולה דווקא לזרז פינוי־בינוי

המדינה מפצה על נזקי המלחמה, אך כשבניין שנפגע נמצא בעיצומו של תהליך התחדשות עירונית הסיפור מסתבך ● מי אחראי לשיקום המיידי של המבנה ואיזו הכרעה עשויה לשנות את לוחות הזמנים של הפרויקט?

מיצרי הורמוז / עיבוד: Shutterstock

"להורמוז אין חלופה": מה המשמעות של הצעד הדרמטי של איראן, ואיך תגיב ארה"ב

"להכרזה על סגירת מיצרי הורמוז יש יותר משמעות תודעתית מכל דבר אחר", כך אומר פרופ' יהושע קרסנה, מנהל הפורום לשת"פ אזורי במרכז דיין באוניברסיטת ת"א ● עוד מציין קרסנה, כי אם החסימה תימשך לאורך זמן, תהיה לה השפעה חמורה על השווקים "מחירי הנפט יזנקו, אולי אפילו ל-100 דולר"

קיר סטארמר, רה''מ בריטניה, ועמנואל מקרון, נשיא צרפת / צילום: Kin Cheung, Tschaen Eric/Pool/ABACA

אירופה פוחדת להיכנס למלחמה, ומתרכזת במסרים פייסניים ובחילוץ אזרחים

מדינות אירופה הבליגו על התקפות איראניות על כוחותיהם הפרושים במפרץ ובמזרח התיכון ● הן קראו ל"הרגעת הרוחות" על ידי "כל הצדדים" ואף שיגרו שורת מסרים מתונים המנסים להבהיר לאיראן כי לא יתערבו ● אם לא תשתנה, ההשלכות של מדיניות הפייסנות האירופית עשויות להיות רחבות

ההרס מהפגיעה של טיל איראני בתל אביב / צילום: אלה לוי וינרייב

יש שיפור, אבל לא מספיק: הערים שמובילות במספר הדירות ללא ממ"דים

למרות שיפור קל במספר הדירות הממוגנות, כשני שלישים מהדירות בערים הגדולות עדיין ללא ממ"ד ● בבת ים ובבני ברק יותר מ־80% מהדירות אינן ממוגנות

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

למרות העליות: חלק מהמשקיעים היו מעדיפים לשכוח את היום הזה

הבורסה בת"א זינקו ביותר מ-4%, שיא עליות ליום בודד מאז הקורונה ● הפער מול המשקיעים ב-S&P 500 מגיע היום ל-6.5%, בגלל הזינוק בשקל והירידות בוול סטריט ובאירופה ● מדובר על יותר מ-250 מיליארד שקל שלא יזכו ליהנות מהתשואה הזו

מטוס חיל האוויר בדרך לתקיפה באיראן / צילום: דובר צה''ל

המשקיעים האופטימיים בעולם? מאחורי היום הבלתי נתפס בבורסת תל אביב

הבורסה המקומית עשתה היסטוריה ביום המסחר הראשון מאז שנפתחה המלחמה עם איראן: בניגוד לשוקי המניות כמעט בכל מדינה בעולם, תל אביב הפגינה אופוריה של ממש עם עליות חדות ושיא חדש ● מה מוביל לאופטימיות החריגה בארץ, ואיזה מניות זינקו יותר מכולן

מעבר גבול טאבה / צילום: שלומי יוסף

למה ארקיע מפעילה טיסות לטאבה - ואל על וישראייר לא?

אזהרת המסע של המל"ל מונעת מחברות ישראליות להפעיל קווים למצרים, אך חלקן מצאו דרך לעקוף זאת ● כך ארקיע מנהלת מבצע חילוץ באמצעות רכישת שירותים מחברת תעופה זרה - בזמן שאל על בוחרת להמתין בשלב זה לאפשרות לחלץ נוסעים דרך נתב"ג

אהרון פרנקל, חיים כצמן ויאיר המבורגר / צילום: עידן חסון, אריק סולטן, גבע טלמור

חיים כצמן, אהרן פרנקל ומשפחות האצולה של שוק הביטוח: שלושת המרוויחים הגדולים של היום בת"א

הזינוק במחיר המניות בת"א הקפיץ את שווי החזקותיהם של בעלי השליטה בשורת חברות בעשרות ולעתים אף מאות מיליוני שקלים ● בין המרוויחים: חיים כצמן שחוזר לחייך אחרי תקופה ארוכה של ירידות במניה, אהרון פרנקל שגורף רווחים על ההשקעה המחודשת בתמר פטרוליום, והטייקונים של שוק הביטוח שהחגיגה במניותיהן מסרבת לגווע

רונן גינזבורג, מנכ''ל דניה / צילום: רני חכם

הדוחות שהרסו למניה הזו את החגיגה בבורסת ת"א

בעוד שמדד הנדל"ן זינק במעל 6% בתל אביב, מניית דניה סיבוס היא בין המניות הבודדות בסקטור שנסחרה היום בירידות, בעקבות דוחות כספיים מעורבים שפרסמה ● בעוד שהחברה דיווחה על שיא בצבר ההזמנות, בגובה 22 מיליארד שקל, הרווח הנקי של החברה רשם ירידה של 3%

