שדה תעופה / צילום: שאטרסטוק
יותר מ-4 מיליארד בני אדם ו-53 מיליארד טון של מטען צפויים לטוס במהלך השנה בתעופה האזרחית ברחבי העולם אשר היקפיה גדלים משנה לשנה. זאת הודות לכך שאנשים ברחבי העולם טסים יותר, והודות לגידול בקניות האונליין שמהווים מנוע צמיחה בתחום הקרגו לחברות התעופה.
בראיון שהעניק לפני כשנה "גלובס" פול לו, סמנכ"ל המסחר וקשרי הלקוחות בחברה קתאי פסיפיק, הוא אף ציין כי התרחבות הקניות המקוונות מאזור הונג-קונג הובילה את החברה להצטיידות במטוסי קרגו כמנוע צמיחה.
בכנס IATA (ארגון התעופה העולמי) האחרון שנערך בחודש ינואר בז'נבה הגדיר בריאן פירס, הכלכלן הראשי של IATA, את ההישג הגדול ביותר של הענף ב"חיבור בין 20 אלף ערים ברחבי העולם המחוברות בטיסות ישירות. זהו גידול של מאות אחוזים בשנה (עם הוספת עוד ועוד קווי תעופה) - כשהמדינה המתפתחת ביותר בתחום היא סין".
עוד אמר פירס כי "לאור הגידול בקווים היינו מצפים לראות עלייה במחירי הטיסה, אבל זה לא קרה הודות לטכנולוגיה ולמודלים של התייעלות שמציגות חברות התעופה, לצד מחיר הדלק שהיטיב עם התעשייה".
לפי הערכות IATA, הרווח הנקי של תעשיית התעופה יגדל ל-38.5 מיליארד דולר בשנת 2018, לעומת 34.5 מיליארד דולר בשנת 2017, זאת לאור הגידול העולמי כאמור במספר הנוסעים והגידול בקניות המקוונות.
עוד מעריכים ב-IATA כי מפת היעדים בכל העולם תוסיף לגדול גם השנה, והמחיר ימשיך להישאר בערך ממוצע של 355 דולר למקטע טיסה. "היקף ההוצאות של תיירים ב-2018 יגיע ל-776 מיליארד דולר בכל העולם", אמר פירס. "יש ממשלות שעדיין לא מפנימות את פוטנציאל הרווח העצום שלהם מהתעשייה הזו, כשהן ממשיכות להקשות על נוסעים עם רגולציה מיושנת שדורשת אשרות כניסה או עם חסמים בדמות מיסוי גבוה שלעתים מכפיל את מחיר כרטיס הטיסה".
ואכן, תעשיית התעופה היא גם אחד המעסיקים הגדולים בעולם, כשהיא מייצרת כ-63 מיליון מקומות עבודה ברחבי העולם מתוכם כ-265 אלף מקומות עבודה בישראל (באופן ישיר ועקיף בתעשייה). נתונים אלה ועוד הם חלק ממצאי דוח שמציג IATA הכולל ניתוח של שוק התעופה בישראל. הנתונים הופקו ביחד עם מכון המחקר Oxford Economics, ממנו עולים ממצאים המצביעים על השפעת הענף על הכלכלה המקומית.
בין היתר קובע הדוח כי התובלה האווירית והתעשייה הנלווית לה בישראל אחראית ליותר מ-27 מיליארד דולר מהתמ"ג, וכי 6% מהתמ"ג נתמך על-ידי ענף התעופה האזרחי והתיירות הנכנסת באמצעותו לישראל. הדוח לא מתעלם מהתחרות ומהשמים הפתוחים שמתאגרים את שוק התעופה המקומי בכדי להישאר תחרותי. האתגרים אליהם מתייחס הדוח כוללים את שיעורי המס על כרטיסים וחיובים נוספים שמייקרים את עלות כרטיסי הטיסה.
את התרומה של ענף התעופה האווירית לכלכלה המקומית מחלקים בדוח לכמה נדבכים: ראשית, עשרות אלפי מקומות העבודה שמייצר הענף במישרין ובעקיפין. לפי הדוח, מספר מקומות עבודה בקרב חברות התעופה, בחברות המפעילות נמלי תעופה, בחברות הפועלות בשטח נמלי התעופה (חנויות, מסעדות וכדומה), ביצרניות מטוסים ובספקי שירותים בתחום הניווט האווירי מגיע בישראל לכ-33,700 עובדים.
באופן ישיר התעשייה תרמה לתמ"ג 7.2 מיליארד דולר. בנוסף הענף ייצר 63,700 מקומות עבודה נוספים ותרם עוד 5.8 מיליארד דולר לתמ"ג על-ידי רכש סחורות ושירותים. זאת ועוד, מקומות עבודה רבים מייצר מספר התיירים המגיעים לישראל שעמד השנה על 3.6 מיליון תיירים (גידול של 25% לעומת שנה קודמת). לפי הדוח, מדובר ב-130,400 מקומות עבודה ותרומה של 11.1 מיליארד דולר לכלכלה הישראלית, בהתאם להוצאות של התיירים בזמן השהות בישראל.
