חברת התעופה אל-על סיכמה הבוקר (ד') את 2017 במגמה שלילית במיוחד: הרווח השנתי שלה נחתך ביותר מ-90% והסתכם בכ-5.7 מיליון דולר. הרבעון הרביעי של השנה החולפת הסתיים בהפסד כבד של כ-27 מיליון דולר, לעומת רווח נקי של כ-2 מיליון דולר שהציגה ברבעון המקביל של 2016. מניית אל-על הגיבה לדוחות בירידות והשלימה צניחה של כ-50% בשנה האחרונה. שווי החברה הנוכחי עומד על כ-600 מיליון שקל.
בפעילות השוטפת הציגה אל-על בסיכום שנתי שיפור של כ-3% בהכנסותיה, שהגיעו ל-2.1 מיליארד דולר. אולם הרווח הגולמי שלה נחלש ב-13% ל-348 מיליון דולר, והרווח התפעולי צנח ביותר מ-70% ל-29 מיליון דולר, וזאת אחרי עלייה בהוצאות המכירה הוצאות הנהלה וכלליות.
בסיכום שנתי מציגה אל-על עלייה של 16% (כ-80 מיליון דולר) בהוצאות השכר הכוללות שלה, שהגיעו ליותר מ-560 מיליון דולר. העלייה מיוחסת, בין היתר, להתחזקות השקל לעומת הדולר, עלייה בכמות העובדים ובשעות הפעילות, השפעת הסכמי עבודה שנחתמו עם עובדי החברה, עלייה בשכר המינימום, מענקים בגין רווחי 2016. הוצאותיה של חברת התעופה על דלק סילוני (דס"ל) עלו בכ-11% (41 מיליון דולר) לכ-430 מיליון דולר, וזאת בהשפעת עליית מחירי הנפט, שלפי אל-על קוזזה בחלקה באמצעות עסקאות גידור.
בסיכום הרבעון הרביעי של 2017 רשמה אל-על צמיחה של 11% בהכנסותיה, שהגיעו ל-512 מיליון דולר, וזאת בזכות עלייה בהכנסות מנוסעים והשפעה חיובית של שערי מט"ח. אולם בדומה לסיכום השנתי, גם ברבעון סבלה החברה מעלייה בהוצאות ההפעלה שלה, שהושפעו בעיקר מעלייה בהוצאות שכר והוצאות על דס"ל, וכן מעלייה בהוצאות תחזוקה. אלה הובילו לשחיקה של 27% ברווח הגולמי הרבעוני שלה, ל-47 מיליון דולר ולהפסד תפעולי שצמח פי 4.5, והגיע ל-33 מיליון דולר, והוביל לשורה התחתונה השלילית.
אל-על, שבה שולטים בני הזוג תמי ודדי בורוביץ' יחד עם פויו זבלדוביץ' באמצעות חברת כנפיים, מציעה טיסות לכ-35 יעדים ישירים בכ-25 מדינות ברחבי העולם, באמצעות 44 מטוסי נוסעים, וב-2017 הפעילה כ-285 טיסות שבועיות לכל כיוון והעסיקה יותר מ-6,200 עובדים. החברה מדווחת, על בסיס נתוני רשות שדות התעופה, כי תנועת הנוסעים הבינלאומית בנתב"ג (נכנסים ויוצאים) עלתה אשתקד בכ-16.5%, והגיעה ליותר מ-20 מיליון נוסעים.
למרות זאת, מספר הנוסעים של אל-על עלה בשיעור מתון של כ-2% ל-5.6 מיליון, ונתח השוק הכולל שלה ירד ל-28.5%, לעומת 32.6% ב-2016, בשעה שתפוסת הנוסעים במטוסיה עלתה לכ-85% לעומת 84% ב-2016.
מה שעשוי להדאיג את אל-על היא לא רק העובדה שיותר ויותר נוסעים בוחרים לטוס דרך יעדי ביניים בדרך לארה"ב או ליעדים במזרח הרחוק, אלא שגם חברות הלואו קוסט מתחזקות משמעותית. אל-על הודיעה בתחילת השנה על מחיקת המותג UP, שאמור היה להיות המענה שלה לחברות הלואו קוסט, אולם לא הצליח לספק את המענה.
בזירת חבילות הנופש קיוותה אל-על להתחרות בשוק המקומי באמצעות מיזוג ישראייר לתוך החברה-הבת סאן דור, אולם העסקה נדחתה על-ידי הממונה להגבלים עסקיים (ישראייר ואל-על אמורות להגיש ערעורים על התנגדות זו).
שיאן השכר
שיאן השכר באל-על ב-2017 היה המנכ"ל הקודם שלה, דוד מימון, שפרש מהתפקיד בחודש שעבר, ועלות העסקתו אשתקד עמדה על 2.8 מיליון שקל. אילו המנכ"ל הנוכחי, גונן אוסישקין, הסתפק ב-1.65 מיליון שקל במסגרת תפקידו הקודם כסמנכ"ל מסחר וקשרים תעופתיים.
