איתי הס / צילום: יורם רשף
חצה את הקווים? עו"ד איתי הס, שניהל ב-5 השנים האחרונות את המחלקה המשפטית באגף האפוטרופוס הכללי וכונס הנכסים הרשמי, הצטרף כשותף ויעמוד בראש מחלקת חדלות הפירעון החדשה שיקים במשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'. "בין שאר השיקולים, כשהחלטתי על המעבר, עמד השיקול של משרד שאין בו מחלקת חדלות פירעון, כדי שלא יהיה אפילו צל של חשש או לזות-שפתיים אודות ניגוד עניינים", מסר הס.
יצוין כי עו"ד הס, בתפקידו הציבורי, קבע את שכר-הטרחה של רבים מהנאמנים והמפרקים במשרדים שלהם מחלקת חדלות פירעון. על אף שלא היה חשש כזה אם ממילא מוקמת מחלקה חדשה, ולמשרד אין לקוחות קודמים שבאו במגע עם הס, פנה הס לייעוץ המשפטי במשרד המשפטים ולזה של נציבות שירות המדינה, ולפני כשבועיים התקבלה חוות-דעת נציבות שירות המדינה, לפיה אין כל מניעה או דרישת תקופת צינון בתפקיד החדש שימלא. חוות-הדעת התקבלה בתום מספר בדיקות ותשאולים שנערכו להס, ובתום מספר שבועות של טיפול בעניינו.
בתפקידו החדש הס לא יוכל, במשך שנה, לייצג בהליכים בעליון מול פרקליטים שהיו כפופים למרותו, ובנוסף לא יוכל לייצג אדם שטיפל בעניינו בתפקידו בשירות הציבורי.
להס יש פרקטיקה פרטית קודמת של כעשור, במשרד בראשו עמד, במהלכו השלים את עבודת הדוקטורט טרם שהגיע לתפקידו האחרון בכנ"ר, ומבחינה זו "אני מסמן וי עם הרבה סיפוק על מטרות שסימנתי", מסר ל"גלובס".
הס היה שותף לטיפול בהליכי חדלות פירעון מורכבים ומתוקשרים, ביניהם אי.די.בי, אגרקסקו ופישמן, והיה זה שהוביל את גיבוש עמדת הכנ"ר בעניין חוק חדלות הפירעון החדש ("הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי") וזה שהציג אותה במשרד המשפטים ובדיוני ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
בהצגת החוק העמיד יו"ר וועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, ח"כ ניסן סלומינסקי, את תרומתו של הס לחוק בשורה אחת עם יוזם החוק, המשנה ליועמ"ש אבי ליכט, ועם מקדמתו הבולטת - שרת המשפטים איילת שקד.
ביחס ל"חציית הקווים" הוסיף הס כי מבחינתו אין מדובר בשיקולים שונים בהכרח. "נאמן ומפרק הם תפקידים בהם יש צורך בזווית ראיה רחבה ולא אינטרסנטית כמו שמקובל לייחס לעורכי הדין הפרטיים - נאמן טוב בשוק הפרטי צריך לדעת להסתכל על המציאות מזווית שאיננה פרסונלית או כלכלית גרידא".
אודות החוק החדש תיאר הס כי "השינוי הדרמטי שאני סבור שלא זוהה עד כה בדיונים שנערכו בתקשורת בנושא החוק החדש, נוגע להטלת אחריות על דירקטורים ונושאי משרה בחברה אשר מצויה בחדלות פירעון או בסביבתה. הדין הנוכחי בוחן את התנהלות נושאי המשרה בעיקר לאור 'כלל שיקול-הדעת העסקי', לפיו הפעלת שיקול-דעת סביר מאפשרת הגנה מהטלת אחריות אישית, בעוד שלפי החוק החדש בעל התפקיד נדרש לנקוט בפעולות למניעת או צמצום חדלות הפירעון, כלומר, שיקול-הדעת שלו צריך לקחת בחשבון את טובת הנושים, ולא רק בעלי המניות. אם עומדות בפניו מספר חלופות עסקיות, לכאורה מצופה ממנו לבחור בזו שתצמצם את הסיכוי לחדלות פירעון או היקפה".
הס הסביר את הדרמטיות שבעניין: "עד כה, בסיטואציות מהסוג הזה, המוטיבציה של נושאי המשרה הייתה להחצין את הסיכון על הנושים ולבחור דווקא באופציה היותר 'מסוכנת', שאם תצליח - בעלי השליטה ירוויחו, ואם תיכשל - הנושים הם אלה שישלמו את המחיר. זו דרמה אמיתית. מצד שני, החוק החדש מגדיר מספר פעולות, שאם בעל התפקיד נקט אותן, תקום חזקה שלמעשה תמנע כמעט לחלוטין את האפשרות לייחס לו אחריות אישית. זה הווקטור שמצמצם באופן משמעותי את היכולת להטיל חיוב אישי על דירקטור, מנכ"ל וכו', אבל זה מחייב הערכות של החברה, ובעיקר שינוי מודעות מצד בעלי התפקיד".
הס הוסיף כי החוק החדש מצמצם את המנגנון הקיים היום לחיוב נושאי משרה, כך שהוא דורש הוכחת קשר סיבתי בין ההתנהלות לבין הקריסה, ומגביל את היכולת לגבות מבעל התפקיד באופן אישי רק את הנזק שגרמו פעולותיו, ולא את כל חובות החברה, שזה המצב כיום.
ביחס למחלקה החדשה שיקים, מסר הס כי "ענף חדלות הפירעון חווה בשנים האחרונות התפתחות חקיקתית ופסיקתית מואצת, ובמקביל הפך להיות יותר ויותר מרכזי בפעילות של פירמות עורכי הדין המובילות. לנוכח ההרכב האנושי, הניסיון והמוניטין המצוינים של משרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות', אין לי ספק כי הוא המקום המתאים ביותר עבורי להקמת המחלקה".
עו"ד צבי אגמון מסר: "אנו שמחים מאוד על הצטרפותו של איתי למשרדנו, כמי שיעמוד בראש מחלקת חדלות הפירעון. הצטרפותו של איתי מהווה המשך למגמת הצמיחה וההתפתחות של משרדנו, ואנחנו בטוחים שהניסיון הרב של איתי והמצוינות המקצועית שלו יתרמו למגוון הפעילות שלנו".