גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נא להכיר: השחקנים החדשים בשוק ההשקעות המקומי

מדנקנר ועד פישמן, מאלשטיין ועד בן משה, מסיידוף ועד נוימן - השינויים הטקטוניים במפת הבעלויות במשק יצרו גם זן חדש של בנקאי השקעות: יועצים פיננסיים שמלווים את העסקות מלידתן ועד הרבה אחרי הסגירה

אייל ידווב (מימין) ויובל ברק / צילום: איל יצהר
אייל ידווב (מימין) ויובל ברק / צילום: איל יצהר

קריסתם הכלכלית של הטייקונים ששלטו במשק עד לפני כמה שנים, כמו גם חוק הריכוזיות שמחייב בעלי שליטה לבחור בין נכסים פיננסיים לריאליים, שינו (וימשיכו לשנות) את מפת הבעלויות במשק: את מקומם של נוחי דנקנר, לב לבייב, שרגא בירן, אליעזר פישמן ועתה גם שאול אלוביץ, תפסו (או בחלק מהמקרים רוצים לתפוס) דמויות כמו מוטי בן משה, שעשה את הונו מעסקי תקשורת בגרמניה; אדוארדו אלשטיין, איש עסקים ארגנטינאי; האחים סיידוף, ישראלים לשעבר שעשו את הונם מעסקי נדל"ן בלוס אנג'לס; האחים נוימן, נצר למשפחה שעשתה את הונה מעסקי לוגיסטיקה ומשאיות; וזאת רשימה חלקית.

השינויים הללו הצמיחו לא רק טייקונים חדשים, אלא גם זן חדש של בנקאי השקעות, שעוסקים בחברות שבעלי השליטה שלהן נקלעו לקשיים: הם "יתפרו" את העסקה, יבצעו את האנליזות, יתנהלו מול הבנקים ומחזיקי האג"ח, אם ישנם כאלה, יתנו סקירה על השלכות אפשריות, יטפלו במימון העסקה ואם צריך - גם ימליצו לסגת ממנה. מה בעצם ההבדל בהשוואה לעבר? ההסבר מתחיל במשבר הגלובלי של 2008. בזמנו, בשל הקושי של חברות ממונפות רבות לעמוד בהתחייבויות האג"ח שלהן, נתנה את הטון קבוצה מצומצמת של עורכי דין שהתמחו ספציפית בהסדרי חוב. בחלק לא מבוטל מההסדרים שהשיגו אותם עורכי דין לא השתנתה השליטה (לבייב בהסדר החוב הראשון, יצחק תשובה בדלק נדל"ן ונוספים) ובמרכזם עמדו תספורות ופריסה, ומטבע הדברים כמעט ולא טופלו סוגיות כלכליות הנוגעות להתנהלות החברות.

בשנים האחרונות יש פחות הסדרי חוב ואת מקומם של עורכי הדין תופסים בנקאי השקעות, המלווים את החלפות הידיים וכאמור מספקים "חבילה כוללת" לרוכש המתעניין, שחלק משמעותי ממנה נוגע להתנהלות העתידית של החברה. נזכיר רק חלק מהחלפות הידיים הללו: החברות שהרכיבו את קבוצת פישמן נמכרו לרוכשים שונים; אפריקה ישראל נמכרה לאחרונה לבן משה, בתום קרב צמוד בינו לבין האחים סיידוף; אלון רבוע כחול נמכרה אף היא לבן משה, בתום התמודדות מול גינדי החזקות; וכעת, יורוקום שמחזיקה בבזק, נמצאת על המדף, לאחר שבעל השליטה הנוכחי, שאול אלוביץ, נקלע לחקירת משטרה ולחובות. האחים סיידוף, שנחשבו למובילי המירוץ, נסוגו ברגע האחרון, ונכון למועד כתיבת שורות אלה, הם והבנקים נשלחו על-ידי בית המשפט לנסות לדון במתווה פשרה.

