רן ארז / צילום: שלומי יוסף
רן ארז, יו"ר ארגון המורים ב-20 השנים האחרונות, יתמודד ביום רביעי בבחירות נוספות שיקבעו אם ימשיך להנהיג את הארגון קדנציה שמינית ברציפות ולשלוט על תקציב של 154 מיליון שקל בשנה. אחרי כל כך הרבה שנים, ואולי דווקא בגללן, הוא המועמד הבלתי מעורער להיבחר שוב. מולו יתמודד חיו בוכובזה, יו"ר המועצה של ארגון המורים. מועמדים נוספים רשאים להציע את עצמם עד הרגע האחרון.
הבחירות מגיעות לארז בתקופה טובה. הוא חתם בימים האחרונים על הסכם שכר חדש של מורי התיכון, לאחר משא ומתן שנמשך למעלה משנה. העובדה כי לא היה מוכן להתפשר בקלות עושה לו שירות טוב. תקציב הארגון לשנים 2017 ו-2018 והדוחות הכספיים של השנים 2012-2016 שהגיעו לידי "גלובס" שופכים אור על הכוח הכלכלי של הארגון, ועל הכוח שיש למי שעומד בראשו ושולט על תקציב ענק.
שני גורמים מרכזיים מרכיבים את תקציב הארגון: שליש מהתקציב - 50 מיליון שקל - מגיע מחברי הארגון כדמי חבר, או כפי שכינה אותם ארז בשיחה איתנו, בטעות או שלא, "מסי חבר". כל חבר משלם עד 58 שקל בחודש; 75 מיליון שקל נוספים מגיעים ממשרד החינוך - 60 מיליון שקל לארגון עצמו והשאר לעמותה הפדגוגית שלו.
וכך, בסיוע משרד החינוך וההסכמים הקיבוציים שחתם עם הארגון במשך השנים, הפך ארגון המורים לצינור כספים ממשרד החינוך למורים, דבר שסיפק לו הישגים מול המורים וחיזק את כוחו. הכספים מיועדים לשי למורים, מלגות, השתלמויות, ביטוחים ועוד.
ארגון המורים הוא אגודה עות'מאנית ולכן לא מחויב לפרסם את תקציבו, שאכן לא פורסם בשנים האחרונות. גם הדוחות עצמם נערכים באופן פחות מפורט ביחס לדוחות של עמותות שכפופות לרשם העמותות. תקציב הארגון ל-2018 תוכנן כך שיכלול גירעון שוטף של 18.5 מיליון שקל על חשבון קופת הארגון, אך לא בטוח שיהיה בכך צורך.
בחסות האפשרות להימנע משקיפות, מחלק הארגון משכורות בהיקף של 26 מיליון שקל בשנה לכ-100 עובדים, ומתחזק מנגנון פעילות שקשה להגדירו כחסכוני במיוחד, דבר שבא לידי ביטוי במערך תפעול יקר. הוצאות השכר מהוות כ-17% מכלל הוצאות הארגון המורים, כשבהסתדרות המורים, למשל, הן מהוות 12%.
הכסף שעובר ממשרד החינוך הפכו אותו לגוף דו-מהותי, כלומר גוף פרטי שמוטלות עליו חלק מהחובות של גוף ציבורי, כך לפי הגדרת משרד החינוך במסמך בקרה שנכתב במהלך 2015.
דווקא עם הגדרה כזאת היה ניתן לצפות שהארגון ינקוט בשקיפות יתר. אלא שבארגון מציינים כי הם מסתפקים בפרסום הדוחות הכספיים בפני משרדי החינוך והאוצר בלבד. הם אמנם מחויבים לפרסם רק את החלק המתקבל מהמדינה, אך בשנים האחרונות החלו להציג בפניהם את הדוחות המלאים.
מי שניסה להשיג תשובות מקיפות יותר הייתה התנועה לאיכות השלטון. "הדוחות העלו סימני שאלה רבים ובגלל שהם לא מלאים, עקב חוסר השקיפות - פנינו בשורה רבה של שאלות לפני למעלה מחודש ולצערנו טרם קיבלנו תגובה עניינית לסוגיות שהעלינו", אומרת עו"ד נילי אבן חן, ראש המחלקה הכלכלית של התנועה לאיכות השלטון.