הדוח גם מתייחס לעובדה ש-35% מערך הסחר העולמי משונע בין המדינות בדרך האוויר, בעיקר כאשר מדובר על מוצרים מתכלים בענף המזון למשל וכקטליזטור להידוק קשרים בין שווקים ובין מדינות לאור שרשרת אספקה מהירה ויעילה ותועלות המושגות דרך התובלה האווירית - בין היתר לאור מספר נתיבים בטיסות ישירות מישראל ואליה, טווח וחשיבות היעדים, תדירות הטיסות ועוד.
כ-140 חברות תעופה פועלות מנמל התעופה בן-גוריון, מספר גדול ביחס לגודלו של נמל התעופה. מפת היעדים מישראל ואליה מתרחבת בהתאם - האחרונה שעלתה לשיח הציבורי היא אייר אינדיה, שמתחילה בקרוב להפעיל את טיסותיה הישירות בקו תל-אביב-דלהי בטיסות שלראשונה יחלפו מעל שמי סעודיה בקווים ישירים מישראל. מבחינת IATA, פתיחת קווים כאלה תורמים לתיירות אבל לא רק - מדובר בתרומה חשובה לקשרים בין המדינות ובין חברות מסחריות במסגרות של שיתופי פעולה כלכליים.
IATA פיתחה מדד קישוריות הבוחן את מידת האינטגרציה של המדינות ברשת התובלה האווירית הגלובלית. המדד בוחן את הכמות ואת החשיבות הכלכלית של יעדים אותם משרתים נמלי תעופה במדינת מסוימת, תדירות הקווים הפועלים ממנה, מספר היעדים וכדומה. ככל שהטווח גדול יותר, תדירות השירות גבוהה יותר או ככל שנמלי התעופה ביעד מהווים מרכז תעופה (hub) עבור חברות תעופה.
מדד הקישוריות נמדד פר מיליארד דולר בתמ"ג, כשהוא תלוי בגודל ובכמות חברות התעופה, זאת למרות שהכמות אינה בהכרח מהווה מדד לאיכות, כלומר ש-10 יעדים חדשים במדינות משמעותיות מבחינה כלכלית יביאו תועלת גדולה יותר לחברות אותן משרת נמל תעופה קטן (בקפריסין לדוגמה) מאשר לחברות אותן משרת נמל התעופה גדול דוגמת הית'רו שבלונדון. לפי הרציונל הזה קובע הדוח רמת קישוריות גבוהה למדינות כמו קפריסין ומלטה, כשישראל ממוקמת לצד איטליה והולנד, מעט מעל גרמניה וצרפת ומעט מתחת לבריטניה ולטורקיה.
קישוריות אווירית גבוהה והשיפורים שהיא יכולה להביא במונחים של צמיחת התל"ג והפריון יכולה לסייע בעידוד התחרותיות של מדינה. הכוונה היא שתעשיות שתלויות בתובלה אווירית ומספקות את הביקוש מייצרות אפשרויות לגידול בתיירות ולגידול בשווקים אליהם אפשר לייצא סחורות. הפורום הכלכלי העולמי (WEF) פיתח מדד תחרותיות גלובלי לסקטור התיירות והנסיעות, מדד המספק תובנות על מידת הידידותיות של הסביבה העסקית, הסביבה הרגולטורית והסביבה הטבעית להתפתחות תעשיית הנסיעות והתיירות בכל מדינה.
לפי בדיקה זו, ישראל מדורגת בין 50 המדינות בטווח הגלובלי העליון, אולם ביחס למדינות אחרות באירופה או במפרץ הפרסי - יש לישראל עוד מקום לשיפור. לפי המדד, ככל שהציון נמוך יותר, מדד התחרותיות גבוהה יותר: לפי מדד זה ,ישראל קיבלה את הדירוג 47, אחרי קפריסין (50) ומתחת למלטה (34).
המדינות שהובילו את המדד הגבוה לפי הדירוג הזה הן איחוד האמיריות הערביות עם הציון 3, ואחריהן בריטניה עם הדירוג 8. בהתאם לכך בחן הדוח גם את מדד התחרותיות בעלויות, כלומר מסים על כרטיסי הטיסנה ועלויות לנוסע בנמלי התעופה. גם כאן דירוג גבוה משמעו תחרותיות נמוכה. מי שמובילה את הדירוג הזה היא קטאר (11), אחרי יוון (22) וטורקיה (28), בשעה שישראל מדורגת במקומות הנמוכים, כלומר ששיעור המסים כאן יקר יחסית בדירוג 91, בדומה לגרמניה (90). הרחק מאחור ממוקמת בריטניה, שידועה כמדינה שגובה את המסים הגבוהים לנוסע, והדירוג שלה כאן עומד על 133, הגבוה מבין המדינות שנבדקו.
בהשוואה שנערכה בין ישראל והמדינות הדומות באזור עולה כי ישראל מפגרת בשורה של פרמטרים (לא תמיד בפער גדול, אגב). נקודות החולשה העיקרית מתייחסת לנטל המיסוי ולעלויות כרטיסי הטיסה המעלים את הוצאות הטיסה לישראל, ממנה ובתוכה. וזהו כנראה המסר העיקרי מהדוח הזה: שיפור רמת הקישוריות - כלומר הסרת חסמים והתייעלות תעופתית - תוביל לגידול בתרומה הכלכלית של הענף למדינה בהיבט התיירות, הסחר, התעסוקה ועידוד השקעות זרות ישירות.