חשוב לציין שישנן גם לא מעט עסקות "רגילות", של החלפות ידיים שאינן על רקע "דיסטרס" של בעל השליטה ו/או קשיים מול הבנקים. בעסקות הללו, בעיקר באלה שבהן הרוכשים זרים, עדיין מטפלים בתי ההשקעות הזרים, שלחלקם יש נציגויות בישראל; גולדמן זאקס, למשל, ליווה את מכירת נטפים מפרמירה לחברת מקסיכם תמורת 1.5 מיליארד דולר; ג'יי פי מורגן מלווה בעסקות הגז, ולקח חלק, יחד עם UBS, בייעוץ סביב מכירת השליטה בבראק אן.וי מטדי שגיא לקבוצת אדלר הגרמנית; וכן במכירת איזי צ'יפ למלאנוקס תמורת כ-800 מיליון דולר; ומכירת השליטה בכתר לקרן האחזקות בי.סי פרטנרס, תמורת כ-7 מיליארד שקל (שם גם לקחו חלק דויטשה בנק, סיטי בנק ובנק רוטשילד). מבין המקומיים שלוקחים חלק בחגיגה הזו בולט שמואל גורטלר, הנחשב לבכיר בנקאי ההשקעות הישראלים, וליווה את מכירת סונול לדודי ויסמן, מכירת הוט לפטריק דרהי, ועוד.

הכתבה הזו, כאמור, מציגה את בנקאי ההשקעות המקומיים שכאמור מבססים את מעמדם על רקע השינויים המהירים שמתחוללים בשוק.

"הון לא ממונף זה אינטרס של כולנו - וזה יקרה"

אייל ידווב ויובל ברק הקימו את רדהאן לפני ארבע שנים לאחר שהיו שותפים בפירמת הייעוץ גיזה, זינגר, אבן. את תפקידם הם רואים כמי "שמתווכים בין העולם הריאלי לפיננסי", כך ידווב. "אנו צריכים להעביר לעולם הריאלי איך הפיננסי חושב, ולהיפך. אם מישהו רוצה להנפיק אג"ח ל-30 שנה, התפקיד שלי זה להגיד לו שאין מוצר כזה".

הם ליוו את מוטי בן משה ואת אלשטיין בהתמודדות על קבוצת איי.די.בי, ולימים ליוו את בן משה בעסקת אלון רבוע כחול. בעסקת אפריקה ישראל הם ליוו דווקא את האחים סיידוף עוד בטרם החליט בן משה להיכנס לתחרות. לאחר שלושה סבבים אגרסיביים הגיש בן משה הצעה גבוהה יותר (ומורכבת יותר) וזכה בהצבעה. ממש לאחרונה ליוו את האחים בעסקת בזק, והיו בין אלה שיעצו לסיידופים לסגת ממנה.

למה באמת?

"כי חל שינוי מהותי לרעה. בעולם שבו אתה מאבד שליטה אפקטיבית בנכס ומקטין את הדיבידנד ל-70%, אין מודל פיננסי או עסקי שמחזיק מים ואין היתכנות לעסקה. החוכמה של עסקה זה לא בסגירה שלה, אלא בשאלה איך היא מתקיימת אחר כך. היא צריכה לשמור על יציבות. נתי סיידוף הגיע להשקיע בישראל מתוך כוונה לתרום מניסיונו המוכח ומהונו למדינת ישראל. הון לא ממונף זה אינטרס של כולנו - וזה יקרה".

איך היה להתחרות באפריקה ישראל מול לקוח מרכזי שלכם, בן משה?

ידווב: "עבדנו עם בן משה מאז כניסתו לשוק הישראלי, ומאוד שמחנו על האפשרות לסייע לו. הוא אחד מאנשי העסקים החריפים והטובים שנכנסו לשוק והוא עשה הרבה מאוד באלון רבוע מאז נכנס אליה. הנסיבות הובילו לכך שנקלענו למצב שבו התחרות החלה אחרי שעבדנו עם סיידוף כבר תקופה ארוכה. בנקאי להשקעות לא יכול לשקול את האינטרסים האישיים שלו כשהוא מייצג לקוח והמאבק היה נוקשה כי גם בן משה וגם סיידוף אנשי עסקים נחושים מאוד. אני בטוח שבן משה היה מצפה מאיתנו לנהוג באותה הדרך גם איתו, ואני מקווה שנמצא דרך לעבוד יחד בעתיד".

מה לדעתך העלה את קרנם של בנקאי ההשקעות?

"מה שיצר את התעשייה הזו זה רגולציה מחמירה שקובעת כללי משחק לשוק ההון - וזה סוף עידן הטייקונים. הייתה סדרה של גופים מפלצתיים שישבו פה, והפירוק שלהם חייב בנייה של מומחיות. זה לא רק בנקאי ההשקעות. יש גם עורכי דין שפיתחו התמחות בתחומים האלה".