לשאלת "גלובס" לגבי היעדר הפומביות, ענה ארז כי הדבר נובע מהתחרות שיש לארגון עם הסתדרות המורים, ארגון יציג נוסף שמתמקד במורי בתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים, אך מייצג גם כ-5,000 מורים בחטיבה העליונה. לשם השוואה, הסתדרות המורים מפרסמת דוחות כספיים באתר שלה, אך גם הם חלקיים. "אנו מתמודדים איתם על אותו 'פלח שוק', וגם כשקוקה קולה מוכרת לחנויות ויש לה מבצעים, היא לא מעדכנת קודם כל את פפסי. אמנם, בין זה לבין שקיפות מול הממשלה ושלטונות החוק - אנחנו מעדיפים את השקיפות מול שלטונות החוק, אבל אנחנו לא רוצים שכל מה שקורה פה יהיה ידוע בהסתדרות המורים. למשל, בט"ו בשבט חילקנו בחדרי המורים קופסאות עם פירות יבשים, וכעבור יומיים-שלושה הסתדרות המורים רצה ונתנה ממתקים. יש פה כל הזמן תחרות".
הבחירות להנהלה וליו"ר יתקיימו ברביעי הקרוב, וארז לא מתרגש מהעיסוק בתקופת כהונתו הארוכה. "אני צריך רוב מיוחס של 66% כדי להמשיך לכהן, תראה לי עוד בחירות שיש מגבלה כזאת", הוא אומר ל"גלובס", מבלי לציין כי הוא זה שהוביל שינוי בתקנון שמסיר את המגבלה על קדנציה של שתי כהונות בלבד. "אם לא רוצים אותי, לא צריך. לא קל להיות יו"ר. אני מאמין באמונה שלמה שמה שאני עושה זה לטובת מדינת ישראל, אפילו יותר מאשר למורים - כי בלי מורים, אין לנו במדינה הזאת כלום, לא טייסים ולא מהנדסים, לא רופאים ולא עורכי דין".
הבחירות נמשכות בפועל כבר שלושה חודשים - חברי הארגון בוחרים ועידה ארצית שבה 650 חברים, חברי הוועידה בוחרים 59 חברי מועצה, ואלו מתכנסים ובוחרים את יו"ר הארגון ו-8 חברי הנהלה נוספים. האפשרות להיבחר מול ארז היא קשה - בארגון אמנם מציינים כי 30%-40% מחברי המועצה מתחלפים בכל קדנציה, אך כ-30 מהחברים מקבלים משכורת מהארגון ועובדים תחת ארז - כ-16 מנהלי סניפים ועובדי מטה בארגון. חיו בוכובזה, שמתמודד נגד ארז, הוא רכז מגמת מדעי המחשב בבית הספר אורט תיכון בחצור הגלילית, ובהודעה שפרסם הבטיח כי יקדם שקיפות וביקורת בתוך הארגון, וכן כי יפעל בכל דרך חוקית לשנות את שיטת הבחירות אשר מנציחה את המצב הקשה של הארגון ושל ציבור המורים.
ארגון המורים הוא ארגון עובדים יציג, שהוקם בשנת 1958 ומתמקד במורים בתיכונים. בארגון נכללים כ-60 אלף מורים, 10,000 גמלאים ועוד 5,000 שנמצאים בשנות שבתון ובחופשות ללא תשלום. המורים מתחלקים בין החטיבה העליונה (כ-40 אלף), חטיבת ביניים (כ-10,000) ו-5,000 מורים נוספים שעובדים בבתי ספר שש-שנתיים. בסך הכל יש בארץ כ-60 אלף מורים בחטיבה העליונה, כך שארגון המורים הוא הארגון הכי משמעותי בתיכונים, כשהסתדרות המורים מייצגת 5,000 מורים, והשאר לא מיוצגים.
הארגון הוא זה שמנהל משא ומתן עם משרד החינוך על שכר, ובדרך כלל חותם על הסכמים קיבוציים לתקופה של כארבע שנים. בדרך כלל הסכמי השכר כוללים העלאות שכר חדות יותר למורים הוותיקים, אך בהסכם השכר שנחתם בשבוע שעבר סוכם כי שכר המורים המתחילים יעלה ב-19% ויעמוד על 8,000 שקל. שכרם של שאר המורים יעלה בהדרגה בכ-500 שקל במשך שלוש שנים, ובנוסף למענק חד פעמי של 1,000 שקל. עלותו של הסכם השכר מוערכת ב-600 מיליון שקל לכל התקופה.