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת על יום המסחר בשווקים

היום לא יתקיים מסחר בתל אביב לרגל חג הפורים ● הבורסה המקומית הציגה את עוצמתה לנוכח המלחמה עם איראן וסיכמה את היום החזק ביותר שלה מזה שש שנים ● ירידות חדות בבורסות אסיה, מחירי הנפט ממשיכים לזנק ● וול סטריט ננעלה במגמה מעורבת, סקטור הטכנולוגיה התאושש ● וגם: אנליסטים מעריכים מדוע הבורסה בניו יורק נותרה ללא פגע, בניגוד לרוב השווקים בעולם ● גלובס עושה סדר לקראת יום המסחר

עשן מיתמר מעל אזור תעשיית הנפט בפוג'יירה שבאיחוד האמירויות / צילום: Reuters, REUTERS

מדינות המפרץ פועלות נגד הזמן במאמץ להדוף את המתקפות של איראן

יש בידי מדינות המפרץ מספר מוגבל של מיירטים להגנה אווירית, לעומת מספר כמעט בלתי מוגבל של כטב"מים איראניים ● המלחמה בין רוסיה לאוקראינה הוכיחה שכטב"מים מסוגלים לגרום נזק קטסטרופלי למתקני אנרגיה דליקים כמו בתי זיקוק, תחנות שאיבה ומסופי נפט

בורסת כווית / צילום: Reuters, Anadolu

איך תשפיע המלחמה על הורדות הריבית? התשובה של ליאו ליידרמן

בעוד שהבורסה המקומית והשקל מגיבים בזינוק לשינוי המאזן האסטרטגי מול איראן, שוקי העולם נצבעים אדום בצל קפיצת מחירי הנפט ● המשקיעים חוששים מחסימת מצרי הורמוז ומשיבוש שרשראות האספקה, לצד דאגה שהתייקרות האנרגיה תביא לעלייה באינפלציה

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

אנשי מערכת הביטחון לשרי הקבינט: "בסוף המבצע לא יושמד האיום הבליסטי"

דיווח: איחוד האמירויות וקטאר ביקשו סיוע מבנות הברית שלהן בהדיפת המתקפות האיראניות ● שר ההגנה האמריקאי: לא תוחמים בזמן את המבצע ● ארה"ב תקפה את אתר הגרעין באספהאן ● מפקד הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי בלבנון חוסל בתקיפת צה"ל ● קטאר: הפלנו מטוסי קרב איראניים ● קפריסין: הכטב"ם בבסיס הבריטי שוגר ע"י חיזבאללה ● עדכונים שוטפים

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

האם החגיגה בבורסת ת"א תימשך גם מחר?

האם המשקיעים בת"א הגיבו באופטימיות יתר? תשובה לשאלה הזו צפויה להתקבל עם שובו של המסחר בבורסה מחר ● "ת"א נסחרה אמש בבועת אופטימיות, כשהמשקיעים מתמחרים את ההישג האסטרטגי ואת אשרור מעמדה של ישראל כמעצמה אזורית" ● "העליות המקומיות יצרו פער ארביטראז' משמעותי מול המגמה השלילית בעולם"

קלוד / צילום: Shutterstock

יתרונות ה-AI: הציוץ שהפתיע את פירמות עורכי הדין הגדולות בעולם

עו"ד ז'אק שפירו, המנהל משרד עורכי דין אמריקאי שמעסיק שני עובדים, הדגים בציוץ ברשת X איך באמצעות בינה מלאכותית גם משרד קטן יכול להתחרות בהצלחה במשרדים גדולים ● "פירמה קטנה שבנתה את עצמה סביב AI תצליח לא רק להתחרות בפירמות ענק - אלא גם לעקוף אותן בסיבוב"

ישראלים מוצאים מקלט בחניונים תת־קרקעיים / צילום: Reuters, Oren Ziv

מחקרים מגלים: על מה לא כדאי לדבר עם השכנים במקלט

כשהטילים משבשים את החיים ומפלס המתח והחרדה בעלייה, חזרנו למחקרים שיעזרו לנו לקבל החלטות תחת לחץ ועייפות, להתמודד עם החרדה של הילדים ולהתנהל ברוגע מול אנשים שחושבים אחרת מאיתנו במקלט או בממ"ד

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מי זכאי לפיצויים ואילו מסלולים כבר נפתחו? עשינו סדר

בשלושת הימים הראשונים של המבצע הוגש מספר נמוך יחסית של תביעות לרשות המסים ● מי זכאי לפיצוי, מהו ה"מסלול המהיר" ומה אם הדירה השכורה נפגעה? ● גלובס עושה סדר

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת הדירוג S&P: "התרחיש מול איראן חמור, אבל ישראל הוכיחה חוסן היסטורי"

סוכנות הדירוג היא הראשונה שמתייחסת למלחמה עם איראן ● ישראל מקבלת הערכה טובה באופן יחסי לנקודת המוצא של המלחמה: "הכלכלה הישראלית הוכיחה חוסן היסטורי בזכות מגזר הטכנולוגיה העילית שלה"

יונית לוי-חדשות 12, מגי טביבי-חדשות 14, דוריה למפל-חדשות 13 / צילום: מתוך אתרי הערוצים

גם באמצע מלחמה: עם רייטינג מצרפי של מעל 50%, הקמפיינים נשארו על המסך

בניגוד לסבבים קודמים, במבצע "שאגת הארי" שיעור הרייטינג הגבוה של הערוצים המסחריים תורגם גם לנוכחות בהפסקת הפרסומות ● מי רשם את הזינוק הגדול ביותר בשיעור הצפייה, מי עלה ראשון בקמפיין מלחמה, ומה יקרה עם העונה החדשה של "האח הגדול" במוצ"ש