איך אתם רואים את תפקידכם בעסקות?

"בנקאי ההשקעות למעשה טווים את העסקאות, אחראים למו"מ ומסדרים את המימון גם ביום שאחרי. אנחנו נמצאים בפרונט של העסקה, בצד הלקוח. יש לנו מודל פיננסי, מערכת של אנשים שיודעים לעשות אנליזה וניתוח, ומערכת שיודעת לתמוך בעסקה".

ומהו המודל הפיננסי?

"אתה בונה את תחזיות התזרים, עושה בנצ'מארק, בודק איך מתנהגת התחרות, בודק את גבולות התמרון שיש לצד השני, ומנסה להבין את ההשלכות המשפטיות והחשבונאיות, מנהל את הקשר עם הבנקאי של הצד השני, ומייצר עסקה שעושה שכל לשני הצדדים".

מה ההבדל בין בנקאי להשקעות כאן ובחו"ל?

"בחו"ל עושים את זה הבנקים הזרים הגדולים: ג'יי פי מורגן, גולדמן-זאקס וכו'. הם גם לרוב לוקחים חלק מהעסקה, לפחות בשלב ראשון. בארץ אנחנו נדרשים לארגן את המימון. אם יש לחברה דירוג אשראי, צריך לעבוד מול חברת הדירוג, ואם יש מחזיקי אג"ח - לעבוד מולם (כמו בעסקת אפריקה, למשל, או בעסקת איי.די.בי).

"השוק שלנו היום הוא כולו מוטה אנליזה בגלל הרגולציה, ובנקאי השקעות חייב לקבל אישור מהבנקים והמשקיעים המוסדיים. אתה צריך להבין איך חושב מנהל ההשקעות, אבל גם איך עובדת האנליזה של הבנקים, של המוסדיים או של חברת הדירוג, ולכבד את המקום של מחלקות ניהול הסיכונים בשרשרת העסקה. בנקאים להשקעות הם לא רק המתווכים: הם בונים את העסק מן המסד ועד הטפחות".

זכור לך כשל רציני כלשהי באחת העסקות שליוויתם?

"בעולם ההסדרים, אחת הבעיות הגדולות זה שהתהליכים עוד לא סדורים, לכן התהליכים התחרותיים הם מאוד אגרסיביים. באפריקה, למשל, היה תהליך מאוד אגרסיבי בסופו של יום, ואחד הדברים שצריך להיזהר מהם זה שמישהו זוכה, אבל לא יכול לסגור את העסקה. הרבה פעמים, כדי למקסם ערך, יש נטייה אצל המחזיקים לדחוף למקום של משחק סכום אפס, שלפעמים עלול לחזור אליהם כמו בומרנג. בדרך כלל בעסקות האלה, אתה צריך להסתכל לא רק על המימון המיידי, אלא גם על המימון העתידי ואיך ניתן להציף ערך".

רדהאן | מייסדים: אייל ידווב ויובל ברק | עסקות: ליווי קבוצת אלשטיין-בן משה בהתמודדות על איי.די.בי | ליווי מוטי בן משה בעסקת רבוע כחול | ליווי סיידוף בעסקת אפריקה ישראל ובהתמודדות על בזק | ליווי הנפקות הולמס פלייס, קרסו, ארקו, אוריין, טלרד, אמיליה, UMI, מטומי | ליווי סאות'רן פרופרטיז האמריקאית, שהנפיקה אג"ח בישראל

יריב פילוסוף / צילום: איל יצהר

"בעסקות דיסטרס הייעוץ הוא כמו פתרון של מבוך"

מבחינת יריב פילוסוף, דבר לא השתנה בעבודתו בשנים האחרונות: "העסקות בתחום חדלות הפירעון הן חלק מאוד קטן מהעבודה שלנו", הוא אומר. יחד עם זאת, הוא לקח חלק לא קטן בחגיגת העסקות האחרונות שבהן חברות החליפו ידיים. "בעולם חדלות הפירעון הדברים יותר מסובכים, ולכן תפקיד היועץ הפיננסי מוחצן יותר", הוא אומר.

