כיפת ברזל/ תמר מצפי
פיטורים של כ-22,000 עובדים במשק ואבדן של כ-7 מיליארד שקל במונחי תוצר - אלה המספרים שמסכמים ניתוח מקיף שנעשה במשרד הביטחון על השפעת הסכם הסיוע הביטחוני האמריקאי החדש על התעשיות הישראליות. מדובר בהסכם שנחתם בין ישראל לארה"ב ב-2016, בשלהי כהונתו של הנשיא ברק אובמה.
ההסכם החדש מגדיל את היקף הסיוע הביטחוני האמריקאי לישראל בעשור שבין 2019 ל-2028 ל-38 מיליארד דולר, מסכום של 34.4 מיליארד דולר בעשור שלפניו. עם זאת, הוא כולל סעיף שמבטל בהדרגה את היכולת של ישראל להמיר רבע מכספי הסיוע מדולרים לשקלים - באופן שכיום עדיין מעניק למשרד הביטחון מרחב תקציבי שמאפשר לקיים רכש בשקלים מהתעשיות הביטחוניות הישראליות בהיקף של מאות מיליוני שקלים בשנה.
המשמעות: למרות שתקציב הרכש הביטחוני מכספי הסיוע יגדל בכ-500 מיליון דולר בשנה, לקראת אמצע העשור הבא משרד הביטחון לא יוכל להמיר כ-25% ממנו כדי לקיים על בסיסו רכש מחברות מקומיות, והוא יהיה חייב למצות את כל הסכום לרכש של אמצעי לחימה, מערכות, ציוד ביטחוני ועוד - מחברות אמריקאיות בלבד.
מדובר במיליארדי שקלים שלא יהיו פנויים לקיום רכש מחברות בארץ. בתעשייה חוששים מסגירה של מאות חברות, פיטורים של רבבות עובדים במשק, מפגיעה קשה בהשקעה במו"פ של חברות לקראת העמדת מוצרים חדשים ובייצור תעשייתי לחו"ל. "אם רק חצי מהתחזית הזאת תתממש - זה יהיה אסון", אמר בכיר במשק ל"גלובס".
"זאת בעיה לאומית, לא רק ביטחונית", אומר ל"גלובס" גורם בכיר בתעשייה שנחשף לניתוח שהכנתו הושלמה בימים האחרונים במשרד הביטחון ועיקריו הוצגו לשר הביטחון, אביגדור ליברמן ולמנכ"ל המשרד, האלוף (במיל') אודי אדם. את הניתוח עשה הכלכלן הראשי של המשרד, ואתמול הוא הוצג בפני בכירים במספר תעשיות הביטחוניות ולנשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש. "הנתונים האלה מצמיתים. מאות חברות תעשייתיות, רובן המוחלט קטנות ובינוניות ומאות מהן פועלות בפריפריה פשוט לא ישרדו את השנים האלה אם המדינה לא תתערב באופן יזום, תעמיד להן כלי סיוע יעילים ותמצא חלופות", אומר ברוש.
לפי הדוח, הפגיעה העיקרית תורגש ב-600 חברות, בעיקר בתעשיות המתכת והאלקטרוניקה: כ-180 חברות מענף המתכת ועוד כ-160 חברות מענף האלקטרוניקה נסמכות במידה רבה על היכולת של משרד הביטחון להמיר רבע מכספי הסיוע, להפנות אליהן הזמנות שוטפות. חלק מהן מתקשרות כקבלניות משנה של חברות ביטחוניות גדולות שמקבלות הזמנות למוצרים ממערכת הביטחון.
לחברות אלה מתווספות עשרות חברות בתחומי השירותים, החומרים, האופטיקה, המכונות והתוכנה. "מדובר במאות חברות שמספקות שירותי קבלנות משנה במיליארדי שקלים בשנה בעיקר עבור החברות הביטחוניות המרכזיות כמו אלביט מערכות, תעש, רפאל והתעשייה האווירית. אם משרד הביטחון יצמצם את הרכש מהן - הקטנות יגוועו וייסגרו", הזהיר גורם בכיר.
"המצב החדש יורגש שם החל מעוד ארבע שנים, וכדי להתמודד איתו בצורה חכמה המדינה צריכה להיערך כבר עכשיו", אמר גורם בכיר שנחשף לנתוני משרד הביטחון. "אנחנו ומשרד הביטחון רואים את הדברים עין בעין ואין ספק שצריך לפעול לצמצום הנזק", אומר בכיר בתעשיות הביטחוניות ל"גלובס". "ראוי שמשרדי הכלכלה והתעשייה והאוצר יבינו את האיום המתהווה על התעשיות הישראליות. אנחנו קיבלנו את הרושם שמשרד הביטחון מבין את הבעייתיות, עכשיו צריך שמשרדי הממשלה האחרים יבינו".
היערכות: פתיחת חברות בחו"ל
בחברות הביטחוניות הגדולות ניכרת בשנה האחרונה היערכות להסכם החדש, והן פועלות להעמקת פעילות בשוק האמריקאי באמצעות הסכמים לשיתופי פעולה שהן כורתות עם חברות ביטחוניות בארה"ב, או פותחות חברות בנות שיפעלו עבורן בשוק זה. באותן חברות מצפים שבאמצעות חברות בנות שיהיו רשומות בארה"ב, או בשיתופי פעולה תעשייתיים עם חברות מקומיות, משרד הביטחון יוכל להפנות אליהן רכש שמקורו בכספי סיוע - כך שהיקף המכירות שלהן לא יפגע באופן משמעותי, בשל ביטול היכולת להמיר דולרים לשקלים. "החברות הגדולות תמיד ידעו להסתדר, וגם אם שורת הרווח שלהן תיחתך קצת - זה לא איום קיומי. הבעיה היא אצל הקטנות, שנאנקות וחלקן אף מתקיימות בזכות ההזרמות השוטפות ממשרד הביטחון", אומר בכיר בתעשיות הביטחוניות.
