כביש 6 / צילום: תמר מצפי
שלא בטובתה, נקלעה לאחרונה קבוצת חברות העוסקת בתחזוקה ובתפעול של מספר כבישים מרכזיים בישראל, ובראשם כביש 6, בין שתי פרשיות המסעירות את המגזר העסקי: חקירת השוחד באפריקה, המטלטלת את ענקית הבנייה והתשתיות שיכון ובינוי, והסדר החוב של חברת ההחזקות אפריקה ישראל. שיכון ובינוי ואפריקה ישראל הן שתיים מבין שלוש בעלות המניות בקבוצת "חברות המפעיל" (השלישית היא קבוצת אלון).
ל"גלובס" נודע כי דירקטוריון הקבוצה, ששוויה מוערך בקרוב לחצי מיליארד שקל, התקשה להתכנס בחודש האחרון כדי לאשר את הדוחות הכספיים שלה לשנת 2017, בשל מגבלות שהטילה חקירת פרשת השוחד בשיכון ובינוי. זאת מאחר ששניים מתוך חמשת הדירקטורים של קבוצת חברות המפעיל נחקרו במסגרת הפרשה: עופר קוטלר, לשעבר מנכ"ל שיכון ובינוי וכיום יו"ר קבוצת אלון (שאף נעצר במסגרת הפרשה), ועמית שגב, המשנה למנכ"ל שיכון ובינוי.
קבוצת חברות המפעיל הינה תרנגולת המטילה ביצי זהב: הרווח הנקי השנתי שלה מגיע על פי ההערכות ל-50-40 מיליון שקל בשנה, ובקופתה הצטברו יתרות מזומנים בהיקף של כ-130 מיליון שקל. בשנים האחרונות נמנעה החברה מלחלק דיבידנדים לבעלי המניות שלה, גם כשחלק מהם נזקקו לכך באופן נואש, על רקע חילוקי דעות ביניהם.
שלוש החברות המחזיקות בקבוצת חברות המפעיל חוו בשנים האחרונות טלטלות בעסקיהן: קבוצת אלון עברה אשתקד הסדר חוב, שהעביר את הבעלות בחברה לידי נושי האג"ח שלה - הגופים המוסדיים. אפריקה ישראל הגיעה אף היא לחדלות פירעון, ועומדת כיום בפני אישור הסדר חוב, הצפוי להעביר את הבעלות בה לידי מוטי בן משה.
להבדיל משתי אלה, שיכון בינוי, שבשליטת שרי אריסון, היא חברה איתנה ורווחית, אולם פועלת כיום תחת עננה כבדה של חקירת השוחד באפריקה, שבעקבותיה הורד לאחרונה דירוג החוב של החברה, בשל עלייה ברמת הסיכון שלה והחשש לפגיעה ברווחיה העתידיים. מניית שיכון ובינוי איבדה בחודש האחרון כ-20% משוויה.
לקראת שינוי במבנה הבעלות
נכון להיום מחזיקות שיכון ובינוי ואפריקה ישראל כל אחת ב-35.5% ממניות קבוצת חברות המפעיל ואילו קבוצת אלון, שמנהליה מטעם הגופים המוסדיים הם המנכ"ל אבי גפן והיו"ר קוטלר, מחזיקה ב-29% מהמניות. עם זאת, כבר בעתיד הקרוב צפוי להתרחש שינוי במבנה הבעלות בחברה; במסגרת הסדר החוב של אפריקה ישראל, הציע מוטי בן משה לרכוש, באמצעות חברת הדלק דור אלון שבשליטתו, את החזקותיה של אפריקה ישראל בקבוצת חברות המפעיל "כשהן נקיות וחופשיות", תמורת 165 מיליון שקל - מחיר שממנו נגזר שווי של 465 מיליון שקל לקבוצה כולה.
שיכון ובינוי וקבוצת אלון הגישו התנגדויות להצעת דור אלון, שלטענתן התעלמה מהזכויות הנתונות להן בהסכם בעלי המניות של קבוצת חברות המפעיל - זכות סירוב ראשונה וזכות הצטרפות במסגרת עסקה למכירת מניות הקבוצה. השתיים דרשו מביהמ"ש לשמור על זכויותיהן אלה, למרות שטרם הודיעו רשמית אם בכוונתן לרכוש את מניותיה של אפריקה ישראל או להצטרף למכירה.
בדיון שנערך אתמול בביהמ"ש בהסדר החוב של אפריקה ישראל, טען בן משה כי שיכון ובינוי לא הגישה עד כה שום הצעה לרכישת קבוצת חברות המפעיל, ובמקביל ציין כי אם קבוצת אלון תרצה לממש את זכותה ולמכור את החזקותיה, תקנה דור אלון שלו גם את ההחזקה הזו.
בעקבות הדברים ביקש עו"ד עופר צור, בא כוחה של שיכון ובינוי, לקבוע תקופה של 30 יום ממועד הסדר החוב, שבסיומה תחליט החברה אם לרכוש את הנתח של אפריקה ישראל במחיר של 165 מיליון שקל (כפי שנקבע בעסקה עם דור אלון). לקבוצת אלון תהיה כאמור זכות הצטרפות לעסקה. הנשיא אורנשטיין קיבל את רוח הדברים, וקבע כי בתוך 30 יום ממועד אישור הסדר החוב יידרשו שיכון ובינוי וקבוצת אלון להודיע על החלטתן בנושא.