איך אתה רואה את התפקיד שלך, יותר כבנקאי השקעות או יותר כיועץ פיננסי?

"זו שאלה של סיטואציה. אם אתה נמצא בהליך הסדרי ומנסה לגבש את הפתרון, אתה יועץ, ואם אתה מחפש משקיעים, זה יותר בתחום בנקאות השקעות. בעסקות סייל סייד, שבהן אתה מייצג את המוכר, למשל, צריך להתאים את תהליך המכירה לחברה ולבעלים שלה. לעיתים מנהלים מכרז טכני ולעיתים מחפשים את החתן המתאים לכלה. העסקות האלה לרוב משלבות יכולת ניתוח עם יכולת לסגור עסקה. זה נשמע כמו סיסמה, אבל הסגירה היא האלמנט הקשה ביותר, כמו להבקיע שער בכדורגל. לכולם במגרש יש תפקיד, אבל הכוכב הוא זה שיודע להבקיע.

"לעומת זאת, בעסקאות ביי סייד, שבהן אתה מייצג את הרוכש, צריך להיות יועץ אמיתי: לדעת להגיד ללקוח שלך מתי ובאיזה מחיר לא לקנות. כי הרי לקנות יקר זה הכי פשוט. צריך גם לדעת לייצר ללקוח שלך יתרונות תחרותיים בתהליך רכישה, בלי לשחק רק בגזרת המחיר.

"ואילו בעסקות דיסטרס, מעבר להרבה רעש ומעורבות תקשורתית, הייעוץ בהן הוא כמו פתרון של מבוך. מאוד ברור איך נכנסים להליך ומאוד ברור לאן רוצים להגיע, רק שהדרך לשם רצופה בהרבה מאמצים של ניסוי וטעייה".

יריב פילוסוף, שותף מנהל בגיזה, זינגר, אבן | העסקות: ליווה את קבוצת נוחי דנקנר בעת מכירת איי.די.בי | ליווה את רבוע כחול במכירה למוטי בן משה | מלווה את יורוקום | ליווה את הנפקת עדיקה| ליווה את מכירת כלל תעשיות ללן בלווטניק | ליווה את מכירת מקס סטוק לקרן אייפקס | מלווה את המדינה בהפרטת המונופולים הגדולים בשוק ההון

ניר אפשטיין / צילום: איל יצהר

"היום קשה יותר להשיג מקורות הון"

ניר אפשטיין, שעוסק בליווי חברות ישראליות הפועלת בחו"ל ויועץ לקרנות השקעה בינלאומיות, מסכים עם התזה שלבנקאי ההשקעות יש כיום יותר עבודה מאשר אי פעם: "בעבר היה קל בהרבה לקבל אשראי בבנקים והיום קשה יותר להשיג מקורות הון. יש צורך בעזרה מקצועית כדי להכין את החברה לגיוס, הן מבחינת מיצוב החברה והן מבחינת התכנית העסקית.

"בנוסף, העסקות היום יותר מורכבות, הן מבחינת המבנה הפיננסי של העיסקה והן מבחינת היקף הפעילות של החברות הישראליות, שיותר ויותר מתפרסת על פני מדינות רבות. לאחרונה אנחנו רואים כניסה מאוד מעניינת של שחקנים אסטרטגיים בינלאומיים, שמסתכלים על השוק הישראלי בעניין רב".

מי למשל?

"מלבד השחקנים הסיניים, שהגבירו פעילות בשוק הישראלי, אנחנו רואים גם כניסה של שחקנים אסטרטגיים משווקים חדשים כמו אוסטרליה ודרום אמריקה - עיסקת נטפים-מקסיכם, למשל - דבר המחייב עזרה של בנקאי השקעות בעל ידע בעסקאות cross border.

"מעבר לכך, גם חוק הריכוזיות מוסיף להגדלת הפעילות של בנקאי ההשקעות, וכן ההפרדה של הבנקים מחברות האשראי. אנחנו רואים גם בשוק כיום חברות ממונפות, שכבר מתחילים לראות שיהיה להם קושי להחזיר את החוב בשנים הקרובות, במידה שיהיה שינוי מגמה בשוק, וישנן כבר חברות שמתחילות להיערך בהתאם כבר היום".

