כששואלים את בני ברגר על מירוץ האופניים גראן פונדו ים המלח-ערד, יש לו רק דברים טובים לומר: "אין בארץ הרבה אירועים עממיים לרוכבי כביש לא-תחרותיים, שמעניקים מסגרת שכוללת הכול, לכן זה אירוע חשוב".
ברגר, 45, הוא מאמן רכיבה שהקים לפני עשור את קבוצת "רוכבי ראשון" בראשון לציון, ומלבד פעם אחת השתתף בכל אירועי הגראן פונדו (Gran Fondo). המשותף לאירועים הללו, המתקיימים בארצות וביבשות שונות, הוא אירוע רכיבת כביש חד-יומי, שאליו מגיעים רוכבי אופניים רבים לרכוב יחד בכבישים ללא תנועת מכוניות, במסלולים בעלי נופים מרהיבים בטופוגרפיה משתנה.
"הרכיבה היא במרחבים יפים כך שהרוכבים נהנים ממסלול נעים, מתחנות שתייה ואוכל, צוותים טכניים מרכבי ליווי, וגם ההפנינג מסביב מדהים. המוזיקה, הצבעוניות, השמחה", מתאר ברגר. התיאור הזה משקף במידה רבה את האופי של הגראן פונדו במקומות רבים בעולם, מאיטליה ומדנמרק ועד אינדונזיה, ארגנטינה ואוסטרליה.
הגראן פונדו מתאזרח בארץ
ראשיתה של המסורת ב-1970, באיטליה, שם נקבע התקנון הבסיסי על-ידי איגוד האופניים האיטלקי: מרחק של לפחות 120 קילומטר, הזמן של כל רוכב נמדד עצמאית באמצעות צ'יפ אלקטרוני, ובדומה למרתון - כל רוכב מתמודד נגד השעון ולא מול המשתתפים האחרים. כך אפשר למצוא במירוץ רוכבים מסוגים וברמות שונות. בחלק הקדמי הרוכבים המקצועניים הרוכבים בקצב מהיר, כשמאחור רוכבים בקצב של רכיבה עממית.
בחלק מאירועי הגראן פונדו בעולם מסלול הרכיבה תחרותי כולו, ובחלקם רק בחלקו. כך היה גם במירוץ הראשון בישראל, גראן פונדו כלל-בריאות באפריל 2012. המירוץ תוכנן כך שכל רמות הרכיבה מתחילים יחד ללא מדידות זמנים, והתחרות מתחילה מהחלק השני של המסלול ועד הסיום. ב-2013 התקיים בארץ לראשונה הגראן פונדו ג'ירו ד'איטליה ירושלים, והיה למירוץ האופניים הגדול ביותר שהתקיים אי פעם בישראל.
זה לא מקרה שהגראן פונדו התאזרח גם כאן, אומר ברגר. קהילת רוכבי הכביש הולכת וגדלה, ולדבריו רואים זאת גם במגוון דגמי האופניים שמגיעים לארץ ובעלייה במכירות של דגמי הקצה המקצועיים ביותר. "התחום כולו התמקצע", הוא אומר. "רמת המאמנים עלתה, קבוצות יוצאות עם רכבי ליווי מדוגמים, ציוד חלופי וכדומה. ויש גם יותר קבוצות ממותגות של רוכבים שמעדיפים לשלם למאמן ולהצטרף למסגרת מקצועית שנותנת מעטפת".
עם זאת, המירוצים המקומיים מתמודדים גם עם קשיים. סגירת כבישים היא חלק מהעניין, ויש בעיה עם העלויות גבוהות של האבטחה המשטרתית, ולאיגוד האופניים קשה להתמודד עם זה. בנוסף, אומר ברגר, "אין בארץ עדיין תרבות רכיבה, והאוכלוסייה לא מקבלת סגירת כבישים בעין יפה וכועסת כשזה קורה. מכאן גם נובעים האלימות וחוסר הכבוד כלפי רוכבי כביש".
ומה צריך לעשות כדי לקדם את הספורט הזה?
"צריך להכניס את הספורט מגיל צעיר ולהנגיש אותו לילדים דרך בתי-ספר ומתנ"סים, ולהעלות את המודעות לרוכבי אופניים גם בהיבט הבטיחותי. פחות תאונות בכביש - משמען יותר רוכבים. צריך יותר אירועים בערים, ובכלל להביא את הבשורה לקהל היעד - לכל בית".
שיטת הדבוקות עובדת
ברגר הוא רוכב כביש זה כעשור. הוא התחיל לרכוב בשביל הכושר, והתאהב. אחרי שנה בשטח עבר לכביש, סיים קורס מאמנים והקים קבוצת רכיבה. "זה התחיל כקבוצה לחברים, אבל די מהר הפך לקבוצה מקצועית מסודרת", הוא מספר, ומוסיף שצבר הרבה ניסיון וידע בפרק זמן קצר יחסית וכך הגיע גם לתחרויות בארץ ובעולם. ב-2014 השתתף בטרנסאלפ, אחת מתחרויות הזוגות (לחובבים) מהקשות בעולם - 900 קילומטרים ב-7 ימים בין 4 מדינות, עם 19 מעברי אלפים וטיפוס מצטבר של 20,000 מטרים. ב-2017 הוא חזר על התענוג.