בנוסף למשאים ומתנים על השכר, מעניק הארגון למורים השתלמויות ומלגות. כמו כן, הוא מעניק תנאים טובים בפנסיה וכן הטבות נרחבות למורים באמצעות סבסוד מופעי תרבות, נופש, מסעדות וסדנאות, בין השאר באמצעות כרטיס "תמורה" של לאומי קארד. הארגון גם מספק ביטוחים מקצועיים ורפואיים לחברי הארגון.
ארגון המורים
שנת הקמה: 1958
מורים חברים בארגון: 75 אלף חברים - מתוכם 10,000 גמלאים ו-5,000 בשנת שבתון
יו"ר: רן ארז (תקופת כהונה: 20 שנה)
מקבלי שכר: כ-100 עובדים
ציוני דרך משמעותיים: 1. רפורמת עוז לתמורה - העלתה את שכר המורים והובילה לשינוי במבנה עבודתם; 2. הסכם השכר החדש, שכולל לראשונה העלאת שכר המורים הצעירים בקצב מהיר משל הוותיקים
לאן הולך הכסף, ואיך מחזק משרד החינוך את הארגון?
בהסכם הקיבוצי שחתם הארגון בשבוע שעבר עם משרד החינוך נקבע כי הארגון יקבל מהמדינה מיליון שקל נוספים לקרן "ידע", שנותנת מלגות למורים שמעוניינים לעשות תארים אקדמיים. ב-2018 עומד תקציב הקרן על 19 מיליון שקל, מתוכם 11 מיליון שקל מגיעים ממשרד החינוך. למעשה, המשרד היה יכול להעניק למורים מלגות בעצמו, אך כחלק מהמשא ומתן הוא גם מוכן לתת לארגון להראות הישגים נוספים מול המורים. כלומר, הארגון מגדיל את השירותים שהוא נותן למורים, ומחזק את הלגיטימציה שלו כגוף שמסוגל לדאוג להם.
המחיר הוא אי-יעילות בהענקת המלגות. כך, 19% מתקציב קרן ידע מופנה למשכורות ותקורה. פנייה לארגון בנוגע להיקף המשכורות לא נענתה.
הדבר נכון גם לגבי מחלקת השתלמויות שתקציבה השנתי עומד על 19 מיליון שקל, מרביתם ממשרד החינוך. 32% מתקציב המחלקה עובר למשכורות ותקורה. משרד החינוך מבצע בקרה על כספים אלו, אך לא מפרסם באופן פומבי. בדוח שנכתב על ידי משרד רו"ח מבקר לבקשת משרד החינוך ב-2015 נמתחה ביקורת על התנהלות הארגון ועל כך שלא ביצע תהליך סדור, תחרותי ושוויוני לבחירת ספקים ונותני שירותים.
ארגון המורים מפעיל גם את העמותה הפדגוגית, שמטרתה קידום דרכי למידה, הוראה ופיתוח תוכניות לימודים. העמותה מקבלת ממשרד החינוך תקציב לכל מורה פעיל, ובסך הכל העבירה בשנת 2016 סכום של 13.5 מיליון שקל, מתוך הוצאות של 16.5 מיליון שקל. העמותה הפדגוגית כפופה לרשם העמותות, אך קשה לדעת איך מורכבות הוצאות השכר שלה מכיוון שהיא משלמת 3.2 מיליון שקל לארגון המורים בעבור תקורה ושירותים שהוא מעניק לה, למשל ניהול, רואי חשבון, שירותי משרד וכו'. ארז מציין כי הארגון פנה לרו"ח מבקר שביצע ניתוח במשך כשלושה שבועות והוא קבע מה עלות השירותים שמעניק הארגון, ושהיא אף נמוכה יותר ממה שרשם העמותות היה מאפשר.
