רות אלון / צילום: תמר מצפי
במשך כמעט עשור סבלו חברות בתחום המכשור הרפואי ממחסור במימון. האם העידן הזה עומד להסתיים? דוח שפרסמה החודש חברת הדירוג מודי'ס מאותת על תחילתו של שינוי לטובה: החברה שינתה את התחזית לחברות המכשור הרפואי הבינלאומיות הגדולות (מדטרוניק, ג'ונסון אנד ג'ונסון, בוסטון סיינטיפיק) מ"יציבה" ל"חיובית". "אנחנו מעריכים שהתחום ירשום צמיחה של 4%-5% ב-12-18 החודשים הקרובים. הצמיחה תהיה חייבת להגיע מחדשנות במוצרים, בעוד שמוצרים ותיקים ממשיכים לסבול מלחץ מחירים", נכתב בדוח.
התחזית אמנם ניתנה לחברות הגדולות, אולם היא רלוונטית גם לחברות הסטארט-אפ הישראליות. במודי'ס מעריכים שהחברות ירצו כעת להצטייד במוצרים חדשניים, אחרי כמה שנים שבהן עשו זאת בקצב איטי יחסית והעדיפו להתמזג זו עם זו ולחכות על הקווים כדי לראות כיצד יתפתחו יחסי הכוחות בין החברות לבין עצמן, בינן לבין בתי החולים ובינן לחברות הביטוח. "החברות נהנות כעת מהסינרגיות שנבעו מגל המיזוגים שעברו בשנים הקודמות, ופנויות יותר להתרחב באופן נקודתי", אומרים במודי'ס.
בשוק הביומד הישראלי מקבלים את הניתוח הזה בברכה אם כי עדיין במעט חשדנות. לקראת כנס MIXiii-Biomed השנתי שיתקיים בחודש מאי, דיברנו עם שתיים מהמובילות שלו: רות אלון, שפרשה לאחרונה מתפקידה כשותפה לתחום הביומד בקרן הון הסיכון פיטנגו ועובדת כיום על מיזם חדש שאת פרטיו היא עוד לא חושפת; ואורה דר, שפרשה לאחרונה מתפקידה כראש תחום הביומד ברשות החדשנות. לצדן עורך את הכנס ד"ר ניסים דרוויש, שותף מנהל בקרן אורבימד ישראל.
"אין ספק שהמטוטלת צריכה לזוז חזרה לכיוון המכשור הרפואי, אחרי כמעט עשור שבו התחום עובר הרעבה מימונית קשה", אומרת אלון. "המצב הזה היה קשה לכל תעשיית הביומד בארץ, כי זה התחום שאנחנו מתמחים בו. אני לא יודעת אם הדוח של מודי'ס מציג את הסימנים שחיכינו להם, אולם אין ספק שמצוקת המימון של התחום לא יכולה להימשך לעולם ועד. בשלב כלשהו יגיע השינוי לטובה, אם כי הוא כנראה יגיע לישראל בעיכוב מסוים".
הסינים כבר לא משקיעים כמו פעם
לדברי אלון, השאלה הגדולה היא אם התחום המורעב יוכל להחזיק מעמד עד שהמצב ישתפר. "האם כאשר ייכנס הכסף לשוק המכשור הרפואי, עדיין יהיה לישראל יתרון בתחום הזה? אי-זמינות ההשקעות משמעותה שיזמים מפסיקים לפתח מוצרים פורצי דרך ומורכבים, ואלה המוצרים שבעבר קהילת המכשור הרפואי העולמית ידעה לחפש בישראל. האם הם יפסיקו לבוא? האם הם יפסיקו לחפש כאן?".
אפשר אולי להתנחם בכך שהבעיה אינה נחלת ישראל בלבד. "בעבר פיתוח של מוצר רפואי נחשב פיתוח שדורש פחות זמן וכסף מאשר פיתוח תרופה, ואילו היום למוצרים המשמעותיים באמת דרושים לא פחות זמן ולא פחות כסף, ונוסף על הסיכון שיש גם בתרופות יש גם סיכון שיווקי, שיש לצלוח אותו לרוב לפני שאפשר להגיע לאקזיט", אומרת אלון.
