התערבות של שופטי בג"ץ בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה היא חיזיון נדיר במקומותינו. על פי רוב, העליון אינו מתערב בהחלטות של שופטי הארצי שהם המומחים במשפט העבודה ואת פסקי דינם גם לא ניתן לתקוף בהליך של ערעור לעליון, אלא רק בעתירה מנהלית.
כך למשל, ביולי 2014 נתנו שופטי בג"ץ רוח גבית לפסיקה החשובה של בית הדין הארצי שנגעה לזכות ההתארגנות של עובדים. באותו מקרה אישרו שופטי בג"ץ אז את ההלכה המשפטית שקבע הארצי בסכסוך בחברת פלאפון, שלפיה למעסיק אסור להביע עמדה בעניין התאגדות ראשונית של עובדיו בכל צורה שהיא. שופטי העליון אף שיבחו את הגישה של בית הדין הארצי לעבודה וכתבו כי הוא "קיבל פסק דין יסודי ומעמיק, אשר לא הותיר אבן לא הפוכה, נדרש לזכויות הרלוונטיות וערך ביניהן איזון, בראי המאפיינים הייחודיים של סביבת העבודה".
האידיליה הזאת, או הגישה המשותפת של שני גופי השיפוט לזכויות עבודה מאורגנות, הסתיימה ביולי בשנה שעברה כאשר בג"ץ דן בעתירה שמטרתה לעצור את עיצומי עובדי חברת החשמל המתנגדים לרפורמה בחברה. במהלך הדיון מתחו שופטי בג"ץ ביקורת חריפה על פסיקת בית הדין הארצי בכל הנוגע למוסד השביתה. השופטים, ובהם הנשיאה אסתר חיות, הציגו עמדה שלפיה בית הדין הארצי מתייחס באופן מתירני מדי למוסד השביתה, בכך שהוא מאפשר לעובדי חברת החשמל לנקוט עיצומים כאוות נפשם במחאה על הרפורמה שמנסה המדינה להעביר. הנשיאה חיות אף הרחיקה לכת ואמרה שהגיעה העת לעדכן את דיני העבודה בארץ. "יש להכיר בזכותו של הריבון לערוך שינוי מבני במשק החשמל", אמרה חיות.
האמירה הדרמטית, שהתפרשה כקבלת עמדת המדינה בעתירה, עוררה תגובות סוערות מצד ההסתדרות ונציגי העובדים, הטוענים כי יש להם זכות לשבות נגד השינוי המבני המתבצע ללא הסכמתם.
הדיון הזה היה דיון מקדמי. בקרוב צפוי בג"ץ לדון שוב בגבולות הלגיטימיות של שביתת עובדי חברת החשמל בפרט ושל עובדים בכלל. הדיון נדחה למועד לא ידוע, אבל מה שכבר ידוע הוא ששלושת השופטים שידונו בעתירה יהיו מני מזוז, עוזי פוגלמן וענת ברון. הנשיאה חיות, לעומת זאת, לא תשב בהרכב.
האם היעדרה של הנשיאה חיות מההרכב שידון בעתירה נותן תקוה חדשה לעובדי חברת החשמל? "להרכב הנוכחי יש על פניו יותר זיקה לדיני עבודה - דבר שיכול בהחלט להשפיע על רוח הדברים בדיון הבא", אמר גורם משפטי בשיחה עם "גלובס".
יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן התבטא לא פעם לאחרונה, כי אם המדינה לא תמשוך את העתירה, יתבטלו ההסכמות ההיסטוריות שהושגו על רפורמת החשמל. עבור ההסתדרות קיימת חשיבות דרמטית לזכות השביתה. עם זאת, בחמש השנים האחרונות ניתן לראות מגמה חדשה בהתנהלות הארגון, המצביעה על זהירות ואחריות של שימוש בכלי זה - כמעט לא היו שביתות במשק בתקופה זו.
על פי גורם המקורב להסתדרות, "בארגון העובדים מתכוננים לדיון אך לא מתרגשים ממנו". ניתן לשער כי בהסתדרות מקווים כי גם אם הדיון בבג"ץ יתקיים, לא תינתן פסיקה שנתניהו מקווה להשיג. בינתיים נראה שכל הצדדים המעורבים בדיונים על הרפורמה מרוצים מהדחייה, במשרד האנרגיה והאוצר ינסו להרוויח עוד זמן כדי לנסות לשכנע את נתניהו לסגת מעמדתו ולמשוך את העתירה. גם להסתדרות יש סיבה לשמוח מהדחייה - נמנע הפיצוץ, וההסכמות שהושגו עדיין בתוקף.
"להפוך את משק האנרגיה לתחרותי"
גם בהנהלת החברה עצמה מחכים לרפורמה ולא מפספסים אף הזדמנות לשבח את חשיבותה. עם פרסום הדוחות הכספיים של החברה ביום חמישי שעבר התייחס יו"ר דירקטוריון חברת החשמל, יפתח רון-טל, בעיקר לרפורמה בחברה ואמר: "חברת החשמל מציגה דוחות כספיים מצוינים על רקע חתימתן של הסכמות היסטוריות על רפורמה הכרחית, מקיפה ומצוינת בחברת החשמל ובמשק החשמל, עליה קיימת הסכמה רחבה מצד הגורמים העוסקים בנושא, וזאת לאחר כ-20 שנים של ניסיונות וכישלונות להגיע לרפורמה מוסכמת.
"מטרתה של הרפורמה להסדיר את חוסר הוודאות והיציבות המתמשכים במשק האנרגיה ולהפוך אותו למשק תחרותי, יציב ומתקדם, שיתמוך בחיזוק הביטחון האנרגטי במדינת ישראל, קידום ושיפור איכות הסביבה, והובלת הורדת יוקר המחיה והצמיחה במדינת ישראל", אמר.
עקב אי הסכמה בין כחלון לנתניהו
נזכיר כי לפני כעשרה ימים הגישה לשכת ראש הממשלה בקשה דחופה לבג"ץ לדחיית הדיון בעתירה נגד זכות השביתה של עובדי חברת החשמל, שהיה אמור להתקיים ב-12 בחודש. הדיון בוטל ומועד חדש ייקבע רק לאחר החגים. "בשל עניינים מדיניים דחופים ונוכח יציאתו לארה"ב, לא עלה בידו של ראש הממשלה להשלים את הבחינה הדרושה לשם השלמת גיבוש עמדתנו", נכתב בבקשה.
הסיבה הנוספת והלא רשמית לדחייה היא חוסר הסכמה מוחלט בין נתניהו ושר האוצר משה כחלון בנוגע להמשך העתירה: הפגישה שנערכה בין השניים לפני כשבוע הסתיימה ללא תוצאות. ראש הממשלה מעוניין להמשיך בדיונים בבג"ץ כדי להשיג פסק דין תקדימי שיגביל את זכות השביתה של ארגוני עובדים נגד רפורמות. לעומת זאת, עמדת כחלון היא כי לראש הממשלה אין סמכות להתערב בנושא, מכיון שמדובר בנושא כלכלי שבסמכות שר האוצר. כחלון מזהיר כי המשך הדיון בעתירה עלול להוביל לפיצוץ מול ההסתדרות, שיביא לא רק לטרפוד הסכם הרפורמה אלא גם ייצור בור של 2 מיליארד שקל בתקציב המדינה 2019.