חיים כץ / צילום: איל יצהר
שבוע העבודה בישראל מתקצר בשעה ויעמוד החל מהחודש הבא על 42 שעות שבועיות, זאת בכפוף לצו ההרחבה שנחתם לפני זמן קצר על ידי שר העבודה והרווחה חיים כץ והחיל את ההסכמות שהוביל יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן מול המעסיקים, על כלל המשק. המהלך לקיצור שבוע העבודה התאפשר בזכות הסכם קיבוצי כללי שנחתם לפני כשנה בין יו"ר ההסתדרות ניסנקורן לבין יו"ר נשיאות הארגונים העסקיים שרגא ברוש, ואומץ לפני כחודשיים על ידי שר האוצר משה כחלון.
השינוי צפוי להיכנס לתוקף כבר בתחילת החודש הקרוב (ב-1 באפריל 2018), כאשר קיצור שבוע העבודה יבוצע ללא הפחתה בשכר והשכר השעתי יחושב מעתה על בסיס של 182 שעות עבודה לחודש, במקום 186 כפי שזה היה עד כה. משמעות המהלך היא העלאת התעריף השעתי והגדלת ערך השעה לעובדים המשתכרים משכר המינימום.
זו הפעם הראשונה מאז שנת 1995, שהעובדים בישראל נהנים מקיצור שבוע העבודה. בזכות השינוי הנוכחי, הישראלים יעבדו 50 שעות פחות בכל שנה קלנדרית, וזאת כאמור ללא הפחתה בשכרם. יום העבודה המקוצר בשבוע ייקבע על ידי כל מעסיק, בהתחשב בבקשות ובצרכי העובדים.
ניסנקורן מסר כי "המהלך מקדם את האיזון הראוי בין עבודה לפנאי וזהו צעד חשוב ראשון בדרך ליעד: להביא לכך ששבוע העבודה בישראל יעמוד על 40 שעות בלבד".
כץ מסר כי: "מדובר במהלך מבורך של יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן לטובת העובדים במשק. יש להמשיך את המגמה לקיצור נוסף".
נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות הארגונים העסקיים, שרגא ברוש, מסר בעקבות קיצור שבוע העבודה כי "אנו מברכים על קיצור שבוע העבודה בישראל. חשוב להבהיר, וזאת על מנת למנוע בלבול אצל העובדים, כי שבוע העבודה יקוצר בשעה, אך ורק לעובדים העובדים במשרה מלאה, והצו לא משפיע על עובדים במשרה חלקית או על חוק שכר המינימום במשק".
ברוש הוסיף ואמר כי "בראייה לטווח ארוך, עלינו לזכור שאם אנו רוצים בעתיד לשפר באופן משמעותי את השכר ובמקביל להפחית את שעות העבודה בישראל לממוצע במדינות ה- OECD, עלינו לפעול ביתר שאת להעלאת פריון העבודה שלנו, שעדיין נמוך ב- 25% משל העובדים באירופה וארה"ב. 25% הבדל הנו פער משמעותי, שמקשה על העלאת רמת החיים בישראל, וניתן לצמצם אותו רק על ידי השקעה מסיבית בהטמעת ציוד טכנולוגי מתקדם והכשרת כוח אדם טכנולוגי ברמה גבוהה למקצועות העתיד בתעשייה".