לדבריה, מי שהחזיק את התעשייה הזאת בשנים שחלפו היו המשקיעים הסינים, "אבל היום קשה להם יותר להוציא כסף מסין. הם גם הבינו שהחברות בישראל לרוב רחוקות מהשוק, יותר מכפי שהם העריכו. הישראלים מקימים חברה סביב מוצר בשלב מוקדם. כמו כן, בעוד שישראלים מוכנים להיכשל לפעמים, אם בממוצע ההצלחות הן יותר גדולות, הרי שהסינים מאוד מאוד לא אוהבים להיכשל. זה לא מקובל בתרבות שלהם. לכן אחרי כמה כישלונות שנרשמו, לצד כמה הצלחות, הכסף היום זורם פחות בקלות. אנחנו מעריכים שהם יוציאו מפה את מה שנראה להם מעניין וימשיכו הלאה".
למרות הדאגה, נרשם השנה אקזיט מרשים מאוד בתחום המכשור הרפואי - המכירה של חברת וולטק לאדוורדס האמריקאית, בעסקה של עד 990 מיליון דולר. "וולטק שייכת לתחום המסתמים, שבו למרות הכול היה טרנד של רכישת חברות צעירות, לפני מכירות. ישראל התבססה כחלוצה בתחום הזה והצליחה יפה מאוד", אומרת אלון.
"הקרנות הישראליות ברובן לא היו מעורבות בהצלחה הזאת, למעט קרן פרגרין שהייתה זכיינית החממה שהחברה בגרה בה. לארי בסט, לשעבר בכיר בבוסטון סיינטיפיק, השקיע בחברה והכיר אותה למשקיעים אמריקאים נוספים, ובהם קרן NGT, OXO ו-IFA. הגורמים שהיו מעורבים בחברה ידעו מה הם עושים והכירו את השוק הבינלאומי, ולכן החברה נוהלה היטב מנקודת המבט האסטרטגית".
דר: "המטוטלת תחזור אל תחום המכשור הרפואי או כבר חוזרת. קרנות הון הסיכון הישראליות מבינות את זה. אני מאמינה שהן יתמכו במספיק חברות טובות כדי שתמשיך להיות כאן תעשיית מכשור רפואי. אני עדיין רואה כאן מוצרים מאוד מעניינים".
אלון: "הקרנות משקיעות בשלבים מאוחרים. זו טענה צודקת מבחינת החברות אך לא הוגנת כלפי הקרנות, משום שהקרן חייבת להגיע למימוש זמן מסוים מתחילת פעילותה. אם האקזיט מתרחק, הקרן חייבת להשקיע מאוחר מדי. נהיה חייבים למצוא את המשקיעים של טווח הביניים כדי לוודא שהתחום ישרוד. מהבחינה הזאת, מזל שהחממות השתפרו מאוד ויודעות היום לסייע לחברות ולהביא להן מנהלים טובים".
חברות הזומבי מושכות למטה
בשוק קיימות היום לא מעט "חברות זומבי" שלא הצליחו לגייס הון משמעותי אך ממשיכות להתנהל איכשהו משנה לשנה. האם החברות הללו יעשו קאמבק כשהמטוטלת תחזור? איך קיומן משפיע על התעשייה?
אלון: "כשיש כל כך הרבה יותר חברות, מול מעט הצלחות, זה עושה רושם לא טוב. יותר מדי חברות לא מצליחות, זו תופעה שמושכת את התעשייה למטה".
דר: "אפשר להתמודד עם זה על ידי איחוד חברות, כך שכל אחת תשפר את מצבה. עד היום זה לא מאוד הצליח, אבל המדינה יכולה לתמרץ איחודים כאלה".