אלי דפס, יו"ר אל-על בהיקף משרה של 70%, שנכנס לתפקיד בחודש יוני 2017, נהנה מתגמולים של כ-630 אלף שקל. היו"ר הקודם, עמיקם כהן, שהיקף משרתו עמד על 40%, הסתפק בכ-440 אלף שקל, זאת נוסף על 1.8 מיליון שקל ששילמה אל-על לדירקטורים שלה, ובהם יעל אנדורן, לשעבר מנכ"לית משרד האוצר, ופיני (פנחס) גינזבורג, בעל עניין בחברה.
תחרות מחברות הלואו קוסט
כאמור, את שנת 2017 סיכמה אל-על עם תנועת נוסעים (הלוך ושוב) של 5.66 מיליון, מספר המשקף יציבות ביחס לשנה קודמת (גידול סמלי של 2%) אלא שביחס לשיעור הגידול במספר הכולל בתנועת הנוסעים, שינוי שעמד על 16% ליותר מ-20 מיליון נוסעים, הנתח הפוטנציאלי של אל-על קטן לטובת החברות הזרות, ובראשן טורקיש איירליינס שהגיעה ב-2017 לתנועה של יותר ממילון נוסעים.
מה שצריך להדאיג את אל-על היא לא רק העובדה שיותר ויותר נוסעים בוחרים לטוס דרך יעדי ביניים בדרך לארה"ב או ליעדים במזרח הרחוק - מנדט שעליו רוכבת בהצלחה גם חברת התעופה הרוסית אירופלוט, שבסיכום שנת 2017 דורגה כחברת התעופה הזרה השנייה בהיקף פעילותה בישראל.
אלא שגם חברות הלואו קוסט מתחזקות משמעותית: את החודשים הראשונים של שנת 2018 סיימה איזי ג'ט כחברת התעופה הזרה המובילה בישראל, וביחד עם חברת הלואו קוסט ההונגרית וויז אייר הן קוצרות גידול של עשרות אחוזים בהיקף הנוסעים.
הסיבה לכך נעוצה בשינוי תפיסתי שאימצו הנוסעים לא רק בישראל בנוגע לחוויית הטיסה: חברות הלואו קוסט הצליחו לחנך את הנוסעים שהטיסה היא לא החוויה, אלא האמצעי להגיע ממקום למקום, ומכאן שבעבור חיסכון הנוסעים מוכנים לוותר על ארוחה ועל מושב מתכוונן בלי כל בעיה - תפיסה שמחלחלת גם למגזר העסקי בפן ההתייעלות של חברות על הוצאות הנסיעות לחו"ל של עובדיהן.
המגמה של התחזקות חברות הלואו קוסט בעולם מחייבת את כל חברות הלגאסי לפעול. מי שלא יקרא את המפה נכון, ייצא מהמשחק. בארה"ב וגם באירופה חברות התעופה אימצו מודלים של לואו קוסט מזה שנים עם תמחור דינמי, וכעת אל-על מיישמת את הרעיון גם במחירון שלה. הנוסעים יבחרו אם לטוס לואו קוסט במסגרת טיסה סדירה (על יתרונות שעות ההמראה למשל) ולשלם בהתאם מבלי היכולת לבטל את הכרטיס - או לרכוש כרטיס גמיש במחיר יקר יותר. כרטיס ביניים יאפשר לכלול מזוודה. תמחור כזה מיישמת אל-על בשלב ראשון בטיסותיה לאירופה, אולם יש להעריך כי בשלב הבא היא תיאלץ ליישמו גם בטיסות הטראנס-אטלנטיות.
במקביל הודיעה אל-על בתחילת השנה על מחיקת המותג UP, שאמור היה להיות המענה שלה לחברת הלואו קוסט אולם לא הצליח לספק את המענה.
תחרות עם אייר אינדיה
ולא רק בעולמות הלואו קוסט והטיסות לאירופה ולאגן הים התיכון - אל-על ניצבת בפני אתגר בתחרות על הקווים הטראנס-אטלנטיים, כאשר מחר (ה') תצא לדרך טיסתה הראשונה של אייר אינדיה בקו מתל-אביב לדלהי - לראשונה תיפתח תחרות בטיסה ישירה להודו, קו בו אל-על פועלת בבלעדיות בטיסותיה למובמאי.
אולם זו הצרה הקטנה יחסית: אייר אינדיה תטוס מעל שמי ערב הסעודית במסלול הקצר בשעתיים מזה שאל-על נאלצת לטוס בו - דבר שמתורגם לחיסכון בעלויות ובתמחור לצרכנים. מדובר בטיסה הראשונה בקו לישראל וממנה שתעבור מעל שמי ערב הסעודית.