שו"ב מאותתת כי בכוונתה לרכוש
למרות המחיר הנאה שמציעה דור אלון עבור מניות אפריקה ישראל בקבוצת חברות המפעיל, שמהווה שיפור לעומת הצעה קודמת שלה בסך 150 מיליון שקל, מאותתת שיכון ובינוי כי בכוונתה לממש את זכות הסירוב שבידיה, ולרכוש את המניות בעצמה.
מבחינת שיכון ובינוי, מדובר בנכס אסטרטגי שהוא בליבת פעילות התשתיות שלה בארץ ובחו"ל, ולפיכך יש לשליטה בו חשיבות מבחינתה. שיכון ובינוי נמצאת בימים אלה בעיצומה של הקמת שותפות מוגבלת, שאותה תנהל ושבה ישקיעו גופים מוסדיים, אשר תרכוש את רוב החזקותיה בזיכיונות ההפעלה של מנהרות הכרמל ונתיבי הצפון - פרויקטים של תשתיות שלהם מעניקה קבוצת חברות המפעיל שירותי תפעול.
בקבוצת אלון, לעומת זאת, המצב שונה; מאחר שהיא נמצאת כיום במהלך למימוש נכסיה לצורך החזר החוב לבעלי המניות שלה, ניתן היה לצפות כי תבחר לנצל את זכות ההצטרפות למכירה. מאידך, מתברר כי מנהליה מעריכים כי ניתן יהיה להשביח בעתיד את שווי ההחזקה ולקבל עבורה יותר, כך שלא פוסלים גם שם את הפעלת זכות הסירוב שבידיהם.
עם זאת, נראה כי במחיר המוצע על-ידי בן משה, יתקשו מנהלי קבוצת אלון לשכנע את בעלי המניות המוסדיים של הקבוצה לוותר על הצטרפות למכירה, אשר צפויה להניב להם תמורה נאה של כ-135 מיליון שקל (שווי מניות אלון בקבוצת חברות המפעיל על פי הצעת בן משה).
שיכון ובינוי, מן הסתם, לא תרצה להפוך, במקרה שכזה, לבעלת מניות מיעוט בקבוצת חברות המפעיל, כך שסביר שהיא תפעיל את זכות הסירוב שבידה, ותרכוש את מניות שני שותפיה בקבוצת חברות המפעיל. בהמשך, היא צפויה למכור חלק מההחזקות בקבוצת חברות המפעיל לשותף פיננסי (גוף מוסדי או קרן השקעה בתשתיות) באופן שיותיר בידה את השליטה והניהול בה.
כך או כך, מי שבכל מקרה צפויים להרוויח משינוי הבעלות בקבוצת חברות המפעיל הם נושי האג"ח של אפריקה ישראל; בין אם מניות הקבוצה שבידיה יימכרו לדור אלון, ובין אם לשיכון ובינוי (לבד או יחד עם קבוצת אלון), הם צפויים לקבל תמורה גבוהה יותר מזו שבה הוערך שוויו של נכס זה בעבר.
מורשת דודי ויסמן בדירקטוריון
בעלת השליטה בקבוצת חברות המפעיל (51%) היא חברה פרטית בשם "ישראל קנדה כבישים מהירים", שהוקמה על-ידי קבוצת אלון בתקופה שבה נשלטה בידי שרגא בירן ודודי ויסמן (שאף שימש כיו"ר קבוצת חברות המפעיל).
גולת הכותרת של פעילות הקבוצה היא החזקה בחברת "דרך ארץ הייווייז מנג'מנט קורפוריישן", קבלן התפעול והתחזוקה של כביש 6 (להבדיל מדרך ארץ, זכיינית כביש האגרה). חברת המפעיל של כביש 6 נוסדה ב-1999, והיא מספקת כיום על פי ההערכות כ-60% מהכנסות קבוצת חברות המפעיל. היא מנוהלת בידי מפכ"ל המשטרה לשעבר, יהודה וילק, ואחראית על תפעול מערכות האגרה ובקרת התנועה, תחזוקת הכביש, השירות ללקוחות, גינון וטיפוח נופי, תיקון תקלות, מענה מיידי במצבי חירום, גביית אגרה ושיווק.
על בסיס הניסיון וההצלחה שצברה בכביש 6, נכנסה ישראל קנדה במהלך השנים כקבלן תפעול גם לפרויקטים תחבורתיים מרכזיים נוספים, ובהם מנהרות הכרמל בחיפה, כביש 431, המחבר את נתיבי איילון למודיעין, ונתיבי הצפון - רשת כבישים חדשה שהוקמה בצפון הארץ.
בדצמבר 2012 נחתם הסכם שבמסגרתו מכרה קבוצת אלון 43% ממניות ישראל קנדה לידי אפריקה ישראל ושיכון ובינוי, בחלקים שווים. לשתי אלה כבר היו החזקות ישירות של 24.5% כל אחת בקבוצת חברות המפעיל, כך שלאחר ההסכם גדלה החזקתן בקבוצה, במישרין ובעקיפין, ל-35.5% מהמניות כל אחת.
קבוצת אלון אמנם נותרה עם החזקה של 29% "בלבד" ממניות קבוצת חברות המפעיל (ראו תרשים), אך הסכם המכירה שנחתם בין שלושת הגופים, ואשר מעיד על הדומיננטיות הרבה של דודי ויסמן באותה תקופה, מקנה לאלון גם כיום את הזכות למנות את רוב הדירקטורים (שלושה מתוך חמישה) בקבוצת חברות המפעיל - ולמעשה מותיר בידיה שליטה בפעילות זו.