בהצעת התקציב של הארגון נכללת גם עלות של 2.8 מיליון שקל לתפעול אתר האינטרנט. האתר של הארגון מורכב יחסית מכיוון שהוא כולל מכירת כרטיסים והנחות. מי שמתפעל את האתר היא חברת מגה לאן, שגם לוקחת עמלות מהמכירות ואחראית על הסליקה של כרטיסי האשראי. 8.5 מיליון שקל משוריינים לביטוח תרופות למורים, ביטוח תאונות אישיות וביטוח אחריות מקצועית.
הנשק של ארז: קרן שביתות של 15 מיליון ש'
החתימה על הסכם השכר של מורי התיכונים בשבוע שעבר הייתה אירוע מתגלגל - בחודש נובמבר סיכם ארגון המורים עם משרד האוצר את עיקרי ההסכם הקיבוצי החדש שכולל תוספות שכר משמעותיות, וצמצום פערים בין המורים הצעירים לוותיקים. ההסכמות לא מנעו חודש של עיצומים ושביתות עד ששוב "סוכם" על הסכם שכר חדש, אך רק שלושה חודשים לאחר מכן התבצעה החתימה הסופית. לאחר שהגיעו להסכמות כספיות, ניהלו הצדדים משא ומתן ממושך על התנאים המשפטיים, ובעיקר על שאלת "השקט התעשייתי" - האם המורים מתחייבים להימנע משביתה לאורך כל התקופה.
התקציב ל-2018 שנחשף בידי "גלובס" מראה כי בארגון שריינו לטובת מאבק מקצועי - מעין קרן שביתות - סכום לא מבוטל של 15 מיליון שקל. בשנה שעברה השתמש הארגון בכ-7 מיליון שקל למאבק מקצועי מתוך תקציב מתוכנן של 20 מיליון שקל. בעבר אמר ארז כי הוא לא רוצה שהמדינה תדע את מבנה התקציב שלו, בין השאר בגלל תקציב המאבק המקצועי: "ברגע שהמעסיק יודע כמה כסף אנחנו רוצים להשקיע במאבק פרופסיונלי נגד המעסיק, הוא יודע כמה זמן הוא יכול להחזיק מעמד עד שאנחנו נגמור את התקציב", אמר ארז בדיון בכנסת ב-2012.
הגישה לא חריגה, והיא מקובלת בקרב איגודים מקצועיים ברחבי העולם. אך מאז ארז דווקא שינה גישה ולמעשה הפך את התקציב לסוג של איום שמונח על השולחן במשא ומתן עם המדינה. "היום הם נחשפים לתקציבים שלנו, ואנחנו מאמינים שלא ינצלו את הדברים לרעה. עם זאת, אם הם יידעו שיש לנו 15 מיליון שקל הם יחשבו שלא כדאי להם להיאבק איתנו. בתקופה שאתה יודע שנגמר ההסכם הקיבוצי, אתה צריך חופש פעולה - אתה לא יודע כמה בסופו של דבר תצטרך להשקיע בתקשורת, לתת עזרה כלכלית למורים שלא מקבלים משכורת או הסעות. ולכן, כדי להיות בצד הבטוח - עדיף שנקצה יותר כסף".
ייעוץ מס ב-8 מיליון שקל
ארגון המורים יעביר למורים ב-2018 סכום של 32 מיליון שקל כשי לחגים, כשמחצית מהסכום יגיע ממשרד החינוך. הארגון מעניק למורים כרטיס מתנה (Gift Card) - כ-550 שקל למורה - שמאפשר לקבל סכום גבוה יותר מהסכום שנטען בכרטיס. את שאר הסכום משלים הארגון ממקורותיו העצמיים.