איגוד הטייסים פנה לאחרונה לממשל האמריקאי, בדרישה כי יתערב ויאפשר גם לאל-על להתחרות בחברות הזרות בכך שתטוס מעל שמי ערב הסעודית בעצמה. גם יו"ר ועד טייסי אל-על, רן אלקבץ, יצא בראיה דומה, לפיה יש לאפשר לאל-על תחרות הוגנת, ומצהיר כי כל הטייסים מוכנים ורוצים לטוס מעל שמי המדינות העוינות.
התמרוץ לחברות הזרות דוגמת אייר אינדיה להפעיל קווים לישראל מגיע גם בעידוד הממשלה. משרד התיירות הפעיל לחצים על החברה ההודית לאור הפוטנציאל שהוא מזהה בהבאת תיירים מהודו לישראל - פוטנציאל זה מזכה את חברת התעופה הלאומית של הודו במענקים של מאות אלפי שקלים בשנה.
ערוץ של שמיים פתוחים דרך סעודיה יכול להביא לישראל גם חברות תעופה חדשות כמו סינגפור איירליינס וגם לאפשר לחברות הפועלות כבר היום לייעל את מסלולן דוגמת קתאי פסיפיק בקו להונג-קונג.
במקביל מתעתדת אל-על להגביר את התחרות בקווים לארה"ב, היעד מספר 1 שלה: החברת תתחרה ביונייטד עם הפעלת טיסה בקו ישיר לסן פרנסיסקו (תגובת יונייטד כפי שהכריזה היום היא להגדיל את מספר המושבים בקו עם החלפת מטוס לבעל קיבולת של כ-350 נוסעים). לצד הקווים לבוסטון, מיאמי ולוס אנג'לס, אל-על תגביר במקביל את מספר הטיסות היומיות שלה לניו-יורק.
בזירת חבילות הנופש, אל-על קיוותה להתחרות בשוק המקומי באמצעות מיזוג ישראייר לתוך החברה-הבת סאן דור. עסקת המיזוג נדחתה על-ידי הממונה להגבלים עסקיים (ישראייר ואל-על אמורות להגיש ערעורים על התנגדות זו). נימוקי הרשות התייחסו לחשש מהיעדר תחרות בקו לאילת ובסוגיית ביטחון הטיסות כשאל-על, כך נומק, עשויה למדר את ארקיע.
הסיבה לכך היא שאגף הביטחון של אל-על הוא שאחראי על כל נושא הביטחון התעופתי של החברות הישראליות בנמלי התעופה השונים בעולם. האגף מתוקצב ב-825 מיליון שקל בשנה מהאוצר. החשש שהעלתה רשות ההגבלים העסקיים מתייחס לאבסורד המסוים לפיו אל-על אחראית על קיום הטיסות של המתחרות שלה.
לאחרונה אף העלתה אל-על חשש כי מאות טיסות של חברות תעופה ישראליות יבוטלו לאור מחלוקות עם משרד החוץ (האמון על כוח-האדם בנושא ביטחון הטיסות). אחרי דין ודברים והחלפת האשמות הדדיות בין מנכ"ל אל-על (דוד מימון בשעתו), משרד החוץ וארקיע, שטענה כי יש להפקיע את הנושא מאל-על לאלתר - הושג הסכם שיאפשר להגדיל את התקנים לאנשי הביטחון ולהוציא את הטיסות כמתוכנן.
אתגרים גם בתוך החברה
המנכ"ל הנכנס של אל-על, גונן אושיסקין, ניצב בפני אתגרים גם בתוך החברה: בימים אלה מצויה ההנהלה וועד טייסיה בשיחות קדחתניות שאמורות להוביל להסכם חדש. ההסכם הזה נובע מכניסת תקנות טיס חדשות לתוקף, תקנות המגדירות את שעות הטיסה המותרות ואת הרכב הטייסים הנדרש בכל קו. השיחות מתנהלות באמצעות מגשר.
בזווית חוויית הלקוח, בשנה החולפת נכנסו לצי של אל-על מטוסי הדרימליינר החדישים. עד כה נכנסו לפעילות 4 מתוך 16 מטוסים בהם הצטיידה אל-על. השימוש במטוסים החדישים של בואינג יאפשר לא רק להעניק חוויה טובה יותר לנוסעים אלא גם לחסוך בעלויות הדלק. מטוסים אלה עשויים מחומרים קלים יותר, והם חסכניים בכ-30% בתצרוכת הדלק.
נושא אחר שמטריד את אל-על, כמו גם את הענף התיירות כולו, הוא שער הדולר הנמוך: החברה מוכרת כרטיסים במחיר דולרי אולם משלמת משכורות בשקלים. הדולר הנמוך אולי מיטיב עם הנוסעים אולם גורע מהכנסות העוסקים בענף.