לאלון ולדר חשוב לומר שלמרות הכול, תמונת המצב בתחום הביומד בסך הכול טובה ומשתפרת. "התחום מגייס כ-1.2 מיליארד דולר בשנה, כ-20% מההייטק. בשנה טובה בוול סטריט, אפשר אפילו להגדיל את הסכום בכ-50%", אומרת אלון. השנה, למשל, מסתמנת כשנה טובה: מאז מאי האחרון גויסו כ-152 מיליון דולר לשלוש חברות, וחברות נוספות בתור. מיזמים טובים בתחום המכשור הרפואי ובתחום הפארמה תמיד יש. כסף ממשלתי וקרנות ארלי סטייג' - יש. הניהול בחברות הולך ומשתפר. התשתית העוטפת אותן השתפרה מאוד".
דר: "ואם לא בארץ אז אפשר להגיע לתשתיות בחו"ל. בכל מקרה התשתיות הן נגישות".
הבעיה עם תחום בריאות דיגיטלית
ישראל גם התמקמה בעמדה טובה כדי לרכוב על גל הבריאות הדיגיטלית. אלון ודר נלהבות לראות את התחום שצומח, אך מזהירות מפני השקעה בו על חשבון המכשור הרפואי הקלאסי.
דר: "המידע הרב שנאסף יכול לתרום לפיתוח מוצרים חדשים, גם תרופות. נניח בתחום האינסולין, אפשר במקביל להזריק את התרופה, למדוד את התוצאה ולתקן את המינון להזרקה הבאה".
אלון: "אבל לא כל מה שהוא בריאות דיגיטלית יכול להיחשב למכשור רפואי. מכשור רפואי, גם אם יש בו תוכנה, גם אם יש בו מידע, הוא מוצר שצריך להתאים לצינור מסוים בגוף, לגודל מסוים, לרמת סטריליות מסוימת. תחום המכשור הרפואי צריך את התקציב שלו ולא ניתן סתם לגדל את תחום הבריאות הדיגיטלית על חשבונו. יש מוצרי בריאות דיגיטלית שמשפרים את מצב החולים, אבל לא כולם, וצריך להיזהר לאן הולך הכסף הממשלתי ושל הקרנות".
דר: "הבעיה הגדולה של מוצרי הבריאות הדיגיטלית שמכוונים יותר למניעה ולשיפור איכות החיים עבור בריאים ולא לריפוי היא שלא ברור מי ישווק אותם".
אלון: "אין בכלל ספק שצריך לאסוף מידע ולנתח אותו, כי הרופאים עומדים היום מול שפע המידע ואין להם מושג מה לעשות איתו. עם זאת, העובדה שאספת מידע, אין פירושה בהכרח שאפשר לשפר תהליך קליני".
כאשר חברה מציגה אלגוריתם לניתוח דאטה, עד כמה הוא ייחודי ומגן מתחרות על אותה משבצת בדיוק?
אלון: "לא כל חברות ניתוח המידע נולדו שוות. יש הבדלים גדולים באיכות המידע שעל בסיסו נבנה ותוקף האלגוריתם, יש הבדל באיכות האלגוריתמיקאים ויש הבדל בהבנת המצב הקליני שעליו יש לתת מענה. גם כשכל אלה קיימים, לא תמיד יש אפשרות להשיג פטנט על התהליך".
אם יש דאטה איכותי, כל אלגוריתמיקאי סביר יכול להוציא מתוכו תשובות טובות, או רק יחידי סגולה?
דר: "לא. כל אלגוריתמיקאי מעולה יכול. למזלנו יש לנו בארץ מידע ייחודי וגם אלגוריתמיקאים מעולים. למשקיעים מומלץ להסתכל על צוות החברה - יש שכבר הוכיחו היתכנות בתחומים אחרים".
אלון: "כשעושים עיבוד ביג דאטה כמו שצריך, זה גם עולה לא מעט כסף, יחסית. צריך להשקיע בהשגת המידע וביצירת שיתופי פעולה, זה לא פשוט".
ומה הסיכון שהכספים יזרמו לחברות שלאו דווקא עושות זאת כמו שצריך, על חשבון חברות מוצלחות יותר?
אלון: "את אמרת".
