רופא / צילום: שאטרסטוק
חברת פוליפיד, המפתחת תרופות בשחרור מושהה למניעת זיהומים אחרי ניתוחי לב ואחרי שברים מורכבים בעצמות, ומועמדת להנפקה בנאסד"ק, הציגה את התנאים הצפויים בהנפקה. על פי פרסומי החברה, היא תבקש לגייס 75 מיליון דולר לפי שווי של 370 מיליון דולר אחרי הכסף, סכומים שמציבים אותה בטווח הבינוני-גבוה של הנפקות חברות ביומד ישראליות בנאסד"ק. חתמי ההנפקה הם גולדמן סאקס, קנטור פיצג'רלד ו-Cowen & Co.
ההנפקה מיועדת להתקיים ב-23/3 (בעוד 8 ימים). הסכום המיועד לגיוס הוא נמוך מעט מזה אליו כיוונה החברה כשפרסמה לראשונה תנאים להנפקה לפני כחודש, אז ציינה כי בכוונתה לגייס כ-86 מיליון דולר. השווי המבוקש דומה לשווי שהוערך בשוק באותו זמן (300-400 מיליון דולר אחרי הכסף).
משקיעים קיימים צפויים לרכוש 20 מיליון דולר מסכום ההנפקה. בעלי המניות העיקריים בחברה הם קרן אאורום של מוריס קאהן (18.3%), קרן שביט קפיטל (9.1%), חברת קסניה הבורסאית (6.1%) וכן איתן קייט, חיים הורביץ (דרך חברת ההשקעות CHealth) וליאון רקנאטי, המחזיקים בחברה בשיעורים קטנים.
מניית קסניה עלתה היום ב-3.25%, למרות הקטנת היקף הגיוס המיועד, כנראה משום שעלה הסיכוי לכך שההנפקה אכן תתממש. בעקבות העליה קסניה נסחרת לפי שווי של 41.2 מיליון שקל.
שוק ההון האמריקאי מאיר בינתיים פנים לחברות הישראליות בתחום הביומד השנה. שתי חברות הצליחו להשלים את ההנפקות שלהן סביב המחיר המבוקש - סולג'ל שגייסה 75 מיליון דולר לפי שווי של 220 מיליון דולר ומוטוס ג'י איי שביצעה הנפקה קטנה וגייסה 17.5 מיליון דולר לפי שווי של כ-77 מיליון דולר אחרי הכסף. שתי החברות נסחרות כיום בדיסקאונט קל על מחיר המניה בהנפקה - מוטוס ירדה כ-3.5% וסולג'ל כ-4.5%. לעומת זאת חברת יורוג'ן, שהונפקה במאי 2017, עלתה 330% מאז ההנפקה, ושווה היום 818 מיליון דולר.
מדד נאסד"ק ביומד, שהינו בדרך כלל מנבא מוצלח יחסית לסיכוי שחלון ההנפקות של חברות ביומד יישאר פתוח, רושם בחודש האחרון עליות קלות, לאחר ירידה בסוף ינואר יחד עם כלל השוק, ולאחר שנה שאופיינה בדרך כלל בעליות. חברה ישראלית נוספת שנערכת לנצל את המומנטום היא אקסלנז הישראלית, הנסחרת בתל אביב לפי שווי של 367 מיליון שקל.
ב-2014 יצאה פוליפיד להנפקה בתקווה לגייס 23 מיליון דולר לפי שווי של 100 מיליון, אך נאלצה למשוך את ההנפקה בשל עניין נמוך ותנאי השוק. החברה התפתחה מאז, השלימה ב-2016 גיוס פרטי של 22 מיליון דולר לפי שווי של 82 מיליון, ושינתה מיקוד שיווקי לתחום הטיפול בזיהומים לאחר ניתוחי לב, בעוד בעבר המיקוד שלה היה בטיפול בזיהומים אחרי שברים ובתחום הדנטילי.
המוצר של פוליפיד הוא אנטיביוטיקה הארוזה בתוך מטריצה העשויה פולימרים (מולקולות דמויות פלסטיק) וליפידים (מולקולות שומן), ומכאן שם החברה. הפולי-פיד הנשא מתפרק ומשחרר את האנטיביוטיקה במנה קצובה למשך פרק זמן שיכול להימשך עד כמה חודשים. כך הוא מאפשר למנוע זיהום באזור פגוע (למשל, אחרי ניתוח או שבר) בלי צורך ליטול במשך כל אותה תקופה אנטיביוטיקה בבליעה או לווריד, ובלי צורך להחליף שתל משחרר אנטיביוטיקה מקומית בניתוחים חוזרים ונשנים. ייתכן גם כי העובדה שהאנטיביוטיקה ניתנת באופן רציף למקום הפציעה, משפרת את יעילותה. את זאת החברה תפעל להוכיח בניסויים הקליניים שלה.
כמו כן, החברה מאמינה כי המוצר שלה יכול לשמש פלטפורמה לטיפול מקומי באמצעות מגוון תרופות, ולא רק אנטיביוטיקה - למשל, תרופות אנטי-דלקתיות או תרופות נגד סרטן.
בניסוי שלב I/II של החברה בתחום ריפוי פצעי ניתוח לאחר ניתוח לב, הושגו תוצאות ביניים שבהן אצל החולים שטופלו במוצר של החברה יחד עם הטיפול המקובל, לא חלו זיהומים כלל, בעוד שבקבוצת ביקורת, שקיבלה רק את הטיפול המקובל, היה שיעור הזיהומים 4.5%.
ניסוי זה עדיין אינו בפיקוח ה-FDA, אבל לקראת סוף 2018 ותחילת 2019, החברה מתכננת להיכנס לניסויי שלב III מול ה-FDA, הן במניעת זיהומים לאחר ניתוחי לב והן במניעת זיהומים בניתוחים באזור הבטן.
המוצר מבוסס על אנטיביוטיקה קיימת, ולכן הוא מיועד למסלול הקצר לפיתוח תרופות (505b2), וכן הוא רשום במסלול מיוחד לתרופות נגד מחלות זיהומיות - מסלול QIDP, שמאיץ את תהליך הרישום שלה מול FDA.
פוליפיד אינה רושמת הכנסות. ההפסד שלה בשנת 2017 הסתכם ב-54 מיליון דולר, מתוכם 40 מיליון דולר הוצאות פיננסיות, שנבעו ברובם משערוך מחדש של אופציות. זאת, לעומת הפסד של 11.4 מיליון דולר בשנת 2016. נכון לסוף 2017, לחברה כ-18 מיליון דולר בקופה, לאחר ששריפת המזומנים שלה בשנה שעברה הסתכמה ב-12.3 מיליון דולר. הגירעון בהון עומד על 90 מיליון דולר.