גורמים בתעשייה טוענים בשיחות עם "גלובס" כי מגמה להעברת יצור מישראל לארה"ב תוביל להתייקרות של פרויקטים ותכניות הצטיידות של צה"ל ומערכת הביטחון; התארכות של לוחות זמנים בכל פרויקט; פגיעה ביכולת היצוא של חברות ובעצמאות השימוש של הלקוח הסופי של המוצר - צה"ל; ניוון יכולות הפיתוח בתעשיות הישראליות וצמצום בהיקפי היצוא של התעשיות הביטחוניות הישראליות - זאת בתקופה שממילא שוקי היעד שלהן מתאפיינים בתחרות גוברת מצד חברות מקבילות בעולם.
בין הפתרונות המוצעים על ידי גורמים שונים, מוצעים פניות למשרד האוצר. לדברי שרגא ברוש, "נבקש ממשרד האוצר להגדיל את תקציב הביטחון השקלי, כדי לשמר את הרכש הביטחוני מחברות ישראליות בהיקף שקיים כבר היום. אין מנוס ממתן סיוע ממוקד כזה".
המשבר שמעורר דאגה מזה זמן רב בקרב גורמים ממשלתיים-כלכליים, מציג את הניסיונות של המערכת אף לפעול לשינוי ההסכם. גורם בכיר אמר ל"גלובס", כי "עלתה מחשבה לבקש מהאמריקאים לשנות את הסכם הסיוע הביטחוני באופן שיקל יותר על התעשיות הישראליות ואף יבטל את הסעיף שימנע את ההמרות מדולר לשקל. ההסכם נחתם מול ממשל אובמה, שיחסיו התאפיינו במתיחות רבה עם מדיניות ממשלת ישראל. כעת יושב בבית הלבן גדול ידידי ישראל, דונלד טראמפ ויתכן שיש עם מי לדבר".
אולם, גם הפתרון הזה אינו פשוט. אותו גורם מזכיר כי "זה אותו טראמפ שהכריז על מדיניות של 'אמריקה תחילה'. הוא מטיל מכסים גבוהים כדי להגן על התעשיות המקומיות בארה"ב, ובכלל - הוא לא הכי צפוי. ניסיון מצדנו לבקש שינוי של ההסכם עוד עלול להעמיד אותנו בפני מצב חדש, שבו נצטרך להתמודד עם הסכם בתנאים הרבה פחות טובים. ואסור לנו לשכוח משהו אחד - הסכם טוב יותר או פחות, עדיין מדובר במיליארדי דולרים שהממשל האמריקאי מזרים לישראל בכל שנה במתנה".
ההסכם החדש: ישראל לא תוכל לקבל כספים נוספים להצטיידות
מלבד כספי הסיוע הביטחוני, שבעשור האחרון הסתכמו ביותר מ-34 מיליארד דולר, הממשל האמריקאי העמיד במהלך התקופה סיוע כספי נדיב לישראל לפיתוח יכולות ההגנה שלה מפני טילים ורקטות. כלומר, סכום נוסף לכספי ההסכם בין המדינות. בין 2010 ל-2017 הסתכם הסיוע האמריקאי למטרות אלה בכ-5.5 מיליארד דולר.
בכל שנה במהלך העשור האחרון הסתכם הסיוע האמריקאי לתכניות ההצטיידות של ישראל במערכות ליירוט רקטות מסוג כיפת ברזל, ולפיתוח והצטיידות במערכות היירוט מסוג שרביט קסמים, חץ 2 וחץ 3 בסכומים של 400-500 מיליון דולר.
הסיוע שישראל תקבל בתחומים אלה ב-2018 צפוי להיות גדול יותר ולהסתכם ב-705 מיליון דולר. סכום זה כולל הקצאה מיוחדת של 200 מיליון דולר למימון סדרה של ניסויים במערכת טילי חץ 3, שתיערך במהלך השנה הבאה באלסקה.
אלא שכרגע לא ברור מה יהיה עם הכספים הנוספים האלו: עם החתימה בספטמבר 2016 מול ממששל ברק אובמה על ההסכם שקובע את מתווה הסיוע הביטחוני האמריקאי לשנים 2019-2028, התחייבה ישראל כי לא תפנה לקונגרס האמריקאי בבקשה לקבל הקצאות נוספות של תקציבים מעבר לכספי הסיוע.
מתוך הדוח - השפעת ההסכם על התעשייה:
אבדן גמישות תפעולית בחברות הגדולות
פגיעה ביצוא וירידה בהשקעה במו"פ
סגירת מאות מפעלים קטנים ובינוניים ופיטורים המוניים
מתוך הדוח - השפעת ההסכם על מע' הביטחון:
אבדן יכולות פיתוח של מערכות מתקדמות
מגבלות שימוש שיוטלו על מוצרים ומערכות נשק שיירכשו בארה"ב
פגיעה בעצמאות וביכולות הייצור של נשק בחירום