באליפות ישראל הוא סיים במקום השני, ובתחרות נגד השעון סיים רביעי. הוא מחזיק גם בתואר אלוף ישראל במקצה זוגות במרתון באופני שטח, כך שבסופו של דבר בחר לשלב רכיבת כביש ושטח. כל אלה, הוא אומר, סייעו לו להבין איך להכין את הקבוצה פיזית ומנטלית וכיצד לבנות את תוכנית האימונים.
"ההכנות מתחילות שלושה חודשים מראש. אנחנו מתאמנים בעיקר בהרי ירושלים, שמדמים את העליות. התוואי מאתגר, המרחק (155 קילומטרים), ומשטר הרוחות משפיע, לכן המקצה ייקח לנו כשש שעות".
והחבר'ה חוזרים מפורקים?
"לא, וזה היופי כי ההכנה מוכיחה את עצמה.הנוסחה היא לעבוד נכון, לא לקחת את הגוף לקצה, ולהקפיד על אוכל ושתייה - כי זה הדלק".
ברוכבי ראשון חברים 35 רוכבים, חלקם מהיום הראשון, וכ-20 מהם ישתתפו בגראן פונדו וירכבו בדבוקה, פלטון (מצרפתית, Peloton, צרור או מחלקה צבאית). על-פי חוקי המירוצים, לכל הרוכבים בדבוקה ניתן זמן זהה כשהם חוצים את קו הסיום של המירוץ, כדי למנוע מצב שבו בשלב האחרון של המירוץ יתחרו הרוכבים זה בזה תוך לקיחת סיכון מיותר.
למבנה הזה יש יתרונות רבים. כפי שציפורים עפות במבנה, גם רוכבי האופניים יכולים לחסוך אנרגיה ומאמץ בכך שהם רוכבים קרוב ו"חותכים" את האוויר אחד לשני (מקטינים את החיכוך עם האוויר). "חלוקת הכוחות מתחלקת בין כולם", מסביר ברגר, "אף אחד לא רוכב לבדו ומתמודד לבד מול הרוח. בדבוקה עושים חלוקת כוחות בין החזקים שמתחלפים ביניהם ויש גם 'קטרים' שהם החזקים שמושכים את הפלטון קדימה".
אופניים ככלי טיפולי
אחד מסודות ההצלחה של ברגר הוא העובדה שהוא גם מאמן מנטלי (Coacher) למבוגרים ולילדים, עם התמחות בהפרעות קשב וריכוז בקרב ילדים ונוער. התהליך אורך בדרך כלל כ-10-12 מפגשים, שבהם הוא מעביר מסרים גם דרך העצמה, הדגשת החוזקות, ניהול זמן וערכים מובילים.
"אני משתמש באופניים ככלי אימוני לדימוי מצבים בחיים וזה אמצעי שעוזר לי להמחיש מצבים", אומר ברגר. "למשל, כשאני עובד עם ילד על אימפולסיביות, אני מבקש ממנו לרכוב מהר, וללחוץ חזק על הברקס. התוצאה היא שהגלגל האחורי ננעל והנגזרת היא שנוצר חריץ בקרקע. כשאני מבקש ממנו להסתכל על החריץ, אני מסביר שזה הסימן שאנחנו משאירים בלבם של אנשים שאנחנו פוגעים בהם. כי אימפולסיביות היא להשתמש בכל הכוח והמהירות - במילה או במכה, בכוונה או שלא - בלי לחשוב שזה פוגע בצד השני. "מי שסובל מהפרעת קשב וריכוז צריך ממש לראות דברים, לא לשמוע בתיאוריה, לכן זה עובד. קל להם להבין את הסיבה והתוצאה באמצעות הדימוי הפשוט של אופניים.
קל להתחבר לילדים דרך אופניים, ודרגת שיתוף הפעולה גבוהה מאוד. המפגש משלב כמה טכניקות: עבודה על האופניים ואחר כך מול מחשב עם מצגות, משחקי קלפים וערכים. אני מגיע לאימון עם בגדי רכיבה, ולכן הם רואים בי רוכב אופניים, ולא דמות מאיימת של מורה או פסיכולוג וכך קל יותר לשבור את הקרח".
גראן פונדו ערד-ים המלח יתקיים ב-24-23 במארס, ויכלול לצד המירוץ העממי גם את "טור ערד", תחרות מקצוענית מערד למצדה. למקצים התחרותיים ניתן להירשם עד 13.3. ללא תחרותיים - עד ליום האירוע. פרטים והרשמה: www.granfondo-deadsea.co.il בפייסבוק: www.facebook.com/GranFondoDeadSea