אפשטיין קפיטל | מייסד: ניר אפשטיין | העסקות: ליווה את משפחת פישמן בפעילותה בברזיל ובצרפת | מלווה את אפריקה ישראל ואת המוסדיים המחזיקים בה, בהסדר החוב | ליווה את נשר במכירת מפעל המלט הרטוב | מלווה את שיכון ובינוי במכירת חלקה בפרויקט מנהרות הכרמל | ליווה את נילית בהתרחבות עסקית בחו"ל | ליווה את מיכאל לוי בעסקי יבוא המכוניות | ליווה את מכירת ECI לשאול שני

שרון זאורבך / צילום: איל יצהר

"מסדרים את הלוח מחדש"

שרון זאורבך, מייסד חברת MNS, המלווה כעת את האחים נוימן בהתמודדות על השליטה ביורוקום, מסתכל על מה שקורה עכשיו במשק כלוח שחמט. "הסדרי החוב הראשונים כמעט לא כללו שינויי שליטה", הוא מסביר, "ובחמש השנים האחרונות - אם זה באפריקה, אם במירלנד של פישמן, אם באלון - את רואה שם חילופי שליטה. את גם רואה, שהקבוצות האלה, שהחזיקו חברות רבות, מוכרות כל חברה לגורם אחר. בעצם, אם להשתמש באנלוגיית השחמט, מסדרים את הלוח מחדש. והכול בתוך תקופה מאוד-מאוד קצרה, ובכל עסקה יש מספר מתחרים".

במה השתנה התפקיד שלכם בלוח השחמט הזה?

"חלק מהנושאים שבעבר היו משפטיים הופכים היום להיות מסחריים. בנוסף, אם בעבר יועצים פיננסיים עשו רק הערכות שווי, היום אנחנו כיועצים נדרשים לבדוק הרבה יותר אלמנטים: תזרימים, קובננטים של שטרות, גיוסי חוב, מימון. מאחר שמפרקים ומרכיבים קבוצות, הדיון עובר יותר לצד הכלכלי, כי רוב העסקאות היום הן בעולם של דיסטרס, מצוקה, כך שיש לך הרבה יותר סוגיות כלכליות שצפות. בסופו של דבר, כשאת קונה גוף שכשל, את רוצה לדעת שלא תגיעי לאותה טעות בעוד כמה שנים".

איך היית מגדיר את התפקיד שלכם?

"בואי נגיד שהוא כבר מזמן לא תפקיד של יועצים פיננסיים. בשלב הראשון התפקיד שלנו הוא לסייע ללקוח להבין את השווי של הנכס, אחר כך לסייע במציאת מממנים, אקוויטי - וכמובן להיות בצוות המשא ומתן".

את דרכם בתחום התחילו אנשי MNS לפני כמה שנים, כשהכינו מטעמם של עורכי הדין אייל גבאי וחגי אולמן - שהיו המנהלים המיוחדים של איי.די.בי - את כל הערכות השווי של חברות הקבוצה. מאז הם לוקחים חלק כמעט בכל "עסקות הדיסטרס", כמו שזאורבך מגדיר זאת. "אנחנו עובדים בהילוך חמישי", אומר זאורבך. "אם תחשבי כמה חילופי בעלויות קרו במשק בשנים האחרונות, זה די מובן. כשאנחנו נכנסים היום לעסקה, אנחנו יודעים להעמיד הערות שווי בתוך זמן קצר, להכין מצגות למשקיעים, ולרוץ מהר. יש המון אקשן".

מה לגבי שכר טרחה?

"עדיין נמוך משכר הטרחה שעורכי דין גובים. הוא שעתי עם רכיב של הצלחה. בדרך כלל זה לא מגיע לשבע ספרות".

MNS | מייסדים: שרון זאורבך (43), משה חביב (42) וניר גרינברג (36) | העסקות: ליווי מירלנד בהסדר החוב מול מחזיקי האג"ח | ליווי אלון בהסדר החוב מול מחזיקי האג"ח | ליווי קרדן בהסדר החוב מול מחזיקי האג"ח | ליווי האחים נוימן בעסקת יורוקום

עוד כתבות

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

אנשי מערכת הביטחון לשרי הקבינט: "בסוף המבצע לא יושמד האיום הבליסטי"

