בית הספר הניסויי / צילום: רפי קוץ
במשך כמה שנים התנהל בירושלים מאבק לא פשוט בין העירייה, שביקשה לפנות את בית הספר הניסויי ממרכז העיר, לבין ועד הורי בית הספר, מינהלת רובע לב העיר והתושבים.
הוויכוח הלוקאלי הזה מעניין משום שהוא חרג מהסיפור הקונקרטי ומעמיד סימני שאלה לגבי דמותו של המע"ר (מרכז עסקים ראשי) בכלל. האם הוא יכול לכלול, בנוסף למסחר, לתיירות, למשרדים ולמגורים, גם בית ספר? בוויכוח בירושלים, התושבים טענו שבית ספר מוסיף לחוויה האורבנית ומעשיר אותה.
בית הספר הניסויי בירושלים, שמציע לימודים מגן טרום חובה ועד יב', ממוקם במבנים ישנים על שטח בגודל 12 דונם בבעלות עירונית, בפינת הרחובות הלל ורבי עקיבא, ממש על גן העצמאות. הוא הוקם בתחילת שנות ה-70 והיה, לפחות בתחילת דרכו, אלטרנטיבה רדיקלית וגם די אליטיסטית למערכת החינוך "הרגילה". עם השנים קמו חלופות אחרות והמוסד די התמתן, אך מרבית האיכויות עוד נותרו: הכיתות קטנות, אין מבחנים, אין ציונים, יש הרבה פעילויות העשרה, אין תלבושת אחידה, ויש קהילת הורים אקטיבית למדי.
היוזמה להעביר את בית הספר לאתר אחר בעיר מתגלגלת כבר כמה שנים וקשורה לחזונה של העירייה למרכז העיר, המע"ר. התוכנית שהרשות לפיתוח ירושלים (הרל"י) קידמה, ונערכה על-ידי משרד קימל-אשכולות התל-אביבי, התייחסה לשטח של כמעט 20 דונם, וכללה את תחום בית הספר הניסויי וגם קטע שהוא שצ"פ (שטח ציבורי פתוח). התוכנית הציעה שינוי ייעוד משטח ציבורי (חום) לשטח מעורב, הכולל תמהיל שימושים חדש למלונאות, מסחר, מבני ציבור ומגורים. סך כל שטחי הבנייה המוצעים הוא 62,000 מ"ר.
הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה אישרה אמנם את הפקדת התוכנית בחודש ספטמבר 2015 ואף קבעה שיש בה כדי לתרום לפיתוח מרכז העיר, אך היא נתקלה בקשיים מרובים. הראשון להתעורר היה ועד הורי תלמידי בית הספר הניסויי, שבראשו עמד אז אילון ברנהרד, שבמקרה הוא גם אדריכל במשרד השיכון. הוועד מחה על כך שלא רק שהעירייה הזניחה את בית הספר במשך שנים בטענה שהוא זמני, אלא שיש כאן גם העברה של שטח ציבורי נדיר ליזמים פרטיים.
"השאלה אם יפיקו יותר כסף בלי התושבים"
מי שהוביל את המאבק היה המינהל הקהילתי לב העיר, המהווה זרוע מתווכת בין הציבור לבין העירייה. הטיעון העיקרי והמשמעותי בהתנגדות של מינהל לב העיר היה שפינוי של בית הספר ממרכז העיר יגרום לפגיעה באיכות ובתפקוד מרכז העיר. לדבריהם, בשנים הקרובות צפוי גידול משמעותי במספר יחידות הדיור במרכז העיר. הוצאת בית הספר הניסויי או המשך הזנחתו, משמעותה הרחקת האוכלוסייה הקבועה שמהווה עוגן משמעותי עבור מרכז העיר. לטענתם, אילולא כניסת תושבים קבועים ומשפחות, ייוותרו אלפי יחידות הדיור החדשות ריקות ומרכז העיר יהפוך למרחב של "דירות רפאים".
סיון שריר כהן, מתכננת המינהל הקהילתי לב העיר, הסבירה כי "יש כאן 12 דונם במרכז העיר והשאלה היא האם הפוטנציאל הכלכלי של השטח, שהוא שטח ציבורי, ימומש בהתחשב גם בתושבים, או שיפיקו יותר כסף בלי התושבים. בתוכנית המקורית הוציאו את בית הספר מהשימושים. במסגרת המאבק שלנו טענו שב-12 דונם אפשר להכניס לתוכנית את כל הפונקציות שהם רוצים וגם את בית הספר הניסויי".
יו"ר המינהל הקהילתי לב העיר ד"ר אופיר לנג הוסיף כי "זה אולי בית הספר היחידי במרכז העיר. אין לו תחליף ולא שהוצע איזה תחליף. אנחנו חושבים שמרכז עיר מצליח זה מרכז שיש בו עירוב שימושים. זה לא רק מסעדות ומבנים לטובת תיירים. בית הספר מכניס כל מיני אוכלוסיות שלא היו מגיעות אחרת למרכז העיר. משפחות צעירות, בני נוער. זה תורם לעסקים המקומיים. וחוץ מזה שבביה"ס יש גם הרבה ילדים ממרכז העיר. זה שילוב מנצח".
לנג יודע לספר שלפני כמה שבועות קיבל מנכ"ל העירייה, אמנון מרחב, החלטה שלא לפנות את בית הספר הניסויי. לדבריו, "לאחר התדיינות מתמשכת, עיריית ירושלים החליטה כי בית הספר יישאר במקומו הנוכחי. כעת נבחנת האפשרות שהמבנה יעבור שיפוץ עומק או שייבנה מחדש לצד שימושים נוספים במתחם".
אבשה נואמה, יו"ר וועד ההורים של בית הספר הניסויי, רואה את החלטת העירייה האחרונה כהישג: "זה היה מאבק של כמה שנים, שהתחיל כקמפיין ראש בראש נגד ראש העיר, והפך להידברות. בתקופה האחרונה הם הקשיבו לנו. אבל עוד לא לגמרי הבנו מה הולך להיות. הם מאוד אוהבים את הרעיון של עירוב שימושים, אבל עוד לא יודעים איך ליישם אותו".
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "עיריית ירושלים מקדמת תכנון ושדרוג של מרכז העיר. בתכנון נכלל, בין היתר, שדרוג מבנה בית הספר הניסויי, קביעת עירוב שימושים, הסדרת שטחים ציבוריים ושדרוג הרחובות: הלל, מנשה בן ישראל, הסורג ועוד. בנוסף נמצאים בהליכי תכנון שדרוג גן העצמאות ובריכת ממילא".