דר: "בעקבות רכישת חברות רבות בישראל, מדטרוניק עכשיו הצטרפו גם לחממה. הם היום מתעניינים בבריאות דיגיטלית, בעיבוד תמונה וכמובן במידע הרפואי שיש בישראל. חברות רבות מגיעות לישראל עבור המידע הייחודי שיש כאן".
המידע הרפואי בישראל באמת ייחודי כפי שאומרים?
דר: "98% מהתושבים בארץ הם בעלי תיקים רפואיים דיגיטליים מלאים, ובחו"ל משמעותית פחות. במקרה של כללית, התיקים של הקופה מקושרים עם רוב התיקים של בית החולים. אולם בהדרגה אנחנו מאבדים את הייחוד. ככל שהמדינות האחרות ממחשבות את התיקים הרפואיים שלהן ומאחדות מידע הנמצא אצל גופים רפואיים שונים. עלינו לזוז מהר כדי שלא נאבד את היתרון היחסי. למשל, אם אנחנו רוצים להתחיל לנתח את הנתונים הקליניים יחד עם נתוני ההדמיה, צריך לפתוח את הדלת לחברות לעשות את זה".
ממחלות עיניים ועד ננו-רפואה - הנושאים החמים של כנס הביומד השנתי
כנס MIXiii-Biomed, שיתקיים באמצע מאי בתל-אביב, ייערך, כמו בשנה שעברה, ב-9 מסלולים שמסמנים את התחומים החמים:
■ אופתלמולוגיה (רפואת עיניים) ומחלות מטבוליות (מחלות לב וסוכרת): בעיני עורכי הכנס אלה הם תחומים מתפתחים ומלהיבים ופועלות בהם חברות ישראליות מסקרנות עם מוצרים יחסית בשלים.
■ נוירולוגיה (מוח) ואונקולוגיה (סרטן): אלה התחומים התוססים ביותר בתחום התרופות היום.
■ בריאות דיגיטלית: כפי שנכתב כאן בשבוע שעבר, בעקבות הדוח של PwC וסטארט-אפ ניישן, מדובר באחד התחומים הפעילים בישראל.
■ אבחון וטיפול מותאמים אישית, על בסיס סמנים ביולוגיים (ביומרקרים): המסלול הזה יעסוק בין היתר בנגישות לבדיקות ולטיפולים כאלה (האם יינתנו רק בבית החולים? בבית המרקחת? בבית?) ובהשלכות האתיות של אבחון מוקדם מאוד.
■ ננו-רפואה: זהו תחום חדש בכנס. "אני מאמינה בתחום הזה ובעיקר בשינוי שהוא עשוי להביא לתחום הולכת התרופות", אומרת אורה דר. "מוצרים רבים בתחום זה הם עדיין בשלב המחקר. לתחושתנו, יש פער בין השלב המחקרי לבין שלב הפיתוח, אולי יותר מאשר בתרופות הקלאסיות, ולכן חשוב מאוד לחבר את החוקרים והיזמים של החברות הצעירות בתחום הזה עם התעשייה, ובמיוחד החברות הבינלאומיות העוסקות בתחום".
■ טכנולוגיות חדשות לתכנון ניסויים קליניים, וקשר בין האקדמיה לתעשייה: "ה-FDA (רשות המזון והתרופות האמריקאית) מנסה, תחת ראש הרשות החדש ד"ר סקוט גוטליב, לקצר את הדרך של המוצרים אל השוק באמצעות הפחתת הפיקוח והצעת מגוון מסלולים מקוצרים", אומרת אלון. "ישנה חדשנות רבה בסוגי הניסוי שאפשר להציע לרשות, וגם מסלולים המאפשרים פיקוח כשהמוצר כבר בשוק.
"כך, אנחנו רואים שמוצרים פורצי דרך וחשובים מאוד לעולם הרפואי יכולים להגיע לניסוי קליני פיבוטלי (שיכול להיות הניסוי האחרון לפני שיווק) בתוך שנתיים-שלוש. אולי זה מה שידחוף את המטוטלת שוב לכיוון השקעה במכשור רפואי".