דיווח: איחוד האמירויות וקטאר ביקשו סיוע מבנות הברית שלהן בהדיפת המתקפות האיראניות ● שר ההגנה האמריקאי: לא תוחמים בזמן את המבצע ● ארה"ב תקפה את אתר הגרעין באספהאן ● מפקד הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי בלבנון חוסל בתקיפת צה"ל ● קטאר: הפלנו מטוסי קרב איראניים ● קפריסין: הכטב"ם בבסיס הבריטי שוגר ע"י חיזבאללה ● עדכונים שוטפים

טילים הערב בירושלים / צילום: Mahmoud Illean

שיגורים לרחבי הארץ; מצב החירום בעורף הוארך עד 12 במרץ

חיל האוויר השלים יותר מ-30 תקיפות נגד מערך הטילים הבליסטיים של המשטר האיראני ● שרי הממשלה מאשרים במשאל טלפוני את הארכת מצב החירום המיוחד בעורף לעוד 12 יום ● 9 הרוגים ועשרות פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● כ-100 אלף משרתי מילואים גויסו ● "טראמפ: הטבענו 9 ספינות איראניות" ● עדכונים שוטפים

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

מטוס U-2 ממריא מעל בסיס אקרוטירי בקפריסין / צילום: Reuters

המדינה שמצאה את עצמה בלב מלחמה: מה קורה בקפריסין?

לאחר שנים שבהן הצהירה על ניטרליות, קפריסין נקלעת כעת בעל כורחה לעימות המתרחב במזרח התיכון, עם שיגורי טילים לעבר האי, פינוי אזורים סמוכים לבסיסים הבריטיים וביטול אירועים מדיניים, כשהחשש בשלטונות הוא מהפיכתה לזירה פעילה במאבק מול איראן

ועדת הכספים בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מבלי להתייחס להוצאות המלחמה באיראן: ועדת הכספים החלה לדון במסגרת התקציב

ועדת הכספים של הכנסת החלה לדון במסגרת התקציב לשנת 2026, אך לא התייחסה להוצאות המלחמה הנוכחית ● לדברי ראש אגף התקציבים באוצר, קיים קושי מהותי לבנות תקציב מאפס בשל אי הוודאות הביטחונית ● ולמרות הכל, תחזיות הצמיחה של בנק ישראל עדיין רלוונטיות

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

"עידן של זהב כלכלי": רוצים לדעת למה הבורסה קפצה? תקראו את הכתבה הזו

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות

ספינות במיצרי הורמוז (ארכיון) / צילום: ap, Jon Gambrell

פתוחים או סגורים? האירוע שמבלבל את פלטפורמת פולימרקט

הימורים של כ-5 מיליון דולר הצטברו בפלטפורמת הימורים, המבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, בשאלה מתי איראן תסגור את מיצרי הורמוז ● עם זאת, התברר שלשאלה יש יותר מתשובה אפשרית אחת, והרוחות בפולימרקט סוערות

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● כל מה שקרה השבוע בתעשיות הביטחוניות עוד לפני שפרצה מלחמה

רונן גינזבורג, מנכ''ל דניה / צילום: רני חכם

הדוחות שהרסו למניה הזו את החגיגה בבורסת ת"א

בעוד שמדד הנדל"ן זינק במעל 6% בתל אביב, מניית דניה סיבוס היא בין המניות הבודדות בסקטור שנסחרה היום בירידות, בעקבות דוחות כספיים מעורבים שפרסמה ● בעוד שהחברה דיווחה על שיא בצבר ההזמנות, בגובה 22 מיליארד שקל, הרווח הנקי של החברה רשם ירידה של 3%

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התרעה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

נתב''ג / צילום: Shutterstock

שרת התחבורה: השמיים בישראל לא יפתחו לפני שבוע הבא, בינתיים ניתן להגיע דרך טאבה

בתום הערכת מצב בנתב"ג הבהירה השרה כי פתיחת המרחב האווירי לא צפויה לפני השבוע הבא ותתבצע בהדרגה ובתיאום ביטחוני ● עד אז, המעבר היבשתי בטאבה ממשיך לשמש חלופה מרכזית לשבים ארצה

בורסת כווית / צילום: Reuters, Anadolu

איך תשפיע המלחמה על הורדות הריבית? התשובה של ליאו ליידרמן

בעוד שהבורסה המקומית והשקל מגיבים בזינוק לשינוי המאזן האסטרטגי מול איראן, שוקי העולם נצבעים אדום בצל קפיצת מחירי הנפט ● המשקיעים חוששים מחסימת מצרי הורמוז ומשיבוש שרשראות האספקה, לצד דאגה שהתייקרות האנרגיה תביא לעלייה באינפלציה