במהלך השנים סיבך השי לחג את ארגון המורים עם רשות המסים, מכיוון שבשום שלב לא שילמו בגינו מס. ארגון המורים לא מעסיק את המורים ולכן לא היה יכול לנכות את המס במקור, או לדאוג שינוכה מס בתלוש המשכורת. "ב-1996 סיכמנו עם המדינה שהיא מעבירה לנו כסף לשי למורים. לאחר 10 שנים פנו אלינו מרשות המסים ודרשו מס הכנסה. הגישו לנו שומה של 88 מיליון שקל על 10 שנים - זה יותר ממה שקיבלנו מהמדינה באותן שנים. הלכנו ליועץ מס ועשינו איתו הסכם שהוא מקבל שיעור מסוים ממה שהוא חוסך לנו. בסוף שילמנו 17 מיליון שקל מתוך 88 מיליון שקל", סיפר ארז, אך לא הסכים להגיד מה היה הסיכום עם יועץ המס. לפי הארגון, השומה השנייה הייתה על 60 מיליון שקל ובסוף שילמו 7.5 מיליון שקל, וכן קיבלו פטור עד 2023. "בהסתדרות המורים אמרו, 'אנחנו לא משלמים', והם מנהלים משפט עם מס הכנסה יותר מ-12 שנה. הם הפסידו בכל הרמות וחויבו בכל השומה שלהם וכן בקנסות והצמדות", הוסיף ארז. חשוב לציין כי המספרים הללו אינם שקופים באופן מלא בדוחות החברה.
בהצעת התקציב ל-2018 מופיע סכום של 1.5 מיליון שקל שישולם ליועץ המס כחלק מסכום כולל של כ-8 מיליון שקל על פני כמה שנים. התשלום שמקבל היועץ, שבארגון כאמור לא הסכימו למסור את שמו, הוא ככל הנראה בעבור הטיפול בשומת המס השנייה, ולא ידוע כמה קיבל עבור הטיפול בשומה הראשונה. קשה לקבוע האם גובה הסכום ששולם ליועץ מס על החיסכון הוא מופרז, מכיוון שהוא כולל כאמור פטור לעתיד - ודורש היכרות טובה יותר את התיק והטיעונים השונים בו. זאת אחת הבעיות עם אי-השקיפות, שמקשה לאמוד על טיב ההסכם שביצע הארגון, מכספי 75 אלף חבריה. מפניית "גלובס" ליועצי מס בסוגיה זו, על פניו נראה שסכום אבסולוטי של 8 מיליון שקל הוא גבוה, וכי בסכומים כאלו היצמדות לשיעור כלשהו מהחיסכון לא מחויבת המציאות.
ארגון המורים ייאלץ להיות שקוף יותר?
בשבוע שעבר קיבלה הממשלה החלטה שעשויה להתברר כמשמעותית - העברת הפיקוח על אגודות עות'מאניות מאחריות של משרד הפנים למשרד המשפטים. אגודות עות'מאניות הן גופים לתועלת הציבור שהוקמו לפני 1980, אז נחקק חוק העמותות שקבע כי העמותות שיוקמו מעתה ואילך יוכפפו לרשם העמותות. בישראל יש כ-10,000 אגודות עות'מאניות, אך רבות מהן כבר לא פעילות.
אגודות עות'מאניות נהנות מפיקוח מקל יותר, ולא מחויבות לשקיפות כעמותות רגילות. הדבר בעייתי יותר בארגונים שמקבלים כסף מהמדינה, כמו ארגון המורים. אגודות בולטות נוספות הן ההסתדרות והסתדרות המורים, קופות החולים, ארגוני עובדים נוספים וכו'. חלק מהגופים האלו מפוקחים באופן חלקי על ידי משרדי הממשלה, אבל קשה יותר לעקוב אחר פעילותם.
ההכפפה של האגודות העות'מאניות לרשם העמותות לא תוביל בשלב זה לפיקוח ברמה של העמותות, אך הוא יוכל לבקר טוב יותר את מה שהחוק מאפשר לו. למשל, רשם העמותות יכול לדרוש חשבון מפורט של ההכנסות וההוצאות של האגודות.
עו"ד נילי אבן חן, ראש המחלקה הכלכלית של התנועה לאיכות השלטון, שעוסקת בנושא בשנים האחרונות אומרת כי "לראשונה מזה 70 שנה מישהו הצליח לגעת באגודות העות'מאניות, וצריך להחמיא על כך לשרת המשפטים איילת שקד. כרגע זאת התקדמות קטנה, אבל זה מאוד תלוי מה יקרה בפועל. המבחן יהיה כמה רשם העמותות יפשיל שרוולים ויעשה את המקסימום במסגרת הסמכויות שניתנו לו. זה אמנם לא פירוק של האגודות העות'מאניות, כפי שרצינו, אבל זאת תחילת שקיפות ובקרה".