מייסדי חברת גלואט / צילום: gloat

הסטארט-אפ הישראלי שמפטר 20% מעובדיו

חברת ה־HR Tech הישראלית גלואט מבצעת קיצוצים בכוח אדם בחברה ובמקביל מתמקדת בפיתוח כיוון חדש, סביב הטמעת בינה מלאכותית בארגונים ● זאת בין היתר, לאחר שחלק מלקוחות מוצר הדגל לא חידשו חוזים

ראש ממשלת בריטניה כאשר ביקר בעבר בבסיס חיל האוויר הבריטי ארקוטירי שבקפריסין / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

כטב"ם מתאבד התפוצץ בבסיס בריטי בקפריסין, ועדיין לונדון מנסה להתרחק מהמלחמה

בסיס חיל אוויר בריטי בקפריסין, הותקף על ידי כטב"ם שנשלח מאיראן או חיזבאללה ● למרות האירוע התקדימי, ראש ממשלת בריטניה הבהיר כי מדינתו "לא תהיה מעורבת במתקפה על איראן"

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

הנאום המפתיע של הקנצלר הגרמני: "לא הזמן לדבר על החוק הבינ"ל"

בניגוד לדברים הזהירים של ראש ממשלת בריטניה, הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ התייצב באופן גורף לצידה של ישראל: "זה לא הזמן להרצות לשותפינו ולבעלי הברית שלנו" ● הוא אף שיבח את ישראל וארה"ב על "שהחליטו לפעול באופן עצמאי למרות הסיכונים" ● עם זאת, שר החוץ הגרמני הבהיר: "לא תהיה כל מעורבות צבאית גרמנית במלחמה"

מטוס חיל האוויר בדרך לתקיפה באיראן / צילום: דובר צה''ל

המשקיעים האופטימיים בעולם? מאחורי היום הבלתי נתפס בבורסת תל אביב

הבורסה המקומית עשתה היסטוריה ביום המסחר הראשון מאז שנפתחה המלחמה עם איראן: בניגוד לשוקי המניות כמעט בכל מדינה בעולם, תל אביב הפגינה אופוריה של ממש עם עליות חדות ושיא חדש ● מה מוביל לאופטימיות החריגה בארץ, ואיזה מניות זינקו יותר מכולן

צילומים: AP-Vahid Salemi, Evan Vucci, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מומחים מעריכים: וול סטריט תרוויח מהמלחמה. בתנאי אחד

וול סטריט צפויה להיפתח בירידות בעקבות המלחמה עם איראן והמתיחות הגיאו-פוליטית, אך אם המערכה תהיה קצרה היא עוד עשויה להרוויח ● כיצד יושפעו מניות ענפי התעופה, האנרגיה והחברות הביטחוניות בוול סטריט ● וגם: אילו מניות ישראליות שנסחרות מעבר לים עשויות להרוויח מכך

ההודעה שמתחזה לדואר ישראל

לא ללחוץ על הקישור: הסמס שקיבלתם הוא לא באמת מדואר ישראל

בימים האחרונים רץ קמפיין פישינג שנשלח בהודעות SMS ומנסה להשתלט על חשבונות בנק וחשבונות תשלום דיגיטלי ● בדואר ישראל מבהירים כי זו לא הודעה מטעמם ● כך תדעו לזהות את הנורות האדומות

אהרון פרנקל, חיים כצמן ויאיר המבורגר / צילום: עידן חסון, אריק סולטן, גבע טלמור

חיים כצמן, אהרן פרנקל ומשפחות האצולה של שוק הביטוח: שלושת המרוויחים הגדולים של היום בת"א

הזינוק במחיר המניות בת"א הקפיץ את שווי החזקותיהם של בעלי השליטה בשורת חברות בעשרות ולעתים אף מאות מיליוני שקלים ● בין המרוויחים: חיים כצמן שחוזר לחייך אחרי תקופה ארוכה של ירידות במניה, אהרון פרנקל שגורף רווחים על ההשקעה המחודשת בתמר פטרוליום, והטייקונים של שוק הביטוח שהחגיגה במניותיהן מסרבת לגווע